ארנונה על קווי תשתית

סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים בעתירה זו נוגע לתכליתו חקיקתו של סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות הקובע כי המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור.
לעניין זה- "קווי תשתית" - קווים עיליים או תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, בתשמ"ב-1982, מים, ביוב, נפט גולמי או מוצרי נפט, והקרקע שבה או שמעליה או עוברים.

להלן פסק דין בנושא ארנונה על קווי תשתית:

פ ס ק - ד י ן     

העותרת היא חברה ממשלתית המחזיקה בשטח ניכר של רצועות קרקע בארץ, המשמשות להזרמת דלקים ומוצרי דלק ממקום למקום באמצעות חברת הבת שלה, קו מוצרי דלק בע"מ, אשר הקימה קווי תשתית להזרמת הדלק.
חלק מרצועות הקרקע נמצא בתחום שיפוטה של המשיבה, והעותרת מבקשת לבטל חיובי ארנונה ששלחה לה המשיבה עבור השנים 2000, 2001 וחלק משנת 2002 לגבי חלק מרצועת קרקע שגודלה 17,590 מ"ר.
העותרת מבקשת לבטל את חיובי הארנונה מאחר ולטענתה לא ניתן לגבות אותם באופן רטרואקטיבי, ומכיוון שרצועת הקרקע שלה משמשת להולכת קווי תשתית בלבד ולצורך עבודות אחזקה והנחת אותם קווים, אשר פטורים מחיוב בתשלום ארנונה מאחר ואינם משמשים "קרקע תפוסה" כטענת המשיבה.

עובדות המקרה

  1.      ביום 20/12/01 שלחה המשיבה לעותרת חשבונות ארנונה, הנוגעים לרצועת הקרקע, לשנות הכספים 2000 ו- 2001 ולחודשים ינואר-פברואר בשנת הכספים 2002.
  2.      ביום 5.3.02 הגישה העותרת השגה למנהל הארנונה במשיבה, שצורפה כנספח ב' לעתירה. בהשגה העלתה העותרת טענות של אי חוקיות בגביית הארנונה וכמו כן טענה העותרת כי היא אינה מחזיקה בשטח נשוא החיוב אלא חברת קו דלק בע"מ מחזיקה בו.
  3.      ביום 10.4.02 נדחתה השגתה של העותרת בטענה כי מנהל הארנונה אינו מוסמך לדון במרבית הטענות נשוא ההשגה. עם זאת, נקבע כי העותרת מחזיקה ברצועת הקרקע, אף אם החזקתה קונסטרוקטיבית. (ראה נספח ה' לכתב התשובה).
  4.      ביום 14.5.02 הגישה העותרת ערר על ההחלטה לדחות את ההשגה, שנדחה ביום 4.5.05 (ראה נספח ח' לכתב התשובה).

על החלטתה של ועדת הערר הגישה העותרת ערעור מנהלי 215/05.
5.     ביום 1.9.05 בקשה המשיבה בכתב למחוק מהעתירה את טענתה של העותרת לפיה היא אינה מחזיקה ברצועת הקרקע, ובדיון שנערך בפניי ביום 4.9.05 הסכימה העותרת למחיקת הטענה, כך שאין מחלוקת כי העותרת מחזיקה ברצועת הקרקע.

טענות העותרת
1.     הפרת הוראות חוקי ההקפאה- המשיבה שינתה את סיווג הנכס,שכן היא החלה לראשונה לחייב את העותרת בתשלום ארנונה רק בסוף שנת המס 2001, כאשר לפני כן העותרת לא חויבה במשך שנים רבות בתשלומי ארנונה. מאחר ולא חל כל שינוי בשימוש שעושה העותרת ברצועת הקרקע פעלה המשיבה שלא בהתאם להוראות תקנה 4(א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000) התש"ס-2000.
אשר על כן, חיוב העותרת בתשלום ארנונה חורג מהוראות חוקי ההקפאה והוא בטל מעיקרו.
2.     המשיבה מנועה מלטעון כי שטחי העותרת סווגו בטעות כ"קווי תשתית" הפטורים מתשלום ארנונה, שכן היא הייתה מודעת לקיומה של רצועת הקרקע מאז ומתמיד ולא נעשה כל שינוי בשימוש בה.
3.     אף אם ניתן לחייב את רצועת השטח שמחזיקה העותרת בתשלום ארנונה כ"קרקע תפוסה", הרי ששינוי סיווג הקרקע דורש את אישורם של שרי הפנים והאוצר, שלא ניתן.
4.     רצועת קרקע שמשמשת לקווי דלק פטורה מתשלום ארנונה מכוח סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות הקובע איסור על הטלת ארנונה בגין "קווי תשתית" ו"מתקני חיבור".
5.     מהוראות סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות עולה כי לא קיימת כל מגבלה ביחס לגודלו של השטח, אשר נקבע על ידי המדינה ואשר משמש להעברת קווי תשתית, ובלבד שאותו שטח משרת את אותה מטרה, שהיא רק הולכה או העברה של מוצרי נפט.
6.     לא ייתכן כי כוונת המחוקק הייתה לפטור מתשלום ארנונה אך ורק את הקרקע שמעל קוטר הצינור הספציפי. שטח קרקע ברוחב מינימלי של 10-15 מטר עבור כל קו המונח ברצועת הקרקע, מעבר לקוטר הצינור עצמו, נדרש לצורך ביצוע עבודות אחזקה ו/או הנחת קווים. ללא שטח קרקע ברוחב כזה לא ניתן לתחזק או להניח קווי צינורות דלק, ומכאן שלא ניתן לעשות בהם שימוש של הזרמת דלק בצינורות.
7.     סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות תוקן באופן שנוסחו כיום הוא שיש להחיל פטור "ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה". בהתחשב בכך שכל רוחב הקווים במקרה דנן הוא 10 מטר, לכל היותר, יש לפטור את כל רצועת הקרקע מתשלום ארנונה.


8.     השימושים להם ניתן פטור מתשלום ארנונה במסגרת סעיף 274ב(ג) הנ"ל הם שימושים שאינם צורכים שירותים מוניציפליים ועל כן אין הצדקה לחייב את העותרת בתשלום ארנונה עבור שירותי תחזוקה והנחת קווי תשתית מבלי שהמשיבה טרחה לספק להם שירותים מוניציפליים כלשהם.
9.     חלק ניכר מרצועות הקרקע עוברות לאורך "דרך", "כביש" או בשטחים פתוחים לרשות הרבים. לפיכך, עבור מקומות כאלה בהם עוברים קווי תשתית של העותרת, אין לחייב אותה בתשלום ארנונה.
10.     במקומות רבים מצויות רצועות הקרקע בתוך "אדמה חקלאית", ועל כן דרישת תשלום ארנונה מהעותרת בגין אותם שטחים, המשמשים חקלאים (אף ללא אישורה של העותרת), מהווה הטלת כפל מס בניגוד לדין בכלל ולהוראות סעיף 154 לצו המועצות המקומיות-1950 , הקובע כי "לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים אחת".
11.     אין לחייב את העותרת בתשלום ארנונה לשנת 2000-2001, שכן מדובר בחיוב רטרואקטיבי, כאשר עד לחיוב זה הייתה העותרת פטורה מתשלום ארנונה. הפסיקה קובעת כי רשות מנהלית רשאית לחזור בה רטרואקטיבית מהחלטותיה רק במקרים נדירים ביותר, כאשר הדבר ייעשה תוך מתן משקל לשאלה האם בה האשמה לקבלת ההחלטה השגויה.

תשובת המשיבה
1.     העותרת פעלה בחוסר תום לב ואי ניקיון כפיים שכן היא מתעלמת, ואינה מנסה כלל להתמודד, עם שורת פסקי דין שדחו את כל טענותיה, אשר רובן ככולן נטענות על ידה בעתירה דנן.


2.     בחיובי הארנונה אין משום שינוי סיווג והפרת חוקי ההקפאה שכן המשיבה מעולם לא שינתה את סיווג הקרקע בשטחיה של העותרת, אלא חייבה על פי סיווג קיים שטחי קרקע שעד אז לא חוייבו.
3.     ביום 20.12.01 שלחה המשיבה לעותרת חשבון ארנונה לשנת 2000, כך שלא מדובר בחיוב רטרואקטיבי של מספר שנים, אלא לכל היותר של שנה אחת בלבד, כאשר בנסיבות דנן, לאור ידיעת העותרת כי חל עליה חיוב בתשלום ארנונה בגין "קרקע תפוסה" עבור שטחי רצועת הדלק, אין המדובר בחיוב רטרואקטיבי.
4.     חיוב העותרת לשנים 2000-2001 איננה הטלת ארנונה באופן רטרואקטיבי, כי אם תיקון השומה בלבד. החבות בתשלום ארנונה מקורה בהחלטות המשיבה בדבר הטלת ארנונה ולא במשלוח דרישות תשלום לנישום, כלומר, שומת הארנונה איננה יוצרת את נטל המס אלא רק עושה אותו בר ביצוע.
5.     על בית המשפט הדן בשאלת רטרואקטיביות לאזן בין אינטרס ההסתמכות לבין האינטרס הציבורי של קיום החוק והאינטרס של תושבי המשיבה שתגבה את המגיע לה.
6.     כתוצאה מטעות משפטית וטעות בשיקול דעת, לא נגבתה ארנונה כללית מהעותרת עבור רצועת הקרקע בשנים שקדמו לשנת 2000, אך האפשרות לתקן החלטה מינהלית עקב טעות מוכרת בדין המנהלי.
7.     בנסיבות המצב הכלכלי הקשה של הרשויות המקומיות, חיוב העותרת בתשלום ארנונה כללית לשנים 2000-2002 מבטא אינטרס ציבורי מיוחד העשוי למנוע מציבור התושבים במשיבה נזק כלכלי חמור ופגיעה ברווחתם.



8.     על הקרקע הנמצאת ברצועת הדלק, לא חל הפטור מכוח סעיף 247ב(ג) לפקודה שכן היא "קרקע תפוסה" המחויבת בתשלום ארנונה. הקרקע שהמשיבה חייבה בתשלום ארנונה בגינה איננה הקרקע שמתחתיה עוברים צינורות הדלק ועל כן העותרת איננה פטורה מתשלום ארנונה כללית עבור "קווי תשתית ומתקני חיבור".
9.     גם מעיון בדברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים לשנת 2003 ניתן להבין כי המצב המשפטי אינו פוטר מתשלום ארנונה עבור הקרקע ברצועת הדלק המשמשת למרווחי תחזוקה ובטיחות. המחוקק ראה לנכון להרחיב את הגדרת "קווי תשתית" גם לקרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של הקו, באופן שתהיה פטורה מתשלום ארנונה כללית ולקבוע תעריף מינימלי לקרקע שמעבר ל-6 מטרים מכל צד של הקו.
10.     תכליתו של סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות היא מתן פטור מצומצם לצינורות הדלק התת קרקעיים ולקרקע מעליהם על מנת להקל על הנטל הכלכלי הכרוך בתשלומי ארנונה עבור קווי תשתית, אשר אינם תופסים שטח קרקע משמעותי, אך לא להעניק פטור גורף מתשלום ארנונה עבור כל שטח שהעותרת עושה בו שימוש.
11.     אי מתן פטור גורף מתשלום ארנונה מבטא מגמה מודרנית, לפיה יש להשוות את הדין החל על המדינה ועל האזרח בכל תחומי המשפט. מתן פטור גורף מגדיל בעקיפין את העומס המוטל על כלל חייבי הארנונה בשטח המשיבה, בהשוואה להקלה לשאר תושבי המדינה הנהנים מקווי התשתית.
12.     משמעות חוקי ההקפאה אינה כי לעולם לא תחרוג הארנונה החדשה מזו שחלה בשנה הקודמת, מפני שלא ניתן יהיה למנוע מצב של טעות או מחדל עקב דיני ההקפאה. כאשר חלה טעות במדידה או טעות חישוב לא מדובר בשינוי מדיניות אלא בטעות שהרשות רשאית לתקן.
13.     קביעת "רצועות הדלק", ובכלל זה מיקומן וגודלן, אף אם נקבעו על ידי המדינה, איננה רלבנטית לעניין השיקולים שבקביעת הזכאות לפטור מתשלום ארנונה, כפי שניתנה מכוח סעיף 274ב(ג) לפקודה. גם שימוש בנכס שנעשה על פי קביעת רשויות התכנון על פי דין מהווה "שימוש" לצורך חיוב בתשלום ארנונה.
14.     יש לדחות את ניסיונה של העותרת לטעון שכביכול היא אינה עושה כל שימוש ברצועת הדלק ואינה מחזיקה בה, שכן הטענה מנוגדת להחלטת ועדת הערר מיום 4.5.05, אשר קבעה כי העותרת מחזיקה ברצועת הדלק, ועומדת בסתירה להסכמה אליה הגיעו הצדדים בביהמ"ש לפיה טענה זו נמחקה, כך שהשימוש אותו עושה העותרת ברצועת הדלק אינו שנוי במחלוקת.
15.     העותרת לא הוכיחה כי יש צורך חיוני בתפיסת שטח מעבר לשטח הקרקע שמתחתיו מצוי הצינור להולכת דלק.
16.     "רצועת הדלק" אינה מצויה בתחומי "רחוב" או "דרך" ואינה מהווה חלק מהם. מקביעת ועדת הערר לפיה העותרת היא המחזיקה והמשתמשת ברצועת הדלק משתמע כי אין המדובר בשטח המצוי ברשות הרבים. זאת ועוד, העותרת לא ביססה טענה זאת ולא נתנה דוגמאות ספציפיות לחיוב בתשלום ארנונה עבור שטח שנמצא לאורך "דרך" או "רחוב".
17.     עיון בהגדרת המונח "רחוב" מלמד כי המרכיב המרכזי במונח זה הוא היותו של השטח פתוח לציבור, אולם אין די בכך על מנת שיהיה "רחוב", שכן השטח לא משמש באופן בלעדי את הציבור ולא ניתן לומר כי השימוש העיקרי בשטח זה הוא למעבר ממקום למקום.
18.     מתן פרשנות רחבה למושגים "דרך" ו"כביש" תביא לעיוות ותקשה על יכולתן של רשויות לגבות ארנונה, שכן על פי רציונל זה, כל התווית שביל פיראטי בעלויות נמוכות יעניק פטור מתשלום ארנונה, ומובן כי לא זו הייתה כוונת המחוקק.
19.     במקרה שלנו, העותרת היא הנהנית העיקרית מהקרקע, במיוחד לאור העובדה כי כל שימוש של אחרים בקרקע מחייב אותם לקבל את הסכמתה, כלומר, יש לעותרת זכות וטו בכל הנוגע לכל שימוש אחר שנעשה על ידי אחרים בקרקע, לבד מהשימושים שהיא עצמה עושה בה. (ראה נספח א' לכתב התשובה).
20.     רצועת הדלק המחויבת בתשלום ארנונה היא "קרקע תפוסה" על פי ארבע התנאים שקבועים בסעיף 269 לפקודת העיריות, שכן מדובר בקרקע שאינה אדמה חקלאית ונמצאת תחת החזקתה ושימושה של העותרת.
21.     יש לדחות טענתה של העותרת כאילו תחוייב בכפל מס עבור רצועות הקרקע המשמשות לחקלאות שכן העותרת לא הביאה נתונים כלשהם המצביעים על שימוש שנעשה בפועל ברצועת הקרקע לצרכים חקלאיים ולא ציינה מספרי גושים או חלקות בהן מתבצע לכאורה שימוש כזה. העותרת שוגה בטענתה כי יחול עליה כפל מס, שכן נפסק כי כאשר נמצא נכס בחזקתם של מספר מחזיקים במשותף, חזקתו של כל מחזיק מתפשטת על כל הנכס והעירייה רשאית לשלוח לכל אחד מהמחזיקים את דרישת התשלום שמחייבת את כולם.
22.     גם אם היה בסיס כלשהו לטענת העותרת בדבר חיוב בכפל מס, הרי שעדיין אין לבימ"ש זה צורך לדון בכך, והיא ניתנת לבדיקה משותפת.

דיון

  1.      בטרם אדון בעתירה לגופה, אדון בטענה שמעלה המשיבה לפיה פעלה העותרת שלא בתום לב ובחוסר ניקיון כפיים, משלא ציינה בעתירתה את פסקי הדין אשר ניתנו בעתירות שהגישה נגד רשויות מקומיות אחרות, שבהם נדחו טענותיה המועלות גם בעתירה זו (ראה ע"ש 127/95 (חיפה) תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' מועצה מקומית קריית טבעון, תק-מח 95(3) 790 ועת"מ 459/02 (חיפה) תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' מועצה אזורית זבולון (טרם פורסם)).
  2.      הלכה פסוקה היא כי חובתו של עותר היא להביא בפני בית המשפט את כל העובדות או הנתונים הצריכים לעניין ומי שמסתיר עובדות, אשר יש להן משמעות לגבי ההכרעה בעתירה, איננו ראוי לכך שבית המשפט יושיט לו סעד. (ראה דברי השופט שמגר בבג"ץ 421/86 יוסף אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409).

בבג"צ 5498/03 מקמל נ' משהב"ט פד"י נ"ז(6) 97, 101, קבעה כב' השופטת חיות כי "חובתו של העותר להביא בפני ביהמ"ש את כל העובדות הצריכות לענין עומדת ביסוד ההליך המתנהל בבימ"ש זה בשבתו כבג"צ וכבר נפסק כי בימ"ש זה "חי" מפי העותר ונותן אמון בדבריו בלא לקיים חקירה ודרישה של העובדות המובאות בפניו".
3.     דחיית העתירה על הסף בשל אי איזכורם של פסקי דין קודמים שניתנו בעתירות דומות שהגישה העותרת, אינה מתיישבת עם תכליתה של טענת חוסר תום לב.



יתרה מכך, פסקי הדין נשוא הבקשה לדחיית העתירה על הסף אינם בין הצדדים לעתירה זו ועל כן, גם אם טענות העותרת דומות לטענות שהעלתה בעתירות נשוא פסקי הדין האחרים,הם אינם מהווים חלק מהתשתית העובדתית בין הצדדים בעתירה זו, אותם היה על העותרת "לחשוף" בפני בית המשפט. על העותרת היה לגלות את כל העובדות הרלוונטיות במערכת היחסים בינה לבין המשיבה כפי שעשתה.
לא למותר לציין, בכל הכבוד, שפסקי הדין נשוא הבקשה לדחיית העתירה על הסף, ניתנו ע"י ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים, וככאלה אינם מהווים תקדימים המחייבים את ביהמ"ש הזה אלא פסקי דין מנחים.
לאור כל האמור לעיל אני דוחה בקשת המשיבה לדחות את העתירה על הסף.
4.     סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים בעתירה זו נוגע לתכליתו חקיקתו של סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות הקובע כי: "המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור... לעניין זה- "קווי תשתית" - קווים עיליים או תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, בתשמ"ב-1982, מים, ביוב, נפט גולמי או מוצרי נפט, והקרקע שבה או שמעליה או עוברים".
העותרת טוענת כי גם מרווחי הבטיחות וההחזקה של קווי התשתית, אשר שטחם אינו עולה על 10 מטרים משני צידי צינור הדלק, צריכים להיכלל כחלק מ"קווי תשתית" הפטורים מתשלום ארנונה עפ"י סעיף 274 ב(ג) הנ"ל.
5.     תכליתו של החוק, כעולה מדברי ההסבר שקדמו להוספתו של סעיף 274ב(ג) למסגרת חוק ההסדרים, הייתה לפטור את העותרת, כמו חברות תשתית אחרות, מתשלומי ארנונה אשר בסופו של יום "יגולגלו" על כלל הצרכנים. עם זאת, נלקח בחשבון כי מתן הפטור אינו גורף ויינתן כאשר התשתיות לא תופסות שטח קרקע משמעותי (ראה עת"מ 298/03 (ב"ש) חברת החשמל נ' המועצה האזורית לכיש (פדאור (לא פורסם) 04 (10) 125 מפי כב' השופטת אבידע).
6.     לאור החלטתה של ועדת הערר מיום 4.5.05, ולאור מחיקת טענת העותרת כי היא אינה מחזיקה או משתמשת ברצועת הדלק, הרי שמדובר בשטח ניכר, אשר רק בחלקו מונחים צינורות הזרמת דלק. באשר לשטח, המשמש את העותרת, ואותה בעיקר, לא התכוון המחוקק כי תוכל להחזיק בו ללא כל תשלום ארנונה למשיבה שבתחום שיפוטה הוא נמצא.
מתן פטור כזה לא מתיישב עם תכלית החוק, ואף לא עם תכליתה של גביית ארנונה המשמשת למימון פעילות הרשות, אשר צריך שיחול על כלל הציבור הנהנה מאותם שירותים שניתנים על ידי הרשות המקומית (ראה ע"ש 3067/04 רהיטי דורון סחר (1992) בע"מ נ' מנהל הארנונה, פדאור (לא פורסם),05(14) 143).
על כן, יש לפרש את סעיף 274ב(ג) בצמצום, בהיותו חריג לחיוב בתשלום ארנונה, ואין להחיל אותו על נכסים התופסים שטחים משמעותיים. (ראה עת"מ (חיפה) 459/02 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' המועצה האזורית זבולון (לא פורסם), צורף כנספח 11 לתגובת המשיבה).
לאמור לעיל יש להוסיף את האינטרס של הגנה על תושבי המשיבה, שכן מתן פטור גורף מתשלום ארנונה מגדיל את העומס המוטל על כלל חייבי הארנונה בשטח השיפוט של המשיבה.
7.     לאור האמור לעיל, אני מקבל טענת המשיבה כי רק הקרקע שבה, מתחתיה, או מעליה עוברים קווי התשתית, היא קרקע הפטורה מתשלום ארנונה כללית, בהיותה נכללת בהגדרת "קווי תשתית" ואילו הקרקע הנמצאת ברצועת הדלק, משני צידי קו הדלק, מחויבת בתשלום ארנונה.
8.     השטח הנמצא משני צידי קו הדלק מהווה "קרקע תפוסה", בהיותו ממלא אחר ארבעת התנאים הקבועים בסעיף 269 לפקודת העיריות, שכן מדובר בקרקע שאינה אדמה חקלאית, אשר העותרת מחזיקה ומשתמשת בה.
9.     העותרת טוענת כי חלק מהקרקע נשוא העתירה משמש לאדמה חקלאית, אך היא לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ולא הביאה כל נתונים המלמדים כי השטח משמש לחקלאות, ועל כן אינני מקבל טענה זו בהעדר תשתית עובדתית.
10.     עוד טוענת העותרת כי השטח נשוא העתירה משמש בחלקו כ"כביש" או "דרך".
אינני מקבל טענה זו, שכן "כביש" או "דרך" הוא שטח שנועד לשמש את הציבור לצורכי מעבר באופן בלעדי, ולא ניתן לומר במקרה דנן כי זה הייעוד והשימוש של רצועת הדלק, ובוודאי לא השימוש העיקרי שלה.
קבלת פרשנות העותרת לפיה שטח ניכר משטחה מהווה "דרך" עלולה להוביל להתחמקות מכוונת מתשלום ארנונה ויפים לעניין זה הדברים שנאמרו מפי כב' השופט ד. לוין בבג"ץ 764/88 (דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא, פד"י מו(1) 793): "פרשנות המכלילה בגדר פטור מארנונה גם דרכים פרטיות, תוביל בעלי שטחי קרקע נרחבים להתוות באדמתם דרכים כלשהן, המשמשות רק לצרכיהן או שאינן בשימוש כלל, וכל זאת אך ורק כדי להפחית מנטל הארנונה המוטל עליהם".
11. דחיית טענת העותרת בעניין זה מוצדקת גם נוכח מכתבה של גב' אתי סופר, ראש מדור זכויות ונכסים במשיבה, לפיו השטח אינו פתוח "לקהל הרחב", היות ונדרש אישורה של העותרת לביצוע עבודות בנייה עליו, ועל כן ניתן לומר כי העותרת היא הנהנית העיקרית מהשטח (ראה נספח א' לכתב התשובה).
12.     העותרת טוענת כי שטח הקרקע וייעודו נקבע על ידי המדינה, וכי היא אינה פועלת למען רווח אישי אלא למען אינטרס ציבורי על ידי הזרמת דלק לציבור, ועל כן גם השטח שנמצא מצידיו של קו הדלק צריך להיות פטור מתשלום ארנונה.
13.     בע"א 979/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ, פד"י נ"ד(2) 433 דובר על האינטרס אותו ממלאת חברה ממשלתית.
השופטת שטרסברג-כהן קבעה כי מדובר בפעילות שהיא ללא ספק חשובה וחיונית, אך עם זאת, "זוהי פעילות בעלת אופי עסקי, מסחרי, ואף שהיא מאופיינת בסממנים ציבוריים, אין היא בעלת אופי שלטוני ריבוני".
אכן, תכליתה של חברה ממשלתית, כדוגמת העותרת, מבטאת מגמה מודרנית של הפרטה לפיה מחד, ממלאת העותרת פונקציה ציבורית ומאידך היא פועלת על פי שיקולים עסקיים. (ראה סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 ופסק דינו של הנשיא ברק בע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נז(4) 769).
ודוק: "אין זו בריחה של המינהל הציבורי מן המשפט הציבורי, אלא הליכה בדרך המלך, שנפתחה בפני המינהל הציבורי כדת וכדין, כדי שיוכל לקיים פעילות עסקית לטובת הציבור" (ראה י' זמיר, הסמכות המנהלית, הוצאת נבו, כרך א', עמוד 470).
14.     אשר על כן, יש להחיל כלפי העותרת את עיקרון השוויון, הכולל גם חיוב בתשלום ארנונה כפי שמוטל על כל אזרח במדינה ועל כל תושב מתושבי המשיבה. (ראה דבריו של הש' ברק בע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נז(4) 769, 793).
15.     העותרת טוענת כי המשיבה שינתה את סיווג הנכס נשוא העתירה ל"קרקע תפוסה" והחלה לחייב אותה לראשונה בתשלום ארנונה בשנת 2000, מבלי שנעשה שינוי כלשהו בנכס או בפעילות שנעשתה בו בפועל.
לטענת העותרת שינוי סיווג מעין זה סותר את ההוראות האוסרות על חיוב בארנונה של נכסים שלא חויבו בארנונה בשנת המס הקודמת (ראה סעיף 4(א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות- 1997).
16.     דיני ההקפאה נחקקו החל מאמצע שנות השמונים ותכליתם היא ריסונם והגבלתם של תעריפי הארנונה המוטלים על ידי הרשויות המקומיות כדי למנוע השפעות שליליות על המשק הישראלי (ראה ע"א 5746/91 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' המועצה המקומית בית שאן, פ"ד
נ(3) 878). יחד עם זאת לא יוכלו חוקי ההקפאה לשמש כחומה מפני טעויות שנפלו בחיוב בתשלום ארנונה המצדיקות תיקונן בהתאם להוראות הדין (ראה פסק דינו של השופט אור בעע"מ 104/03 קפלן נ' עיריית רמת גן, פ"ד נ"ח(3) 769).
17.     המשיבה לא פעלה בניגוד לתקנה 4(א) לתקנות ההסדרים שכן היא לא שינתה את סיווג הנכס, אשר מאז ומתמיד סווג כ"קרקע תפוסה", משני צידי קו הדלק. המשיבה טעתה משהחלה לחייב את העותרת בתשלום ארנונה בגין הנכס רק בשנת 2000, ואין "לשמר" טעות זו גם עתה. (ראה פסק דינו של כב' השופט ד"ר מודריק בעמ"נ (ת"א) 111/02 מנהל הארנונה של עיריית הרצליה נ' עו"ד לוטן (טרם פורסם), צורף כנספח 8 לכתב התשובה).
18.     העותרת טוענת כי הארנונה בתשלומה חויבה לשנים 2000-2002 מבוטלת בשל הטלתה באופן רטרואקטיבי.
19.     אני מסכים עם המשיבה כי למעשה העותרת חויבה בתשלום ארנונה רק עבור שנה אחת באופן רטרואקטיבי, היא שנת 2000, שכן הודעת החיוב הראשונה נשלחה אליה ביום 20.12.2001, דהיינו, משנת 2001 החיוב בתשלום ארנונה אינו למפרע.





20.     בע"א 975/97 הנ"ל התייחסה השופטת שטרסברג-כהן לשאלה אם הוראת סעיף 15 לחוק הפרשנות תשמ"א-1981 מאפשרת לרשות מנהלית לחייב בתשלום ארנונה למפרע, וכאשר גם שם סברה המשיבה בטעות, כי העותרת, חברה ממשלתית, פטורה מתשלום ארנונה וקבעה: "סעיף 15 אינו מסמיך לתקן את ההחלטה המוטעית באופן רטרואקטיבי, כך שגם אם יש מקום לתיקון, עדיין עלינו לבחון אם על פי הפרשנות הראויה ועל פי העקרונות המקובלים עלינו, יש מקום שתיקון כזה ייעשה עם תוקף רטרואקטיבי".
עוד קבעה השופטת שטרסברג-כהן כי לשם הכרעה בשאלת הרטרואקטיביות של החיוב בתשלום ארנונה יש לאזן בין עניינו של הפרט בסופיות ההחלטה בעניינו ואינטרס ההסתמכות, לבין אינטרס הציבור בקיום החוק וגביית מס כדין.
עם זאת, נקבע כבר כי רק במקרים חריגים ומיוחדים יש להתיר שינוי למפרע של חיוב בארנונה (ראה ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773).
בענייננו, בשנת 2000 חויבה העותרת בתשלום ארנונה ראשונה וחדשה בגין שטח שעד כה לא חויב כלל בתשלום. הסברה של המשיבה כי טעתה בכך שלא חייבה את העותרת בתשלום ארנונה עבור שנת 2000 אינו מקים נסיבות מיוחדות המצדיקות את תיקון ההחלטה וחיוב העותרת בתשלום ארנונה למפרע. כפי שנקבע בע"א 8558/01, בעניין מעין זה אין למשיבה אלא להלין על עצמה.

לאור האמור לעיל, אני מקבל טענת העותרת בדבר חיובה למפרע בתשלום ארנונה בגין שנת 2000.


סיכום
אני דוחה את העתירה בכפוף לכך שהעותרת תהיה פטורה מתשלום ארנונה בגין הנכס נשוא העתירה עבור שנת 2000.
העותרת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיוב רטרואקטיבי

  2. סיווג נכס ארנונה

  3. ארנונה על רפת

  4. ארנונה על הים

  5. ארנונה על מכבסות

  6. ארנונה על בית משפט

  7. מכון רישוי ארנונה

  8. הגבלת גובה ארנונה

  9. פטור מארנונה בטעות

  10. תביעה להחזר ארנונה

  11. חוב ארנונה של שוכר

  12. ארנונה על גג משותף

  13. סבירות תעריפי ארנונה

  14. צו הארנונה לשנת 1985

  15. גביית ארנונה מופרזת

  16. סיווג נכס בית מלאכה

  17. חוב ארנונה של המשכיר

  18. קונטיינרים - ארנונה

  19. חובות ארנונה של נפטר

  20. התיישנות החזר ארנונה

  21. פטור מארנונה לנכס ריק

  22. ערעור על השבת ארנונה

  23. ארנונה על מחזיק בנכס

  24. ביטול ארנונה על מחסן

  25. ארנונה על קווי תשתית

  26. ארנונה על מכונות משחק

  27. דיני ההקפאה בשנת 1985

  28. ארנונה על קאנטרי קלאב

  29. ארנונה - חברת מקורות

  30. אי תשלום חובות ארנונה

  31. ערעור מנהלי על ארנונה

  32. חיוב ארנונה קרקע תפוסה

  33. ארנונה על אדמה חקלאית

  34. סיווג נכס לצורכי ארנונה

  35. פטור מארנונה ל"נכס ריק"

  36. ארנונה על מחסן בשכירות

  37. ארנונה לפי השימוש בנכס

  38. דחיית תביעת החזר ארנונה

  39. תשלום ארנונה ע"י הבעלים

  40. חוב ארנונה לעיריית אשדוד

  41. מכתב השגה למנהל הארנונה

  42. החזר ארנונה ששולמה ביתר

  43. גבייה מנהלית חוב ארנונה

  44. ארנונה למפעלים בטחוניים

  45. עורך דין לענייני ארנונה

  46. ארנונה על מחסן תת קרקעי

  47. מתי מתחילים לשלם ארנונה

  48. התיישנות בתביעות ארנונה

  49. צו ארנונה מספרה תל אביב

  50. ארנונה על בית ספר מקצועי

  51. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  52. ארנונה על מבנים מוזנחים

  53. הנחה רטרואקטיבית ארנונה

  54. חוב ארנונה לחנות בקניון

  55. בקשה לעיכוב גביית ארנונה

  56. הנחה רטרואקטיבית בארנונה

  57. סמכות לשנות תעריף ארנונה

  58. עתירה לחייב תשלום ארנונה

  59. פטור מארנונה למוסד מתנדב

  60. פיצוי על טעות בחיוב ארנונה

  61. הנחה בארנונה על בניין ריק

  62. חיוב רטרואקטיבי של ארנונה

  63. שינוי רטרואקטיבי של ארנונה

  64. ארנונה שיטת הצמדה לא חוקית

  65. התיישנות זכות קיזוז ארנונה

  66. טענת קיזוז כנגד חוב ארנונה

  67. הגבלת העלאת תעריפי הארנונה

  68. ערעור על ועדת ארנונה כללית

  69. תביעה בגין אי תשלום ארנונה

  70. נכס לא ראוי לשימוש - ארנונה

  71. שכירות לתקופה קצרה - ארנונה

  72. טופס בקשה לקבלת החזר ארנונה

  73. חוב ארנונה בגלל שינוי כתובת

  74. ערר החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  75. ערעור ארנונה - תעריף של עסקים

  76. ארנונה על מרתף בבניין משרדים

  77. תביעה לבית משפט בנושא ארנונה

  78. הסכם עם העירייה בנושא ארנונה

  79. שינוי סיווג מרתף מגורים למשרד

  80. אי תשלום ארנונה בתקופת שכירות

  81. בניין שרובו אינו מגורים ארנונה

  82. ארנונה על מגרש חניה במרכז מסחרי

  83. ארנונה על פעילות ללא מטרות רווח

  84. התנאים למתן פטור מארנונה בתי ספר

  85. עתירה נגד הגדלת שטח חיוב בארנונה

  86. פטור מארנונה דירות גדולות לנכים

  87. תשובה להשגה על ארנונה תוך 60 יום

  88. טעות חישוב גודל הנכס לצורכי ארנונה

  89. הגדרת ''מחזיק בנכס'' לצורכי ארנונה

  90. עיכוב סיום בניה כדי לא לשלם ארנונה

  91. שינוי גובה ארנונה רטרואקטיבי לחברה

  92. ארנונה על ''רחוב'' - פקודת העיריות

  93. שינוי הגדרת אזור מגורים לצרכי ארנונה

  94. חיוב בארנונה למרות אישור סילוק חובות

  95. ערעור ארנונה - ועדת ערר או בית המשפט

  96. גביית חוב ארנונה חלוט מבעל שליטה בחברה

  97. חיוב בארנונה בגין חלקה היחסי בשטח החניון

  98. פטור מארנונה לנכס ריק לתקופה של 6 חודשים

  99. תיקון לצו הארנונה משנת 2001 לגבי שטחי מחסנים

  100. תנאים להליכי גביית ארנונה כאשר החוב במחלוקת

  101. ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה

  102. עתירה בענין ארנונה חניון בנין מסחרי תל אביב

  103. בקשה לפטור מארנונה בגין נכס ריק עיריית רמת גן

  104. טענת שינוי בצו ארנונה מבלי שניתן לכך אישור חריג

  105. עתירה בטענת חברת החשמל לאי חוקיות שדבקה בצווי ארנונה

  106. חובות ארנונה מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה

  107. עתירה לביטול דרישת תשלום ארנונה בהפעלת אולמות אירועים

  108. הנחה בארנונה בגובה 90% בהתאם לקריטריונים של משרד הפנים

  109. חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה), התשנ"א-1991

  110. תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ''ג-1993

  111. טוענים כי הנתבע לא עמד בחובתו לבקש מהעירייה פטור מארנונה

  112. ערעור על שומת ארנונה בגין החזקה בנכס המשמש לאחסנה של ציוד

  113. עתירה כנגד הליכי גבייה מנהליים שנפתחו בגין חובות מים וארנונה

  114. ארנונה על שטח שאינו מסתיים במספר מ"ר שלם אלא ב-X.01 ועד X.99

  115. ריבית והפרשי ההצמדה על חוב ארנונה ששולם באיחור מתחילת שנת הכספים

  116. חוק הארנונה הכללית (סייג להעלאה בשנת הכספים 1988), התשמ"ח-1988

  117. חוק הארנונה הכללית (סייגים להעלאה בשנת הכספים 1990), התש"ן-1990

  118. סיווג ארנונה מרפאות השיניים בת"א כבתי מלאכה ולא בסיווג הכללי והשיורי

  119. ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עירית תל-אביב-יפו

  120. ארנונה תחת תת סיווג 911 שהגדרתו בצו הארנונה - בית אריזה וכן מבנה חקלאי

  121. ערעור מנהלי בעניין פטור מתשלום ארנונה לפי סעיף 3(ב) לפקודת מיסי העירייה

  122. הערכאה המוסמכת לדון בטענה של "אינני מחזיק", הינה ועדת הערר לענייני ארנונה

  123. תקנות העיריות (המועד להגשת החלטה בדבר הטלת ארנונות) (תיקון מס' 2), תשכ''ב-1962

  124. תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית בשל נכסים פטורים לשנת 2000), התש''ס-2000

  125. תקנות הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (דרכים ומועדים לתשלום ארנונה), התשמ''ו-1985

  126. צו הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (ארנונה כללית לשנת הכספים 1991), התשנ"א-1991

  127. תקנות הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (הגדרת שאר לענין סעיף 3(7) לחוק), תשט''ו-1954

  128. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון