תביעת הבעל לפירוק שיתוף בדירה

להלן החלטה בנושא תביעת הבעל לפירוק שיתוף בדירה:

החלטה

1.     תובענה אותה הגיש בעל כנגד אשתו/ הנתבעת שכותרתה: "קביעת הזכויות ברכוש המשותף והדירה, חלוקתו והשימוש בו".

2.     בתובענה עותר התובע לפירוק השיתוף ברכוש המשותף לו ולנתבעת -

א.     דירת מגורים ברח' סוקולוב בת-ים הידועה (ר' נסח רישום אשר הוגש לתיק ביום 2.6.99 על פי החלטת ביהמ"ש מיום 18.5.99); (להלן: "דירת המגורים").

ב.     חשבון על שם הנתבעת בבנק המזרחי, סניף רוטשילד בת-ים.

ג.     חשבון משותף על שם בני הזוג בבנק לאומי סניף רוטשילד.

ד.     מטלטלין משותפים.
ה.     רכב משותף מסוג מיצובישי סופר לנסר .

3.     נוכח טענות הנתבעת בסעיף 28 לסיכומי בא כוחה ולאור העובדה כי התובע צימצם את עתירתו בתביעה זו, בסיכומיו, לפירוק השיתוף בזכויות הצדדים בדירת המגורים בלבד, אתייחס בפסק דיני זה לעתירה זו בלבד. הלכה פסוקה היא שאם נמנע בעל הדין התובע מלעתור בסיכומיו לסעד אשר נכלל בכה"ת מלכתחילה רואים אותו כמי שויתר עליו וביהמ"ש לא יזקק לסעד זה.

4.     טענת ההגנה שבפי הנתבעת כנגד פירוק השיתוף בדירת המגורים היא משפטית. לטענתה אין מקום להורות על פירוק השיתוף כל עוד קיימת מניעה לפירוק בדמות החלטות של ביה"ד הרבני האוסרות על התובע לעשות דיספוזיציה בזכויותיו בדירה מכאן והמעניקות מדור ספציפי לנתבעת בדירה מכאן.

5. א.     מבחינה עניינית הצו הזמני אשר אסר על ביצוע דיספוזיציה בדירת המגורים של הצדדים ניתן לצורך הבטחת שלום בית ובמסגרת תביעת שלום בית אשר הוגשה על ידי התובעת. צו זה ניתן ביום 8.2.99 והוארך בהחלטה מיום 28.2.99 עד להחלטה אחרת. גם הצו אשר קבע את זכאותה של התובעת למגורים ספציפיים בדירת המגורים ניתן במסגרת תביעת שלום הבית שהגישה. הצו ניתן ביום 28.2.99 ותוקפו עד להוראה אחרת מביה"ד. ביה"ד חזר על החלטתו זו בנוגע לצו מדור הספציפי בהחלטתו מיום 8.2.01. בנוסף הוצא על ידי ביה"ד, במסגרת התביעה לשלום בית, צו עיקול על זכויות התובע בדירה וזאת בהחלטה מיום 13.1.99.
ב.     מבחינה כרונולוגית קדמה התביעה לפירוק השיתוף לתביעתה של הנתבעת לשלום בית התביעה לפירוק השיתוף הוגשה לביהמ"ש ביום 12.11.99 והתביעה לשלום בית הוגשה לביה"ד ביום 13.1.99 (ת/14). עם כל הכבוד לב"כ הנתבעת החלטת ביה"ד מיום 20.12.98 , להפנות את בני הזוג ליועץ אשר יבחן גם את האפשרות לשלום בית ניתנה במסגרת תביעת התובע לגירושין אשר הוגשה עוד ביום 15.10.98 (ר' ת/12 ; ת/8 ו- ת/9 לפי הענין).

6. א.     דין טענתה של הנתבעת להידחות על הסף. הלכה פסוקה, שאינה צריכה ראייה -תביעת שלום בית אינה יכולה לשמש כלי קיבול לקבלת צווים אשר יש בהם כדי לפגוע בזכויות קנייניות של בני הזוג או להצר את חרותם. (ר' לענין זה אריאל רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול, עמ' 107 - 120 והפסיקה המפורטת שם). בהקשר זה קובעת ההלכה הפסוקה, כי ביהמ"ש מוסמך לבחון כל צו הניתן בעילת שלום בית לגופו ולהכריע אם ענין מסוים או סעד מסוים נכללים בתחומי תביעה לשלום בית, או שהם נמצאים במסגרתה, כל מקרה על פי נסיבותיו (ר' לענין זה בג"צ 254/81, נעים נ' ביה"ד הרבני , לו(2) 205).

ב.     לא יכולה להיות מחלוקת שאין קשר סיבתי בין העילה המשמשת בסיס לתביעת שלום הבית, לסעד שנתבקש. זהו מקרה קלסי בו הסעד הנלווה הופך להיות המרכז ומאפיל על העילה המקורית עד שהיא הופכת למעשה טפלה לו. גם אם בתחילת הדרך ראה ביה"ד עיין בעיין את תביעתה של התובעת לשלום בית (ר' פסק דינו מיום 8.2.01 ,נספח ב(2) לסיכומי התובעת) הרי שבסופה, או לקראת סופה, דחה ביה"ד את דרישת התובעת לשלום בית והורה על ניהול מו"מ לגירושין (פסק דין מיום 6.11.01 נספח ב(3) לסיכומי התובעת). ולאחרונה אף חייב אותה בקבלת גט פיטורין (פסק דין מיום 5.5.02).

7.     גם הקדימות הכרונולוגית של התביעה לפירוק שיתוף, אשר הוגשה לביהמ"ש על ידי התובע, על פני התביעה לשלום בית אשר הוגשה על ידי הנתבעת לביה"ד הרבני, מהווה מחסום בפני קבלת טענתו של בא כוחה. בפרשת אקנין נ' ביה"ד הרבני (בג"צ 5969/94 נ(1) 370) קובע בית המשפט ,כי הצווים הזמניים שנתן ביה"ד במסגרת תביעת המדור שהוגשה בפניו על ידי האשה, הפקיעו את זכות הקניין של הבעל בדירה ופגעו באחדות המשפט האזרחי תוך שהם מרוקנים מתוכן "הלכה למעשה ובאורח נורמטיבי" את סמכותו של בימ"ש השלום בתביעה לפירוק השיתוף אשר הוגשה בפניו טרם הגשת התביעה למדור לביה"ד הרבני. ואם בתביעה למדור, המהווה מסגרת ראויה למתן צווים זמניים דוגמת אלה שניתנו על ידי בית הדין כך ,קל וחומר כשהמסגרת לצווים שניתנו היתה תביעת שלום בית.

8.     מעבר להלכה המשפטית אשר פורטה ונותחה לעיל ואשר יש בה כדי לדחות את טענות הנתבעת מכל וכול, רואה אני לנכון למתוח ביקורת על השימוש לרעה אשר נעשה על ידי הנתבעת בהליכי בית משפט. התובעת היתה זו שבחרה להגיש את תביעתה למזונות ולמדור (כך בכותרתה) לביהמ"ש לענייני משפחה. תובענה זו הוגשה ביום 28.9.98 טרם הגשת תביעת שלום הבית לביה"ד הרבני. התובעת, מודעת (באמצעות בא כוחה) להלכה המשפטית, כי תביעה למדור הינה בגדר תביעה למזונות וכי פיצול 'אבות המזונות' לשתי תביעות, המוגשת בשתי ערכאות שונות, הינו שימוש לרעה בהליכי בית משפט וחוסר תום לב, בחרה להגיש תביעה לשלום בית לביה"ד הרבני (ביום 13.1.99) לעתור למתן צווים שאין בינם ולתביעה זו מאומה. להיפך, יש להם מקום במסגרת תביעה למדור אולם זו הוגשה כאמור לבית המשפט כארבעה חודשים לפני הגשת תביעת שלום הבית לביה"ד. התנהגות זו ראויה לכל גינוי ומן הראוי שביהמ"ש יביע את דעתו בענין זה בפסיקת הוצאות הולמות.

9.     משכך אינני רואה כל מניעה להעתר לתובענה וליתן החלטה בדבר פירוק הזכויות של בני הזוג בדירה כמבוקש בתובענה. לבני הזוג אין ילדים קטנים ועל כן אין מקום לתחולת הוראת ס' 40א' לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1965. ר' לענין זה החלטתי בתמ"ש 69430/98, מלול נ' מלול מיום 18.7.99 (לא פורסם). (ר' לענין זה החלטתי בתמ"ש 82530/98 בש"א 7905/00 לוי נ' לוי (לא פורסם).

זכותה של התובעת למדור תתברר במסגרת תביעת המזונות שהגישה. גם החוק להסדר התדיינות בין בני זוג, תשכ"ט- 1969, אליו כוונה התובעת בכתב הגנתה אינו יכול לשמש כעזר לתובעת גם משום חלוף השנים וגם משום דחיית תביעתה לשלום בית בפסק הדין מיום 6.11.01.

10.     סוף דבר

     אשר על כן ניתן בזה צו המורה על פירוק השיתוף של זכויות הצדדים בדירה ברח' סוקולוב בת ים הידועה על דרך של מכירתה כפנויה מכל אדם וחפץ לצד ג' המרבה במחיר. התמורה שתתקבל מהמכירה תחולק, לאחר ניכוי הוצאות המכירה ושכ"ט כונס הנכסים שימונה להלן, בחלקים שווים בין הצדדים.
     אני ממנה את עו"ד אורי וייס ככונס נכסים לצורך מימוש הליכי הפירוק. החלטתי למנות כונס נכסים שלישי באה משום ולאור נסיבות הענין שפורטו לעיל והחשש לחוסר שיתוף פעולה בין ב"כ הצדדים.

     הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עורך דין בסך של 10,000 ₪ + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף במגרש

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף בין אחים

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. הפרת הסכם פירוק שיתוף

  6. פירוק שיתוף חלוקה בעין

  7. פירוק שיתוף בבית משותף

  8. אפשרות פירוק שיתוף בעין

  9. פירוק שיתוף בבית מגורים

  10. תביעת הבעל לפירוק שיתוף

  11. פירוק שיתוף בין בני זוג

  12. פירוק שיתוף דיירות מוגנת

  13. פירוק שיתוף בדירת מגורים

  14. תביעה לפירוק שיתוף בחלקה

  15. תשלומי איזון בפירוק שיתוף

  16. פירוק שיתוף בדירה בארה''ב

  17. תביעת פירוק שיתוף נגד הורה

  18. דוגמת כתב תביעה לפירוק שיתוף

  19. פירוק שתוף - רעיון האפקטיביות

  20. מדור חלופי במסגרת פירוק שיתוף

  21. עיכוב פירוק שיתוף בין בני זוג

  22. תביעת הבעל לפירוק שיתוף בדירה

  23. פירוק שיתוף בדירה עם צו עיקול

  24. פירוק שיתוף או רישום בית משותף

  25. ערעור על פירוק שיתוף ע''י מכירה

  26. פירוק שיתוף בדירת מגורים של אחים

  27. פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  28. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  29. פירוק שיתוף על ידי עסקת קומבינציה

  30. פיצול חלקה לשתי יחידות רישום נפרדות

  31. החזר השקעה במקרקעין לאחר פירוק שיתוף

  32. פירוק שיתוף בין בני זוג - שיקולי צדק

  33. פירוק שיתוף בין בני זוג - סמכות שיפוט

  34. פירוק שיתוף במקרקעין מכירה בהוצאה לפועל

  35. פירוק שיתוף בין בני זוג ללא ייצוג עורך דין

  36. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מכוח סעיף 42 לחוק המקרקעין

  37. עיכוב תביעת פירוק שיתוף במקרקעין והוכחת חתימה על הסכם שיתוף

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון