תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

האם יש זכאות לסבתא לתבוע מן האב את דמי מזונות הקטינים ?

זכות העמידה של הסבתא בתביעת דמי המזונות הקבועים של הקטינים מאביהם וייצוגם בתביעתם כנגד האב לשם מימוש החבות החלה עליו כלפיהם, מכח הדין האישי החל על הצדדים, טמונה בהוראות סעיפים 38 ו - 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962.

בסעיף 38 לחוק נקבע כי אפוטרופוס של קטין חייב לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן חייב הוא בשמירת נכסי הקטין, ניהולם ופיתוחים; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; והכל אם לא הגביל בית המשפט את תפקידי האפוטרופוס, והוא הדין, בשינוים המחוייבים , באפוטרופוס של פסול-דין ".

בסעיף 67 לחוק נקבע כי מי שפועל כאפוטרופוס, חובותיו ואחריותו כלפי החסוי יהיו לפי הוראות פרק זה, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסות.

להלן החלטה בנושא תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים:

החלטה

הרקע העובדתי

1.     המבקשים 1,2 בתיק זה הינם קטינים, המבקשת 1 ילידת התאריך 6.7.94 (בת שמונה) והמבקש 2 יליד התאריך 29.12.89 (כבן 12 וחצי), המבקשת 3, הינה סבתם של הקטינים, אמה של אמם, המשיב הינו אבי הקטינים.
     בבקשה זו מתבקש ביהמ"ש ע"י המבקשים לחייב את המשיב בתשלום דמי מזונות זמניים עבור המבקשים 2,1, לידי סבתם המבקשת 3.
     בכתב התביעה נדרשו עבור שני המבקשים דמי מזונות בסך 8,683 ₪ לחודש ובנוסף לכך דמי מדור בסך 1,333 ₪ לחודש דמי טיפול בסך 1,500 ₪ לחודש והוצאות חריגות שונות נוספות.
     בנוסף לדמי המזונות השוטפים נתבע המשיב לשלם למבקשת 3, סך כולל של 729,256 ₪ כהחזר הוצאותיה עבור הקטינים בגין התקופה שחלפה משנת 1997 ועד ליום הגשת התביעה.
     (מבלי לנקוב מאיזה חודש בשנת 1997).

2.     הורי הקטינים נישאו זה לזו כדמו"י ביום 5.11.86 והתגרשו זה מזו בשנת 1995, בהתאם להסכם גירושין שנערך ביניהם בתאריך 12.6.95, ואשר אושר וקיבל תוקף של פס"ד בו ביום בביהמ"ש המחוזי בת"א בתיק מ.א. 824/95 בפני כב' השופט אליעזר כהן.
     (להלן: הסכם הגירושין).

3.     בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינים ישארו בחזקת אמם תוך קביעת הסדרי ראיה מקובלים עם אביהם.
     האב קיבל על עצמו לשאת בדמי מזונות הקטינים בסך של 1,600 ₪ לחודש החל מיום 1.6.95, סכום דמי המזונות הוצמד למדד חודש אפריל 1995, ושקול כיום לסך של 2,369 ₪ לחודש.
     כמו כן, קיבל על עצמו האב לשאת במחצית הוצאותיהם הרפואיות החריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי בקופ"ח.
     הוגדר אף מראש כי הוצאות בגין טיפולי שיניים ייחשבו כהוצאה רפואית חריגה.

4.     במועד כלשהו שלאחר אישור הסכם הגירושין פנתה האם אל המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לשם גביית דמי המזונות והמשיב החל לשלמם באמצעות המל"ל.
     לטענת המשיב (בסעיף 1 (ז') לכתב ההגנה) קיבל הוא מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, בו הודע לו כי: " החל מיום 1.7.01 הוא אינו מחוייב בתשלום דמי מזונות שכן פסק הדין אינו פעיל ".
עוד טוען המשיב, ומגבה את טענתו במסמך נספח ג' לכתב ההגנה, כי נכון ליום הגשת כתב ההגנה, פרע הוא את מלוא החוב שהיה לו כלפי המל"ל עבור התקופה שעד לגמר חודש יוני 2001.
עובדה מסכמת היא כי המוסד לביטוח לאומי חדל לשלם לאם הקטינים מזונות עבור הקטינים עבור התקופה שלאחר חודש יוני 2001, ולא גבה מן האב דמי מזונות עבור התקופה שלאחר מועד זה.

5.     א.     מכתבי הטענות ומתצהירי הצדדים בבקשותיהם השונות, מסתבר כי לפני
          מספר שנים עזבה אם הקטינים את הארץ והותירה את הקטינים תחת טיפול
          והשגחה בפועל של סבתם, המבקשת 3.

     ב.     בבית משפט השלום לנוער בחיפה התנהלו הליכי משפט בענין הקטינים
          (בתיק 559/01), כאשר האב טוען שהסבתא מסיתה את הילדים כנגדו ומונעת
          ממנו את קיום הסדרי הראיה, ואילו הסבתא טוענת כי האב אינו מגלה כל
          ענין של ממש בקטינים, הגיעו הדברים לילדי כך שהקטינים הוכרזו בתאריך
          17.10.01 ע"י בית המשפט לנוער כקטינים נזקקים.

     ג.     החשוב והעיקרי במישור זה לעניננו הוא כי האב לא הגיש עד היום תביעה
          לקבלת המשמורת בקטינים, חרף ידיעתו המפורשת כי הילדים גדלים בבית
          סבתם, בטיפולה ובהשגחתה.
          מחוות דעת פסיכולוגית שהוגשה בתאריך 17.6.01 ע"י הפסיכולוג הקליני
          יורם צדוק לכב' השופט אהרון מלמד, נשיא ביהמ"ש לנוער בחיפה, עלה כי
          המשיב מעדיף שילדיו יוצאו מבית הסבתא לקיבוץ או למוסד.
          המשיב אינו מבקש לגדל בעצמו את הילדים והתרשמות הפסיכולוג וכן
          הגורמים המקצועיים האחרים שעסקו בנושא, היתה כי למשיב אין את
          הכוחות לקבל משמורת על הילדים.
          בסיכום חוות דעתו של הפסיכולוג, קבע הוא כי נראה שלשני ההורים אין
          מסוגלות הורית מספיקה, וכי: " עקרונית עדיף שהילדים יגדלו במסגרת
          המשפחה המורחבת מאשר במסגרת פנימייתית או במשפחה אומנת,
          הילדים למעשה גדלים אצל הסבתא, אך לא היה לה עד כה מעמד רשמי
          בגידול הילדים.
          כדי להוריד את כמות אי הודאות ולאפשר המשכיות, ניתן להחליט שהם
          ימשיכו לגדול אצלה בשלב זה למשך שנה נוספת. "

זכאות הסבתא לתבוע מן האב את דמי מזונות הקטינים

6.     לטענת ב"כ המבקשים מושתתת זכאותה של הסבתא לקבלת דמי מזונות שוטפים עבור הקטינים ו/או לקבלת החזר הוצאותיה בגין דמי המזונות שסיפקה לקטינים בעבר על אדנים משפטיים כדלהלן:

     א.     חבות מעין חוזית.
     ב.     חבות מכח סעיף 16 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959.
     ג.     חבות מכח סעיפים 5,4, לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט - 1979.
     ד.     חבות מכח סעיפים 36,35 לפקודת הנזיקין.
     ה.     חבות מכח חוקי היסוד.

7.     בשלב זה של דיון בפסיקת דמי המזונות הזמניים, לא נוצר עדיין הצורך להידרש לטענות האמורות, ושעתן תגיע בעת הדיון בתביעת המבקשת 3 לקבלת ההוצאות שהוציאה בעבור הקטינים בתקופה שקדמה להגשת התביעה.
     בנושא זה יהיה מקום לדיון אף בשאלת חלות המגמה העולה מהוראות סעיף 11 לחוק לתיקון דיני משפחה מזונות, הדן ב"סייג למזונות העבר".

8.     זכות העמידה של המבקשת 3, בתביעת דמי המזונות הקבועים של הקטינים מאביהם וייצוגם בתביעתם כנגד האב לשם מימוש החבות החלה עליו כלפיהם, מכח הדין האישי החל על הצדדים, טמונה בהוראות סעיפים 38 ו - 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962,(להלן: החוק).


     בסעיף 38 לחוק נקבע כי:
     " אפוטרופוס של קטין חייב לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן חייב הוא בשמירת נכסי הקטין, ניהולם ופיתוחים; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; והכל אם לא הגביל בית המשפט את תפקידי האפוטרופוס, והוא הדין, בשינוים המחוייבים , באפוטרופוס של פסול-דין ".

     בסעיף 67 לחוק נקבע כי:
     " מי שפועל כאפוטרופוס, חובותיו ואחריותו כלפי החסוי יהיו לפי הוראות פרק זה, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסותו ".

9.     העולה במשולב משני סעיפי החוק דלעיל, הינו כי המבקשת 3 הינה בגדר "אפוטרופוס למעשה" של הקטינים, שכן אין חולק כי היא מקיימת בפועל את מטלות האפוטרופסות, ונטלה על עצמה את האחריות והדאגה לצרכי הקטינים, אף כי לא נתמנתה כאפוטרופא.
     במסגרת האחריות והחובות המוטלים על המבקשת 3, כלפי הקטינים, עקב היותה "אפוטרופוס למעשה", מצויה גם הסמכות לייצגם בכל ענין מעניניהם.
     למותר לציין כי הדאגה לצרכי הקטינים חינוכם ולימודיהם הינה המטרה הראשונית והבסיסית שלשמה הוקנתה לאפוטרופוס, וכן לאפוטרופוס למעשה, הסמכות לייצוג הקטינים.
     הנני קובע לפיכך, כי הסבתא, מבקשת 3, מוסמכת לייצג את הקטינים בתביעה זו.

גובה דמי המזונות הזמניים ותחילת תוקפם

10.     א.     בהסכם הגירושין שנערך בין הורי הקטינים נקבעו כאמור, דמי מזונות אשר
          ערכם המשוערך עפ"י עליית המדד נכון ליום מתן החלטה זו עומד על סך של
          2,369 ₪ לחודש, ובתוספת 50% מההוצאות הרפואיות של הקטינים, לרבות
          טיפול שיניים.
          ההסכם אושר כאמור על ידי ביהמ"ש המחוזי וקיבל תוקף של פסק דין.

     ב.     פסק דינו של כב' ביהמ"ש המחוזי בת"א, אשר אישר את ההסכם נותר
          בתוקפו שריר וקיים ושום החלטה של המוסד לביטוח לאומי אין בה כדי
          לשנות עובדה זו.
          הזכאות המהותית לקבלת דמי המזונות עפ"י הסכם הגירושין הינה של
          הקטינים ותשלום דמי המזונות לידי אם הקטינים נעשה אך כאמצעי
          להעברת דמי המזונות מן האב אל הקטינים לשם סיפוק צרכיהם.
          ביצוע התשלום לידי הסבתא הדואגת לצרכי הילדים במקום לידי האם,
          מהווה אך שינוי באמצעים הננקטים לשם העברת סכום המזונות לקטינים,
          לקיום המטרה שלה נועדו דמי המזונות.

     ג.     לית מאן דפליג כי החל מחודש יולי 2001, חדל המוסד לביטוח לאומי
          מהעברת דמי מזונות הקטינים לידי האם והאב ראה עצמו משום כך "פטור"
          מפרעון דמי המזונות שהושתו עליו בהסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של
          פסק דין.
          בעשותו כן עשה האב דין לעצמו והותיר בידיו את הסכומים שנחוצים היו
          לסיפוק צרכי חייהם של ילדיו תוך שהוא מטיל ביודעין את העומס כולו על
          כתפי הסבתא בלבד.


     ד.     משקיים סכום דמי מזונות אשר הוסכם על ידי הורי הקטינים ואשר אושר על
          ידי ביהמ"ש, אין מקום להתערב בו בשלב פסיקת דמי המזונות הזמניים
          באותם מקרים בהם הסכום עונה על פי שיקול דעת ביהמ"ש על כיסוי צרכי
          חייהם הראשוניים וההכרחיים של הקטינים.
          עם זאת, לנוכח חוסר יכולת ההידברות בין הסבתא לבין האב, יש מקום
          וצורך לכמת את שיעור השתתפותו של המשיב בהוצאותיהם הרפואיות
          החריגות של הקטינים בסכום קצוב, ובאופן שימנע את הצורך במשלוח
          קבלות והתראות מעת לעת.

     ה.     המשיב הביע באיחור רב, ולאחר שכבר קוים דיון ממושך במעמד הצדדים
          בביהמ"ש, את נכונותו להמשיך ולשאת בסכום המזונות בו חוייב עבור
          הקטינים (סעיף 3 לתגובה בכתב לבקשה לפסיקת מזונות זמניים בבש"א
          1396/02).
          בנספח ד' לכתב ההגנה, צירף המשיב פרוטוקול של דיון שקויים בתאריך
          5.9.01, בביהמ"ש השלום לנוער בחיפה בפני כב' הנשיא השופט מלמד, בו
          הצהיר המשיב כי: " אין לי בעיה למכור את הדירה שלי בשביל ילדי ".

11.     לנוכח כל האמור לעיל מוחלט בזאת כדלהלן:

     א.     על המוסד לביטוח לאומי לשלם לידי המבקשת 3 (הסבתא) את מלוא
          הסכומים הקיימים ברשות המל"ל ואשר נגבו על ידי המל"ל מהמשיב בעבור
          דמי מזונות המבקשים 2,1, עבור התקופה שעד לסיום חודש יוני 2001, לרבות
          הסך של 9,037 ₪ אשר נפרעו על ידי המשיב לאחר התאריך 24.2.02.
          כן תשולם לידי הסבתא קצבת הילדים השוטפת של המוסד לביטוח לאומי
          בגין התקופה שמיום 1.7.01 ואילך.

     ב.     (1)     המשיב ישלם לקטינים, המבקשים 2,1, לידי סבתם, המבקשת 3, דמי
               מזונות זמניים בסך של 2,600 ₪ לחודש.
     (2)     תוקף החיוב החל בתאריך 1.7.2001 .
     (3)     הפרשים שנוצרו עבור החודשים יולי 2001 - יולי 2002 (כולל) ישולמו
          ב - 24 תשלומים חודשיים שווים ובניכוי סכומים שהמשיב שילם אם
          בכלל, לידי המבקשת 3, לאחר התאריך 1.7.2001.
     (4)     התשלומים יבוצעו ביום הראשון לכל חודש, עבור כל חודש מראש, ויהיו
          צמודים למדד שבסיסו מדד מאי 2002. חישובי הצמדה יערכו
          אחת ל- 3 חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע. חישוב ראשון יערך
          בתאריך 1.11.02.
          (5)     תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים בצירוף ההפרשים האמורים
               בס"ק ג' דלעיל ישולם בתאריך 1.8.02 .
          קצבת הילדים של המל"ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי
          המבקשת 3.

12.     לשם מניעת כפילות בגביית דמי המזונות ניתן בזאת עיכוב ביצוע של כל הליכי גביה בגין דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין בתיק מ.א. 824/95, בביהמ"ש המחוזי בת"א עבור התקופה שלאחר התאריך 30.6.01.

13.     בשולי ההחלטה בענין דמי המזונות הזמניים יש מקום להידרש אף לאופן בו נהג המשיב בהליכים בתיק זה עד כה כדלהלן:

     א.     בישיבת התאריך 22.5.02 טען המשיב כי קיבל את כתב התביעה כחודש
          ימים קודם לכן, והוסיף כי ידע שעליו להגיש כתב הגנה תוך 15 יום, אולם
          מסיבות שונות לא מצא הוא זמן לטיפול בענין הגשת כתב ההגנה.
          עיון בבש"א 838/02 מגלה כי כתב התביעה נמסר לידי המשיב עוד בתאריך
          26.2.02, כלומר כשלושה חודשים לפני מועד הדיון.
          בתאריך 20.3.02 ביקשו המבקשים מתן פסק דין בהעדר הגנה ובתאריך
          4.4.02 הוחלט על ידי ביהמ"ש כי הבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה תידון
          בקדם המשפט, וכי יהיה צורך בהוכחת מרכיבי התביעה השונים בטרם
          שיינתן פסק דין בהעדר הגנה (תקנה 97 א' לתקנות סדר הדין האזרחי
          התשמ"ד 1984).

     ב.     ביום 4.6.02 הגיש המשיב באמצעות באת כוחו בקשה להארכת מועד להגשת
          כתב הגנה ולהגשת תגובה לבקשה לפסיקת מזונות זמניים, למשך 15 יום
          ממועד הבקשה.
          ביהמ"ש נעתר לבקשה בהחלטה מיום 6.6.02 בהסתמך על הוראות סעיף 8
          לחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה - 1995.
          ההיעתרות לבקשה מבלי לקבל את תגובת ב"כ המבקשים נבעה מכך כי עפ"י
          שיקול דעת ביהמ"ש קיים היה מקום ליתן למשיב את יומו בביהמ"ש
          כשהוא מיוצג כראוי ויודע את אשר לפניו.
          סכומי התביעה החריגים בגודלם ובהיקפם, לרבות תביעת מאות אלפי
          שקלים בגין העבר וחוסר ההתמצאות שהפגין המשיב בעת הדיון בביהמ"ש,
          הובילו למסקנה כי במתן הארכה תימצא      הדרך: " הטובה ביותר לעשיית
          משפט צדק ".

     ג.     תקופת הארכה שנקצבה למשיב על ידי ביהמ"ש נסתיימה בתאריך 21.6.02.
          אף כי תקופת הארכה שנקצבה היתה ארוכה למעשה ביומיים מהארכה
          שנתבקשה על ידי המשיב, התיר המשיב לעצמו להגיש את כתב ההגנה רק
          בתאריך 26.6.02, מבלי להגיש בקשה להארכת מועד נוספת.
          לנוכח האיחור הנוסף בהגשת כתב ההגנה, נאלצו המבקשים להגיש בתאריך
          26.6.02 שוב בקשה למתן החלטה, בטרם ונודע להם כי באותו יום עצמו
          הגיש המשיב באיחור את כתב ההגנה ואת התשובה לבקשה לפסיקת דמי
          מזונות זמניים.

14.     צודק ב"כ המבקשים בטענתו כי המשיב נהג זלזול בהליכי המשפט, אילץ את המבקשים בהתנהגותו להגיש שלוש בקשות לביהמ"ש, ועיכב את המועד בו נפסקו דמי המזונות הזמניים עבור הקטינים.

15.     המשיב ישלם לפיכך למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה לפסיקת דמי מזונות זמניים ובגין הבקשות שנאלצו להגיש עקב הפרותיו את מצוות תקנות סדר הדין האזרחי ואת החלטות ביהמ"ש בסך כולל של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת תוך 30 יום מהיום.
     פיגור בביצוע התשלום יחוייב בהפרשי הצמדה וריבית מירבית כחוק, מהיום ועד ליום התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון