תביעה עצמאית של קטין למזונות

הלכה פסוקה, כי הסכמים בין הורים במסגרת הליכי גירושין בענין מזונות קטין אינה חוסמת את דרכו של הקטין לתביעה נפרדת ועצמאית בנושא מזונותיו.

העובדה שהקטינים מגישים תביעתם באמצעות האם אינה הופכת את תביעתם לתביעת האם.

ההגיון המונח בבסיס פסיקה זו, הוא החשש שמא קיים ניגוד אינטרסים בין ההורים לבין הקטין, כאשר אינטרס הקטין נדחק במסגרת הסכם גירושין בין הוריו. החשש נובע מהמצב המשפטי הקיים, הגורם לעיתים קרובות לאחד מבני הזוג, להכנע לתכתיבי הצד השני, כדי להשיג את הגט, שהוא האינטרס של ההורה, ולא דווקא בבחינת טובת הילד כעומד בפני עצמו.

המגמה לאפשר לקטין להגיש תביעה עצמאית, קיבלה חיזוק עם אשרורה בישראל של אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (1989), שהכירה בזכות הילד להישמע בכל הליך משפטי. על בסיס אמנה זו, בצד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע, כי לקטין זכויות עצמאיות משלו. זכותו של הקטין לגישה עצמאית לביהמ"ש מעוגנת גם בסע' 3 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 וסע' 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

להלן החלטה בנושא תביעה עצמאית של קטין למזונות:

החלטה

1.     הבקשה היא לעיכוב הליכי הוצל"פ במסגרתם הוגש לביצוע הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום 27/1/99.
     הבקשה הוגשה במסגרת תובענה בה עותרת התובעת, בין השאר, ליתן פס"ד המבטל את הסכם הגירושין הנ"ל.

2.     הצדדים נישאו ביום 31/10/85, ומנישואין אלו נולדו להם שני ילדים, ילידי 1987 ו- 1991.

3.     הצדדים מנהלים ביניהם הליכים בבימ"ש בענייני מזונות ורכוש מאז 13/4/98.

4.     ביום 24/1/99, חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ביום 27/1/99.
     ההסכם קובע, כי הצדדים יתגרשו, מסדיר את החזקת הקטינים, מזונותיהם ואת ענייניהם הרכושיים של הצדדים לרבות בענין דירת המגורים.

5.     המשיב סרב להתגרש עפ"י הסכם הגירושין.

6.     ביום 31/5/99, הגישה המבקשת תובענה לביטול הסכם הגירושין (תמ"ש 28402/98) בטענה, כי המשיב מסרב להתגרש ואף הודיע בביה"ד, כי הוא מבקש שלום בית.
     כן הגישה המבקשת תובענה חדשה למזונות (תמ"ש 28403/98).
     בקדם משפט שהתקיים בתובענות הנ"ל ביום 23/12/99, הודיע הנתבע, כי הוא מוכן להתגרש, ולפיכך, הגיעו הצדדים להסכמה, כי מייד לאחר סידור הגט תמחקנה התובענות.
     הצדדים התגרשו ביום 13/1/00 והתובענות נמחקו בפס"ד מיום 31/1/00.

7.     מספר ימים לאחר הגירושין, ביום 19/1/00, הגישו הקטינים תביעה למזונותיהם באמצעות אמם.
     בהחלטה למזונות זמניים מיום 6/6/00 קבעתי, כי התביעה הוגשה כתביעה עצמאית של קטינים שאינם קשורים להסכם הגירושין בין הוריהם.

8.     ביום 14/8/00, הגיש המשיב לביה"ד - "תביעה לביטול גט". לטענת המשיב, בתביעתו זו, הגשת תביעת מזונות הקטינים כנגדו, מספר ימים לאחר סידור הגט, מהווה הפרת הסכם, כך גם הבקשה שהוגשה להוצל"פ לאחר סידור הגט לעיכוב יציאתו מן הארץ. לטענת המשיב, לאור הנ"ל, הגט התקבל בדרכי רמיה והטעיה מכוונת ובניגוד להסכם, ועל כן, עתר לביה"ד להורות על ביטול הגט ולרשום את המבקשת לאלתר ברשימת מעוכבי חיתון היות והמבקשת לא קיימה את תנאי הגט.
     בפס"ד זמני מיום 1/11/00, קבע ביה"ד, כי הוא מעכב את נישואיה של המבקשת עד להוראה אחרת של ביה"ד, וביום ח' אדר תשס"ב (20/2/02), ניתן פס"ד בתביעה על פיה, פסק הדין הזמני הנ"ל נשאר בתוקפו ו"הבעל פטור מכל חיוב לאשה".

9.     בנסיבות אלו, הגישה המבקשת תובענה חוזית - נזיקית, לטענתה, העובדה שהמשיב גרם לכך שגירושיה לא גירושין הם, מקימה לה עילה לביטול הסכם הגירושין, ולפיכך, עותרת בין השאר לקבל פס"ד המבטל את הסכם הגירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ביום 24/1/99.

10.     בד בבד עם הגשת התובענה, הוגשה בקשת התובעת, נשוא החלטה זו, לעכב הליכי הוצל"פ שבמסגרתו מבוצעת מכירת דירת המגורים עפ"י הסכם הגירושין.
     ביום 6/3/02 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד והתבקשה תגובת המשיב.
     המשיב מתנגד לבקשה במספר טעמים. לטענתו, ענין מכר הדירה הוסכם בנפרד ולא כחלק מהסכם הגירושין. טענה זו, חסרת כל בסיס, שכן פסה"ד היחיד הקיים בענין הדירה שאותו ניתן לבצע בהוצל"פ, הוא הסכם הגירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד. לא קיים הסכם אחר שאושר או פס"ד אחר בענין הדירה. זאת ועוד,      עיון בפרוטוקול ביהמ"ש מלמד, כי הסכמת הצדדים למכור את הדירה לאלתר ומינוי כונס נכסים אינה אלא, השלמת הסכם הגירושין בכפוף לגירושין לאחר שהמשיב הצהיר על הסכמתו להתגרש. הסכמה זו, לא אושרה ולא קיבלה תוקף של פסק דין. כאמור, כל שיכול להיות מבוצע בהוצל"פ הוא הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פס"ד. הוא ולא אחר.

     טענה נוספת למשיב והיא, כי טענותיו ותביעותיו לביה"ד מתייחסים למעשה שעשתה המבקשת לאחר סידור הגט ואין בינם לבין קיום ההסכם ולא כלום.
     גם טענה זו, חסרת יסוד ומתממת.

11.     הלכה פסוקה, כי הסכמים בין הורים במסגרת הליכי גירושין בענין מזונות קטין אינה חוסמת את דרכו של הקטין לתביעה נפרדת ועצמאית בנושא מזונותיו.
     (ע"א 411/76 שר נ' שר, פד"י ל"ב (1), 449; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פד"י ל"ח (2), 14; ע"א 259/75 שטראוס נ' שטראוס, פד"י ל (2), 358; ע"א 756/77 חטב נ' חטב, פד"י ל"ב (2), 479 ועוד רבים אחרים וכן א. רוזן צבי, דיני משפחה בישראל - בין קודש לחול, 58; פ. שיפמן דיני משפחה בישראל, 257).
     העובדה שהקטינים מגישים תביעתם באמצעות האם אינה הופכת את תביעתם לתביעת האם.

     ההגיון המונח בבסיס פסיקה זו, הוא החשש שמא קיים ניגוד אינטרסים בין ההורים לבין הקטין, כאשר אינטרס הקטין נדחק במסגרת הסכם גירושין בין הוריו. החשש נובע מהמצב המשפטי הקיים, הגורם לעיתים קרובות לאחד מבני הזוג, להכנע לתכתיבי הצד השני, כדי להשיג את הגט, שהוא האינטרס של ההורה, ולא דווקא בבחינת טובת הילד כעומד בפני עצמו.

     יצויין, כי המגמה לאפשר לקטין להגיש תביעה עצמאית, קיבלה חיזוק עם אשרורה בישראל של אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (1989), שהכירה בזכות הילד להישמע בכל הליך משפטי. על בסיס אמנה זו, בצד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע, כי לקטין זכויות עצמאיות משלו. זכותו של הקטין לגישה עצמאית לביהמ"ש מעוגנת גם בסע' 3 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 וסע' 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

12.     תביעתו של המשיב לביה"ד לביטול הגט בעילה, שתביעתם העצמאית של הקטינים למזונותיהם מהווה הפרת הסכם, והשגת גט ברמיה, מטרתה, לעקוף את פסיקת ביהמ"ש העליון בענין זכויותיו של הקטין לתביעה עצמאית ולאכוף על הקטינים, באמצעות אמם, להיכנע פעם נוספת לתכתיביו של המשיב מבלי שטובתם וצרכיהם ישקלו לגופו של ענין, וללא קשר לענין הגירושין.

13.     אין חולק, כי תנאי יסודי בהסכם הגירושין הוא הגירושין עצמם, שחרורם של הצדדים מכבלי הנישואין ושחרורם להינשא לכל אדם. התוצאה שגרם לה הנתבע, בתביעתו לביה"ד, לפיה המבקשת אינה מותרת להינשא ומאידך פטור הוא מכל חיוביו, מהווה לכאורה הפרה של התנאי היסודי והראשון בהסכם הגירושין.

     בנסיבות אלו, אכן קיימת לכאורה לתובעת עילה טובה בתביעתה לביטול ההסכם.

14.     כפי שמפורט לעיל, יש אכן חשש, כי המשך הליכי ביצוע מכר הדירה ירוקנו מתוכן פס"ד שינתן בתביעתה של המבקשת לביטול הסכם הגירושין, תובענה שנראית לכאורה כמבוססת בעילה טוב.

15.     אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה.
אני מעכבת את הליכי ההצול"פ בתיק 4-99-00070-18 ככל שמתייחסים לדירת המגורים ברחוב היוצרים 9 ראשל"צ וזאת עד למתן פס"ד בתובענה.

אני מחייבת את המשיב בהוצאות ושכ"ט ב"כ המבקשת בסך של 3,000 ₪ + מע"מ.
הסכום צמוד נושא הפרשי ריבית כחוק עד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון