שינוי שם משפחה לקטין

סעיף 3 לחוק השמות, התשט"ז-1956, קובע כי ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים.

אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם.

להלן פסק דין בנושא שינוי שם משפחה לקטין:

פסק-דין
1.     בפני בית-המשפט הונחו תובענותיו של קטין, יליד 2/1/1996, למתן סעד הצהרתי, שלפיו הנתבע הינו אביו הביולוגי (תמ"ש 95923/00); לשינוי שם משפחתו, באופן שייקרא "X", כשם משפחתו של הנתבע (תמ"ש 95922/00); ולחיובו של הנתבע במזונותיו ובמדורו (תמ"ש 95920/00). אמו של הקטין, מצידה, עתרה בתובענה להורות, כי הקטין יהא במשמורתה הקבועה (תמ"ש 95921/00). פסק-דין זה יינתן בארבע התובענות, במאוחד.

2.     ההליכים בבית-משפט זה נפתחו ביום 12/11/2000. בא-כוח התובעים נתקל בקשיים בעניין קידום בירורם של ההליכים; וזאת, מחמת העובדה שהנתבע לא טרח להתייצב לדיונים ולהגיש כתבי-הגנה, הגם שכתבי בי-הדין עצמם נמסרו, עוד ביום 18/1/2001, לרעייתו. מאחר שבבסיס ארבע התובענות עומדת שאלת האבהות, ששינוי של סטטוס כרוך בצידה - דרש בית-המשפט את התייצבותו של הנתבע. לצורך כך, אף הוצאו מספר צווי-הבאה, מכוח סמכותו של בית-המשפט, לפי סעיף 73 א לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
3.     בסופו-של-דבר, ובעקבות צו-ההבאה האחרון שהוצא נגדו - התייצב הנתבע לדיון שנערך ביום 27/1/2002. מפיו של הנתבע, נרשם בפרוטוקול הדיון, כך:

"הכרתי את אם-הקטין, גב'




4.     בהמשכו של הדיון דלעיל, ניתנה החלטה - לנוכח הסכמת אם-הקטין והנתבע - לעריכת בדיקת תאום וסיווג רקמות במעבדה שבמרכז הרפואי "רבין" בפתח-תקווה, תוך שהאם תשא במלוא עלות-הבדיקה, ושאלת החיוב בעלות תבחן בפסק-הדין הסופי.

5.     הסתבר, כנלמד מהודעת בא-כוח התובעים, אליה צורף אישור מהמעבדה, כי הנתבע לא טרח להתייצב לבדיקה, שנקבעה ליום 8/4/2002, ואילו האם והקטין המתינו שם, לשווא.

6.     הנתבע אף לא טרח להתייצב לישיבה שנקבעה ליום 21/4/2002 (מועד הדיון הודע לו, עוד בדיון מיום 27/1/2002). בנסיבות אלה, הורה בית-המשפט לקבל את תגובת היועץ-המשפטי-לממשלה, באמצעות פרקליטות המחוז, ונקבע דיון להיום. לדיון זה, הביאו התובעים את ראיותיהם. למותר לציין, שהנתבע לא טרח להתייצב גם לישיבת היום; וכדברי בא-כוח התובעים, כנלמד מהודעתו מיום 11/4/2002, נעלמו עקבותיו, וגם המעטפה ובה ההחלטה שנשלחה ממזכירות בית-המשפט לכתובת שהנתבע עצמו מסר, כנלמד מהאמור לעיל - לא נדרשה.

7.     שאלת האבהות

א.     בדיקת סיווג ותיאום רקמות אינה צריכה עוד טיעון, וזה-מכבר הפכה היא לחלק מידיעתו השיפוטית של בית-המשפט. אמינותה של בדיקה זו אינה מוטלת בספק, והיא מאפשרת לקבוע דבר-אבהותו של פלוני כלפי אלמוני במידת-וודאות של כ-99.9% [וראה, למשל: ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736; ע"א 1354/92 היועמ"ש נ' פלונית, פ"ד מח(1) 711].

ב.     בענייננו, בדיקת-הרקמות לא בוצעה, שהרי נדרשת נוכחות כל שלוש הנפשות: הקטין, האם והנתבע (האב הנטען).

ג.     אין זאת, אלא שעלינו לפנות אל דרכי-ההוכחה האחרות, כמקובל בכל הליך משפטי. אותן דרכים שימשו את בתי-המשפט, בין-השאר, עובר לאימוץ השיטה של בדיקת-הרקמות.

ד.     בישראל - ובניגוד לכמה מדינות אחרות - אומצה הגישה; שלפיה, מידת-ההוכחה הראוייה בתביעות לאבהות היא זו הנוהגת במשפט האזרחי [וראה, למשל: ע"א 534/69 שושני נ' אלזם, פ"ד כד(1) 145].

ה.     אין די בעדותה של האם, אלא נדרשות ראיות נוספות לסיוע [וראה, למשל: ע"א 164/60 פלונים נ' אלמוני, פ"ד טו 347].

     ראיית-סיוע חייבת להראות, לפחות, הסתברות כלשהיא לקיום חיי-אישות או מגע-מיני בין בעלי-הדין [וראה, למשל: ע"א 407/60 פלונית נ' אלמוני, פ"ד טו 212].

     ניתן להאחז בדרכי-התנהגות שונות, לפני הלידה ואחריה, מצד מי שנטען כי הינו האב [וראה, למשל: ע"א 366/77 פלוני נ' פלונית, פ"ד לד(1) 229].

ו.     בענייננו, לאחר עיון בעדותה של האם, ובראיות שהובאו מצידה; ולנוכח התרשמותו של בית-המשפט מהדברים שאמר הנתבע בישיבת יום 27/1/2002 - יש לקבוע, כי הורם הנטל; וכי הוכח שהנתבע הינו אביו הביולוגי של הקטין.

     למעשה, ולאחר שהאם נחקרה בחקירה ממושכת, למדי, על-ידי באת-כוח היועץ-המשפטי-לממשלה, עו"ד גב' פוזננסקי, הודיעה עורכת-הדין, כי המדינה מסכימה למתן פסק-דין הצהרתי, שיכיר בנתבע כאביו הביולוגי של הקטין.
     
     כאמור, בית-המשפט תמים-דעים עם המדינה, ודברים אלה נסמכים, בעיקר, על הממצאים הבאים:

(1)     עדותה של האם הותירה רושם מהימן על בית-המשפט. היא סיפרה לבית-המשפט על תחילת היכרותה עם הנתבע, בשנת 1993, ועל כך שהשניים חיו, כבני-זוג, לכל דבר, במשך כשלוש שנים. לדברי האם, שכיום הינה בת 42 שנים, "לא היה לי שום גבר אחר לפניו. הוא היה הגבר הראשון שלי" (עמ' 2 לפרוטוקול מהיום). האם תיארה, לפרטי-פרטים, דברים הנוגעים לנתבע ולבני-משפחתו, לרבות נסיעתה המשותפת עם הנתבע לעיר אומן באוקראינה, לקבלת ברכה, בזמן ההריון.

(2)     הוצגו תמונות, שצולמו בטקס ברית-המילה של הקטין (ת/2); ומהן ניתן ללמוד, בבירור, שהנתבע הינו בבחינת "האב המאושר". באותן תמונות, נראה הנתבע, כשהוא חגיגי ועוטה טלית, מחזיק את הרך הנולד על ידיו, נושא תפילה, וזוכה לברכות מהקרואים. כמו-כן, תמונה שצולמה, לדברי האם, בביתו של הנתבע (ת/3), ובה נראית האם אוחזת בידיה את הקטין, זמן קצר לאחר הלידה, וכשלצידה נחזית להראות אמו של הנתבע.

(3)     דבריו של הנתבע שנאמרו באותה ישיבה יחידה, אליה טרח להתייצב, ושצוטטו לעיל - נשמעים מופרכים. דבריו, כמו-גם אופן התנהגותו באולם הדיונים, הותירו רושם עגום על בית-המשפט; ובמיוחד, טענתו, כאילו "אני זוכר שפעם אחת היא ביקשה ממני שאני אתן לה זרע עבור איזו שהיא אשה שרוצה להכנס להריון... יכול להיות שהיא הזריקה את הזרע שלי כשנולד הילד". ויודגש, כי למרות דבריו אלה - לא הכחיש הנתבע את הטענה, שהוא אביו הביולוגי של הקטין.

(4)     עצם סירובו של הנתבע להתייצב לעריכת בדיקת-הרקמות שנקבעה - לא תוכל לעמוד לזכותו. וכבר נפסק, שרשאי בית-המשפט להסיק מסירוב כזה ככל שייראה בעיניו לנכון, בנסיבות העניין. כבישת ראייה כגון זו - יש בה משום משקל מכריע כנגד מי שכובשה [ולעניין זה, ראה: פרשת שרון נ' לוי, שאוזכרה לעיל, בעמ' 758, מול האות א'].

8.     שאלת שם-המשפחה

א.     משהוכר הנתבע כאביו הביולוגי של הקטין, יש להזקק לשאלת שם-המשפחה שיישא הקטין. כאמור, האם מבקשת כי הקטין יישא את שם-משפחתו של הנתבע - "


ב.     מנגד, טענה באת-כוח היועץ-המשפטי-לממשלה, כי לא יהא זה לטובתו של הקטין, ששם-משפחתו ישונה מ"


ג.     סעיף 3 לחוק השמות, התשט"ז-1956, קובע:

"ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם".

ד.     בנסיבות העניין, ולאחר שנשקלו טיעוניהם של הצדדים, על-בסיס ההוראה הסטטוטורית דלעיל - לא נמצא להעתר לבקשה בעניין שינוי שם-המשפחה.

הנתבע אינו נמצא בקשר עם הקטין, משום סוג שהוא. האם עצמה העידה, כך:

"הילד לא זוכר כיום, היטב, מה שהיה במהלך תקופת החיים המשותפים שלי עם הנתבע. יחד עם זאת, אם מראים לילד את התמונות של הנתבע, הוא מייד אומר 'הנה אליהו' ו-'אני חושב שזה אבא'".

     לא הובאה בפני בית-המשפט אסמכתא, שתתמוך בטענת האם, כי בגן-הילדים רשום הקטין תחת שם-משפחתו של הנתבע. ממילא, שגם לו היתה מובאת ראיה שכזו, לא היה בה כדי להועיל. אין חולק, שאם-הקטין והנתבע אינם נשואים זה לזה, ואף לא היו נשואים זה לזה, מעולם; וכי הנתבע נשוי לאשה אחרת, ויש לו אף שלוש בנות מאשתו. אין גם חולק על כך שאם-הקטין אינה בגדר ה"ידועה-בציבור" של הנתבע, שאילו היתה מוגשת הבקשה, בעת שהשניים היו מוכרים כ"ידועים-בציבור" - ניתן היה להעתר לסעד המבוקש. החוק מדבר, במפורש, בדרישה להסכמתו של האב, שבנו שנולד לו מחוץ-לנישואין יישא את שם-משפחתו, אלא-אם-כן האם היתה "ידועה-בציבור" כאשתו. אמנם, הנתבע לא התגונן מפני התובענה, אך אין המדובר בסעד שצריך להנתן, כדבר מובן מאליו, בהעדר הגנה.


9.     שאלת המשמורת

א.     שאלת משמורתו של הקטין אינה יכולה לעמוד במחלוקת. בפועל, מצוי הקטין - מיומו הראשון - במשמורתה הבלעדית של האם.

ב.     האם תמשיך, איפוא, להיות ההורה המשמורן, גם מההיבט המשפטי.

ג.     בא-כוח התובעים מסר לבית-המשפט, כי לא יתנגד להסמכת פקידת-סעד לקביעת סדרי-ראייה, אם יבקש זאת הנתבע. הוא אף הוסיף, כי האם תשמח לקיומם של סדרי-ראייה שכאלה. כך ננהג.

10.     שאלת המזונות

א.     הדין אינו מפלה בין ילד שנולד מנישואין לבין ילד שנולד מהפנוייה [וראה, למשל: ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין, פ"ד כד(1) 701].

ב.     תביעה למזונות - כמוה ככל תובענה כספית אחרת, שאינה לסכום כסף קצוב, וטעונה היא הוכחה [וראה: תקנה 97(א) לתקנות סדר-הדין-האזרחי, התשמ"ד - 1984; ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 822].

ג.     הנתבע הינו יהודי, וכך גם האם. על-פי דינו האישי - הדין העברי - חייב הנתבע במזונותיו של הקטין, כדי צרכיו ההכרחיים. מעבר לאותם צרכים הכרחיים - החובה הינה מדיני-צדקה ותלוייה ביכולתם של ההורים וביחס הכנסותיהם [וראה, למשל: ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2) 14].

ד.     בנסיבות שבפנינו, טענה האם, כי עבדה בעבר כאחות אחראית בחדר-הניתוח בבית-החולים "


     מכל אלה, לא התרשם בית-המשפט, כי בידי האם האפשרות הכלכלית לתרום לכלכלתו של הקטין מדיני-צדקה.

ה.     באשר לנתבע, לא הוכחש - ואף לא נסתר - שיש לו שלוש בנות מאשתו, שגילאיהן כ-11 שנים, 8 שנים ו-7 שנים. דינו האישי של הנתבע מחייבו לשאת גם במזונות בנותיו. מדבריו של הנתבע, במהלך הדיון מיום 27/1/2002, ניתן היה להתרשם שיש לו כושר-עבודה. כך, הוא עצמו סיפר שעבד כנהג בתחנת-המוניות


ו.     למדנו, שהנתבע לא טרח להתגונן מפני התובענה למזונות. מכל-פנים, יובהר, שגם אם הנתבע מובטל כיום, הרי שזהו מצב זמני ועליו להתגבר על כך. כשם שהנתבע אינו חדל לחיות בתקופה זו - כך אין הוא יכול לנתק את הקטין ממזונותיו, אלא עליו לדאוג להסדר נאות לתקופת- הביניים [וראה, למשל: ע"א 5577/93 פישטון נ' פישטון, תק-על 96(2) 405]. באשר לשיעורם המינימלי של דמי-המזונות ולרשימת הצרכים הבסיסיים הנדרשים לקיום יומו של קטין, קבעה הפסיקה, כי סכום של כ-1,000 ₪ לחודש (להיום), הינו סכום, אשר אינו דורש, לרוב, הוכחה כלשהיא. בסכום זה, לא נכלל, עדיין, רכיב המדור, שגם בו חייב האב, כחלק בלתי-נפרד מחבותו במזונות [וראה, למשל: עמ"ש (ת"א) 44/96 פלד נ' פלד (לא פורסם); עמ"ש (ת"א) 38/96 משולם נ' משולם (לא פורסם)].

ז.     לכתב-התביעה לא צורפו אסמכתאות כלשהן בקשר לצרכיו הנטענים של הקטין, שהועמדו על-הסך של 3,000 ₪ לחודש. אף בישיבת היום לא הובאו ראיות באשר לרכיבים הנטענים.

ח.     בהעדר נתונים מספיקים - הן לעניין צורכי הקטין והן לעניין יכולתו הכלכלית של הנתבע - רשאי בית-המשפט לנהוג על-פי נסיון-החיים המוכר לו, בדרך של אומדן [וראה, למשל: ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29].

ט.     על-פני-הדברים, נראית הדרישה לחייב את הנתבע בסכום של 3,000 ₪ לחודש למזונותיו ולמדורו של הקטין - כמוגזמת. זאת נאמר, במיוחד לנוכח העובדה, שעל הנתבע לפרנס גם את שלוש בנותיו מאשתו, ושמא גם את אשתו (במידה שהיא זכאית לכך).

י.     על-דרך האומדן מעריך בית-המשפט את הוצאותיו של הקטין - לרבות למדורו - בסך של 1,500 ₪ לחודש. לכך תווסף קצבת הקטין שמשלם המוסד-לביטוח-לאומי וכל תוספת אחרת שתשולם לאם, בהיותה אם חד-הורית.

11.     סוף-דבר:

א.     ניתן בזה פסק-דין הצהרתי, המופנה כלפי כולי-עלמא, והקובע, כי הנתבע,


     כיוצא-בכך, ניתן בזה צו, המורה למשרד-הפנים לרשום את דבר אבהותו של הנתבע כלפי הקטין, ברישומיו.

ב.     משמורת הקטין נקבעת בזאת בידי האם, עד הגיע הקטין לגיל 18 שנים.

     מכוח סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ניתנות בזה סמכויות לפקידת-הסעד לסדרי-דין במקום מגורי הקטין לקבוע סדרי-ראייה בין הקטין לבין הנתבע, על-פי שיקול-דעתה המקצועי, ובמידה שתבוא אליה פנייה בעניין מצד הנתבע. תוקפה של הסמכה זו - למשך שלוש שנים מהיום.

ג.     הנתבע ישא במזונותיו של הקטין ובמדורו, בסך של 1,500 ₪ לחודש.

     תחילת החיוב - ביום הגשת התובענה (12/11/2000); וסופו - בהגיע הקטין לגיל 18 שנים (ביום 2/1/2014), או עם סיום לימודיו התיכוניים, על-פי המאוחר מבין שני המועדים.

     התשלום יתבצע לידי האם, בכל 12 בחודש; יוצמד למדד-המחירים-לצרכן הידוע היום - מדד חודש אפריל 2002, אשר פורסם ביום 15/5/2002); ויעודכן בכל 3 חודשים, בתאריכים: 12 בינואר, 12 באפריל, 12 ביולי ו-12 באוקטובר, בלא שישולמו הפרשים שבין עדכון אחד למשנהו.

     כל סכום שלא ישולם במועדו - יישא הפרשי הצמדה וריבית, כדין.

     החוב שנצבר לתקופה שמיום הגשת התובענה ועד ליום 11/6/2002 ישולם ב-19 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שיווספו לתשלומים השוטפים, החל מיום 12/6/2002, וישאו הפרשים, כדין, על-פי המנגנון דלעיל.

     קצבת הקטין, המשתלמת ע"י המוסד-לביטוח-לאומי - כמו גם כל הטבה אחרת לה יהא זכאי הקטין, או לה תהא זכאית האם, מכוח מעמד של משפחה חד-הורית - תווסף לדמי המזונות והמדור דלעיל.

ד.     התובענה לשינוי שם משפחתו של הקטין - נדחית.

ה.     בהתחשב בעובדה ששלוש מהתובענות התקבלו (אף שהתובענה למזונות נתקבלה בחלקה) והרביעית נדחתה; כמו-גם בהתחשב בעובדה שהנתבע גרם, בהתנהגותו, להתמשכותם של ההליכים ולבזבוז זמן שיפוטי יקר (הן עקב אי-התייצבותו לדיונים והצורך בהוצאת צווי-הבאה נגדו; הן עקב סירובו להיבדק בבדיקת-הרקמות, עליה הורה בית-המשפט; והן עקב הצורך להטריח בעניין גם את הפרקליטות) - נמצא לנכון לחייב את הנתבע בהוצאות-המשפט של התובעים, בשיעור כולל של 6,000 ₪, בצירוף מע"מ. חיוב זה יישא הפרשי-הצמדה וריבית, כדין, מהיום ועד התשלום המלא, בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטבות למשפחות אומנות

  2. שינוי שם משפחה לקטין

  3. מסירת תביעה לבן משפחה

  4. זכויות קרוב משפחה של חסוי

  5. מירוץ סמכויות בענייני משפחה

  6. חלוקת רכוש משפחתי בניו יורק

  7. תביעת לקוח נגד עורך דין משפחה

  8. הצעת חוק בני משפחות של נרצחים

  9. צירוף צד בבית משפט לענייני משפחה

  10. פטור מאגרת בית משפט לענייני משפחה

  11. חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992

  12. דעה של קטין בבית משפט לענייני משפחה

  13. ביצוע פסק דין בבית משפט לענייני משפחה

  14. תביעה נגד הבעל בבית משפט לענייני משפחה

  15. פקודת חוק המשפחה המושלמי (תחולתו) 1919

  16. חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995

  17. תיקון טעות בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה

  18. תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ''ו-1995

  19. האם כל תביעה בין בני משפחה חייבת להיות בביהמ''ש לענייני משפחה

  20. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996

  21. תקנות מידע גנטי (תעריף מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה), התש''ע-2010

  22. צו בתי המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז הדרום), התשנ"ו-1996

  23. צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ"ז-1997

  24. צו בתי המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996

  25. צו בית המשפט לענייני משפחה (העברת תובענות במחוז הצפון), התשנ"ו-1995

  26. תקנות הפיקוח על מעונות (מעון משפחתי לזקנים עצמאיים ותשושים), התשנ''ו-1996

  27. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוזות תל-אביב והמרכז), התשנ"ו-1995

  28. צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996

  29. צו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע - כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון