צו הגבלת שימוש בנכס

מהו צו הגבלת שימוש בנכס ? (צו מרווה).

צו מרווה הוא פרי ההלכה הפסוקה במשפט האנגלי Mareva Compania Naviera S.Av. Int. Bulkcarriers S.A (1980) 1 ALL ER 213.

ד"ר וינוגרד, בספרו "צווי מניעה" (בעמ' 252) מגדיר צו מרווה כ "צו מניעה לשעה, המונע מהנתבע להוציא את נכסיו מתחום סמכותו של בית-המשפט או להעבירם לאחרים, דבר שאלולא נמנע היה שולל מהתובע את האפשרות להיפרע מהם כשיקבל פסק דין לטובתו".

המטרה של צו מרווה דומה לצו עיקול זמני, שבתקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר מטרתו: "לעקל נכסים שבידי הנתבע וכן נכסים של הנתבע שבידי אדם אחר, לרבות כל חוב וזכות, בין שהגיע זמן פרעונם ובין אם לאו, עד שיקויים פסק הדין".

הצו נולד כאמור, באנגליה שבה לא היה ידוע הסעד של עיקול זמני ונוצר צורך לקבוע סעד שיאפשר שמירה על רכוש כבטוחה לתשלום חוב, אם יזכה התובע בסופו של דבר בפסק הדין.

בישראל, בניגוד לאנגליה המצב שונה, בעניין זה אומר ד"ר וינוגרד (שם בעמוד 252):

" הלקונה שעמדה בפני לורד דנינג וחבריו במשפט האנגלי אינה קיימת, איפוא אצלינו, בדרך כלל, ועיקולים זמניים הם מעשים בכל יום. לכאורה, נראה שאין לנו צורך לאמץ בארץ את צו המרווה האנגלי. אלא שישנן נסיבות שבהן בית המשפט הישראלי עומד בפני דילמה הדורשת פתרון, והפתרון המקובל אין בו כדי לתת תשובה".

מקרה כזה התעורר בפני הנשיא ד"ר וינוגרד בשבתו בדין בפרשת אוקון: ת"א 2230/90 אוקון נ' זקס, פ"מ תשנ"ב (1) 184, 187:

במקרה זה הלוותה אשה לבעלה השני חלק מהרכוש שירשה מבעלה הראשון, כנגד התחייבויות שנטל על עצמו הבעל כלפיה. לימים הפר הבעל את הסכם ההלוואה, ואת הכספים שצריך היה להחזיר לאשתו, העביר לחשבונות בנק בחו"ל.

במקרה זה נשאלת השאלה, האם יש לבית משפט בישראל סמכות למתן צו עיקול זמני על נכסי הנתבע הנמצאים בידי, מחזיק, הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של ישראל?

נראה כי לא יכלה האשה לבקש עיקול זמני, שהרי אין לבימ"ש בישראל סמכות לעקל כספים הנמצאים מחוץ לתחום שיפוטו.

הפתרון שמצא הנשיא ד"ר וינוגרד, בפרשת אוקון הנ"ל היה, הוצאת צו מניעה כצו שהופנה אישית כנגד הבעל, ואסר עליו לעשות שימוש באותם הכספים שהועברו לחו"ל.

מקרה נוסף, בעניין זה התעורר בפרשת ארבל, ת"א 569/94 ארבל נ' מרקורי (לא פורסם),

בפרשה זו בית משפט נתן צו מניעה זמני שאסר על המבקש לפעול בחו"ל למכירת המניות, ובבקשת המבקש לביטול צו המניעה שהוצא נגדו ואשר נדחתה, קבע בית המשפט כי:

"צו מרווה (MAREVA INJUNCTION) הוא צו לא תעשה אישי - PERSONAM IN המונע מהנתבע אישית מלבצע עיסקה בנכסים או להוציאם מרשותו בניגוד לקבוע בצו... אין ספק כי צו מרווה בא קודם כל לתת תשובה לאותם המקרים בהם נמצא כי אמנם זכאי התובע לקבל צו עיקול זמני על נכסי הנתבע, אולם בגין מגבלות המונעות הטלת צו עיקול כזה, היה צורך למצוא דרך שתאפשר לתובע להבטיח לעצמו את סכום תביעתו - אם וכאשר יזכה בה".

ההלכה המקובלת בישראל היא זו, שבית המשפט יידרש לצו מרווה בנסיבות שבהן עיקול זמני "אינו ישים" (ראה פס"ד אוקון הנ"ל, עמ' 194) ואולם, גם במקום בו יינתן צו מרווה, יחולו עליו אותם עקרונות החלים על עיקול זמני המוטל מכוח תקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי (פס"ד אוקון הנ"ל, עמ' 196).

המסקנה היא כי צו מרווה לא לבדו ישכון וכי אותם עקרונות כלליים החלים על עיקול זמני יחולו גם עליו. (פס"ד אוקון הנ"ל, ראה גם רע"א 1821/98 - ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט . פ"ד נד(1), 773 ,עמ' 780-781).

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תיקון מס' 6) תוקנו בכל הנוגע לסעדים זמנים.

תקנה 383 לתקסד"א קובעת כדלקמן:

הגבלת שימוש בנכס [תיקון: תשס"א(6)]

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', להורות למשיב להימנע, בעצמו או באמצעות אדם מטעמו, מלהוציא נכסים מרשותו או מרשות מחזיק, למכרם, לשעבדם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

(ב) בתקנה זו, "נכסים" - לרבות נכסים המצויים מחוץ לתחום המדינה.

בתקנה זו נתן המחוקק גושפנקא למתן צו מניעה זמני מוסג מרווה, המשמעות של החלת הצו גם על נכסים שמחוץ לתחום המדינה, היא אימוץ "רשמי" של צו המרווה לתקנות סדר הדין האזרחי.

וכדברי כב' השופט אורי גורן בעניין: "למרות שתקנה מבודדת זו אינה דנה בעיקול רגיל, היא הוכללה בסימן זה לאור קירבתה הרעיונית אליו. צו זמני זה מקורו במשפט האנגלי ואומץ בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בישראל", (כב' השופט אורי גורן, בספרו "תקנות סדר הדין האזרחי" מהדורה מעודכנת ומורחבת, תשס"ב-2002).

כאשר המחוקק השתמש במילים "...להורות למשיב להימנע בעצמו, או באמצעות אדם מטעמו..." הסיבה לכך היא כי צו מרווה הוא צו IN PERSONAM, המכוון באופן אישי אל הנתבע, ומכאן סמכותו של בית המשפט כלפי הנתבע, אך חוסר יכולתו לפעול כלפי נושים אחרים. לעומת זאת, צו עיקול זמני הוא צו IN REM, החל על נכסיו של הנתבע כלפי כולי עלמא, העיקול אומנם מוגבל רק לתחומי מדינת ישראל, אך הוא חל כלפי כל הנושים וכל אדם אחר.

תקנה 362 לתקנות תקסד"א קובעת כלדקמן:

"בקשה לסעד זמני [תיקון: תשס"א(6)]

(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין שאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

בפרשת מרגלית, קבע בית המשפט כי: "נטל השכנוע רובץ על מבקש הסעד הזמני...אם אומנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין, ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב." (ע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן, פ"ד נ"א (3) 789).

לסיכום:
לאחר חקיקת חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו יש לנקוט במשנה זהירות בסעדים זמניים תוך הגנה על האינטרסים של שני הצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכס גובל

  2. החזקה בנכס

  3. קביעת שווי נכס

  4. נכס מוקפא להסדר

  5. הוכחתהברחת נכסים

  6. מימוש נכס משועבד

  7. שימוש בנכס משותף

  8. זיקת המבוטח לנכס

  9. חלוקת נכסי קריירה

  10. שחרור נכסים מוקנים

  11. תשואה נכסים מניבים

  12. צו הגבלת שימוש בנכס

  13. העברת נכס למראית עין

  14. ביטול הצעה לרכישת נכס

  15. קבלת נכסים שהושגו בעוון

  16. עיכוב רישום זכויות בנכס

  17. נכס שלא מופקת ממנו הכנסה

  18. נכס מקרקעין בבעלות הווקף

  19. שימוש בנכס למטרות ניהול עסק

  20. שווי הנכס נמוך משווי השוק

  21. חוק נכסי המדינה, תשי"א-1951

  22. בזיון בית המשפט בגין הברחת נכסים

  23. צו נכסי גרמנים (אגרות), תשי"ב-1952

  24. תביעה לתשלום התשלומים השוטפים בגין הנכס

  25. חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006

  26. הפחתת סכומי הפחת להם הייתה זכאית בגין הנכס

  27. תקנות נכסי המדינה (מקרקעים), תשי''ב-1952

  28. מקרקעין ללא בעלים, סעיף 3 לחוק נכסי המדינה

  29. תקנות מס הכנסה (קביעת נכס), התשס''ד-2004

  30. האם נכס שהוחכר ל-999 שנה שמשמעותו ביטול זכות קניינית בנכס ?

  31. תקנות נכסי גרמנים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים), תשי''ב-1952

  32. תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לנכס שנרכש בתקופה הקובעת), התשס''ג-2002

  33. תקנות מס הכנסה (הודעה בדבר העברת נכס ומסמכים מצורפים), התשנ''ז-1997

  34. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), תשל"ז-1977

  35. תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), התש''ן-1990

  36. צו הסכמים בנכסים פיננסיים (קביעת גופים נוספים כמוסד פיננסי), התשס"ט-2009

  37. תקנות רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) (קביעת נכס אחר כפיצויים), תשי''ד-1954

  38. תקנות המקרקעין (פטור העברת נכסים לחברת השתתפויות בנכסים בישראל בע''מ מאגרה), תשכ''ט-1969

  39. תקנות מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים) (מסירת הצהרות והודעות על בנינים עסקיים), תש''ך-1960

  40. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הון, נכסים קבועים וניכוי נוסף בשל פחת לגבי אגודות שיתופיות מסויימות), התשמ''ט-1989

  41. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הון, נכסים קבועים וניכוי נוסף בשל פחת לגבי אגודות שיתופיות מסויימות), התשס''ח-2008

  42. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (ניכוי נוסף בשל פחת לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים), התשמ''ו-1986

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון