פירוק שיתוף בדירת מגורים

סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מקנה לכל אחד מבעלי המקרקעין המשותפים זכות לפרק את השותפות בכל עת.

בעלות משותפת הינה מצב זמני ולא מצב רצוי. פרוק השיתוף הינו זכות יסוד של כל שותף. שיקול דעתו של בית המשפט במניעת פרוק השיתוף הוא מצומצם ביותר.

המדיניות החקיקתית המונחת ביסוד ההוראה הזאת היא לא רק ששיתוף במקרקעין עלול לגרום לריב אלא שפירוק השיתוף מעודד בדרך כלל את המגמה הרצויה של פיתוח המקרקעין, בעוד שהמשך הפיצול של הבעלות מכביד על סחירותם בשוק ועל פיתוחם.      

עקרון העל הוא, שכל שותף במקרקעין משותפים יכול ורשאי להביא, לרצונו, לפרוק השיתוף.
זאת ועוד: יהא אשר יהא יחסו של הדין אל השיתוף במקרקעין כל עוד הוא קיים, מבקש החוק להקל ככל הניתן על פירוקה של שותפות אם שותף לשותפות מבקש על כך: לטובת השותפים ולטובת פיתוח המשק בכללו.

ההלכות הנ"ל הוחלו גם על דירה משותפת לבני זוג נשואים:

  1.      ע"א 288/71 מרדכי נ' מרדכי, פד"י כ"ו (1) 393.
  2.      ע"א 753/82 פלונית נ' פלוני, פד"י לז' (4), 626).



להלן פסק דין בנושא פירוק שיתוף בדירת מגורים:

פסק דין

1.     בתובענה זו עסקינן בשניים:
א.      תובענה לפרוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים.
ב.      תביעה כספית להחזר מחצית מהסכום שנפרע ע"י התובע כהחזר ההלוואות
שניטלו במשותף ע"י הצדדים לצורך רכישת הדירה.

2.     הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1973, מנישואיהם אלו נולדו 3 ילדים, היום כולם בגירים.

     בבעלות הצדדים דירה בפ"ת הידועה כ... (להלן: "הדירה"). הדירה נרכשה באמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא.

3.     מזה כ- 20 שנה שהצדדים אינם חיים יחדיו. הנתבעת מתגוררת בדירת הצדדים ואילו התובע מתגורר בדירה שכורה.
     לטענת התובע, נקבעה לו נכות זמנית של 90% לאחר שעבר שלושה ארועים מוחיים, והוא סובל משיתוק חלקי.
     התובע מקבל קצבת נכות מהמל"ל.
     התובע מבקש לפרק את השיתוף בדירה, עתה לאחר שילדיו בגרו.

     לטענת הנתבעת, התובע נטש אותה לפני 18 שנה והשאירה לגדל לבד את שלושת ילדיהם. המזונות ששילם עבור הקטינים נפסקו בהנחה שלקטינים יש מדור. עוד טוענת הנתבעת, כי התובע מנהל ביחד עם בנו מזנון כריכים ומזון קל והכנסותיו מעסק זה אינן מדווחות.

4.     בדיון שהתקיים ביום 1/1/02 הודיעו הצדדים, כי הם אינם חלוקים עובדתית.
הנתבעת מסכימה כי, התובע פרע את ההלוואות כפי שציין בכתב התביעה.
     המחלוקת הינה משפטית ולפיכך, הם מבקשים להגיש סיכומיהם בכתב.

5.     יצוין כי, לאחר הגשת התביעה שבפני פנתה הנתבעת לביה"ד הרבני בתביעה למדור ספציפי.
     התובע הגיש לביה"ד תביעת גירושין ותביעות נוספות. ביום 5/6/01, ניתן ע"י ביה"ד "צו למדור ספציפי של האשה בדירת הזוג עד להחלטה אחרת".

6.     להשלמת התמונה יצוין כי, בעבר התבררה תביעת מזונות ומדור של הנתבעת והילדים בביהמ"ש המחוזי בתיק מ.א. 4180/88. בפס"ד מיום 3/9/92 דחה את תביעת המזונות של הנתבעת וביהמ"ש פסק מזונות לקטינים בלבד.

פרוק שיתוף:

7.     הנתבעת אינה מעלה כלל עילת הגנה כנגד התביעה לפרוק שיתוף, לא בכתב ההגנה ולא בכתב ההגנה המתוקן.
     לטענתה בסיכומיה, ביהמ"ש מנוע מליתן צו לפרוק שיתוף כל עוד קיים הצו למדור ספציפי שניתן ע"י ביה"ד הרבני.

8.     סע' 37 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") מקנה לכל אחד מבעלי המקרקעין המשותפים זכות לפרק את השותפות בכל עת.
     בעלות משותפת הינה מצב זמני ולא מצב רצוי. פרוק השיתוף הינו זכות יסוד של כל שותף. שיקול דעתו של בית המשפט במניעת פרוק השיתוף הוא מצומצם ביותר.

     בהתייחס לפרשנות סע' 37 (א) לחוק המקרקעין קבע כב' השופט לנדוי:

          ""בכל עת" נאמר, ולא בעת ששותפיו יסכימו לפירוק, יהיו הטעמים לאי
הסכמתם בהווה אשר יהיו... המדיניות החקיקתית המונחת ביסוד ההוראה
הזאת היא לא רק ששיתוף במקרקעין עלול לגרום לריב ומדנים, כביטויו של
פרופ' וייסמן בספרו "חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מגמות והישגים", ע'
50, אלא שפירוק השיתוף מעודד בדרך כלל את המגמה הרצויה של פיתוח
המקרקעין, בעוד שהמשך הפיצול של הבעלות מכביד על סחירותם בשוק ועל
פיתוחם".      

     ע"א 319/74 רובינשטיין ושות' נ' תמרה פיין, פד"י ל' (1), 454.
     ראה גם: ויסמן, דיני קנין בעלות ושיתוף, עמ' 280-278.

     פסק דינו של ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט חשין, הקובע:

          "עקרון העל (ההדגשה במקור) הוא, שכל שותף במקרקעין משותפים יכול
ורשאי להביא, לרצונו, לפרוק השיתוף...
זאת ועוד: יהא אשר יהא יחסו של הדין אל השיתוף במקרקעין כל עוד הוא
קיים (ראה: חנוך דגן שם), מבקש החוק להקל ככל הניתן על פירוקה של
שותפות אם שותף לשותפות מבקש על כך: לטובת השותפים ולטובת פיתוח
המשק בכללו".

     רע"א 1017/97 רידלביץ ואח' נ' מודעי פד"י נב' (4), 625.

     ההלכות הנ"ל הוחלו גם על דירה משותפת לבני זוג נשואים.     (יחסי ממון בין בני זוג, פרופ' רוזן צבי, 186; ע"א 288/71 מרדכי נ' מרדכי, פד"י כ"ו (1) 393 ; ע"א 753/82 פלונית נ' פלוני, פד"י לז' (4), 626).

9.     במקרה דנן, עסקינן כאמור בתביעה לפירוק שיתוף של דירת מגורים משותפת לבני זוג נשואים ולאור האמור לעיל, ייעתר ביהמ"ש לבקשת שותף לפירוק השיתוף אף אם השותפים הם בני זוג.
דא עקא, כי מנגד זכאית האשה להגיש תביעה למדור כנגד בעלה. הזכות למדור הינה חלק מזכותה של האשה למזונות. (ע"א 328/72 לנגל נ' לנגל, פ"ד כז (2) 470, 472 ; בר"ע 258/81 ליפשיץ נ' ליפשיץ, פ"ד לז (3) 645, 650).

     הסמכות לדון ולפסוק בעתירה למדור במסגרת תביעה למזונות נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני בהתאם לבחירתה של האשה ע"פ סע' 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג - 1953.
     שתי הערכאות ידונו בזכויות האשה על פי הדין האישי, שהוא בנסיבות העניין, המשפט העברי כמחוייב עפ"י סע' 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959, אלא שבפועל התוצאה אינה תמיד זהה.

10.     בעניננו, שאלת המדור לא הועמדה לדיון בפני ביהמ"ש זה, לא בתביעת האשה למדור ולא בתביעתו זו של הבעל לפירוק שיתוף, משלא עתר לדון במדור החלופי לאשה, ואף אם היה עותר, לא היה בכך למנוע מהאשה לממש את זכותה לבחור את הערכאה הנוחה לה בהתאם לחוק.

     בנידוננו, פעלה האשה בהתאם לזכותה ופנתה לביה"ד הרבני בתביעה לשלום בית, מזונות ומדור.

11.          מייד ייאמר, כי פסיקת בתי המשפט האזרחיים קבעה כי אין האשה זכאית על פי הדין
האישי למדור ייחודי בדירה בה מבוקש לפרק את השיתוף, אלא למדור חילופי בלבד, היינו ניתן לחייב את הבעל בחיוב כספי בהתאם לרמת הדירה, סביבתה, אך ניתן לצמצם
במס' החדרים לאור העובדה שמספר הדיירים בה פחת. (ע"א 803/93 כליפה נ' כליפה,
תק'-על 94 (2), 705; בר"ע 19/74 בר לוי נ' בר לוי, פ"ד כח(1), 726; ע"א 735/89 נחום נ' נחום פ"ד מה (3), 3).

12.     בענייננו כאמור, ניתנה החלטה למדור ייחודי ע"י ביה"ד הרבני, ובמקרה כגון דא, נפסק מפי כב' השופט גולדברג (דעת רב): בבג"צ 5969/94 אקנין נ' ביה"ד, נ' (1) 370:

"ענין לנו בפרשנות הדין האישי, אשר לכל הדעות חל על תביעה למדור, בין שהיא נדונה בבית המשפט ובין שהיא נדונה בבית דין רבני. במקרה אשר כזה, איני רואה מקום לכוף על בית הדין הרבני את המשפט העברי, כפי שהוא פורש בבית המשפט. ודוק, אין מדובר
כבענין בבלי (3), בפרשנות של בית-דין רבני השוללת עקרונית זכות
קניינית, ... אם כי בעקיפין יש בפרשנות של בית הדין הרבני כדי
לסכל (ולו זמנית) את בצוע פירוק השיתוף בדירה... אולם איני רואה
מנוס מתוצאה זו, אם הגישה האשה את תביעתה למדור לבית הדין
הרבני ולא לבית המשפט".

13.     התוצאה השונה אליה מגיעים ביהמ"ש מחד וביה"ד מאידך, הגם ששניהם פוסקים בענין המדור ע"פ הדין האישי, נובעת מפרשנות שונה הניתנת ע"י כל אחת מהן למשפט העברי. תוצאה זו אינה רצויה אולם היא כורח המציאות והפתרון לכך מצוי בידי המחוקק. (ראה בג"צ אקנין בעמ' 380).

14.     אין חולק, כי ביהמ"ש מוסמך לדון בשאלת המדור החלופי במסגרת תביעה לפירוק שיתוף וזאת כמחוייב עפ"י סע' 40(א) לחוק המקרקעין, אולם בנסיבות בהן ביה"ד אמר דברו במסגרת סמכותו באשר לזכות האישה למדור ייחודי, בטרם ניתן צו פירוק השיתוף הרי שיש לכבד החלטתו ולעכב את פירוק השיתוף, זמנית, כל עוד זכאית האישה למדור ייחודי ע"פ החלטת ביה"ד וזאת מהטעם "שכיבוד הדדי של הערכאות מחייב, כי שעה שיבוא בית המשפט להחליט על ביצוע פירוק השיתוף בדירה (אם יחליט על פירוק השיתוף), לא יתעלם מהחלטתו של בית הדין הרבני, שניתנה ראשונה". (ראה שם).

     מכאן, כי שונה היה הדין, אילו ביהמ"ש היה נדרש ראשון לשאלת המדור, במקרה שכזה מן הדין כי החלטה מאוחרת יותר של ביה"ד הרבני תיסוג מפני החלטה קודמת של בימ"ש בשל אותו הטעם ממש.

15.      אני מסכימה עם התובע, כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב בהגישה תביעה למדור לביה"ד הרבני, לאחר שהתובע הגיש תביעה לפרוק שיתוף לביהמ"ש. ברי כי, מטרתה של התביעה לסכל את הליך פרוק השיתוף המתנהל בבימ"ש אזרחי.
זאת ועוד, ספק בעיני אם לביה"ד קיימת סמכות לדון בתובענת הנתבעת למדור, שהרי הנתבעת הגישה בעבר תביעת מזונות ומדור לבימ"ש אזרחי ובפס"ד מיום 3/9/92 נדחתה תביעתה למזונות. הנתבעת אם כן ניצלה כבר בעבר את זכות הבחירה עפ"י סע' 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים ובחרה בערכאה האזרחית לדון בתביעת מזונות ומדור עבורה, אלא, שעתה בחרה לדלג לערכאה אחרת שמתאימה לה יותר.
דא עקא, כי התובע לא העלה טענת חוסר סמכות, לא בפני בימ"ש זה, ויש להניח כי גם לא בפני ביה"ד, משכך, גם אני אינני נדרשת לטענה זו.
מכל מקום, אין חולק, כי נישואי הצדדים הסתיימו לפני כ- 20 שנה ואין לנתבעת כל הגנה מפני תביעה לפרוק שיתוף. בנסיבות אלו, צו לפרוק שיתוף ינתן תוך שהוא יושהה כל זמן שקיים הצו למדור ספציפי, ענין שיתברר בביה"ד הרבני בהתאם לנסיבות. בהקשר זה אין לי אלא להפנות לפס"ד של ביה"ד הרבני הגדול מפי כב' הרב דיכובסקי אשר קבע בנסיבות דומות (בתיק 1-51-00816934) כי אין לעשות שימוש בצו למדור ספציפי כאשר הנישואין הגיעו לסופם והמחלוקת בין הצדדים היא על תנאי הגירושין. ביה"ד הגדול ביטל בנסיבות אלו צו למדור ספציפי שניתן ע"י ביה"ד האזורי.

16.     יוצא איפוא, כי התוצאה המתבקשת בעניננו היא כי יינתן צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת אולם ביצועו יעוכב זמנית כל עוד זכאית האישה למדור ייחודי עפ"י החלטת ביה"ד הרבני.

התובענה הכספית:

17.     התביעה היא על סך של 18,825 שהיא מחצית הסכום ששילם התובע כהחזר הלוואה המובטחת במשכנתא שניטלה ע"י הצדדים לצורך רכישת הדירה וכן כהחזר הוצאות משפטיות שנגרמו בשל פיגורים בהחזר ההלוואה.
     הנתבעת מסכימה, כי הסכומים המפורטים בתביעה אכן שולמו ע"י הנתבע אלא שלטענתה, הוא חב בתשלומם מכוח זכותה למדור כנשואה לו ומכוח זכותם של הקטינים למדור. עוד טוענת הנתבעת כי, חלה התיישנות על התביעה, וכי עצם העובדה שהתובע לא דרש ממנה להשתתף בתשלומי המשכנתא במשך 17 שנה יוצרת השתק ומעידה על ויתור.

18.     ברי כי, טענת ההתיישנות אין לה מקום שכן סע' 13 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע, כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה.

     זאת ועוד, התשלומים עצמם שולמו בין השנים 1999-1995 מכאן, שאין גם כל בסיס לטענת השתק או ויתור.
     עוד יש לציין, כי התשלומים שולמו ע"י התובע לאחר שילדי הצדדים בגרו והתובע כבר לא חב במדורם וגם לא נקבעה כל חובת מדור כלפי הנתבעת.

19.     בע"א 864/94 שוקר נ' שוקר (תק-על 94 (4), 239), נקבע כי החובה להחזר חוב המשכנתא אינה ענין של מזונות, כאשר אחד מבני הזוג מחזיר לבדו את המשכנתא הוא מגדיל את הונו של השני.

     הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1973, המשטר הרכושי החל עליהם הוא הלכת השיתוף הקובעת את מועד הקרע כמועד סיום השיתוף. הקרע בין הצדדים ארע לפני 20 שנה ולפיכך, אין מקום לטענה באשר לתרומה מקבילה של הנתבעת ליצירת הרכוש המשותף בתקופה הרלוונטית להחזר ההלוואה בין השנים 1999-1995.

20.     הנתבעת חתמה על התחייבות עצמאית וישירה כלפי הבנק להחזר ההלוואה. התחייבות זו, אינה מסוייגת בתנאי כלשהו בגין זכויות מכוח נישואין.
     הפיגור בתשלומים נוצר באותה מידה גם בשל מחדלה של הנתבעת אשר לא טרחה לשלם את חובה במועד.
     בנסיבות אלו, קמה לתובע עילה עפ"י סע' 56 (ב), לחוק החוזים (חלק כללי) ועפ"י חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

     על הנתבעת לפיכך, להחזיר לתובע את מחצית הסכומים ששולמו על ידו כמפורט בתביעה.

21.     סוף דבר:

1)     ניתן בזה צו לפרוק השיתוף בדירת הצדדים ברח' פוגל 10 פ"ת הידועה כגוש 6361
חלקה 461/14.
הדירה תמכר כפנויה למרבה במחיר ותמורתה לאחר פרעון המשכנתא והוצאות
המכירה תחולק בין הצדדים באופן שווה.

     2)     פרוק השיתוף בדירה יושהה כל עוד קיים צו למדור ספציפי בדירה.

     3)     אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 18,825 ₪ צמודים ונושאים ריבית
כחוק מיום הגשת התביעה 15/2/00 עד התשלום בפועל.

     4)     אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות ושכ"ט ב"כ התובע בסך של 7,500 ₪ + מע"מ.
     הסכום צמוד נושא ריבית כחוק עד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף במגרש

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף בין אחים

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. הפרת הסכם פירוק שיתוף

  6. פירוק שיתוף חלוקה בעין

  7. פירוק שיתוף בבית משותף

  8. אפשרות פירוק שיתוף בעין

  9. פירוק שיתוף בבית מגורים

  10. תביעת הבעל לפירוק שיתוף

  11. פירוק שיתוף בין בני זוג

  12. פירוק שיתוף דיירות מוגנת

  13. פירוק שיתוף בדירת מגורים

  14. תביעה לפירוק שיתוף בחלקה

  15. תשלומי איזון בפירוק שיתוף

  16. פירוק שיתוף בדירה בארה''ב

  17. תביעת פירוק שיתוף נגד הורה

  18. דוגמת כתב תביעה לפירוק שיתוף

  19. פירוק שתוף - רעיון האפקטיביות

  20. מדור חלופי במסגרת פירוק שיתוף

  21. עיכוב פירוק שיתוף בין בני זוג

  22. תביעת הבעל לפירוק שיתוף בדירה

  23. פירוק שיתוף בדירה עם צו עיקול

  24. פירוק שיתוף או רישום בית משותף

  25. ערעור על פירוק שיתוף ע''י מכירה

  26. פירוק שיתוף בדירת מגורים של אחים

  27. פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  28. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  29. פירוק שיתוף על ידי עסקת קומבינציה

  30. פיצול חלקה לשתי יחידות רישום נפרדות

  31. החזר השקעה במקרקעין לאחר פירוק שיתוף

  32. פירוק שיתוף בין בני זוג - שיקולי צדק

  33. פירוק שיתוף בין בני זוג - סמכות שיפוט

  34. פירוק שיתוף במקרקעין מכירה בהוצאה לפועל

  35. פירוק שיתוף בין בני זוג ללא ייצוג עורך דין

  36. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מכוח סעיף 42 לחוק המקרקעין

  37. עיכוב תביעת פירוק שיתוף במקרקעין והוכחת חתימה על הסכם שיתוף

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון