סמכות עניינית בתביעת הפרת הבטחת נישואין

האם תביעה להפרת הבטחת נישואין נכנסת לגדר הסמכות של בית משפט לענייני משפחה ? תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין לא הועברה לסמכות שיפוט של בית משפט למשפחה. בדיון שהתקיים בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת שהביאה את החוק לקריאה שניה ושלישית, הועלתה הצעה להוסיף גם את נושא הפרת הבטחת נישואין לסמכות השיפוט של בית המשפט. הצעה זו נדחתה ע"י שר המשפטים בעמ' 7 לפרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט מ- 29.5.95 . עיקר ההנמקה הייתה, שלא כל מערכת יחסים בין גבר לבין אישה צריכה להיכלל במסגרת חוק בית המשפט לענייני משפחה, ובוודאי כאשר הצדדים 'לא נכנסו למסגרת של משפחה' . עילה זו יכולה להידון בבית המשפט למשפחה רק כאשר הצדדים היו ידועים בציבור. להלן פסק דין בנושא סמכות עניינית בתביעת הפרת הבטחת נישואין: פסק דין 1. התובעת הגישה ביום 03/12/01 תביעה לפיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין לבית משפט לענייני משפחה. כמו כן הגיש הנתבע תביעה כספית נגד התובעת. 2. ביום 04/06/02 ניתנה החלטתי, לפיה נתבקשו הצדדים לסכם בקצרה לעניין הסמכות העניינית של ביהמ"ש לדון בסכסוך, שאינו בתוך המשפחה וינמקו מדוע הסמכות במקרה זה אינה לבימ"ש שלום לאור סעיף 1 לחוק בימ"ש לענייני משפחה, התשנ"ה 1995 (להלן : החוק) ולאור ההלכה שנקבעה בעמ"ש(ת.א) 50/96 פלונית נ' אלמונית, ע"י כב' השופט פורת. 3. הנתבע טען בסיכומיו כי סבור הוא כי על פי מהות הסכסוך, הוא מתאים להידון בבימ"ש לענייני משפחה, אולם משאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של ביהמ"ש . 4. התובעת טענה בסיכומיה כי בהתאם לפסיקה חדשה, הכיר ביהמ"ש כידועים בציבור, אף בבני זוג לאחר תקופת חיים משותפת של כשנה ואף שלושה חודשים בלבד ומבלי שהיה לצדדים רכוש משותף ועל כי סמכות הנה לבית משפט לעניני משפחה. 5. דיון השאלה הנשאלת היא האם תביעה להפרת הבטחת נישואין נכנסת לגדר הסמכות של בית משפט לענייני משפחה. על ביהמ"ש מוטלת החובה לבדוק את סמכותו העניינית לדון בתביעה . טענת חוסר סמכות עניינית ניתן להעלות בכל שלב של הדיון ואף בשלב ערעור לא כל שכן בשלב ההתחלתי של הדיון בו מוגשים כתבי התביעה כתבי ההגנה וטרם נקבע המועד לדיון. ראה : ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, פ"ד לז(3) 1. "בימ"ש עצמו חייב בבדיקת העובדות אשר מקנות סמכות . רשאי בית המשפט לשם כך להרים את המסך ולא להסתפק בצורה הפורמאלית שלפיה ביקש התובע לקבוע את סמכותו של בית המשפט" . ראה ע"א 613/77 אדלר נ' שימורי אמוני בע"מ, פ"ד לב(1)788. בפסק דינו של כב' השופט ח. פורת, ס.נשיא בימ"ש מחוזי תל-אביב לענייני משפחה, אשר צויין בהחלטתי מיום 04/06/02 נפסק כי : "לדעתי, תביעה שמגיש גבר נגד אישה שאיתה קיים יחסי אישות ויחסי חברות, ללא נישואין, ומבלי שהשניים הגיעו למעמד של ידועים בציבור כבני זוג, היא אינה תביעה שבמובן סעיף 1 (2) ש'הגיש אדם נגד בן משפחתו... שעילתה סכסוך בתוך המשפחה' " . ראה : עמ"ש 50/96 פלונית נ' אלמונית מיום 02/03/97, לא פורסם . 6. יש לבחון האם ניתן להכיר בתובעת כצד לסכסוך משפחתי ? סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה 1995 (להלן : החוק) קובע 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח) בחוק זה, "עניני משפחה" - אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו - "בן משפחתו" - (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; 7. הוראות החוק מעמידות דרישה לקיום שני מבחנים מצטברים לצורך הקנית סמכות : מבחן זהות בין הצדדים ומבחן סיבת הסכסוך. 8. "ההגדרה הרחבה של תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו צומצמה ע"י הכנסת הסייג ש"עילתה סכסוך בתוך המשפחה" ... היסוד השני הנדרש בחוק... מתייחס לתובענה שמקורה או סיבתה בסכסוך בתוך המשפחה ... היסוד המשפחתי צריך להיות הסיבה לסכסוך ולא תוצאת הלוואי". ראה: י.גייפמן, דיני המשפחה בישראל בעידן ביהמ"ש למשפחה , דיונון אוניברסיטת ת"א, חלק א' 162-167 . 9. תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין לא הועברה לסמכות שיפוט של בית משפט למשפחה. בדיון שהתקיים בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת שהביאה את החוק לקריאה שניה ושלישית, הועלתה הצעה להוסיף גם את נושא הפרת הבטחת נישואין לסמכות השיפוט של בית המשפט. הצעה זו נדחתה ע"י שר המשפטים בעמ' 7 לפרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט מ- 29.5.95 . עיקר ההנמקה הייתה, שלא כל מערכת יחסים בין גבר לבין אישה צריכה להיכלל במסגרת חוק בית המשפט לענייני משפחה, ובוודאי כאשר הצדדים 'לא נכנסו למסגרת של משפחה' . עילה זו יכולה להידון בבית המשפט למשפחה רק כאשר הצדדים היו ידועים בציבור." ראה : תמ"ש 2597/98 פלונית נ' פלוני מיום 27/12/99 , לא פורסם . 10. בהתאם לאמור לעיל הרי שהדרך היחידה לפיה תוכל תביעה זו להיכנס בשערי בימ"ש זה היא במידה ויוכח כי הצדדים הינם בגדר "ידועים בציבור לשעבר", וזאת מכוח סעיף 1 (2) לחוק . 11. על מנת שבימ"ש זה יזקק לתביעה זו, המבוססת כל כולה על עילות תביעה משפטיות מתחום דיני החוזים ו/או דיני נזיקין חייבת התביעה לענות על מבחן "זהות הצדדים" כבני משפחה, כהגדתם בחוק . 12. ב"כ התובעת מציין את ת.א. 1095/01 לזריאן נ' לוי של כב' הרשמת לימור שרון שבו נפסק כי: "גם חיים משותפים של שני אנשים בוגרים למשך שנה, יתכן שתקנה למי מבני הזוג זכויות של ידוע/ה בציבור ואת זאת יבררו הצדדים בבית משפט לענייני משפחה" . 13. כן מציין ב"כ התובעת כי בפס"ד חבס צוין כי ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר .ראה : רע"א 6558/99 חבס ואח' נ' חבס, פ"ד נד(4)337 . 14. האם בני הזוג חיו "חיי משפחה" ? א. הפסיקה הכירה בשני יסודות להגדרת חיי משפחה : חיי משפחה כבעל ואישה וניהול משק בית משותף . ראה : ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1)617 , ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג(1)434 ב. מעיון בכתב התביעה לא מצאתי טענה מפורשת כי התובעת והנתבע היו ידועים בציבור, מינוח שהתובעת כלל לא השתמשה בו בתביעתה . ג. היסוד היחידי הנמצא בכתב התביעה , הנוגע למערכת היחסים בין הצדדים, הוא יסוד של חיים משותפים לפרק זמן של כשנה . כתב התביעה אינו מפרט חיי "בעל ואישה" המובילים להכרה ב"ידועים בציבור" . לטענת התובעת ניהלו חשבון בנק משותף וכל חייהם נכרכו זה בזו, לרבות רכישת דירה משותפת ומשכנתא משותפת. אולם הנתבע מציין בכתב הגנתו כי לא ניהלו חשבון משותף. אמנם רכשו דירה משותפת, אך עיקר הדירה נרכשה על ידיו והמשכנתא שניטלה ע"י שני הצדדים משולמת על ידו בלבד , מתחילת נטילתה . ד. בנתונים אלו יש כדי להחליש טענת התובעת כי יש לראות בצדדים כידועים בציבור, על אף משך תקופת הקשר הקצרה, יחסית . ה. "כשמדובר בתובענה אזרחית בין 'ידועים בציבור' יש להוסיף יסוד נוסף והוא שבכתב התביעה תטען התובעת שהיא ידועה בציבור או לפחות שכתב התביעה יצביע על תשתית עובדתית מבחינתה של התובעת שהיא ידועה בציבור, של הנתבע שאחרת לא יתקיים בה, המרכיב של 'זהות הצדדים' כבני משפחה במבחן הכפול של הסמכות אותו דורש החוק בסעיף 1 (2) שבו... ...משבעלת הדין , במקרה עסקינן התובעת , מלכתחילה אינה טוענת למעמדה כידועה בציבור - אפילו לשעבר - ואינה מפרטת בתביעתה את התשתית העובדתית לכך, ממילא אין כתב התביעה מצביע על העובדות המקנות את הסמכות העניינית לביהמ"ש להיזקק לתובענה .... ...לענין זה אין בדברי ב"כ בתגובתו לבקשה למחיקת התביעה, שם הוא טוען לראשונה להיות הצדדים 'ידועים בציבור' כדי לתקן את המעוות ." ראה : תמ"ש 61380/98 פלונית נ' פלוני, מיום 11/02/01 , לא פורסם . 15. אף במקרה דנן ב"כ התובעת מתייחס לצדדים כידועים בציבור, לראשונה בסיכומיו והנתבע אינו מאשר טענות התובעת כי אופי היחסים היה כידועים בציבור, אלא בגירסתו טוען כי אופי היחסים היה חברות אשר שאף, כי בהמשך, תגיע לידי חיים זוגיים מלאים כבעל ואישה. אולם שלב זה בחייהם המשותפים של בני הזוג לא צלח . 16. לאור האמור לעיל אין מקום להכיר בבני הזוג כידועים בציבור ועל כן, בהתאם להלכות הפסיקה אין הם נכנסים בגדר הוראת סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה ואין מקום לדון בתביעותיהם, אשר הינן במהותן נזיקיות/חוזיות, במסגרת בית משפט לענייני משפחה. עצם הגשת תביעה להפרת הבטחת נישואין, שוללת את היותם של הצדדים בני זוג במובן החוק. 17. זאת ועוד, כידוע "הבטחת נישואין" לא נכללת בהגדרה של "עניני נישואין", שמפורטים בדבר המלך במועצה (הנכללים בסעיף 1 (1) בעניני משפחה ועל כך יש פסיקה ענפה. ראה: ספרו של פרופ' שיפמן "דיני המשפחה בישראל" כרך א' מהדורה שניה, עמ' 194, שם מרוכזת הפסיקה ומנומקת הסוגיה מדוע הבטחת נישואין והפרת הבטחת נישואין אינם עניני משפחה ולא יכולים להיות עניני משפחה. 18. אשר על כן, לאור האמור לעיל, הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בחיפה. 19. הנני מורה, מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, על העברת התביעה להמשך דיון לבית משפט השלום בחיפה. נישואין / חתונהסמכות ענייניתהפרת הבטחת נישואין