בית המשפט ציין כי הליך של מתן הוראות לכונסי נכסים לא נועד לבירור מחלוקות עם צדדים שלישיים, שלא היו צד להליך במסגרתו מונו כונסי הנכסים, שטענותיהם וראיותיהם צריך להביא לפני הערכאה, המוסמכת עניינית, שתברר את הסכסוך,בהליך מתאים, תובענה מתאימה. להלן החלטה בנושא סמכות עניינית בעניין מתן הוראות לכונס נכסים: החלטה להכרעה טענה מקדמית בעניין סמכות עניינית לדון בבקשה, שעניינה העברת כספי כינוס נכסים למבקשת, האם לביהמ"ש לענייני משפחה , או לבית המשפט המחוזי. המסגרת הדיונית 1. המבקשת ו-ג.ח., מי שהיה בעלה אז, שמונה לו נאמן בהליכי פש"ר בביהמ"ש המחוזי, (ויכונה להלן:"החייב"), הגיעו במסגרת תובענות שהתבררו בבית משפט לענייני משפחה, בתמש 5460/96 להסכם גירושין בו הסדירו את כל העניינים בינהם (להלן:"הסכם הגירושין"). באותו מועד הגיעו המבקשת, החייב ובני משפחה נוספים להסכם בו הסדירו את הסכסוכים בינהם, סכסוכים רכושיים (להלן:"ההסכם"). ההסכמים קיבל תוקף של פסק דין ב-6/6/99. לנוחות הצדדים מצורפים להחלטה זו,חלק בלתי נפרד הימנה,עותקי ההסכמים. מינוי הנאמן לחייב היה לאחר ההסכמים ופסה"ד. 2. בהסכם הסכימו הצדדים ביניהם על חלוקת זכויות במגרשים, בחלקים שנקבעו בהסכם, ועל פירוק השיתוף בזכויות במגרשים אלו בדרך מכירתם באמצעות כונסי נכסים,שפרטיהם לעיל בכותרת ההחלטה (להלן:"כונסי הנכסים"). 3. למגרשים נמצא קונה ומכירתם אושרה ע"י ביהמ"ש למשפחה ב-31/12/00. למילוי תפקידם נדרשו כונסי הנכסים להגיש בקשות למתן הוראות בעניינים שונים,שהתבררו. מלאכת כינוס הנכסים טרם הסתיימה. 4. הבקשה שלפני הוגשה ע"י המבקשת,היא אחד הצדדים להסכמים,ועניינה מתן הוראות לכונסי הנכסים,להעביר למבקשת את חלקה מתמורת מכירת הנכסים,למעט סכום שישאר בקופת הכינוס להבטחת תשלומי חובה שנותר לשלם עקב המכירה. 5. מהתגובה לבקשה,שהוגשה ע"י אחד מכונסי הנכסים (עו"ד ברנר) הוברר שהחייב שיעבד את זכויותיו באחד המגרשים לטובת בנק לאומי (להלן:"הבנק") ושב-4/11/01 ניתן צו כינוס על נכסיו בהליכי הפש"ר. כמו כן הוברר שהוגשה בקשה בהליכי הפש"ר לחייב את כונסי הנכסים להפקיד את מלוא דמי המכר בקופת הכנ"ר. בתגובה זו נטען שקודם לבירור מלוא תשלומי החובה אין מקום להורות על העברת כספים לצדדים וכן שראוי לקבל עמדת הבנק והכנ"ר , הכל משום מחוייבות כונסי הנכסים ,מתוקף תפקידם,כלפי כל בעלי העניין בנכסים. כונסת נכסים נוספת (עו"ד אבדר) הצטרפה לטענת כונס הנכסים האחר בעניין ההתנגדות לשחרור כספים כל עוד לא הסתיים הטיפול בתשלומים בגין המכירה , אך לעניין הבנק והכנ"ר הוסיפה שבעת עריכת ההסכמים היו מודעים הצדדים לחוב לבנק שהובטח במישכון,כמו גם לחובות אחרים והוסכמה הנשיאה בהם (לא על ידי המבקשת אלא ע"י החייב והצד הנוסף להסכם), הסכמה שאין לה נגיעה למבקשת ולכן אין השלכה לבקשה לעניין החוב לבנק ולהליכים כלפי החייב. 6. הבנק ,שתגובתו התבקשה, טען טענות רבות לעניין זכותו באחד המגרשים מכח השעבוד (משכון) ששעבד החייב ב-10/12/91 את הזכויות לטובת הבנק ומכח הסכמה של הכונסים,הכל ככתוב באריכות בתגובה, ובסיכומו של דבר ביקש מבימ"ש זה להורות לכונסי הנכסים לשלם לבנק מהתמורה של המכירה בגין המגרש המשועבד את הכספים המגיעים לרשויות המס ,לאחר מכן חובות מובטחים ורק אח"כ לחלק את היתרה בין הצדדים,לפי ההסכמים בינהם. 7. שניים מכונסי הנכסים (עו"ד בר מוחא ועו"ד שטריקר,מטעם עו"ד ברנר) הוסיפו בתגובה, שהגיבו לעמדת הבנק,טענות לעניין תוקפו של השעבוד-משכון,בטלותו משום עיקול קודם על המגרש שהוטל מטעם המבקשת,ולחלופין הואיל והחייב אינו הבעלים היחיד של הנכס הוא לא היה יכול למשכן יותר מאשר כפי חלקו (לכל היותר 25%) .כמו כן לעניין גובה החוב שהבטיח המשכון,זה אינו יותר מ-500.000 ש"ח . בכל מקרה חזרו הכונסים והבהירו כי התחייבותם שזכויות הבנק שעל פי הדין,ועד כמה שיש לבנק זכויות,בכפוף לטענותיהם,ישמרו .זאת הייתה התחייבותם בעבר וזו התחייבותם עתה. סיכומו של דבר בתגובתם הארוכה ביקשו הכונסים לקבוע כי חלקו של כל מגרש יהיה בהתאם לחלקו הפרופורציונאלי בהערכת השווי שנעשתה לצורך מכירת כל המגרשים וכן לקבוע שהבנק אינו נהנה מדין קדימה ביחס למגרש עליו הוטל שעבוד בשעור שעולה על 25% משוויו. 8. הנאמן,שמונה לחייב בהליכי הפש"ר בביהמ"ש המחוזי,הודיע על הצטרפותו לדיון והגיש אף הוא טענות לעניין הסמכות העניינית הטיעונים בעניין חוסר סמכות עניינית 9. בפתח הדיון שנקבע במעמד הצדדים העלה ב"כ הבנק טענת חוסר סמכות עניינית. לדידו אין לביהמ"ש לענייני משפחה סמכות להכריע במחלוקת שבין המבקשת,ולעניין זה כונסי הנכסים שטוענים מטעמה, לבין הבנק,בעניין תוקפו של המישכון שרשום לטובת הבנק על אחד המגרשים. אלו הטיעונים המופיעים בסיכומי הבנק: א. אין במסגרת העניינים,המסורים לסמכות ביהמ"ש, המנויים בחוק בית משפט לענייני משפחה, נושא של תקפות משכנתא. בין החוקים, שדיון על פיהם בסמכות ביהמ"ש, לא נמנים חוק המשכון גם לא חוק המקרקעין. ב. הצדדים אינם בני משפחה כהגדרתם בחוק. ג. העניין אינו בגדר הליכי ביצוע על פי סעיף 7 לחוק. ד. הסמכות לדון בענייני מקרקעין נתונה לבימ"ש שלום או באופן שיורי למחוזי, כקבוע בחוק בתי המשפט. ה. אין מקום לדון בעניין במסגרת סמכות שבגררא משום שקביעות על פי סמכות זו אינן מעשה בית דין ויהיה צורך להדרש לעניין שוב במסגרת בית המשפט המוסמך. לבירור העניין יש צורך בראיות אותן ראוי להגיש לבית המשפט המוסמך ,בהליך של פסק דין הצהרתי ולא אגב אורחא. 10. לטענת הנאמן,שהוגשה ב14/7/02, אין לביהמ"ש לענייני משפחה סמכות להכריע בעניין תוקפה של המשכנתא והסמכות הייחודית היא לביהמ"ש המחוזי במסגרת הליכי פשיטת הרגל של החייב . אמנם בקשת המבקשת הוגשה לבית המשפט ב-28/10/01 אלא שאחר כך,ב-4/11/01 ניתן צו כינוס נכסי החייב בביהמ"ש המחוזי וב-6/5/02 צו פש"ר ומונה נאמן. עובדות אלו,שהיה צריך להודיע עליהן לביהמ"ש ,על פי פקודת פשיטת הרגל מקנות סמכות לביהמ"ש המחוזי.כל ההליכים הנוגעים להיקף נכסי החייב,לרבות העברת חלק מהרכוש,במסגרת ההסכמים למבקשת ולקרובי משפחה אחרים,חלוקת התמורה בין נושים,בהם נמצאת המבקשת הטוענת לדין קדימה וחוב לעירייה המתייחס לנכסי המקרקעין, צריכים להתברר בביהמ"ש המחוזי. בתגובה נוספת מ-6/8/02,טען הנאמן שאין ממש בטענות הכונסים שביהמ"ש המחוזי בהליך הפש"ר קבע שכל עניין הנוגע לחלוקת הכספים בכינוס יובא תחילה לביהמ"ש לענייני משפחה.כמו כן הוסיף שאין ראוי לפצל דיונים הנוגעים לפשיטת הרגל בין שתי ערכאות משפטיות. 11. כונס הנכסים (עו"ד שטריקר מטעם עו"ד ברנר) טען שבית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון בבקשה למתן הוראות לכונסים. א. זהו בית המשפט המוסמך לדון בפרוק שיתוף במקרקעין כאשר השותפים הם בני משפחה, לרבות בדרך מכירה תוך מינוי כונסי נכסים ולתת הוראות לגבי מה שיעשה בפדיון המכירה. ב. במסגרת זו מוסמך בית המשפט לברר אם זוכה או נושה הוכיח זכות קודמת או עדיפה על פי דין, כמו גם בבטלות משכנתאות או כפיפות של משכנתאות. ג. לבית המשפט סמכות להכריע במעמד משכנתאות ככל שהדבר נחוץ לצורך חלוקת דמי המכר גם אם השאלה מתעוררת דרך אגב. ד. חזקה על בית המשפט שיפסוק נכון את הדין המהותי ויקפיד על זכות טיעון של כל הנוגעים בדבר. ה. הסמכות של בית המשפט המחוזי לדון בשאלות של דין קדימה או ענינים אחרים הצריכים בפשיטת רגל אינה יחודית ואינה שוללת סמכות של בתי משפט אחרים שבמסגרת סמכותם. ו. בית המשפט המחוזי החליט שחלוקת הכספים תובא ראשית להכרעת בית המשפט לעניני משפחה וזאת בהסכמת הכנ"ר. ז. טענות של הנאמן ביחס להברחת נכסים וחובות אחרים ניתן יהיה לברר משום שדמי המכר מופקדים במלואים בידי כונסי הנכסים ואין בכך כדי לגרוע מסמכות בית המשפט למשפחה לדון בתוקף המשכון. הכרעה 12. כאשר טענות הצדדים לפני,תמציתן הובאה לעיל, מצאתי שבית המשפט לענייני משפחה אינו הערכאה המוסמכת להכריע בעניין המישכון. 13. ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך והיה מוסמך לאשר את ההסכמים (הסכם הגירושין ןההסכם הרכושי) אליהם הגיעו הצדדים לאותם הסכמים,כולם בני משפחה,במסגרת בירור סכסוכים שהיו בגדר סמכותו העניינית,הכל על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה,התשנ"ה-1995. אכן,כטענת הכונסים ,בסיכומיהם, מקום שבית המשפט מוסמך להורות על פירוק שותפות בנכסים הוא גם מוסמך לתת הוראות לכונסי הנכסים, הממונים על ידו לביצוע הפירוק, הן ביחס להליכי הפירוק והן ביחס לחלוקת התמורה שתתקבל,בפרט כאשר כונסי הנכסים מונו גם לצורך ביצוע חלוקת התמורה. 14. יחד עם זאת מקום שיש מחלוקת בין הצדדים להסכם הפירוק או בין כונסי הנכסים לבין צדדים שלישיים,שלא היו צד להליך, נושים של הצדדים, או נושים של הנכסים שפירוקם מבוצע ע"י כונסי הנכסים, ותמורתם צריכה להיות מחולקת ע"י כונסי הנכסים,צריכה מחלוקת זו להתברר ולהיות מוכרעת ע"י הערכאה המוסמכת לברר את המחלוקת ולהכריע בה,בהתאם לסמכות העניינית לבירור המחלוקת. לשם המחשה- מקום בו הגיעו בני זוג להסכם גירושין במסגרתו הסכימו על מכירת דירתם,עליה רובצת משכנתא לטובת בנק,וחלוקת התמורה בינהם לאחר סילוק המשכנתא,כשהביצוע הן של המכירה והן של סילוק החובות וחלוקת התמורה נמסר לכונסי נכסים,ומתגלעת מחלוקת בין בני הזוג או מי מהם או בין כונסי הנכסים לבין הבנק (מקרה מורכב פחות מהעניין שלהכרעה שבפני) לגבי גובה המשכנתא,הסמכות להכריע בעניין אינה של ביהמ"ש לענייני משפחה אלא של בית המשפט המוסמך עניינית להכריע בעניין. יש לברר המחלוקת בהליך עקרי ,שהבנק צד לו, ולאחר ההכרעה,שתובא לפני ביהמ"ש לענייני משפחה,ניתן יהיה להמשיך בהליך הכינוס. בדומה ,השגה לגבי גובה מס לרשות מס שבח,או לרשות אחרת,ממשלתית או מוניציפלית,בגין נכס שפירוקו מבוצע על פי הסכם שנעשה בבימ"ש לענייני משפחה וע"י כונסי נכסים שמונו ע"י בימ"ש זה לביצועו,לא תוכרע ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה. 15. אפילו הצדדים השלישיים, עימם יש לצדדים להסכם הפירוק או לכונסי הנכסים מחלוקת, הם בני משפחה, כהגדרתם בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, והעניין הוא בגדר העניינים שבסמכות בית משפט זה,גם אז ,כדי לברר את המחלוקת יש לנקוט הליך נפרד,תובענה,לבירור המחלוקת,בה יהיו הצדדים השלישיים צד לה והיא תתברר.תוצאת אותה תובענה תשמש בהליך הכינוס. 16. הליך של מתן הוראות לכונסי נכסים לא נועד לבירור מחלוקות עם צדדים שלישיים ,שלא היו צד להליך במסגרתו מונו כונסי הנכסים,שטענותיהם וראיותיהם צריך להביא לפני הערכאה,המוסמכת עיניינית, שתברר את הסכסוך,בהליך מתאים, תובענה מתאימה. 17. בעניינו יפים הדברים שבעתיים. א. הערכאה המוסמכת להכריע בעניניינים שבמחלוקת: תוקפו של השעבוד,מישכון,לטובת הבנק (כאשר הבנק טוען לתקפותו והכונסים טוענים לבטלותו מחמת עיקול קודם),היקפו (כאשר הבנק טוען שהוא חל על כל הנכס-אחד המגרשים, והכונסים טוענים שהוא חל לכל היותר על 25% הימנו) וגובהו (כאשר יש מחלוקת לגביה גובה החוב),איננה ביהמ"ש לענייני משפחה. הסכסוך אינו בין בני משפחה - הבנק אינו בן משפחה,כהגדרתו בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה,סעיף 1(2). הסכסוך,רובו, אינו בענייני משפחה שניתן להכלילם בגדר תובענה אזרחית שבסעף 1(2) הנ"ל או בגדר סעיפי המשנה האחרים שבסעיף 1. אני אף סבורה שהעניינים שבמחלוקת אינם הולמים עשיית שימוש בסמכות לצירוף תובענות או צדדים על פי סעיף 6(ה) או 6(ו) לחוק,כדי שהעניין יתברר בביהמ"ש לענייני משפחה. ב. בפרט אין מקום לבירור העניינים שבמחלוקת בין כונסי הנכסים לבנק משום שהחוב הנטען הוא חוב של מי שנמצא בהליכי פש"ר. בעניין שבמחלוקת הנוגע לתקפות חוב של החייב,היקפו וכו' ,פרט לבנק יש עניין בסכסוך לנאמן שמונה לחייב ואפשר שגם לנושים אחרים של החייב,המצוי בהליכי פש"ר,שאינם צד להליך בביהמ"ש למשפחה. בעניין זה חלות הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש],התש"ם-1980. על פי סעיף 172(א) לפקודה בית המשפט המוסמך לענייני פש"ר הוא ביהמ"ש המחוזי. על פי סעיף 178 (א) לפקודה ביהמ"ש המחוזי מוסמך להחליט בכל שאחה של דין קדימה ובכל שאלה אחרת,שבמשפט או שבעובדה,המתעוררת בעניין פשיטת רגל שבפניו,או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון. בענייננו כספי תמורת מכירת נכסים, חלקו של החייב, המצויים בידי הכונסים. בסעיף 178(ב) מובהר כי ביהמ"ש הדן בפש"ר לא מוגבל בהפעלת סמכותו ע"י צו מבימ"ש אחר. יש צורך להכריע בעניינים הכרוכים בנכסיו של החייב,בזכויותיו,בחובותיו ובחלוקתם בין נושיו,בינהם הבנק,עניינים שהסמכות להכריע בהם מסורה לביהמ"ש המחוזי. 18. אם לא די בכל האמור לעיל הרי שמתאור המסגרת הדיונית אפשר ללמוד שהבקשה שהונחה לפני ביהמ"ש היא בקשה למתן הוראות ביחס לשחרור חלק מהכספים שבידי הכונסים לטובת המבקשת. "לידתם" של צו כינוס נכסים וצו פש"ר ,לאחר הגשת הבקשה ,כמו גם חשיפת הסכסוך עם הבנק, שגררו בקשה של הבנק ,במסגרת עמדתו בתגובה לבקשה המקורית, להורות לכונסי הנכסים לשלם לבנק את המגיע לו ובקשה של כונסי הנכסים,בתגובה לתגובה,לקבוע שהבנק אינו נהנה מדין קדימה בשעור שאינו עולה על 25% ששוויו של אחד המגרשים,שווי שאף הוא יקבע ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה, אינם מקנים סמכות עניינית לדון בבקשות החדשות שבתגובות, במסגרת הבקשה המקורית. 19. לא מצאתי ואינני מקבלת את טענת הכונסים, שבהחלטת ביהמ"ש המחוזי,כב' הש' אלון, במסגרת הליכי הפש"ר ,מיום 12/12/01, יש הוראה להביא להכרעת ביהמ"ש לענייני משפחה את המחלוקות שפורטו לעיל והצריכות הכרעה. בביהמ"ש המחוזי הוסכם שלא תיעשה כל דיספוזיציה בכספי הכינוס מבלי לבקש הן הוראות מביהמ"ש לענייני משפחה והן הוראות ביהמ"ש לפשיטת רגל,כשהם מוסרים מידע בנוגע להוראות לבנק. כונסי הנכסים התחייבו לצרף לכל בקשה למתן הוראות את הכנ"ר ואת הבנק. כוונת הדברים הייתה,להבנתי, להביא בפני שתי הערכאות תוצאות בירור המחלוקות,כדי שבהתאם להכרעות ינתנו הוראות מתאימות.ביהמ"ש למשפחה יתן הוראות הנוגעות לצדדים שעניינם מטופל על ידו,בשים לב להכרעות, וביהמ"ש המחוזי,בהליכי הפש"ר ,הוראות הנוגעות לצדדים שלפניו,הנוגעים להליכי הפש"ר.כל זאת כדי שלא תהייה תקלה או סתירה בהוראות שתי הערכאות, שלא יגרעו זכויות צדדים שלישיים. ביהמ"ש לענייני משפחה יכבד החלטות של ביהמ"ש המחוזי או ערכאה אחרת מוסמכת, וביהמ"ש המחוזי יוכל להביא במסגרת שיקוליו ,בהליכי הפש"ר ,החלטות של ביהמ"ש לענייני משפחה או ערכאה אחרת מוסמכת,בהתאם למחלוקת,לצדדים וכו'. 20. סיכומו של דבר לעניין הסמכות והבקשה המקורית שלפני- בכל המחלוקות הנוגעות למשכון ,בין הבנק לכונסים,אין ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך לדון. באשר לבקשה המקורית אינני מוצאת ראוי להורות על שחרור כספי הכינוס למי מהצדדים להסכמים, כל עוד לא שולמו כל התשלומים הכרוכים במכירת הנסים,לרשויות המוניציפאליות או הממשלתיות, כפי שטענה כונסת הנכסים עו"ד אבדר. סמכות ענייניתמתן הוראותכינוס נכסים