מקלט לנשים מוכות - תביעה נגד הבעל

בית המשפט ציין כי תנאי החיים במקלט לנשים מוכות הינם קשים ביותר הן מפאת הצפיפות הרבה השוררת במקלט, הן עקב אובדן החירות, כאשר השוהה במקלט נמצאת בפועל בתנאים מגבילים מאוד.

טיבו של ההסדר ביחס לנשים מוכות הוא שהנשים משוכנות במקלט שאינו במקום מגוריהן, וזאת להגנתן. בנוסף, נאסר עליהן לצאת מהמקלט לפחות בתקופה הראשונה.

הפועל היוצא מהסדר זה הוא שאשה אשר צריכה להתייצב לדיון בתביעה המוגשת על ידה כנגד הבעל המכה, חשופה ביום הדין לסכנות רבות וקיימת סבירות כי בהעדר יכולת להגן עליה בדרך לדיון, לא יהיה באפשרותה להתייצב לדיון ובכך תפגע זכות היסוד שלה שיהיה לה יומה בביהמ"ש.

מפאת חשיבות ומיצוי הזכות להתדיין, נאסר על משטרת ישראל לבצע פקידות מאסר או מעצר ביחס לבעלים שאינם משלמים מזונות ביום הדיון ובסמוך לו לבית-המשפט. ולפיכך, נראה בעיני כי נושא הסמכות המקומית חייב לקבל פרשנות מיוחדת בכל הקשור להגשת תביעות ע"י נשים הנמצאות במקלט לנשים מוכות.

להלן החלטה בנושא מקלט לנשים מוכות - תביעה נגד הבעל:

החלטה

1.     על הפרק בקשה לסילוק על הסף של תובענה למזונות ומדור שקט (להלן: "התביעה") שהגישה המשיבה, וזאת עקב הטענה של העדר סמכות מקומית.

לטענת המבקש, היה על המשיבה להגיש את התביעה בבית- המשפט לענייני משפחה בבאר בשבע- שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה, לנוכח מקום המגורים האחרון של הצדדים.

2.     לטענת המבקש, לא התייחסה המשיבה בכל כתב התביעה לנושא הסמכות המקומית ולגרסתו, אף הסתירה את העובדה כי הצדדים התגוררו יחדיו, בעיר ירוחם, וזאת עד לזמן קצר לפני הגשת התביעה.

3.     המבקש ציין, כי המשיבה עזבה את בית המגורים לפני מספר חודשים. אולם, ייחס חשיבות רבה לעובדה שהמשיבה לא שינתה את כתובתה בפנקס רישום האוכלוסין.

4.     לטענת המבקש, המדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית המכילה "גבוב של דברי השמצה ורשע", אשר במסגרתה הוסתר במודע מקום מגורי המשיבה. לפיכך, טוען המבקש, כי יש להחיל על התביעה את הוראת תקנה 100 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולמחוק אותה.

5.     בסעיף 9 לבקשתו פירט ב"כ המבקש לוח זמנים ממנו עולה, כי הוא מייחס משקל רב למועד בו הוגשה התביעה ובו נחתם התצהיר וכן בקשר למועד בו הייתה תביעת המבקש לגירושין, או למועד בו הוגשה תביעת הגירושין. מלוח זמנים זה מסיק ב"כ המבקש על מידותיו וכנותו של המבקש וכן טוען כי במצב הדברים הנוכחי, תביעתו של המבקש לבית הדין הרבני היא התביעה הראשונה היחידה שהוגשה לערכאה המוסמכת ובכך הקנתה הסמכות לדון בסכסוך שבין הצדדים לבית הדין הרבני.

6.     ממכלול הטענות שהועלו מבקש המבקש למחוק את התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100 (2) לתקנות או, לחילופין, לדחותה על הסף בהתאם להוראת תקנה 101 (2) לתקנות (העדר סמכות).

7.     ב"כ המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה וממנה עולה, כי המדובר במשיבה אשר נמלטה למקלט לנשים מוכות שאינו במקום מגוריה. לטענת ב"כ המשיבה, המדובר במקרה בו גדול חששה של המשיבה מפני המבקש עד כי בחרה להימלט ולמצוא מחסה במקלט לנשים מוכות ולא בביתו של אחד מילדי הצדדים.

8.     לטענת ב"כ המשיבה, אם יקבע כי הסמכות המקומית הינה של בית-משפט לענייני משפחה בבאר שבע, הרי שעל בית-המשפט להורות על העברת הדיון בהתאם להוראת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, וכן בסמכותו של ביהמ"ש להורות כי ביהמ"ש הנכבד בבאר שבע ידון בתיק מהשלב שאליו הוא הגיע.
זאת ועוד, ב"כ המשיבה תומכת את יתדותיה על הוראת תקנה 101 (ב) לתקנות.

9.     לנוכח העובדה כי המדובר בתביעה בין בני זוג, מבקשת ב"כ המשיבה להבנות אף מהוראת סעיף 8 א' לחוק בית-משפט לענייני משפחה.

10.     ב"כ המשיבה דחה את הטענות בדבר היות התביעה קנטרנית וטורדנית, ובמיוחד כשמדובר במקרה בו קיימת טענה של אלימות במשפחה.

11.     ביום 14/8/02 התקיים דיון בבקשת המשיבה לעכב את יציאתו מהארץ של המבקש. הדיון התקיים בפני השופט התורן-כב' השופט דוד גדול.
המשיבה הגיעה לדיון עם ילדיה, אשר התייצבו לדיון כדי להגן על המשיבה. המבקש לא התייצב לדיון וכבוד השופט גדול הורה למשטרת דימונה להשלים את חקירת המבקש, במיוחד לנוכח החומרה של מעשי האלימות במשפחה שארעו בתקופה עובר למועד הדיון, במשפחות אחרות.

12.     א.     ביום 19/11/02 התקיים דיון במעמד הצדדים לעניין הטענות המקדמיות, שפורטו
לעיל.
ב.     בדיון חזר ב"כ המבקש על הטיעונים שהובאו בבקשה תוך שימת דגש מיוחד לעניין מועד הגשת התביעה לבית-משפט זה ביחס למועד הגשת תביעת המבקש לבית הדין הרבני, תוך ציון הטענה לפיה, באם תדחה או תמחק התביעה בפני בית-משפט זה, תוקנה הסמכות לבית הדין הרבני.
ג.     ב"כ המשיבה חזרה על הטענה לפיה, ניתן להעביר את התביעה לבית-משפט זה עפ"י סעיף 79 לחוק בתי המשפט.
ד.     בדיון הובהר, כי המשיבה הורחקה בהסתר מדירת המגורים על ידי ילדיה מאימת המבקש וכיום היא שוהה במקלט לנשים מוכות ויוצאת, אך לעתים נדירות, כשגם במקרים אלה היא מאויימת.
ה.     ילדי הצדדים ביקשו להעיד בפני בית-המשפט לעניין האלימות. מעדויותיהם עולה מסכת חיים קשה של הכאות והשפלה וחשש אמיתי מפני פגיעה במשיבה.
גרסת כל הילדים היתה אחידה הן ביחס להתנהגות האלימה של המבקש כלפי המשיבה בעבר והן ביחס לאירוע שהביא לעזיבת המשיבה את הבית למקלט לנשים מוכות והצורך שבשהייה בו.
ו.     המבקש הכחיש את הנאמר כנגדו וטען, כי הוא אינו אלים וכי הוא משמש מקור כספי לילדיו.

13.     ביום 5/12/02, לאחר הדיון, הגיש ב"כ המבקש תגובה לתגובת המשיבה. הגם שהליך זה אינו נהוג בבית-משפט לענייני משפחה, אפרט בקליפת אגוז לטענות שהובאו במסגרתו:

א.     ב"כ המבקש התייחס לנושא שהיית המשיבה במקלט לנשים מוכות, כעילה, לחריגה מהוראות התקנות, כפי שעלה במעמד הדיון, תוך שציין כי אין לחרוג מהוראת התקנות ביחס לנשים הנמצאות במקלטים לנשים מוכות, אשר בד"כ אינם במקום מגורי בני הזוג.
ב.     ב"כ המבקש הביא את פרשנותו לעניין סעיף 8 לחוק בית-משפט לענייני משפחה ואופן השימוש בו.
ג.     הובאה התייחסות ליסודות המביאים להפעלת הסמכות ולתוצאות הפעלתה "לעשות משפט צדק".
ד.     הועלו טענות נוספות לעניין הגינות התביעה ו/או לעניין הסמכות.
כאמור, מאחר שאין הליך של תגובה לתגובה, הרי שהמסמך כאילו לא הומצא לתיק בימ"ש והתייחסות לנושאים שהועלו בו יעשה באופן חלקי בהחלטת בית-משפט.
ה.     יצויין כי המבקש, אשר מייחס חשיבות רבה לתקנות, לא הגיש עד היום כתב הגנה מטעמו, למרות שהמועד להגשתו חלף זה מכבר ולמרות שהעלאת הטענה להעדר סמכות מקומית אינה פוטרת אותו מהגשת כתב הגנה.

דיון

14.     א.     התייחסות לבקשות החילופיות לפי תקנה 100 (2) ו/או 101 (2) לתקנות.
ב"כ המבקש לא חסך מהמשיבה את שבט לשונו בהגדירו אותה כגנבת, כחסרת תום לב וכחוטאת אשר התוצאה לגביה חיבת להיות לפי הכלל "כורה שחת-בה יפול" (ציטוט מדוייק). כל זאת, כשמדובר באשה אשר הוגשה מטעמה תביעה למזונות לערכאה אשר אינה הערכאה המתאימה בגלל העדר סמכות מקומית לטענתו.
בפועל, המשיבה אינה מתגוררת עם המבקש, אשר נותר לגור לבדו בבית הצדדים, כאשר הפנסיה החודשית שלו מועברת אליו באופן סדיר, בעוד היא מקבלת קצבה של 300 ₪ לצרכיה ומתגוררת במקלט לנשים מוכות.
נראה, כי לא מדובר בתביעה קנטרנית אלא בתביעה שיש מקום לברר אותה לגופו של עניין.
מטעם זה, אינני מוצאת לנכון לקבל את הטענה של מחיקה על הסף בהתאם
לתקנה 100 (2) לתקנות.

ב.     באשר לטענה לדחייה על הסף לפי תקנה 101 (2) לתקנות - גם אם היתה מתקבלת הטענה להעדר סמכות מקומית, הרי שבית-משפט זה היה עושה שימוש בהוראת סעיף (ב) לתקנה במשולב עם סעיף 79 לחוק בית-משפט, והיה מורה על העברת הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ומורה על המשך בירור התביעה מהשלב בו הופסק הבירור בפני בית-משפט זה, כשהחיוב במזונות יחול מיום הגשת התביעה לראשונה.

ג.     אולם, מאחר שמדובר במקרה שיש להתייחס אליו באופן ספציפי, מה גם שלא מדובר במקרה אחד ויחיד, אינני מוצאת לנכון להעביר את בירור התביעה מהטעמים שיפורטו להלן:

(1)     המדובר באשה אשר מתגוררת בפועל מזה מספר חודשים במקלט לנשים מוכות. למען שלמות התמונה יצויין, כי תנאי החיים במקלט לנשים מוכות הינם קשים ביותר הן מפאת הצפיפות הרבה השוררת במקלט, הן עקב אובדן החירות, כאשר השוהה במקלט נמצאת בפועל בתנאים מגבילים מאוד. בנוסף, מדובר באשה אשר חוששת בפועל לשלמות גופה ובריאותה, עד כי במועד הדיון לא עזבה את ילדיה הבגירים מתוך חשש לפגיעה.
טיבו של ההסדר ביחס לנשים מוכות הוא שהנשים משוכנות במקלט שאינו במקום מגוריהן, וזאת להגנתן. בנוסף, נאסר עליהן לצאת מהמקלט לפחות בתקופה הראשונה. הפועל היוצא מהסדר זה הוא שאשה אשר צריכה להתייצב לדיון בתביעה המוגשת על ידה כנגד הבעל המכה, חשופה ביום הדין לסכנות רבות וקיימת סבירות כי בהעדר יכולת להגן עליה בדרך לדיון, לא יהיה באפשרותה להתייצב לדיון ובכך תפגע זכות היסוד שלה שיהיה לה יומה בביהמ"ש. מפאת חשיבות ומיצוי הזכות להתדיין, נאסר על משטרת ישראל לבצע פקידות מאסר או מעצר ביחס לבעלים שאינם משלמים מזונות ביום הדיון ובסמוך לו לבית-המשפט. ולפיכך, נראה בעיני כי נושא הסמכות המקומית חייב לקבל פרשנות מיוחדת בכל הקשור להגשת תביעות ע"י נשים הנמצאות במקלט לנשים מוכות.

(2)     האפשרות לסטות מהתקנות לעניין סמכות מקומית.
ההתייחסות לסמכות המקומית אינה קשיחה כמו לסמכות העניינית. שכן, בהתאם להוראת תקנה 5, יכולים צדדים להסכים ביניהם כי הם מקנים לבית-משפט מסויים סמכות מקומית שלא בהתאם לתקנות ובכך להסמיכו לברר את התביעה, בעוד שסמכות עניינית אינה ניתנת להתנייה. ניתן לראות התנייה לעניין סמכות מקומית בהסכמים רבים בין בנקים ללקוחות ובין חברות שונות. כך שמתווסף מקום מוסכם למקומות המופיעים בתקנה או שנגרע מקום או שלחילופין ניתנת סמכות ייחודית. בנוסף, בית-משפט אינו בודק מיוזמתו את נושא הסמכות המקומית. ולפיכך, לא יועילו לנתבע שאינו טוען בהזדמנות הראשונה להעדר סמכות מקומית, מחאות וטענות ומכח שתיקתו תוקנה הסמכות המקומית לבית-המשפט שמלכתחילה לא היה מוסמך לדון בתביעה, בעוד שניתן לטעון להעדר סמכות עניינית בכל שלב ושלב של הדיון עובר לערעור.
מהאמור לעיל עולה, כי נושא הסמכות המקומית אינו מהותי בטיבו, אלא פרוצדורלי וזאת בניגוד לנושא הסמכות העניינית, כך שרק פסק דין שניתן בהעדר סמכות עניינית הינו בטל מעיקרו. (הדבר עומד בניגוד גמור לטענות שהועלו על ידי ב"כ המבקש בתגובה לתגובה).

תימוכין לכך שניתן לנהוג בגמישות בכל הקשור לסמכות עניינית, ניתן למצוא בהחלטת בית -המשפט העליון ברע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח' פד"י מט (2) 731 במסגרתו צומצם היקף התפרשותה של תקנה 3 לתקנות, בדברי כב' המשנה לנשיא- השופט לוין, כדלקמן:

"ער אני לעובדה שפסק דיננו יכול ויצמצם במידה ניכרת את היקף התפרשותה של תקנה 3 ככל שהמדובר בתובענות לתשלום סכום כסף; אך זוהי תוצאה בלתי נמנעת מהתאמתם הרצויה של סדרי הדין להוראות הדין המהותי. במדינה קטנה כמדינתינו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית -משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות".

ד.     סטיה מנושאים מיוחדים בבית-משפט למשפחה.
בנוסף לסטיה מהתקנות בהסכם או בשתיקה כמפורט דלעיל, קיימות הוראות ספציפיות בכל הקשור לנושאים הנדונים בבית-משפט לענייני משפחה שמהן ניתן להסיק כי קיימת התחשבות במצבים או נושאים מסויימים. לדוגמה: ניתן לסטות מהוראות התקנות והחוק בכל הקשור לתביעות בעניין קטין תקנה 258 ג (א) לתקנות, או אי החלת נושא הסמכות המקומית בהתאם לתקנות ביחס לתביעות עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991.

במקרה הנוכחי, המדובר אמנם בתביעת מזונות, אולם, מדובר באשה אשר נמצאת במקלט לנשים מוכות עקב אלימות במשפחה. ולפיכך, ניתן לעשות היקש ולהורות כי במקרה של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות - ניתן לסטות מהוראת התקנות בהתאם להיתר שניתן לסטות בתביעות עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה.

ה.     סעיף 8 (א) לחוק בית-משפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995.
בהתאם להוראות סעיף זה, "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה (הדגשה שלי א.ש), ינהג בית-המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשות משפט צדק".
הגשת תביעה במחוז זה או אחר הינה עניין שבסדרי דין. אמנם, קיימת הוראה ביחס לסמכות המקומית כשמדובר במקום מגורים אחרון של בני זוג, אולם, ההוראה אינה קיימת לפי חוק זה אלא עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

זאת ועוד, אין בחוק התייחסות ספציפית למקרה של שהייה במקלט לנשים מוכות, אשר כפי שפורט לעיל, מהווה מקרה מיוחד. ולפיכך, הגם שתקנות סדר הדין האזרחי שלובות בחוק, אין הוראה אחרת ביחס למקרה כזה לצורך עשיית משפט צדק. שכן, במאזן האינטרסים של המבקש שנגרמת לו טרחה של נסיעה למקום מרוחק מעט מזה שהיה עליו לנסוע (שכן הוא גר בירוחם ובכל מקרה עליו לנסוע גם לבית-המשפט בבאר שבע) לעומת הפגיעה במשיבה, אשר טלטולה למקום מרוחק עשוי לסכן אותה ו/או לגרום לה לטרדה מרובה אשר תפגע ביכולתה ליטול חלק בהליך השיפוטי -גובר האינטרס של המשיבה.

ו.     בשולי הדברים יצויין כי בכל מקרה, מאחר שמטרתו של המבקש למחוק את התביעה על מנת להקנות סמכות לבית הדין הרבני לא ניתנת להשגה בכל דרך, אין בהחלטה זו כדי לשנות את המצב המהותי של סדר הקדימויות בהגשת התביעות.

15.     בנסיבות העניין, מאחר שההחלטה מתייחסת לנושא עקרוני שיש מקום להדרש אליו, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה נגד נגר

  2. תביעה נגד עובדה

  3. תביעה נגד מת''ב

  4. תביעה נגד ביתילי

  5. תביעה נגד אדריכל

  6. תביעה נגד דפי זהב

  7. תביעה נגד יואב כץ

  8. תביעה נגד חשב כללי

  9. תביעה נגד דיזנהויז

  10. תביעה נגד יד להחלמה

  11. תביעה נגד מעצב פנים

  12. תביעה נגד וואלה שופס

  13. תביעה נגד עובד לשעבר

  14. תביעה נגד קאנטרי קלאב

  15. תביעה נגד מעצבת אופנה

  16. מחיקת תביעה נגד ההסתדרות

  17. תביעה נגד קר שירותי רפואה

  18. תביעה נגד האגף להערכת תארים

  19. תביעה נגד המרכז לאיכות השינה

  20. הגשת תביעה שכנגד לא באותו הליך

  21. תביעה נגד הפעלת ימי הולדת לילדים

  22. מקלט לנשים מוכות - תביעה נגד הבעל

  23. האם מחיקת תביעה גוררת מחיקת תביעה שכנגד

  24. תביעה נגד האישה בגין הלוואה שניתנה לבעלה

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון