בנסיבות אלו, כאשר האב נעדר מהארץ ולקטין אין יכולת לגבות ממנו את מזונותיו, קמה לקטין עילת תביעה כנגד הסבים, לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959. להלן החלטה בנושא מזונות קטין מהסבא והסבתא: החלטה החלטה זו, עניינה פסיקת מזונות זמניים לקטין במסגרת תביעה למזונות שהגיש הקטין, יליד 3/5/96 כנגד סבו וסבתו, הורי אביו (להלן: "הסבים"). הורי הקטין הם בנ"ז נשואים זל"ז מיום 17/3/94, (להלן: "בני הזוג"), מנישואין אלו נולד הקטין הנ"ל. נישואי בני הזוג עלו על שרטון וביום 1/12/98, הגישה אם הקטין (להלן: "האם") בשמה ובשם הקטין תביעת מזונות כנגד אביו של הקטין (להלן: "האב"). ביום 5/5/99, נפסקו מזונות זמניים לקטין בסך של 2,600 ₪ לחודש. האב לא שילם את המזונות כסדרם, הצטבר חוב גדול בהוצל"פ שלטענת האם, עמד ביום 24/9/01 ע"ס של 96,700 ₪. ביום 13/1/01, ברח האב מן הארץ על אף צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגדו. לטענת האם, תוך שימוש בדרכונו של אחיו - תאום זהה. החל ממועד זה, לא נוצר כל קשר בין האב לאם ולקטין. ביום 24/9/01, ניתן תוקף של פס"ד להחלטה למזונות זמניים. בנסיבות אלו, כאשר האב נעדר מהארץ ולקטין אין יכולת לגבות ממנו את מזונותיו, קמה לקטין עילת תביעה כנגד הסבים, לפי סע' 4 ו- 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959. התביעה כנגדם, בה עסקינן, הוגשה ביום 6/2/02. הסבים הגישו הודעת צד ג' כנגד האם והוריה, אולם, זו נמסרה רק ביום 3/5/02 לאחר קדם משפט. מייד ייאמר, כי הודעת צד ג' לאם הינה מיותרת, שכן האם הינה צד לדיון, עליה להמציא פרטה הכוללת הכנסותיה, וחובותיה נשקלים במסגרת התובענה כשם שנשקלים בתביעת מזונות כנגד אב. באשר להורי האם, הגם שהודעת צד ג' הומצאה להם לאחר קדם משפט, ולא הסכמתי לעכב את מתן ההחלטה עד להגשת כתב הגנה (ראה בש"א 4871/02), הרי כאשר יש מספר אנשים החייבים במזונות, ביהמ"ש מחלק ביניהם את הנטל גם אם לא כולם הם צד להתדיינות. גם כך ניתן לנקוט בדרך של קביעת היקף החובה של חייב שהינו צד להתדיינות, תוך ידיעה על קיומם של חייבים נוספים (ע"א 688/77 קופולוביץ נ' אייל, פד"י ל"ב (2), 12). לטענת האם, הסבים הינם אנשים אמידים, בעלי עסק ותיק רב מוניטין בפ"ת, מתגוררים בבית גדול ובבעלותם נכסי נדל"ן נוספים המושכרים על ידם. דירה אחת הועברה לסבים ע"י האב ללא תמורה במהלך הנישואין. דירה זו מושכרת. לטענת האב (בכתב הגנתו בתביעת המזונות שהוגשה נגדו), הסבים עזרו להם במהלך הנישואין הן ע"י מתן כספים והן ע"י רכישת מוצרים. לסבים 5 ילדים בגירים כולם למעלה מגיל 24. בהתאם לדו"ח מס הכנסה לשנת 99, המחזור העסקי של הסבים עומד על סך של 2,582,578 ₪ ! אולם, ההכנסות נטו מגיעות לסך של 6,900 ₪ נטו לחודש בלבד כולל הכנסות משכ"ד. לנתבעת הכנסות נוספות מקצבת זקנה, עובדת גם כקוסמטיקאית. האם הנדסאית אדריכלות עובדת כפרילנסרית בחב' "אקרשטיין", הכנסתה החודשית מגיעה עפ"י אישור רו"ח לסך של 7,000 ₪ נטו לחודש. לטענתה, לצורך הכנסה זו, עובדת כ- 52 - 50 שעות בשבוע, (3 פעמים בשבוע משעה 07:30 עד 19:00 ופעמיים בשבוע משעה 07:30 עד 16:00), ברי, כי שעות עבודה אלו מצריכות העזרות בשמרטף לשעות רבות. האם והקטין מתגוררים בדירה שכורה בעלות של 500 $ לחודש, הוצאות אחזקת הבית עפ"י האסמכתאות שצורפו מגיעות לסך של 1,015 ₪ לחודש. הוצאות שכ"ל בגן עבור הקטין עומדות ע"ס של 100 ₪ לחודש והוצאות צהרון ע"ס 710 ₪ לחודש. בשל סירובו של האב להתגרש, נמנע מהקטין לקבל מענקים מהמל"ל בתחילת כל שנה והנחות נוספות שזכאית להן משפחה חד הורית. העדרו של האב מהארץ והתעלמותו המוחלטת מהקטין, מטילה על האם מאמץ מיוחד הכרוך באחריות לגידולו לבד, מטיל עליה הוצאות ניכרות בשל הזדקקות לשמרטפים, גם צרכיו הפיזיים והנפשיים של הקטין מרובים יותר. לטענת הסבים, לאור פס"ד המחייב את האב במזונות הקטין בסך של 2,600 ₪ לחודש, קיימת מניעות להגיש כנגדם תביעה על סכום גבוה יותר (בש"א 2554/02). אינני מקבלת טענה זו. ראשית פסה"ד ניתן עפ"י תביעה שהוגשה כנגד האב ביום 1/12/98 ובנסיבותיו. נסיבות אלו השתנו כפי שצויין לעיל, הוצאותיו של הקטין בשל העדרו של אביו והטלת מלוא האחריות לגידולו על האם, מגדילה את הוצאותיו. זאת ועוד, פסה"ד מתייחס רק לחיובו של האב במזונות הקטין אין הוא מלמד על צרכי הקטין ככלל ועל הצרכים בהם נושאת האם. פסה"ד ניתן בנסיבות בהן נשקלה יכולת האב והכנסותיו. לא היתה, ולא היתה יכולה להיות, כל התייחסות ליכולת הסבים והכנסותיהם, הרי סכום המזונות שנפסק נגזר גם מיכולתו של החייב. הוצאותיו ההכרחיות של הקטין הם, מדורו, כשחלקו של הקטין בהוצאות שכ"ד עומדים ע"ס של 825 ₪ לחודש (33%), וחלקו בהוצאות אחזקת המדור בסך של 335 ₪ לחודש (33%). שכ"ל בגן 100 ₪ לחודש וכן סכום מזונות מינימלי בסך של 1,200 ₪ לחודש, סה"כ 2,460 ₪ לחודש. לאם הוצאות רבות מהכנסתה. חלקה של האם בשכה"ד עומד על סך של 1,675 ₪ לחודש והוצאות שמרטף, לצורך עבודה ושלא בשעות עבודה, בסך של 650 ₪ לחודש (פרוט בסע' 30 לתביעה) סכום סביר לאור העובדה, כי האם נושאת לבדה בגידולו של הקטין מכאן, שהכנסתה הפנויה של האם עומדת על סך של 4,675 ₪ לחודש. הסכומים הנ"ל (שמרטף 650 ₪ לחודש וצהרון בסך של 710 ₪ לחודש - ניתן לראותם גם כחלק ממזונות הקטין שלהם זכאית האם, כדמי טיפול לקטין. לקטין הוצאות נוספות בגין חוגים 220 ₪ לחודש, הסעות מהצהרון 420 ₪ לחודש, טיפול פסיכולוגי 250 ₪ לחודש והוצאות בגין טיפול עיניים ומשקפים בסך של 200 ₪ לחודש (כל הסכומים מתועדים במסמכים). לטענת הסבים, על האם והורי האם לשאת גם במזונות הקטין. בכתב התביעה נטען, כי להורי האם הכנסה כוללת של 8,000 ₪ לחודש, בבעלותם בית באילת, עליו רובצת משכנתא, מונית שלשם רכישתה ניטלו הלוואות, ולהם בנות בגירות הסמוכות על שולחנם (אחת חיילת). לסבים כאמור הכנסה מעסק שמחזורו השנתי, בשנת 99, הינו 2,582,578 ₪. הסבתא מקבלת קצבת זקנה וכן עובדת כקוסמטיקאית בביתה. לסבים בית מגורים על מגרש בבעלותם, על המגרש בו נמצא הבית, נבנה בית נוסף, לטענתם ע"י אחד מבניהם. לסבים שני נכסי נדל"ן נוספים. באחד מהם מתגורר לטענתם, בנם, הנכס השני הועבר להם ללא תמורה, ע"י האב (אבי התובע) במהלך הנישואין. דירה זו מושכרת בסך של 790 $ לחודש, ההכנסה משכ"ד בלבד עומדת על סך של 3,250 ₪ לחודש. לסבים מכונית והם נוסעים לטענתם רק פעם בשנה לחו"ל. לאם לעומת זאת, אין כל נכסים, כל שעומד לרשותה הוא, משכורתה בלבד. האם זכאית למזונות מהאב, בהיותה עגונה, מתגוררת לבד, הוצאותיה גבוהות ואינה זכאית להטבות כאם חד הורית. סע' 6 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע שהיקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם יקבעו בשים לב לנסיבות - "לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב". בנסיבות שפורטו לעיל, יכולתם של הסבים הן מהכנסותיהם והן מנכסיהם, גבוהה בהרבה מיכולתה של האם, שכאמור, צוין לעיל, שהיא גם זכאית למזונות. יכולתם של הורי האם טרם התבררה כדבעי, אולם, עפ"י הנטען גם יכולתם נמוכה מזו של הנתבעים. בנסיבות אלו, אני מחייבת את הנתבעים בהוצאותיו ההכרחיות של הקטין כפי שפורטו לעיל בסך של 2,460 ₪ לחודש. בהוצאת שמרטף, צהרון, הוצאות משקפים ופסיכולוג, הסעות, חוגים, ישאו האם והוריה עפ"י חלוקה שתקבע ביניהם. אשר על כן מוחלט כדלקמן: הנתבעים ביחד ולחוד ישאו במזונות זמניים עבור התובע לידי אמו, בסך של 2,460 ש"ח לחודש וזאת החל מיום 6/2/02 ומידי 6 לכל חודש. הסכומים הנ"ל יהיו צמודים למדד 5/02 אשר פורסם ביום 15/6/02 ויעודכנו מדי 3 חודשים ללא הפרשי הצמדה למפרע. אולם כל סכום שלא ישולם במועדו ישא ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום החיוב ועד התשלום בפועל. סכום המזונות לא יפחת כאשר קיים מאזן מדד שלילי. קצבת הילדים המשולמת על ידי המל"ל תתווסף לסכום המזונות הנ"ל. כל סכום ששולם ע"י הנתבעים, ע"ח מזונות, מיום החיוב, לידי האם או לזכות חשבונה הינו בר קיזוז. קטיניםזכויות סבים וסבתות (דיני משפחה)מזונות ילדיםמזונות