בית המשפט פסק כי לאור ההלכה הבלתי מעורערת בדבר חובתו האבסולוטית של אב לזון את ילדיו הקטינים, ללא תלות ביכולת האב, ואף כי מדובר בהליך של מזונות זמניים בו לא נכנס ביהמ"ש לעובי הקורה - גובה המזונות הראוי הינו 1,100 ש"ח לחודש מיום 25/06/02 וזאת בהתחשב באי השתכרות הבעל מחד וצרכים סבירים של קטין בתקופתנו מאידך . להלן החלטה בנושא מזונות קטין מאב שאינו משתכר: החלטה 1. ביום 25/06/02 הוגשה לבימ"ש זה תביעה למזונות אישה וקטינה . ביום 16/0702 הוגשה לביהמ"ש בקשה דחופה למזונות זמניים לאישה ולקטינה . ביום 16/07/02 ניתנה החלטתי, לפיה הוריתי לצדדים להגיש סיכומיהם לעניין המזונות הזמניים, בצירוף אסמכתאות . 2. בני הזוג נישאו זל"ז ביום 24/06/98 ומנישואין אלה נולדה הקטינה, ילידת 20/12/00, בת כשנתיים. 3. הכנסות בני הזוג א. הכנסות האישה - האישה עובדת כשוטרת במשטרת ישראל ושכרה בממוצע הינו בסך 2,500 ש"ח לחודש, נטו . לטענת הבעל הכנסות האישה גבוהות מהמצויין בתלושי השכר, אולם אינו מציג כל אסמכתא לתמיכה בטענתו . ב. הכנסות הבעל - הבעל הנו בעלים של שתי חברות : חברת "קייטרינג ב' " אשר לטענתו חדלה לפעול וחברת "פ'" אשר לטענתו נרכשה על ידיו בחודש 05/02 . לטענת הבעל מאחר והחברות בחובות , לא משך לעצמו משכורת מזה ארבעה חודשים. לטענת האישה הבעל משתכר כיום משתי החברות בו זמנית והכנסתו מגעת לעשרות אלפי ש"ח בחודש . האישה אינה תומכת טענתה בכל אסמכתא . 4. טענות מקדמיות של הצדדים א. ראשית טוענת האישה, כי יש לדחות על הסף, או לחילופין למחוק על הסף, את כתב הגנתו של הבעל, מאחר והבעל אינו תומך את טענותיו העובדתיות בתצהיר, כנדרש בתקנה 263 לתקנות סדר הדין האזרחי . כן טוענת האישה כי אף להרצאת הפרטים לא צירף הבעל תלושי שכר . ב. לטענת הבעל, יש לדחות על הסף ו/או למחוק על הסף את הבקשה למזונות זמניים בשל אי צירוף מסמכים להוכחת התביעה בניגוד לתקנה 258 (ט) לתקנות סדר הדין האזרחי. ג. התרשמתי כי טענות הצדדים הינן טענות שאין בהן ממש, שכן הבעל הגיש לביהמ"ש אישור בדבר אי השתכרותו והאישה הגישה לביהמ"ש אסמכתאות בדבר הוצאות (אומנם מעטות) ותלושי שכר . ד. אשר על כן איני מוצאת לדחות ו/או למחוק כתבי טענותיהם של מי מהצדדים . 5. טענות הצדדים טענות האישה א. לאור השתכרותו הגבוהה של הבעל (לטענתה) יש מקום להשלמת מזונותיה מכח הלכת "עולה עמו ואינה יורדת" בסך 3,100 ש"ח לחודש (לאחר הפחתת מעשי ידיה) ויש להתחשב לא רק בהכנסת הבעל בפועל אלא אף בכושר השתכרותו ובנכסיו . בנוסף מבקשת האישה כי הבעל יישא במדורה בסך 1,000 ש"ח לחודש . ב. האישה תובעת דמי טיפול בסך 2,000 ש"ח לחודש בגין טיפולה בקטינים (האישה אינה מפרטת מרכיבי סכום גבוה זה) . ג. מזונות הקטינה מגיעים לכדי 7,100 ש"ח לחודש כאשר סכום זה כולל בתוכו מדור בסך 1,000 ש"ח לחודש וחיוב הבעל בעלות המעון בסך 2,500 ש"ח לחודש. ד. מבקשת להורות לבעל לאפשר לה שימוש מלא ובלעדי במכונית הצדדים ולשאת בכל ההוצאות בגין שימוש זה . טענות הבעל א. לטענת הבעל סכומי המזונות הנטענים ע"י האישה הינם מופרזים ואינם תואמים את ההלכה בדבר "שמירה על המצב הקיים" . כן טוען הבעל כי האישה אינה תומכת הסכומים הנטענים על ידיה באסמכתאות ועל כן אין מקום לדון בדרישותיה . ב. לטענת הבעל ביכולתו לשאת במזונות הקטינה בסכום שלא יעלה על 800 ש"ח לחודש ולטענת הבעל סכום התואם את צרכי הקטינה . ג. לעניין מזונות האישה טוען הבעל כי האישה אינה זכאית למזונות מהנימוקים הבאים: 1. ראשית מאחר ומתפרנסת והכנסתה גבוהה מהכנסת הבעל אשר אינו משתכר כלל. 2. כי האישה מורדת, או לכל הפחות כעין מורדת. הבעל אינו מבסס טענתו בדבר מרידתה ועל כן לא אתייחס לטענה זו. ד. לעניין דמי הטיפול טוען הבעל, כי הסכום בו נוקבת האישה הנו מופרז ומופרך וכן כי מופרזת הדרישה לחייבו הן בדמי טיפול והן בעלות המעון . ה. הבעל מתנגד כי השימוש במכונית הצדדים יעבור לידי האישה , ולחילופין באם יחליט ביהמ"ש לאפשר לאישה שימוש ברכב, מבקש כי ביהמ"ש יקבע כי כל ההוצאות בגין השימוש ברכב יחולו על האישה . 6. מזונות הקטינה א. חובתו של אב לילד שטרם מלאו לו 6 שנים הינה אבסולוטית , כדי צרכיו ההכרחיים של בנו ואינה מותנת ביכולת האב. תקנת הרבנות הראשית, משנת תש"ד ,הרחיבה חובת אב במזונות ילדיו, עד הגיעם לגיל 15 שנים, לצרכי הקיום ההכרחיים ממש . ב. עפ"י אמות המידה שנקבעו בפסיקה (בין היתר בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז , פ"ד לו(3)449) מחוייב האב לשאת במזונות הקטין באותם דברים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש. אין נוסחא קבועה לחישוב צרכים אלו, אלא כל מקרה לפי נסיבותיו. (ע"א 464/84 הדר נ' שני , פ"ד לט(3)197) . ג. כן נפסק בשנה שעברה כי : " באשר לשיעורם המינימלי של דמי המזונות , ולרשימת הצרכים הבסיסיים הנדרשים לקיום יומו של קטין , קבעה הפסיקה , כי סכום של כ- 1,000 ש"ח לחודש, הינו סכום אשר אינו דורש הוכחה כלשהיא ..." ראה : עמ"ש(ת"א) 38/96 משולם נ' משולם, טרם פורסם. תמ"ש 73310/00 ד' י' נ' כ' ש', לא פורסם . ד. לאור ההלכה הבלתי מעורערת בדבר חובתו האבסולוטית של אב לזון את ילדיו הקטינים, ללא תלות ביכולת האב, ואף כי מדובר בהליך של מזונות זמניים בו לא נכנס ביהמ"ש לעובי הקורה הנני מוצאת כי גובה המזונות הראוי הינו 1,100 ש"ח לחודש מיום 25/06/02 וזאת בהתחשב באי השתכרות הבעל מחד וצרכים סבירים של קטין בתקופתנו מאידך . 7. מעון הקטינה א. לטענת האישה עלות מעון חודשית עבור הקטינה הינה בסך 2,500 ש"ח לחודש . על אף שסבורה אני כי לאור גילה של הקטינה וחובת האב האבסולוטית במזונותיה על האב לשאת בחיוב זה, לא יעלה על הדעת כי האישה תבחר במעון שעלותו כה גבוהה והאב יאלץ לשאת בסכום זה . ב. במציאות ימינו אם חד הורית זכאית להנחה משמעותית בדמי המעון ועל כן כל עוד משולם עבור הקטינה מחיר מלא יישאו בו הצדדים באופן שהאישה תישא ב- 25% מעלות המעון והבעל יישא ב- 75% מעלות המעון . האישה תפעל ככל האפשר לקבלת הנחה בתשלום למעון. 8. מזונות אישה א. המבקשת מבקשת לקבל למזונותיה סך שלא יפחת מ- 6,100 ש"ח לחודש . ב. לפי הוראות סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959 חייב אדם במזונות בן זוגו "לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו" . ג. על פי ההלכה ,בין יתר התחייבויותיו הכספיות של הבעל כלפי האישה, הנובעות מן הנישואין, החיוב העיקרי הוא חיוב במזונותיה . ד"ר בנציון שרשבסקי מציין בספרו "דיני משפחה , מהדורה רביעית מורחבת , בהוצאת ראובן מס בע"מ ירושלים ,1993" , כי בד"כ חייב הבעל לתת לאישה את מזונותיה לפי המינימום הדרוש לה בהתאם למנהגי המקום והחברה אשר שם הם חיים ... פרט לזה קיימים שני כללים יסודיים לגבי זכותה למזונות : האישה זכאית לאותה רמת מזונות שהבעל מרשה לעצמו . בכל אופן , היא זכאית לאותה רמת חיים לה הורגלה , הרי זו ההלכה הידועה : "עולה עמו ואינה יורדת" . (שם ,ע"מ 107) . ד. הלכה ידועה היא כי בעל ,הטוען שאישתו משתכרת ואינה זכאית למזונות , הוא שצריך להוכיח את הכנסות האישה ולהביא ראייה לקיומן ולהיקפן . (מ"א 3428/91 שבקוב נ' שבקוב , תקדין מחוזי 93 (1) 1101) . ה. יש לתת את הדעת לעניין רמת החיים שהונהגה בין בני הזוג שכן זה מכבר נפסק בביהמ"ש העליון בעניין פלונית נ' פלוני , ע"א 560/82 , פ"ד לח(3)743: "אין ספק , שאישה , המרוויחה כדי קיומה ברמה לה הסכינה בבית בעלה אינה זכאית למזונות" . לפיכך אין בעובדת השתכרותה של האישה לבדה כדי לשלול מזונותיה אלא על המשיב להראות כי השתכרותה של המבקשת מגעת כדי סיפוק רמת החיים לה הורגלה בחיי בני הזוג המשותפים . ו. אין מחלוקת לעניין עובדת השתכרותה של האישה ובהתאם לממצאים בעניין הכנסות בני הזוג הנמצאים בפני, השתכרותה של האישה גבוהה מהשתכרות הבעל . ז. המבקשת נוקבת בסכום עבור מזונותיה, אולם אינה מפרטת מרכיבי המזונות ו/או מידע אודות רמת החיים הנוהגת אשר על פיה מבקשת האישה לקבל מזונות בסכום זה. ח. עיקר טענתה של האישה הוא כי מכוח הלכת "עולה עמו ואינה יורדת" זכאית להשלמת מזונותיה, על אף השתכרותה , אולם אין האישה מציגה בפני ביהמ"ש אסמכתאות בדבר רמת החיים הגבוהה הנטענת על ידיה ואף בהתאם לאישור רואה החשבון של חברת הבעל עולה כי אכן לא יצאו משכורות עבורו מחודש 03/02 ואילך . ט. אשר על כן , בנסיבות העניין אינני מוצאת מקום לחיוב הבעל בתשלום מזונותיה של האישה . 9. דמי טיפול א. ההלכה היא כי דמי הטיפול הם חלק ממזונותיו של קטין . חובתו של האב לזון את ילדיו כוללת גם דמי טיפול , המהווים חלק ממזונות הילדים . האם המשמורנית היא הזכאית לקבל את דמי הטיפול . אולם, מגמת הפסיקה היא לראות במעון/צהרון כידו הארוכה של האם ועל כן כאשר מחוייב האב לשאת בעלות המעון אין מקום לחיובו אף בדמי טיפול . ראה : תמ"ש (ת"א) 44500/98 פלקסמן נ' פלקסמן, לא פורסם . ב. אשר על כן, מאחר ועל פי החלטתי חוייב הבעל לשאת ב2/3- עלות המעון לקטין איני מוצאת מקום לחייבו בנוסף בדמי טיפול . 10. מדור א. הצדדים מציינים כי האישה והקטינה אינן מתגוררות עוד בדירת הצדדים אלא אצל הורי האישה, אין חולק כי האב חייב במזונות בתו הקטינה ובנוסף לכך אף במדור והוצאותיו בשיעור של 30% מהוצאות המדור . אולם, מאחר ובמקרה דנן אין בפני אסמכתאות בעניין הוצאות המדור הרי שאין באפשרותי לאמוד בצורה מדוייקת את הוצאות המדור. אשר על כן ישא הבעל בהוצאות מדור בשיעור של 300 ש"ח בחודש כל עוד מתגוררת האישה בבית הוריה. במידה והאישה תשכור דירה ותמציא לבעל הסכם שכירות, ישא הבעל ב30%- מהוצאות דמי השכירות. ב. מאחר והחלטתי כי אין האישה זכאית למזונות הרי שאין מקום לחיוב הבעל אף במדורה . 11. סוף דבר א. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים באמצעות אמם התובעת מזונות זמניים בסך 1,400 ש"ח לחודש כולל הוצאות מדור, החל ב25.6.02-. הסכום צמוד למדד יוקר המחיה והבסיס הוא המדד שפורסם ביום 15.8.02. ההתאמה אחת לשלושה חודשים והראשונה ב- 1.11.02 (ללא הפרשים רטרואקטיביים). התשלום יעשה מידי חודש עד לעשירי לכל חודש. ב. קיצבת הילדים תשתלם לאם התובעים בנוסף למזונות. ג. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י חוק חינוך חובה ו/או חוק בריאות ממלכתי אשר יקבעו בהסכמה בין הצדדים. ד. מזונות העבר, בקיזוז סכומים ששולמו, במידה ושולמו, ישולמו ב- 2 תשלומים שווים, במועד תשלום דמי המזונות השוטפים מחודש 8/02. ה. האב ישא ב75%- מעלות המעון לאחר הורדת ההנחה לה זכאית האישה ובהתאם לקבלות. ו. במידה ולא יגישו הצדדים בקשה לחידוש הדיון במזונות , ישולמו המזונות עד גיל 18 ו/או סיום בית ספר תיכון, לפי המאוחר שבהם . בתקופת השירות הצבאי הסדיר ישלם האב 1/3 מסכום המזונות שנפסק . ז. במידה ולא תוגש בקשה לשינוי ההחלטה, תוך 3 חודשים, ינתן להחלטה זו תוקף של פסק דין כמזונות קבועים, ללא צורך בדיון נוסף. קטיניםמזונות ילדיםמזונות