חובתו של אב לילד שטרם מלאו לו 15 שנים הינה אבסולוטית , כדי צרכיו ההכרחיים של בנו ואינה מותנת ביכולת האב . בהתאם לההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון, על ביהמ"ש בפוסקו מזונות לקטינים להשאיר לנתבע מינימום למחייתו . עפ"י אמות המידה שנקבעו בפסיקה (בין היתר בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3)449) מחוייב האב לשאת במזונות הקטין באותם דברים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש. אין נוסחא קבועה לחישוב צרכים אלו , אלא כל מקרה לפי נסיבותיו. (ע"א 464/84 הדר נ' שני , פ"ד לט(3)197) . להלן החלטה בנושא מזונות לילד מתחת לגיל 15: החלטה 1. ביום 07/06/01 הוגשה לביהמ"ש תביעה למזונות קטינות באמצעות אימן (להלן : המבקשת) כדלקמן : א. בת כ- 8 שנים . ב. בת כ- 5 שנים . 2. המבקשת והנתבע מס' 1 נישאו זל"ז בשנת 1993 . בין הורי הקטינות התגלעו סכסוכים והם התגרשו זמ"ז ביום 10/03/02 הנתבע הינו חולה בטרשת נפוצה ואינו משתכר למחייתו אלא מתקיים מקצבת נכות של 100%. הצדדים מתגוררים בקיבוץ החותרים. 3. ביום 28/11/01 ניתן פסק דין ע"י כב' הרשם אהרון ח. ורבנר, בהעדר הגנה, לפיה חויב הנתבע לשלם לכל אחת מהקטינות דמי מזונות בסך 1,000 ש"ח לחודש, מיום הגשת התביעה, 07/06/01. 4. ביום 31/12/01 הוגשה לביהמ"ש בקשה דחופה לביטול פסק דין מטעם הנתבע. 5. ביום 14/03/02 ניתנה החלטת כבוד הרשם אהרון ח.ורבנר, לפיה מחליט לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר , אך מאחר ומדובר בחובה מוחלטת במזונות שתי הקטינות מחייב את המבקש (האב) במזונות "טרום זמניים" של שתי הקטינות בסך 1,200 ש"ח לחודש , כאשר סכום זה כולל את הסכומים שהמבקש משלם עבור הקטינות, בהתאם למפורט בכרטיסי החיוב . 6. ביום 04/04/02 הוגש כתב הגנתו של הנתבע בתביעה למזונות . 7. ביום 08/07/02 התקיים דיון בפני , במהלכו העלו הצדדים טענותיהם ובעיקר הועלו טענות הנתבע כי אין באפשרותו לשאת במזונות הקטינות כלל וכי על ביהמ"ש למנוע חיובו במזונות הקטינות, לאור מצבו הרפואי הקשה ומצבו הכלכלי הקשה אשר גורמים לו קושי רב לשאת בהוצאותיו שלו, שלא לדבר על הוצאות הקטינות. בהחלטתי מאותו היום נקבעו הסדרי ראיה ולינה ונקבע כי לעניין המזונות הזמניים, הנתבע יגיש תצהיר משלים ויתייחס להוצאותיו הרפואיות, הוצאות נסיעה ופירוט הסכומים היורדים מכרטסת הנה"ח עבור הקטינות, תוך 15 יום . 8. ביום 29/07/02 הגישה המבקשת לביהמ"ש הודעה, לפיה בהתאם להודעת הביטוח הלאומי (סניף חדרה) לא ניתן לבצע את פסק הדין מיום 14/03/02 מאחר ומסכום המזונות יש לנכות תשלומים שהחייב משלם עבור הקטינים באמצעות חיוב כרטיסו האישי. על כן מבקשת המבקשת כי בהחלטה בעניין המזונות הזמניים יקבע סכום מזונות נטו, ללא קשר לחיובים שונים היורדים מכרטיסו של המשיב. 9. המשיב בתצהיר המשלים מציין כי ההוצאות החודשיות המנוכות מחשבונו מגיעות לסך של 968 ש"ח עבור שתי הקטינות . בנוסף מציין המשיב כי נשא בסכום חד פעמי בסך 4,000 ש"ח עבור הוצאות חינוך לקטינות, באמצעות המחאות לחודשים יולי ואוגוסט . כן עולה מתצהיר המשיב כי הוצאותיו החודשיות מסתכמות בכ- 1,183 ש"ח , ולהוצאות אלו מתלוות הוצאות כלכלה בסך 800 ש"ח וכן הוצאות בהתאם למצבו הרפואי של המשיב בגין נסיעות , ביגוד, תרופות המסתכמות ב- 2,200 ש"ח לחודש . 10. ביום 07/08/02 הוגשה לביהמ"ש תגובת המשיב להודעת המבקשת מיום 29/07/02, לפיה טוען המשיב כדלקמן : א. אין להתיר למל"ל לקזז סכומים מקצבת הנכות של המשיב או מכל תשלום המשתלם לו ע"י המל"ל בקשר לנכותו, וכי בכל מקרה, אין להתיר הליכי גבייה או מאסר כלשהם נגד המשיב ע"י המבקשת או המל"ל . המשיב מצרף פסיקה לתמיכה בטענתו. ב. כן חוזר המשיב על טענתו כי אין לחייבו במזונות הקטינות, מעבר לסכומים בהם נושא באמצעות כרטיס החיוב האישי שלו בקיבוץ החותרים, לאור מצבו הבריאותי וההשלכות הנובעות ממנו. ג. המשיב טוען כי יש להשאיר לו מינימום למחייתו ותומך טענתו בפסיקה נרחבת. 11. הכנסות בני הזוג הכנסות המשיב - א. המשיב הינו נכה החולה במחלת טרשת נפוצה ומתקיים מקצבת נכות כללית של המל"ל בסך 1,864 ש"ח לחודש . ב. המשיב מקבל סכום של 2,142 ש"ח לחודש מהקיבוץ במסגרת כספי "ערבות הדדית", אשר לטענת המשיב מהווה תשלום וולנטרי "על הנייר בלבד" ולמעשה משמש לתשלום המיסים הקהילתיים ביישוב והוצאות חינוך הבנות והוצאות מיוחדות לבריאות . ג. לטענת המבקשת המשיב מקבל ו/או זכאי לקבל קיצבת מל"ל עבור הקטינות . המשיב מכחיש טענה זו וטוען כי אינו מקבל ו/או זכאי לקבל כל קיצבה עבור הקטינות. ד. בסה"כ מסתכמות הכנסותיו של המשיב בסך של כ- 4,000 ש"ח לחודש . ה. הוצאותיו של המשיב החודשיות מסתכמות בסך של כ- 3,400 ש"ח לחודש בממוצע , כאשר הוצאות חריגות אינן נכללות בסכום זה (כגון סך של 4,000 ש"ח עבור הוצאות חינוך). הכנסות המבקשת - א. המבקשת עובדת כעוזרת לגננת בקיבוץ עין כרמל, מחודש אוגוסט 2001, ומשתכרת סך של כ- 3,000 ש"ח לחודש , בהתאם לתלושי שכר שצורפו לתצהירה מיום 16.6.02. 12. טענות הצדדים א. המבקשת טוענת כי המשיב חייב במזונות הקטינות בסך 2,000 ש"ח לחודש עבור כל קטינה . ב. המבקשת טוענת כי המשיב מתנער מאחריותו לשאת במזונות בנותיו הקטינות וכי גם אם נכונה טענתו ואין באפשרותו לשאת במזונות בנותיו בהתאם להכנסותיו, הרי שיכול לפנות להוריו לעזרה כספית . ג. המשיב טוען כי אין באפשרותו לשאת בחיוב במזונות, בהתאם לטענות שפורטו לעיל. 13. מזונות הקטינות א. בכתב התביעה מציינת המבקשת כי הוצאות הקטינות מגיעות לכדי 2,000 ש"ח לחודש, אולם המבקשת אינה מציגה אסמכתאות לתמיכה בסכומים הנטענים . ב. בהתאם להכנסות המשיב והוצאותיו הנני קובעת כי יכולתו של המשיב לזון את בנותיו הקטינות הינה בסך 960 ש"ח, סכום אשר מנוכה מכרטיס חיובו בקיבוץ מדי חודש . כן סבורה אני כי אין למשיב אפשרות לצמצם את הוצאותיו לנוכח נכותו ומטעם זה אף אין באפשרותו להגדיל את הכנסותיו . ג. בהתאם לההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון, על ביהמ"ש בפוסקו מזונות לקטינים להשאיר לנתבע מינימום למחייתו . פסק הדין של כבוד השופט י.גרניט מיום 13/06/02 אשר צירף המשיב לתגובתו להודעה מיום 07/08/02 בעניין תמ"ש 82411/97 כ'ד' נ' כ'י' מציין הלכה זו ומפרט פסקי הדין הרבים בהם קבע ביהמ"ש העליון הלכה זו . ד. חובתו של אב לילד שטרם מלאו לו 15 שנים הינה אבסולוטית , כדי צרכיו ההכרחיים של בנו ואינה מותנת ביכולת האב . ה. עפ"י אמות המידה שנקבעו בפסיקה (בין היתר בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז , פ"ד לו(3)449) מחוייב האב לשאת במזונות הקטין באותם דברים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש. אין נוסחא קבועה לחישוב צרכים אלו , אלא כל מקרה לפי נסיבותיו. (ע"א 464/84 הדר נ' שני , פ"ד לט(3)197) . ו. לפני מספר שנים נפסק כי מזונות הכרחיים מינימליים לקטין הינם בשיעור של כ- 850 ש"ח לחודש ומאז הועלה הסכום : "נדמה לי שלא אטעה לאור המעקב אחרי תיקי המזונות (באמצעות הערעורים והבקשות רשות ערעור) כי מזונות הכרחיים הם בערך 850 ש"ח וכוללים בעיקר את סעיפי המזון והלבוש ברמה נמוכה , ואולי עוד פריטים אלו ואחרים , לכך יש להוסיף את הוצאות המדור... " ראה עמ"ש (ת"א) 44/96 פלד נ' פלד, לא פורסם . ז. לאור ההלכה הבלתי מעורערת בדבר חובתו האבסולוטית של אב לזון את בנו הקטן , ללא תלות ביכולת האב, עולה כי אין נפקא מינא מה גובה המזונות בהם מעוניין אב לשאת ו"יכול" אלא בפני ביהמ"ש עומדת טובת הקטין . 14. במקרה דנן התרשמתי כי אין המדובר בהורים אמידים המסוגלים לשאת בצורכי הקטינות מעבר למינימום ומאחר ומדובר בהליך של מזונות זמניים בו לא נכנס ביהמ"ש לעובי הקורה הנני מוצאת כי גובה המזונות הראוי הינו 1,500 ש"ח לחודש עבור כל קטינה וזאת בהתחשב בנסיבות הענין מחד וצרכי הקטינות מאידך . סכום זה כולל בתוכו את כל הוצאות הקטינות, לרבות הוצאות חינוך , חוגים, מדור וכיוצ"ב . המשיב ימשיך לשאת בחיובים באמצעות כרטיס החיוב שלו בסך 960 ש"ח לחודש, עבור שתי הקטינות ועל כן יש להפחית מסכום המזונות שנפסק עבור שתי הקטינות יחדיו בסך 3,000 ש"ח , סכום זה ועל כן חיוב המשיב במזונות יהא בסך 2,040 ש"ח לחודש עבור שתי הקטינות . 15. מאחר והחלטתי כי אין באפשרות המשיב לשאת במזונות הקטינות ובהתאם להלכות בית המשפט העליון, בנסיבות בהן האב חסר השתכרות וכושר השתכרות, הנני מורה כי סכום המזונות האמור לעיל בסך 2,040 ש"ח לחודש עבור שתי הקטינות יגבה רק באמצעות המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב 1972 . ראה: ע"א 160/89 אלבז נ' אלבז, דינים עליון. ראה: ע"א 4445/96 ברנוי נ' המל"ל, פ"ד נא'(4), 571. כמו כן הנני מקבלת את טענתו של המשיב כי אין לקזז סכום המזונות מקצבת הנכות של המשיב ואין לאסרו, אלא לאחר קיום בדיקת יכולת וזאת בהתאם לפסיקת ביהמ"ש כדלקמן: "אין יסוד לחשש שהועלה בטעמי הערעור שיינקטו נגד המערער כאדם חסר יכולת כספית צעדי הוצאה לפועל שיפגעו בחרותו, ומאידך גיסא , אין מקום לפסול שיקוליו של בית המשפט שראה מקום להקל על הקטינות ואמן על ידי יצירת אפשרות להיזקק להסדרי רווחה שעלו מלפני המחוקק" . ראה : ע"א 4433/92 יוסופוב נ' יוסופוב, לא פורסם . וכן : "סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל , שלפיו רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת צו מאסר נגד חייב במזונות אף בלי להיזקק לחקירת יכולת , אינו חל כשהנושה הוא המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות . הטעם לקביעה האמורה הוא שבמקבילית הכוחות בין צורכי הזכאים לחירותו של החייב, הנוטה לטובת הזכאים המבקשים הם עצמם לממש את פסק הדין שניתן לזכותם, משתנה המאזן כשהמוסד הופך לנושה ... ... בחקירת יכולת שתיערך לחייב - שהמוסד הוא שמבקש לממש נגדו את פסק הדין - יהיה ראש ההוצאה לפועל קשור במימצאים לגבי יכולתו של החייב, כפי שנקבעו ביום מתן פסק הדין ." ראה : ע"א 4445/96 בר נוי נ' המל"ל, פ"ד נא(4)571 . 16. דמי המזונות הזמניים ישולמו מחודש מרץ2002- וישולמו עד לעשירי בחודש מראש. עד מועד זה יעמוד פסק הדין של כבוד הרשם בתוקפו. המזונות הינם בנוסף לקצבת הביטוח הלאומי שתשולם לידי האם . 17. מזונות העבר ישולמו ב4- תשלומים עוד עם המזונות השוטפים מחודש אוגוסט2002-, בקיזוז סכומים ששולמו בהתאם להחלטות קודמות, במידה ושולמו . 18. דמי המזונות הזמניים יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן במשק ויעודכנו מדי שלושה חודשים כאשר העדכון הראשון יעשה ביום 01/11/02 על בסיס מדד חודש 07/02 אשר פורסם ביום 15/08/02 . 19. במידה ולא יגישו הצדדים בקשה לחידוש הדיון במזונות, ישולמו המזונות עד גיל 18 ו/או סיום בית ספר תיכון, לפי המאוחר שבהם של כל קטינה. בתקופת השירות הצבאי הסדיר ישא האב ב1/3- מסכום המזונות שנפסק . במידה ולא תוגש בקשה לשינוי, תוך 3 חודשים מהיום, יינתן להחלטה זו תוקף של פסק דין למזונות קבועים .קטיניםמזונות ילדיםמזונות