מזונות אחרי גיל 18

החיוב במזונותיו של ילד בגיר אינו אוטומטי ואין הוא נובע מעצם קיומם של יחסי הורה - ילד, אלא הוא נובע מקיומן של נסיבות מיוחדות המפורטות בסעיפים 4 ו 5 לחוק.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 בסעיף 4 קובע:
אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו, והם -
(1)     הוריו והורי בן זוגו;
(2)     ילדיו הבגירים ובני זוגם;
(3)     נכדיו;
(4)     הורי הוריו שלו ושל בן זוגו;
(5)     אחיו ואחיותיו שלו ושל בן זוגו".

סעיף 5 לאותו חוק קובע:
אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחתו לפי סעיף 4 אלא במידה ונתקיימו 3 אלה -
(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו.
(2) אותו בן משפחה, על אף מאמציו, איננו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסים או ממקור אחר.
(3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".

להלן פסק דין בנושא מזונות אחרי גיל 18:

פסק דין

בפני תביעה למזונות המוגשת ע"י בן בגיר, כנגד אביו - הנתבע.

רקע עובדתי

1.     הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י ביום 3.2.1981 והתגרשו בשנת 1993.
     מנישואיהם נולדו להם 2 ילדים, אלון התובע יליד 21.9.1982 ודניאל יליד 17.11.1984, כיום שניהם בגירים.

2.     על פי הסכם הגירושין נקבעה משמורת והחזקת התובע אצל אימו והנתבע שילם למזונותיו סך 1,100 ₪ לחודש.
תשלום המזונות פסק בהגיע התובע לגיל 18.

3.     בשנת 1994, אובחן התובע כסובל מסכיזופרניה פרנואידית. החל משנת 1996 הוא נמצא במסגרות פנימיתיות מחוץ לבית כמו "ניצנים", "סמט" בירושלים והוסטל לצעירים "דן אבשלום".

4.     ביום 3.1.2002 (תמ"ש 99730/00), נקבע כי בשל מצבו אין התובע מסוגל לדאוג לענייניו והאם מונתה אפוטרופא עליו.

5.     התובע נתמך ע"י המל"ל, קיצבתו מגיעה לכדי סך 1,750 ₪ לחודש (ס' 8 לתצהיר אם התובע מיום 20.12.01).

6.     אם התובע, נכה בשיעור 75%, אינה עובדת ומתפרנסת מקיצבת הביטוח הלאומי בסך 2,300 ₪ (נספח ה' לכתב התביעה).

7.     הנתבע נישא בשנית, ונולדו לו שני ילדים בני 6 ו- 10.

שאלות המחלוקת
א.     זכאות הבן למזונות.
ב.     הכנסות הורי התובע, והשלכת מצבם הכספי על החבות במזונות.
ג.     צרכי התובע.

חבות הנתבע במזונות התובע

8.     החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 (להלן "החוק") בסעיף 4 קובע:

     "אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו, והם -
(1)     הוריו והורי בן זוגו;
(2)     ילדיו הבגירים ובני זוגם;
(3)     נכדיו;
(4)     הורי הוריו שלו ושל בן זוגו;
(5)     אחיו ואחיותיו שלו ושל בן זוגו".

סעיף 5 לאותו חוק קובע:
"אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחתו לפי סעיף 4 אלא במידה ונתקיימו 3 אלה -
(1)     יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו.
(2)     אותו בן משפחה, על אף מאמציו, איננו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסים או ממקור אחר.
(3)     אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".

9.     החיוב במזונותיו של ילד בגיר אינו אוטומטי ואין הוא נובע מעצם קיומם של יחסי הורה - ילד, אלא הוא נובע מקיומן של נסיבות מיוחדות המפורטות בסעיפים 4 ו 5 לחוק.
     לגבי אלה צריך להביא ראיות לקיומן, וביהמ"ש צריך לקבוע בעניין ממצאים המבססים את החיוב (ראה: ע"א 161/82 רומנו נ' רומנו, פד"י לח (1) 105, 194; ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית, פד"י מח(3) 461, 483).
     החבות על פי סעיפים 4 ו-5 חלה על שני ההורים.
     על מנת שתקום חובתו של הנתבע לשאת במזונותיו של הבן יש לבחון האם מתקיימים שלושת התנאים המצטברים המנויים בסעיף 5 לחוק.

10.     כאשר המסקנה היא כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 4 ו-5 לחוק ונקבע כי היכולת קיימת, יש להשיב על שאלה נוספת והיא מה היקפו של החיוב, האם הצרכים המפורטים בתביעה הם אכן צרכים שהאב חייב בהם והאם כוונת סעיפים 4 ו-5 חלה על כל הצרכים ללא כל מגבלה.

     החוק בסעיפים 4 ו- 5 אינו מתייחס להיקף החיוב, בע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית, פד"י מח(3) 461, מתייחס הנשיא לשאלת ההיקף וקובע: " סעיף 4 קובע חובה לזון את בני המשפחה המנויים בסעיף, אלא שהמחוקק מסייג חובה זו וקובע כי תתגבש רק בהתקיים שלושה תנאים המצטברים של סעיף 5. השאלה בפנינו נוגעת בפירוש היקף החובה הקבועה בסעיף 4 וזאת על דרך פירוש תנאיו של סעיף 5. פירוש זה יש להעריך בהתאם לתכליתו של הסעיף ושל החוק כולו, בשים לב למקורותיו של הסעיף בדין העברי ותוך שאיפה להרמוניזציה בין חובת המזונות המוטלת על פי הדין האישי, לבין עמדתו של משפטנו בשאלות משיקות, בדבר יחס התלות בין ילדים להוריהם..."

     בדין העברי חובת מזונות אבסולוטית הוטלה רק עד גיל 6 וזאת הוארכה מכח תקנות חכמים "עד שבגרו" ואח"כ מכח תקנות הרבנות הראשית עד גיל 15 ואף מעבר לכך.
     לגבי בוגרים החבות היא מדין צדקה.

     חיוב במזונות מכח דין צדקה מחייב שלושה תנאים מצטברים: החובה לזון מכח דיני צדקה מוטלת על "אמיד" כלפי "נצרך" כששיעור החובה הוא "כדי מחסורו" של הנצרך.
     כפיית החיוב מדיני צדקה חלה רק ב"אמיד", לאחר בדיקת מצבו הכלכלי של הנתבע ובהתחשב בצרכיו, גם כאן פרנסת אדם את עצמו קודמת לפרנסת כל אדם, וכל עוד שאין לו כדי פרנסתו אינו חייב בצדקה. כך,.
     "נצרך" הוא מי שאינו מסוגל להתפרנס בכוחות עצמו מעבודתו או מרכושו.
לגבי היקף החובה נקבע "כדי מחסורו", אין מחייבים את ההורה הנתבע אלא כפי השגת ידו.
     בנושא היקף החבות כלפי בן בגיר התייחסה הפסיקה לבן בגיר שהינו חייל ונקבע בע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית הנ"ל: "למעשה, אנו דנים כאן בתנאי השלישי של דיני הצדקה שלא קיבל ביטוי בסעיף 5, לפיו היקף התמיכה של האמיד בנזקק הוא רק "כדי מחסורו" של הנזקק, ומחסורו של הילד שונה ברגיל בין ילד בגילאים 18-15, לבין ילד המשרת שירות צבאי. התמיכה בגבול "כדי מחסורו", פוחתת בשני שלישים בתקופת השירות, בה רוב החיילים לנים בצבא או בהיעדר תנאי הלנה מקבלים דמי כלכלה, ובה המזון והביגוד הצבאיים מסופקים".

11.     ומן הכלל אל הפרט
     במקרה שלפנינו מדובר בבגיר, נכה שחוסר יכולתו לדאוג לעצמו אינה מוגבלת בזמן, כמו השירות הצבאי, ואין לדעת מתי ואם בכלל יוכל אי פעם לדאוג לעצמו. מגבלה זו הוכרה ע"י המדינה והוא זכאי לקצבת נכות כל תקופת נכותו. הקצבה עומדת על סך 1,750 ₪ לחודש.
     הוא שוהה בהוסטל המיועד לאנשים במצבו, בהוסטל מסופק מדור, מזון וצרכים בסיסיים ביותר בעלות של 900 ₪ לחודש המשולמים מתוך קצבת הנכות.

12.     טענות הנתבע
בענייננו, קיימת מחלוקת לגבי סעיפים 5(1) ו5(2) לחוק כעולה מטיעוני הצדדים בכתבי הטענות, בתצהירים ובסיכומים.
     לטענתו מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לתמוך בתובע. לדבריו התחרות בענף המזגנים, בו עובד כעצמאי, קשה ופרנסתו במגמת ירידה מזה מספר שנים.
     הכנסתו החודשית בשנתיים האחרונות עומדת על 3,000 - 2,000 ₪, לחובתו תשלום משכנתא חודשית וחובות רבים נוספים לבנק ולספקים שונים.
     הכנסותיו אינן מספיקות לו כדי לפרנס את בני ביתו דהיינו, אישתו ושני ילדיו הקטינים ולא נותרת בידיו כל יתרה ממנה יכול לפרנס את התובע. לפיכך לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 5(1) לחוק.

     בנוסף טוען כי התובע אינו בגדר "נצרך" שכן, זכאי לקצבה חודשית בסך 1,750 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי והקצבה מספקת את כל צרכיו.
התובע מתגורר בהוסטל ומרבית צרכיו מסופקים לו שם, כמפורט בהסכם שנחתם עם ההוסטל (אחזקת הדירה: חשמל, ארנונה, גינון, מים, טלפון וכדומה).
התשלום להוסטל עומד על סך 900 ₪ והיתרה בסך 850 ₪ לחודש מממנת את שאר הצרכים שאינם מסופקים בהוסטל (ביגוד, נסיעות, כלי רחצה, הנעלה, בילויים, טיולים ותרופות).
     לטענתו, הצרכים שהציגה אם התובע מוגזמים ומגוחכים.
     כן טוען הנתבע כי על פי ההסכם שנחתם עם ההוסטל, על התובע לצאת למסגרת תעסוקתית, שילובו במסגרת כזו עשוי לגרום לו להכנסה נוספת.

13.     טענות התובע
     לנתבע נכסים רבים (דירת גן, מכונית ויחידת נופש) והוא משתכר הרבה מעל למה שהציג שהרי עובד כעצמאי ואינו מצהיר על הכנסותיו.
מאז הגיע בנו השני לגיל 18, הרי שאין הנתבע חייב במזונותיו ולמעשה מתפנה לו סכום של 1,100 ₪ בכל חודש.

לאם התובע אין אפשרות לשאת בכל הוצאות התובע שכן היא עצמה אינה עובדת, מוכרת כנכה ומקבלת קצבת נכות. כמו כן, ההכנסה הנובעת מהשכרת דירה שבבעלותה אינה קבועה ומדובר בדירה ישנה המצריכה הוצאות אחזקה באופן תכוף.
בנוסף טוען התובע כי בהיותו קטין קיבל מזונות בסך 1,100 ₪ בנוסף לקיצבת הנכות ולכן יש לראות בסכום הקיצבה + המזונות כממצא לגבי צרכיו.

14.     בחינת החיוב לאור התנאים המנויים בס' 5 לחוק
     יכולתו של הנתבע
מהראיות שהובאו בפני עולה כי משכורתו של האב לשנת 2000 עומדת על סך 3,700 ₪ לחודש (נספח ה' לכתב ההגנה) ולשנת 2001 עומדת על סך של כ- 2,100 ₪ לחודש (נספח א' לתצהירו מיום 27.5.2002).
     מחשבון העו"ש מיום 1.2.02 עולה כי מצוי בחובה של כ- 80,000 ₪ (נספח ד' לתצהירו מיום 27.5.02).
מחומר הראיות עלה כי כספים רבים מופרשים מדי חודש לחברות ביטוח ולסלקום ועד לנובמבר שנה זו שילם מזונות לבנו האחר בסך 1,100 ₪ לחודש, תמוה בעיני כיצד הסתדר בשכרו הנמוך ותמך במשפחתו הנוכחית, טענתו כי אישתו משתכרת לא נסתרה וגם לא הוכחו מקורות הכנסה נוספים.
הנתבע אישר כי ברשותו יחידת נופש באילת ורכב בשווי 30,000 ₪ (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 3.6.02). אולם לא נסתרה הטענה כי נכס זה לא ניתן היום למכירה וסביר להניח כי במצב הכלכלי במדינה היום יש ממש בטענה זו.
חומר הראיות דל, לא הוכחו הטענות בדבר עסק משגשג ורכוש רב מאידך לא סביר כי ההשתכרות היא כה נמוכה בענף מבוקש. מסקנתי כי אין מדובר באמיד אשר יכול לספק את כל הצרכים, אולם יש ביכולתו לספק צרכים הכרחיים במיוחד.
חשוב לציין כי בהחלטתי מיום 25.5.02 חויב הנתבע בתשלום דמי כיס לתובע בסך 250 ₪ מדי חודש ותשלום זה מתבצע כסדרו.

15.     צרכי התובע כפי שפורטו בתצהיר משלים מיום 20.12.01 הגיעו לכדי 3,040 ₪ לתקופת שהותו ב"ניצנים" ו- 3,900 ₪ לתקופת שהותו בהוסטל.
     התובע לא הוכיח הוצאות נוספות פרט לתשלום עבור ההוסטל בסך 900 ₪ ובנוסף נראה כי הצרכים שפורטו הכוללים נופש, נסיעות לחו"ל, אחזקת בית, נסיעות של אם התובע לביקורים ומזון עולים בהרבה על צרכים הכרחיים המסופקים מכח דיני הצדקה.
     לא מצאתי דרישה להוצאה הנדרשת בשל הנכות. הוצאה לתרופות בגובה 300 ₪ לא הוכחה.
     התביעה הוגשה באמצעות האם, האפטרופא, ואין לי ספק כי אכן היתה רוצה להעניק לבנה החסוי נסיעות לחו"ל, חדר כושר ועוד מיני מותרות אולם השאלה אינה האם החסוי זקוק לכך אלא האם יש לחייב את האב בהוצאות אלה.
     חיוב המזונות לבן בגיר, הנובע מדין צדקה, מוטל על שני ההורים באופן שווה.
לגבי הדרישה לתשלום הוצאות אחזקת בית האם באופן יחסי לתקופות בהן שוהה החסוי בביתה, לא מצאתי כי יש להעתר לבקשה זו. הבן יוצא אחת ל-3 שבועות לסוף שבוע לאימו ולאביו לסרוגין (נספח ז' לתצהיר הנתבע מיום 24.2.02), אותם הצרכים שאינו מקבל מההוסטל ויש לספקם בסוף השבוע (בילויים, מזון, אחזקת בית) מסופקים באופן שווה ע"י שני ההורים.
     איני מוצאת מקום לחייב את האב בהוצאה זו לגבי דירת האם, כמו כן איני סבורה כי יש לחייב את האב בהוצאות נסיעה של האם להוסטל.
     הצרכים השוטפים כגון ביגוד, הנעלה, תרופות, קוסמטיקה ונסיעות מסופקים באמצעות יתרת הקצבה בסך 850 ₪.
     בנוסף, האב מעביר לידי הבן סך של 250 ₪, חלקו בדמי כיס ובילויים עבור התובע.

16.     אני דוחה את הטענה כי צרכיו של החסוי נקבעו בעת פסיקת המזונות בסך 1,100 ₪ בנוסף לקצבת הנכות המזונות נקבעו בהסכם הגירושין וקיבלו תוקף של פסק דין עוד לפני שהתובע חלה.
בשלב מסויים לאחר הגירושין התובע חלה ואושרה לו קצבת הנכות. לטענת הנתבע כלל לא ידע שהאם מקבלת קצבת נכות עבור התובע (עמ' 6 שורה 28 לפרוטוקול מיום 25.02.2002) אולם גם אם ידע ולא הגיש תביעה להפחתת מזונות אין בכך כדי לפעול היום לרעתו מה עוד שבחלק מהתקופה הקטין היה בבית ויתכן שההוצאות היו שונות.

17.     לגבי הוצאות רפואיות חריגות לרבות טיפול שיניים, אני קובעת כי יש ביכולתם של ההורים לממן ואני מחייבת את שניהם לשאת בהוצאות אלה.

18.     בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע במזונות התובע למעט סך 250 ₪ דמי כיס המשולמים בפועל ישירות לתובע ומחצית מהוצאות רפואיות חריגות לרבות טיפול שיניים.
     הטיפולים הרפואיים יקבעו על ידי שני ההורים בהמלצת הרופא המטפל.

19.     אשר על כן אני קובעת כדלקמן:

א.     אני דוחה את התביעה בכל הנוגע לתשלום מזונות שוטף.

ב.     הנתבע יעביר לידי התובע באמצעות ההוסטל סך 250 ₪ לחודש דמי כיס.

ג.     ההורים ישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות לרבות טיפול שיניים.

ד.     בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון