מזונות אב מובטל

ההלכה קבעה, עוד משכבר, כי על האב להתאמץ עד קצה-גבול-יכולתו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט, כדי שיוכל לזון את ילדיו הקטינים וגם אם ישתכנע בית-המשפט, כי האב מובטל כיום - הרי שזהו מצב זמני ועליו להתגבר על כך; אבטלה היא אך צד אחד, ואילו צרכיהם של קטינים מהווים את הצד האחר, הדומיננטי יותר.

המזונות הזמניים אינם אלא אחת מצורותיו של סעד זמני. טיבו של כל סעד זמני, שהוא ניתן למי שלפי סברת בית-המשפט זקוק לו.

יתירה-מכך, יכולתו של האב עשויה להמדד גם על-פי מקורות אחרים, כגון רכוש, ולא רק מהכנסה ממשלח-יד.

להלן החלטה בנושא מזונות אב מובטל:

החלטה
1.     המבקשות, אשה ושתי בנותיה הקטינות (ילידות 1990 ו-1992), עתרו בתובענה למזונות ולמדור מהבעל-האב.

2.     במסגרת התובענה, הוגשה בקשה לפסיקת מזונות זמניים, בהתאם לתקנה 265 לתקנות סדר-הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המשיב הגיב לבקשה (תגובתו נמסרה, משום-מה, בתצהיר, למרות שתקנת-משנה ד' לתקנה דלעיל קובעת, כי לבקשה ולתשובה לא יצורף תצהיר). מאחר שהתגובה נמסרה בסמוך לפני ישיבת קדם-המשפט, החליט בית-המשפט לברר את הבקשה באותו מעמד, כאמור בתקנה 266 לתקנות.

3.     בדיון שנערך ביום 18/12/2002 הוסיפו באי-כוח הצדדים טיעונים, בעל-פה. בהסתמך על אותם טיעונים, על המסמכים המונחים בפני בית-המשפט ועל ההלכות הנוהגות בעניין - תנתן החלטה זו.

4.     בא-כוח המבקשות הבהיר, כי יסתפק בפסיקת מזונות זמניים לשתי הקטינות בסכום של 5,300 ₪ לחודש; וקיבל את הצעת בית-המשפט שלא לעתור כעת לתוספת בגין מדורן של הקטינות, תוך שישמור על זכותו לפנות בעניין, בהתאם להכרעת בית-המשפט בתובענה שהגישה האשה לפירוק השיתוף בדירת מגורי הצדדים.

5.     המשיב, מצדו, הציע לשלם סכום של 2,000 ₪ לחודש, למזונות שתי הקטינות.

6.     דינו האישי של המשיב - הדין העברי - מחייבו לשאת במזונותיהן של בנותיו הקטינות. לנוכח גילאיהן של הקטינות, חב המשיב במזונותיהן ההכרחיים, לבדו; ומעבר לאותם צרכים הכרחיים, ניתן לחייב את שני ההורים, מדיני-צדקה, בהתאם ליכולתם היחסית. הדברים עתיקים, ודומה שאין הם צריכים, עוד, טיעון וראייה.

7.     שני ההורים הינם אומנים, שחקני תיאטרון, טלויזיה וקולנוע.

8.     לעניין השתכרותו והכנסותיו של האב:

     בכתב-התביעה נטען, כי בעבר נאמדו הכנסותיו של האב בעשרות אלפי שקלים (לא ברור אם הכוונה היא להכנסה חודשית), אך כיום אין מידע מדוייק באשר להכנסותיו. נאמר שם עוד, כי הוא אינו עושה דבר למימוש פוטנציאל ההשתכרות שלו, על אף היותו אחד השחקנים המוכשרים בישראל, אלא מעדיף לעסוק בציור, להנאתו, במקום למלא אחר חובתו לפרנס את בני-ביתו. עם-זאת, נאמר גם שהוא מנהל עסק שאוגד כחברה, הנותנת שירותי בימוי והפקה; ושנזקפות בשמו זכויות שונות, לרבות במקרקעין ובכספים. בא-כוח המבקשות טען במהלך הדיון, כי בימים אלה משתתף האב בסרט שמופק, והוא אמור לקבל בגין כך שכר בשיעור השווה לכ-3,000 דולר. כן נטען, כי הוא קיבל באחרונה הצעות לגלם תפקידי משחק שונים. לבד מאלה, מקבל האב גמלה חודשית שוטפת ממשרד-האוצר בסך 1,244 ₪, המשולמת לנרדפי-הנאצים.

     לגרסתו של האב, הכנסתו הקבועה והיחידה הינה אותה גמלה, המשתלמת ממשרד-האוצר. באשר לסרט המופק כעת בהשתתפותו, הבהיר האב כי אין הוא אמור לקבל תמורה כספית כלשהיא; ובמקום-זאת, הוא מקבל שיעורים מהבימאי בנושאי יסודות הבימוי וההפקה. האב לא הכחיש, כי מופנות אליו הצעות להשתתף בסרטים, מחזות ותוכניות טלויזיה, אך טוען שבפועל אין הוא מקבל תפקידים. לדברי בא-כוחו, מרשו "טיפוס קשה", הנוהג לבוא בריב עם זולתו; וגם גילו (כ-60 שנים, בקירוב) אינו פועל לזכותו. למעשה, הוסיף האב וטען, כי כיום אין לו כל שכר מעבודה ומצבו כה הורע, עד כי נאלץ לפנות בבקשת עזרה ל"קרן אשכולות", המסייעת לאמנים השרויים במצוקה. האב קיבל, לדבריו, ירושה מאביו המנוח בשיעור השווה לכ-45,000 דולר; וכן, סך נוסף בשיעור השווה לכ-30,000 דולר מעסקה בלתי-מוצלחת של רכישת דירה (יחד עם שותף) ומכירתה בסמוך לאחר-מכן. ואולם - הוסיף האב וטען - הסכום הכולל (כ-75,000 דולר) "נאכל" בתוך כשנתיים ימים - בין-השאר, עקב כיסוי יתרות-חובה בבנקים, בזבוז מצד האם (שאף העבירה מאותם כספים לבני-משפחתה) וצרכי הכלכלה השוטפת של המשפחה.

9.     לעניין השתכרותה והכנסותיה של האם:

     בהרצאת-הפרטים שצורפה לכתב-התביעה נרשם, כי האם הינה "שחקנית", אך לא צורפו אישורים כלשהם בקשר להכנסותיה. בפרשת-התביעה נאמר, כי האם אינה עובדת באופן קבוע, אלא באופן זמני, בהנחיית תוכנית בטלויזיה. עובר לדיון, צורפו מסמכים שונים ובהם אישורים על תשלומים ששולמו לאם, אלא שאין בהם לפרוש תמונה שלמה ורצופה.

     לטענת בא-כוח האב, הכנסתה של האם הגיעה לכ-10,000 ₪ בחודש, בממוצע; ומאחר שמרשו היה זה שנאלץ לשלם את מלוא חיובי המס והביטוח הלאומי של האם - אותם סכומים נשתמרו בידיה כסכומי נטו.

10.     בשלב הדיוני הנוכחי, בטרם נחקרו בעלי-הדין ובטרם נשמעו כל העדים ונבחנו כל המסמכים - אין אפשרות לחדור לעובי-הקורה, וראוי לנקוט בזהירות ראוייה. זהירות זו מתבקשת גם לנוכח הפערים בגרסאותיהם העובדתיות של ההורים; וכבר נאמר:

"טבעו של סכסוך בין בני-זוג, שרוב רובו בסתר ואפס קצהו בגלוי. הדברים שמביאים בני-הזוג המתדיינים, ואף עדיהם, בפני בית-המשפט או בית-הדין, אינם תמיד אמת צרופה, ויש לחשוש שבדרך כלל אינם אלא 'אמת' סובייקטיבית מאד, פרייה של שנאה יוקדת ושל חשבונות שונים ומשונים... התמונה הנוצרת לעיני בית-המשפט עלולה להיות מרוסקת ומעוותת ובלתי-נאמנה למציאות לחלוטין, ועליו לנקוט בזהירות יתירה בבואו לקבוע את ממצאיו ובבואו לשקול אותם בטרם יסיק מסקנותיו" [ע"א 410/90 ברזני נ' ברזני, פ"ד לה(2) 317, בעמ' 322, מפי השופט טירקל].

11.     עם-זאת, להתרשמותו הראשונית של בית-המשפט, יכולתם הכלכלית של שני ההורים רחוקה מלהיות מופלגת.

     יש מהם, מאומני ישראל - ובעיקר מאומני הדור הצעיר - שהבינו, חיש-מהר, את המציאות החומרנית וידעו לשלב בין עסקים ואמנות; ויש מהם - דווקא מן הותיקים - שנהגו בתמימות מסויימת, הניחו את יסודות הבידור, התיאטרון והקולנוע, פעלו כחלוצים ופורצי-דרך, אך לא דאגו לעצמם לעת סגריר. וכבר שמענו על אותם "כוכבים", שידעו תשואות בהתייצבם במרכז-הבמה וזכו לאזכורים רבים כ"ידוענים", אך כאשר זוהרם התעמעם, מסיבות כלשהן - שקעו בשולי-התודעה-הציבורית, לא זכרו להם עוד חסד-נעורים; ובמקרה הטוב, זכו ל"ערבי-התרמה" מצד חבריהם.

     לא נתיימר לשבץ כעת את ההורים, או את מי מהם, בין בעלי הפנים השוחקות או בין בעלי הפנים העגומות, ושמא בקבוצת-ביניים כלשהי (לעניין היכולת הכלכלית), אך ברור הוא שאין למי מהם מקור פרנסה קבוע ומובטח. דרכם של אומנים בלתי-ממוסדים שונה, למשל, מאומנים השייכים לתיאטרון מסויים והמועסקים במשרה קבועה, שאז - אלה האחרונים - נהנים ממשכורת ומקרן-פנסיה, כנהוג בדיני-העבודה בישראל.

12.     אין לקטינות הכנסות משלהן. צרכיהן, כפי שפורטו בפרשת-התביעה, טרם הוכחו במדוייק; ובוודאי שחלק מאותם צרכים אינו יכול להחשב כצורך חיוני לקיום יומן, כך שגם על האם לשאת בנטל, כפי יכולתה. תובא בחשבון העובדה שהקטינות מתגוררות בסביבה שעלות-המחיה בה אינה נמוכה; וכי - כבנות להורים אומנים - למותר להניח שהן עצמן שוחרות אומנות ותרבות, והוצאותיהן בגין רכיב זה גבוהות מהממוצע.

13.     המזונות הזמניים אינם אלא אחת מצורותיו של סעד זמני. טיבו של כל סעד זמני, שהוא ניתן למי שלפי סברת בית-המשפט זקוק לו [וראה, למשל: רע"א 2923/92 פורת נ' פורת, תק-על 92(2) 2934; ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח (4) 105; ע"א 37/68 גינז נ' גינז (מאירי), פ"ד כב(1) 525].

14.     ההלכה קבעה, עוד משכבר, כי על האב להתאמץ עד קצה-גבול-יכולתו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט, כדי שיוכל לזון את ילדיו הקטינים [וראה, למשל: ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר, פ"ד לה(1) 329, ע"א 364/62 דגני נ' דגני, פ"ד יז 1989].

     יתירה-מכך, יכולתו של האב עשויה להמדד גם על-פי מקורות אחרים, כגון רכוש, ולא רק מהכנסה ממשלח-יד [וראה, למשל: ע"א 230/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147; ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721; עע"מ (ת"א) 102/97 אביבי נ' אופל (לא פורסם)].

     גם אם ישתכנע בית-המשפט, כי האב מובטל כיום - הרי שזהו מצב זמני ועליו להתגבר על כך; אבטלה היא אך צד אחד, ואילו צרכיהם של קטינים מהווים את הצד האחר, הדומיננטי יותר [וראה, למשל: ע"א 5577/93 פישטון נ' פישטון, תק-על 96 (2) 405; בר"ע (ת"א) 79/96 דרור נ' דרור (לא פורסם)].

הפסיקה אף קבעה, כי סכום של כ-1,100 ₪ לחודש (להיום) הינו סכום, אשר אינו דורש, לרוב, הוכחה כלשהיא, ומשקף הוא שיעור מינימלי של דמי-מזונות לקיום יומו של קטין, ומבלי שנכלל בסכום זה רכיב המדור, שגם בו חייב האב, כחלק בלתי-נפרד מחבותו במזונות [וראה, למשל: עמ"ש (ת"א) 44/96 פלד נ' פלד (לא פורסם); עמ"ש (ת"א) 38/96 משולם נ' משולם (לא פורסם)].

15.     לאחר שנשקלו הדברים; ובהתחשב, כאמור, בשלב הדיוני ובמה שנפרש, עד-כה, בפני בית-המשפט - נמצא לחייב את האב לשלם לידי האם, למזונותיהן הזמניים של שתי הקטינות, סך של 2,700 ₪ לחודש. תחילת החיוב - מהיום (בעת מתן פסק-הדין הסופי, וככל שלא יושג הסכם בין הצדדים, ייזקק בית-המשפט גם לתקופה שמעת הגשת התובענה ועד היום). התשלום יתבצע בכל 22 בחודש, עד למתן החלטה אחרת. הסכום דלעיל יוצמד למדד-המחירים-לצרכן הידוע היום (מדד נובמבר 2002, שפורסם ביום 15/12/2002), ויעודכן בכל שלושה חודשים (בתאריכים: 22 בינואר, 22 באפריל, 22 ביולי ו-22 באוקטובר), בלא שישולמו הפרשים שבין עדכון אחד למשנהו. כל סכום שלא ישולם במועדו - יישא הפרשים, כדין. קצבת-הקטינות, המשתלמת על-ידי המוסד-לביטוח-לאומי (כ-300 ₪ לחודש), תווסף לדמי המזונות הזמניים ותועבר לידי האם.

     למען-הסר-ספק, בחיוב דלעיל לא נכלל רכיב המדור; וזאת, לנוכח הסכמת בא-כוח המבקשות. בית-המשפט רשם בפניו את הודעת בא-כוח המבקשות, כי בדעת המבקשות לעבור להתגורר בדירה שכורה, בתוך זמן קצר (כיום, מתגוררים בעלי-הדין בצוותא-חדא, בדיירות מוגנת, והתשלום לבעל-הבית אינו משמעותי).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון