מבחן הסעד בבית משפט לענייני משפחה

השאלה העומדת לפנינו היא גדר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, על פי הכלל כי המרכיב לעניין הסמכות הוא הסעד ולא העילה.

כי על מנת שמחד גיסא בתחום בית המשפט לענייני משפחה תידונה תביעות שעניינן ענייני משפחה, ובסמכותו, ובידיעתו לפתור את הסכסוך ששורשו בשורשים בתוך המשפחה. ומאידך, לא יועברו לטיפולו של בית משפט לענייני משפחה, נושאים שאינם בתחום התמחותו, הרי, ש"מבחן הסעד" לא ינקט, כאשר עומדת בפני בית המשפט לענייני משפחה הכרעת הסמכות העניינית.

המבחן יהיה, האם: "הסכסוך המשפחתי" תרם תרומה משמעותית "לגיבושה של עילת התביעה".

להלן החלטה בנושא מבחן הסעד בבית משפט לענייני משפחה:

החלטה

1.     בתמש 78080/01 הגישה התובעת את תביעתה כנגד שני נתבעים, נתבע מס' 1 (להלן יקרא "הבעל") והנתבע מס' 2 (להלן יקרא "הבנק") זאת טרם אושר צירופו, וכנדרש בסעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995 (להלן "החוק").

2.     התובענה הוגשה לבית משפט זה ביום 7.11.01.

3.     הסוגיה בה יש ליתן הכרעה במסגרת החלטה זו מתמצת בשניים: האחת: בבקשה אשר הגישה האשה ביום 28.1.02 בבשא 1129/02, לצרף את הבנק כנתבע מספר שניים, בעתירתה למתן פסק דין הצהרתי, כנגד בעלה והבנק (אם יצורף, וכפי שיובהר בהמשך) והשניה: סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה, באם ולאחר שיצורף הבנק.

4.     הבנק הגיש בקשה מטעמו, (בטרם הוכרע לעניין צירופו), בבש"א 18478/02, ובה עתר להעביר את תביעתה של האשה לבית המשפט המחוזי בת"א, הוא בית המשפט המוסמך לגרסתו לדון בתובענה, ואשר לגרסתו הצדדים "האמיתיים" בתובענה הם: האשה אל מול הבנק.

5.     ואלה הן העובדות הצריכות לענייננו:

5.1.     בני הזוג נישאו זל"ז בשנת 1964, ולהם ארבעה ילדים בגירים.

5.2.     מכתב התביעה עולה כי בני הזוג חיו בהרמוניה, כל השנים, עד ובסמוך להגשת תביעות האשה. הבעל פיתח את עסקו בתחום פחחות רכב, ואף הרחיבו, והאשה דאגה יותר למערכת הפנים משפחתית.

5.3.     במסגרת עסקיו, ובשנים 1974, 1984, 1987 רכש הבעל חלקים מקרקע באזור התעשייה ליד רחוב המסגר בתל-אביב.
     יוער כי אחת מהחלקות (חלקה 31) מוחזקת בשותפות עם צד ג'.

5.4.     נכסי המקרקעין הנ"ל רשומים על שמו של הבעל.

5.5.     בשנת 1994 נטל הבעל משכנתא מדרגה ראשונה, אשר נרשמה לטובת הבנק, בגין חובות חברת אורטודיקס צבעים בע"מ, אשר כנראה גם היא בבעלותו של הבעל, אם כי, וכפי שציינה האשה (סעיף 2 טו' לכתב התביעה) חברה זו מנוהלת על ידי בנם של הצדדים.

5.6.     לגרסתה של האשה, החל ממועד נטילת המשכנתא בשנת 1994, ועד למועד בו נודע לה מבנה כי הבנק פועל למימוש המשכנתא, לא ידעה כלל על ביצוע המשכון ולא היתה מעורה בפעולות העסקיות אשר בוצעו על ידי בעלה. לטענתה, לו היתה יודעת או מודעת להן, לא היתה נותנת את הסכמתה לגבי הפעולות אשר התבצעו בחלקה בנכסים (חלקה הלא רשום).

5.7.     בסמוך, ומיד לאחר שנודע לאשה, לטענתה, כי הבנק עומד לממש את המשכנתא בגין החוב שהינו למעלה ממליון דולר, הגישה את התובענה למתן פסק דין הצהרתי, כמפורט בסעיף 5 (2) לתביעתה:

"להצהיר כי התובעת הינה בעלת - (א) מחצית (1/2) מזכויות הבעלות בגוש 7107 חלקה 30. (ב) ורבע- (1/4) (מחצית מזכויות שאול המחזיק עצמו במחצית מהחלקה) מזכויות הבעלות בגוש 7107 חלקה 31 (להלן: "הנכס"),
     וזכאית להירשם כך באשר לנכס בלשכת רישום המקרקעין, כאשר הנכס נקי מכל שיעבוד, משכון, וזכות צד ג' לרבות המשכנתא אשר נתן הנתבע מס' 1 לטובת הנתבע מס' 2".

5.8.     בין לבין, מתנהלים הליכי מימוש המשכנתא על ידי הבנק בלשכת ההוצאה לפועל - הרצליה.

5.9.     לאור הבעייתיות בנושא: מה קודם למה, הכרעת צרופו של הבנק (כנתבע מס' 2 לתביעה העיקרית) או סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה, וזאת מאחר והעתרות לבקשת האשה לצרוף הבנק על פי סעיף 6 ו' לחוק, יש בה מן הקביעה כי סמכותו של בימ"ש זה קמה לדון בתביעה, והרי אם יצורף הבנק נעשה הדבר כי הוא צד נחוץ ודרוש לצורך ניהול התביעה בין האשה לבעלה, (בנסיבות שפורטו).
מנגד, דחיית בקשת הצירוף, אינה מאפשרת לבנק כל מעמד, ולו לצורך העלאת טענת הסמכות. לאור האמור, הסכימו הצדדים בישיבת
ה-28.4.02, על צירופו של הבנק לצורך ההכרעה בעניין סמכותו של בימ"ש זה לדון בתביעת האשה, בהנחה שהבנק יצורף כנתבע מס' 2, וכפי שהוגשה התביעה במקורה, ועוד טרם מתן ההחלטה על צירוף הבנק.

6.     אין מחלוקת, כי ללא צירופו של הבנק, תביעתה של האשה תידון בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה, משתביעתה היא מן התביעות אשר תידונה בבית משפט זה.
(ראה סעיף 1 (6) (ז) לחוק)

7.     על מנת שתקום סמכותו של בימ"ש זה לדון בתביעה (בהנחה כי הבנק צורף) צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

     האחד - שיתקיים קשר משפחתי בין בעלי הדין, כהגדרתם בחוק.
     והשני - "תובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".

     סעיף 3 (א) לחוק, קובע כי ענייני משפחה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה. כאשר "ענייני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק ובענייננו סעיף 1 (2) לחוק, וזה נוסחו:

     "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו, לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לעניין פיסקה זו - "בן משפחה" - (א) בן זוג....."

8.     אין מחלוקת, כי ללא צירופו של הבנק, בפנינו תביעה, אשר בית המשפט היחידי המוסמך לדון בה, הוא בית המשפט לענייני משפחה, ואשר הצדדים לה הם בני זוג אשר חלה עליהם חזקת השיתוף יציר פסיקתו של בית המשפט העליון, אשר הורחבה , והפכה לשוויונית במהלך השנים בבחינת חלוקת זכויות וחובות בין בעל לאשתו, אשר נצברו, במהלך הנישואין.
     נשאלת השאלה, אם בנסיבות ענייננו, ובעיתוי הגשת התביעה, מתקיים התנאי, (ובצירוף הבנק) של : " עילתו בתוך המשפחה".
     לטענת הבנק, אין סכסוך אמיתי בין האשה לבעלה, וכי הסכסוך האמיתי הוא בין האשה (ואולי גם של הבעל) כנגד הבנק, ומי שמבקשים לצרפו כנתבע מס' 2.

9.     בשלב הזה, בו בוחן בית המשפט את סמכותו לדון בתובענה, יזקק הוא לכתבי הטענות בלבד, ומשום שלמען הזהירות הגיש גם הבנק כתב הגנה, ואף נפרשה יריעה רחבה בפני בית המשפט, בבקשה לצרוף הבנק, ובבקשת הבנק להעביר את התובענה לביהמ"ש המוסמך (ביהמ"ש המחוזי) הרי אלה הם הנקודות אותן יש לציין כעולות מכתבי הטענות, ואשר עיבודן ובחינתן, תהוונה את המסקנה, והתוצאה לעניין סמכותו של בימ"ש זה, לדון בתובענה.

*     לטענת האשה - רק כשנודע לה מפי בנה כי הבנק עומד לממש את המשכון אשר הוטל על הנכס העסקי, התברר לה לפתע, כי בעלה לא יידע אותה בדבר נטילת המשכנתא (משנת 1994) ולאור זאת פרץ הסכסוך, אשר הביאה להגשת תביעתה לבית משפט זה (ראה סעיף 2 כד'- כה' לכתב התביעה).

*     בסעיף 2 יט- כג' (כולל) מפרטת האשה בתביעתה, את מחדלו של הבנק כלפיה, בכך שלא יידע אותה על אישור המשכנתא לבעלה, ללא נטילת אישור ורשות ממנה.

*     בפרק "עילות תביעה" חוזרת ומונה האשה שתיים מתוך ארבעת "סעיפי העילות" לעילותיה כלפי הבנק, לאור מחדלו כלפיה.

*     בפרק הסעדים, ובסעיף 5 ג' (2) מבוקש כי ינתן פסק דין הצהרתי כמפורט בסעיף 5.7. להחלטה זו, אולם לצורך פרק זה, יודגש, כי הסעד העיקרי המבוקש על ידי האשה הינו ביטול זכויות המשכון לטובת הבנק, ככל שהן נוגעות לחלקים להם תהא זכאית כי ירשמו על שמה, וכדבריה: "כאשר הנכס נקי מכל שעבוד, משכון, וזכות צד ג', לרבות המשכנתא אשר נתן הנתבע 1 (הבעל - ט.ס.) לטובת הנתבע 2 (הבנק - ט.ס.).

10.     האשה שבה וטוענת (בכתב התביעה ובסיכומיה) כי הסכסוך בינה לבין בעלה אשר הביאה להגשת התביעה קא עסקינן "נולד" ו"בא לעולם", עם היוודע לה דבר מימוש המשכון אשר ניתן לטובת הבנק, ואשר את דבר רישומו, לא ידעה.... אחת מן השתיים, ואשר בהתקיים כל אחת מהן, הביאני למסקנה, כי מטרתה של הגשת תביעה זו, בעיתוי שהוגשה, הינה לחסום את דרכו של הבנק את מימוש המשכון, הקיים לזכותו, בדין.

א.     כמפורט בכתב התביעה ובכתבי בי-דין אשר הוגשו על ידי האשה עד כה, חיו היא ובעלה בהרמוניה. האשה ובעיקר, עסקה בטיפוח הקן המשפחתי וגידול ארבעת הילדים, ובעלה עסק בעניינים הכלכליים, כספיים, רכישת נכסים, נטילת הלוואות וכו'.
     אכן, שיתוף מלא - כאשר האשה סומכת על בעלה בכל הנושאים "החוץ ביתיים", בתחום אחריותו, לרבות נטילת הלוואות לצורך המשך והרחבת עסקי המשפחה.

     על פי הנתונים (עליהם אין מחלוקת) נרכשו חלקי הנכס בשנים 1974, 1984, 1987. אני סבורה כי לאשה היתה ידיעה על כך. ומכל מקום, לא התעורר הצורך מבחינתה מאז (וגם אם בשלבי ביניים כאלה ואחרים ניטלו הלוואות לצורך הרכישה) לפנות לביהמ"ש למתן פסק דין הצהרתי, לגבי חלקיה המוגדרים בנכס, מכוח חזקת השיתוף.

ב.     בשנת 1994, כאשר נרשמה משכנתא על הנכס, היה זה לצורך המשך ניהול חברת אורטודיקס צבעים בע"מ בבעלות הבן הבגיר של הצדדים, ולא לצורך נטילת הלוואה במטרה "להבריח" כספים או זכויות מהאשה. סביר להניח, ואף למעלה מכך, כי האשה ידעה על ההלוואה שניטלה לצורך עזרה ומימון הפעילות העסקית בחברה אותה מנהל בנם של הצדדים. אלה הם מן הדברים שלא היה צורך להסתירם, כאשר באותה עת, לא היה כל סכסוך בין הבעל לאשתו.

     תמוה, כיצד בעיתוי ובזמן, ושש שנים לאחר נטילת המשכנתא, ובמועד שנראה כי קיים קושי בהחזר החובות, אצה האשה לבית משפט לענייני משפחה ועותרת למתן פסק דין הצהרתי על פיו, יוצהר על זכויותיה בנכס, ללא נטילת חלק בחובותיה בנכס!

     גם בהנחה שתעבור האשה את מחסום הפאן הראייתי, ותוכיח על פי הפסיקה את זכויותיה בנכס, ודוק! אין מדובר בדירת מגורים, לגביה קיימת דרישה מינימלית בפאן הראייתי, על מנת שינתן הסעד, בנסיבות ענייננו.
     כאמור, גם אם תעבור האשה את המחסום הנ"ל, עדיין סביר להניח כי לא ינתן לה פטור מחלקה, וחבותה, בחובות!

11.     רוצה לומר: דווקא העיתוי בו מצוי מימוש המשכון על ידי הנושה/הבנק, בהליכי הוצל"פ וכפי שהוא מצוי. היא הנותנת, כי צירופו של הבנק נחוץ, ואולם לא "מטעמי האשה", כי אם מטעמי הצורך הענייני.
למעשה בתביעה זו, מנסה האשה לחסום את דרכו של הבנק, למימוש המשכון.

12.     עוד טעם, על פיו יש לקבוע, כי לא לבית משפט זה הסמכות לדון בתביעה זו,
מצוי בדבריה של כב' השופטת שטרסברג כהן, ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פד"י נד (4) 3.337 (להלן: "פרשת חבס"), וכך לענייננו:

     "השאלה העומדת לפנינו היא גדר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, על פי הכלל הנקוט בידינו, "המרכיב לעניין הסמכות הוא הסעד ולא העילה" (ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט), מ"א 27/77 טובי ואח' נ' רפאלו ואח', פד"י לא (3) 561, 570, מ"א רינה חסן ואח' נ' פלדמן, פד"י לז' (3) 1, 11-12). (ההדגשה אינה במקור - ט.ס.)

     דעתו של הנשיא ברק ושל ההרכב כולו, בפרשת חבס הינה, כי על מנת שמחד גיסא בתחום בית המשפט לענייני משפחה תידונה תביעות שעניינן ענייני משפחה, ובסמכותו, ובידיעתו לפתור את הסכסוך ששורשו בשורשים בתוך המשפחה. ומאידך, לא יועברו לטיפולו של בית משפט זה, נושאים שאינם בתחום התמחותו, הרי, ש"מבחן הסעד" לא ינקט, כאשר עומדת בפני בית המשפט לענייני משפחה הכרעת הסמכות העניינית.

     המבחן - על פי פרשת חבס יהיה, האם: "הסכסוך המשפחתי" תרם תרומה משמעותית "לגיבושה של עילת התביעה". מבחן זה, לדבריה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בפרשה זו, "משרת את תכלית החוק".

12.     לאחר עיון בכתבי בי-דין (לרבות השלמת הסיכומים) של הצדדים, אני סבורה, כי בענייננו הסכסוך המשפחתי - אם קיים כזה כלל (בין האשה לבעלה) הוא משני, ולא עיקרי. משכך, גם אם קיים סכסוך שכזה (וגם אם הוא קשור לאי ידיעתה של האשה על המשכון שנרשם עקב נטילת ההלוואה על ידי הבעל מבלי ליידעה) אין הוא משמעותי לגיבושה של העילה, נשוא תביעה זו.
     מה שגיבש את עילת התביעה, כעולה מכתבי הטענות, ובענייננו, הוא הצורך במימושו של המשכון על ידי הבנק, בעיתוי ובזמן - הנוכחיים!

13.     העילה - בעת שהתגבשה, והסעד העיקרי המבוקש (ראה סעיף 5.7 להחלטתי) שניהם כאחד מצביעים על כך כי יש להיעתר לבקשת הבנק אשר הוגשה בבש"א 18478/01, ולהורות על העברת התביעה לביהמ"ש המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי בת"א.

14.     לאור מסקנתי, אין מקום לדון בצירופו של הבנק לתביעת האשה על פי סעיף 6 (ו) לחוק , במאובחן מצירופו על פי הוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ועל הצירוף יחליט ביהמ"ש המוסמך, אם ידרש, לאור מסקנתי כי לבימ"ש זה אין סמכות עניינית לדון בתביעת האשה, אשר הוגשה בתמ"ש 78080/01.

15.     סוף דבר.
     אני מורה על העברת התובענה, לרבות הצו הזמני אשר הוטל בבש"א 1049/02 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על פי הוראות סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984.

16.     המשיבה בבש"א 18478/01 תישא בהוצאות המבקשת, לרבות בשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, בתוספת מע"מ. הסכום יהא צמוד וישא ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחן הסעד

  2. סמכות עניינית ארנונה

  3. סמכות עניינית צו הריסה

  4. סמכות עניינית תוקף גיור

  5. סמכות עניינית הקדש דתי

  6. סמכות עניינית קנסות חניה

  7. סמכות עניינית בערר מס שבח

  8. סמכות עניינית פירוק שיתוף

  9. סמכות עניינית תביעות קטנות

  10. סמכות עניינית התיישנות קנס

  11. סמכות עניינית ביטול פטנט

  12. סמכות עניינית בתביעה רכושית

  13. סמכות עניינית ביטול חוזה מכר

  14. סמכות עניינית בענייני ארנונה

  15. סמכות עניינית בעוולת גניבת עין

  16. דוגמאות העדר סמכות עניינית

  17. הגנת בית מגורים - סמכות עניינית

  18. תשלום דמי ניהול - סמכות עניינית

  19. סמכות עניינית לביטול חוב ארנונה

  20. סמכות עניינית - הסכמים קיבוציים

  21. מבחן הסעד בבית משפט לענייני משפחה

  22. סמכות עניינית בתביעות קניין רוחני

  23. תביעה לחלוקת רכוש - סמכות עניינית

  24. סכסוך בקשר לירושה - סמכות עניינית

  25. בקשה ליישוב סכסוך - סמכות עניינית

  26. חשיפת פרטי גולשים - סמכות עניינית

  27. החזר יציאות והוצאות סמכות עניינית

  28. סמכות עניינית בתביעת גזל סוד מסחרי

  29. סמכות עניינית חזקה ושימוש במקרקעין

  30. סמכות עניינית בתביעת נזיקין של שוטר

  31. הפקעת קרקעות - סמכות עניינית ייחודית

  32. סמכות עניינית אכיפת הסכם מכר מקרקעין

  33. סמכות עניינית בתביעה נגד רשות מקומית

  34. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה

  35. סמכות עניינית לבית משפט מחוזי - משפחה

  36. סמכות עניינית בתביעת אינטרנט לא מובהקת

  37. מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית

  38. סמכות עניינית בסכסוך משפחתי בעניין כספי

  39. סדרי הקשר בין האב לקטין - סמכות עניינית

  40. קצבה מגרמניה - סמכות עניינית של בית משפט

  41. ההבדל בין תושבות לאזרחות - סמכות עניינית

  42. סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל - סמכות עניינית

  43. סמכות עניינית בעניין מתן הוראות לכונס נכסים

  44. סמכות עניינית בית הדין לעבודה בתביעת לשון הרע

  45. סמכות עניינית בתביעת אישה נגד בעל בפשיטת רגל

  46. סמכות עניינית של בית הדין לעבודה בדיני חברות

  47. סמכות עניינית בית הדין לעבודה – סודות מסחריים

  48. צו מניעה זמני לפני הכרעה בשאלת הסמכות העניינית

  49. מחיקת תביעה מחוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום

  50. סמכות עניינית בהחלטה בגין ביטול העיקולים על ידי רשם

  51. ניתן להעלות טענת העדר סמכות עניינית בכל שלב של הדיון

  52. סמכות עניינית: מחיקת השעבוד הרשום על הנכס לטובת הבנק

  53. סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון

  54. סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לשנות פסק הדין המאשר הסכם הפשרה

  55. למי הסמכות העניינית בסכסוך בין חברת ניהול לבין דייר בבית משותף ?

  56. האם הכתרת עילת התביעה כ"עוולת נזיקית" מקנה סמכות עניינית לבית משפט השלום ?

  57. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון