חתימה על הסכם גירושין תחת לחץ

האישה טענה כי חתמה על הסכם הגירושין תחת לחץ וחוסר שיקול דעת. בית המשפט פסק כי יש טעם בטענת הבעל כי לפי דיני החוזים מתחייב אי ביטולו של ההסכם, שכן מעיון בהסכם מחד ושקילת טענותיה של האישה מאידך עולה כי טענות האישה אכן מתבססות על "טעות בכדאיות בעיסקה" (סעיף 14(ד) לחוק החוזים), שכן לטענת האישה הינה מקופחת כלכלית/כספית מן ההסכם . להלן פסק דין בנושא חתימה על הסכם גירושין תחת לחץ: פסק דין 1. לביהמ"ש הוגשה ביום 31/07/02 בקשה לדחיה על הסף של תביעות האישה בהעדר עילה ובא הועלו הטענות כדלקמן : טענות הבעל: א. הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ועל כן הינו פסק דין חלוט ולא ניתן לשנותו . ב. טענות האישה כי הייתה נתונה תחת לחץ והייתה חסרת שיקול דעת אינן נכונות וזאת בעיקר , מאחר והייתה מיוצגת ע"י עו"ד אשר חזר ובדק האם הבינה ההסכמות . ג. בהסכם קיים סעיף מפורש המצהיר כי הצדדים הגיעו להסכם מרצונם החופשי והיה באפשרות האישה לסרב להסכם טרם אישורו. ד. ההסכם כולו נערך בפני ביהמ"ש ולכן אין מקום לטענות לחץ וכפיה. ה. מאחר וההסכם כולו הוקרא בעל פה ואף נרשם בפרוטוקול, אין ממש בטענת האישה כי לנוכח הדמעות לא יכלה לקרוא ההסכם . ו. הצדדים חיים בנפרד מאז חודש 09/1995 וההסכם נכרת לאחר ניהול הליכים ממושכים, לאורך 6 שנים (מאז שנת 1996) בביהמ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבני החל משנת 1988 . ז. אי ביטול הסכם הגירושין מתחייב אף לאור עיקרון היסוד בדיני חוזים לפיו "חוזים יש לקיים" וכן לאור הוראות סעיף 14 (ד) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973, לפיו טעות בכדאיות העיסקה אינה מקימה עילה לביטול ההסכם . ח. יש לדחות על הסף את תביעת האישה להסדרי ראיה, מאחר ובהסכם הגירושין קיים מנגנון אשר בהתאם לו יש לפעול במקרה של מחלוקות בנושא זה ועל כן על הצדדים לפנות לפקידת הסעד , הגב' יעל ברייטמן ודין התביעה להידחות . ט. בביה"ד הרבני האישה אף חויבה בגט ועל כן אין מקום לחייבו כיום במזונותיה ומכל מקום , מאחר וקיים הסכם תקף הרי שעל המבקש לשנות המזונות להוכיח שינוי נסיבות מהותי . 2. טענות האישה: א. חתמה על הסכם הגירושין תחת לחץ וחוסר שיקול דעת ועל ביהמ"ש לשמוע טענותיה על מנת להוכיח נכונותן או אי נכונותן של טענות אלה ואין מקום לדחות על הסף התביעה טרם בירורה . ב. זכותה לטעון טענות נגד בא כוחה הקודם ועל ביהמ"ש לבדוק טענתה זו. ג. ההסכם מקפח אותה אולם עם זאת אין תביעתה נסמכת רק על נימוק זה אלא על נימוקים נוספים . ד. האישה מציינת הסכמתה כי הסדרי הראיה יקבעו על ידי פקידת הסעד יעל ברייטמן ה. אין מקום לדחיית תביעתה בנושא המזונות ולטענתה אין מקום ללטענת שינוי נסיבות מאחר ועילתה שונה . ו. הילדים אינם כפופים להסכם הוריהם ועל כן תביעתם למזונות ראויה . ז. מחיקת תביעה הינה בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה ופתרון של כל מחלוקת לגופה עדיף . רקע 3. ביום 18/10/2001 התקיים דיון בבימ"ש זה בפני כב' השופטת ר.טובי-פרידמן, ס.נשיא , ובסיומו הגיעו הצדדים להסכם גירושין וביקשו לאשרו בפני ביהמ"ש . ההסכם אושר, לאחר שנוסחו המלא נרשם בפרוטוקול ובו הוסכם לעניין הסדרי ראיה, מזונות ורכוש . סעיף 11 להסכם קובע כי : "כל אחד מן הצדדים מצהיר כי הגיע להסכם זה מרצונו הטוב והחופשי, ללא כל לחץ חיצוני או כפיה, בהבנה מלאה ובהסכמה מלאה." כן הוסכם בהסכם כי הצדדים יתגרשו בהקדם וכי האישה מוותרת על מזונותיה ועל כתובתה . 4. ביום 07/05/02 הגישה האישה לביהמ"ש תביעה למזונות אישה וילדים . 5. ביום 08/05/02 הגישה האישה תביעה להסדרי ראיה ותביעה לביטול הסכם גירושין בטענה שבמהלך הדיון בו נחתם הסכם הגירושין הייתה נתונה ללחץ מצד עורכי הדין של הצדדים ומצד ביהמ"ש . האישה מפרטת כי הלחץ נבע ממספר סיבות : יום קודם לדיון שבר הבן המשותף של הצדדים את רגלו ועל כן הגיעה האישה לדיון מעורפלת . במהלך הדיון האישה הייתה נתונה בבכי ובדמעות, אשר מנעו ממנה לקרוא את אשר חתמה וכן ומשהוצאו הצדדים למסדרון הייתה נתונה לצעקותיו של הבעל ומאחר ויש לה רגשות עזים כלפי הבעל הייתה חסרת שיקול דעת והושפעה מרגשותיה . כן טוענת האישה כי מיד כאשר הבינה את אשר עליו חתמה החלה בחיפושים אחרי בא כוחה על מנת לבטל את ההסכם . דיון 6. תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 קובעת : (א) "בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. 7. במקרה דנן טוען הבעל כי דין התביעה להידחות על הסף מן הטעם הראשון : "מעשה בית דין" . 8. זה מכבר נכתב ע"י ד"ר יואל זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995 , בעמ' 412 כדלקמן : "אם ימצא השופט, שהיה מעשה בית דין, כטענת הנתבע , ידחה את התביעה מבלי שביהמ"ש ידון בשאר העניינים במחלוקת." 9. כבוד השופט ד.לוין סיכם את ההלכה בנושא מחיקת או דחיית תביעה על הסף כדלקמן : "המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא ביהמ"ש להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה, רק באותם מקרים , בהם ברור לו, לשופט , כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש עפ"י העובדות והטענות העולות מתביעתו" . ראה : ע"א 335/78 שאלתיאל ואח' נ' שני, פ"ד לו(2)151 . 10. כב' השופט י.יעקבי-שווילי, ס.נשיא ביהמ"ש המחוזי, בדונו כערכאת ערעור בענייני משפחה, חוזר ושב על ההלכה כי כאשר נמצא בפניו הסכם ממון אשר אושר כפסק דין ובו פורטו הזכויות הרכושיות והצדדים עצמם הצהירו שהסדירו בהסכם את כל העניינים ביניהם , יש לקבל טענתו של נתבע בדבר מניעות מחמת פסק דין . ראה : בין היתר בר"ע 1261/02 פלוני נ' אלמונית , לא פורסם, אשר ניתן ביום 27/05/02 . 11. במקרה דנן אין חולק כי קיים פסק דין חלוט , הלוא הוא הסכם הגירושין. אף ההלכות בעניין תוקפו של הסכם גירושין מתחזקות במקרה דנן, שכן פרוטוקול הדיון מיום 18/10/2001 אשר בו נחתם ההסכם הינו מן המפורטים וכל ההסכם מופיע בפרוטוקול וכך נשללת טענת האישה כי לא יכלה לקרוא תוכן ההסכם הנמצא בפניה מאחר ופניה מלאו דמעות . 12. כן תמוהה טענת האישה, אם כי אין בה כדי לשנות דבר, כי השהות בהגשת התביעה הינה מאחר ונדרש לה זמן לצורך השגת בא כוחה דאז. 13. טענתה של ב"כ האישה כי על ביהמ"ש ליתן לאישה הזדמנות להישמע בפני ביהמ"ש יש בה כדי לרוקן מתוכן את תקפותה של תקנה 101, שכן אילו בימ"ש יתן לכל בעל דין, אף במקרה בו ברור כשמש כי תביעתו לא תצלח, את יומו בביהמ"ש הרי שמעולם לא תדחה תביעה על הסף וזמנו של ביהמ"ש יבוזבז לריק . 14. אין זה מן הראוי כי בעל דין יזרוק לחלל האוויר טענות, ככל העולה על רוחו, מבלי שתהא בהן אף ראשית ראיה , ויצפה כי ביהמ"ש ידון בכל טענה וטענה ובפרט כאשר קיים הסכם גירושין בעל תוקף אשר מסדיר ענייניהם של הצדדים . 15. האישה הגישה לביהמ"ש 2 תביעות נוספות אשר נסמכות על טיעוני האישה בתביעה לביטול ההסכם, ולכן נפסק כדלקמן : 16. לעניין תביעת האישה להסדרי ראיה , הן האישה והבעל מסכימים כי , בהתאם להסכם הגירושין במקרה של מחלוקות על הצדדים לפנות לפקידת הסעד , הגב' יעל ברייטמן, ועל כן הנני מפנה את הצדדים לפקידת הסעד ומסמיכה בזאת את הגב' יעל ברייטמן, עפ"י סעיפים 19 ו68- לחוק הכשרות המשפטית/האפוטרופסות, להכניס שינויים בסדרי הראיה בהתאם לנסיבות עפ"י הצורך פנית מי מההורים ולטובת הקטין. הגב' יעל ברייטמן תלווה את ביצוע סדרי הראיה. אני מפנה את ההורים לקבלת הדרכה הורית בתחנה לטיפול בילד ברח' אחד העם 7, חיפה או במקום אחר, עליו יסכימו ההורים באישור העו"ס חדווה עינב. אני דוחה את התביעה על הסף . 17. לעניין תביעת המזונות של האישה, מאחר ומצאתי כי הסכם הגירושין הינו בר תוקף , ומאחר ולא הוצג ואו נטען ע"י האישה כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי, נדחית אף תביעת האישה למזונות . (מכל מקום, מאחר ואף בהתאם לפסק דינו של ביה"ד הרבני נפסק "כפיית גט" לאישה הרי שאין האישה זכאית למזונות) . 18. כמו כן, יש טעם בטענת הבעל כי אף לפי דיני החוזים מתחייב אי ביטולו של ההסכם, שכן מעיון בהסכם מחד ושקילת טענותיה של האישה מאידך עולה כי טענות האישה אכן מתבססות על "טעות בכדאיות בעיסקה" (סעיף 14(ד) לחוק החוזים), שכן לטענת האישה הינה מקופחת כלכלית/כספית מן ההסכם . 19. סוף דבר הנני דוחה על הסף את תביעות האישה הבאות : תמ"ש 7266/97 - תביעה לביטול הסכם גירושין . תמ"ש 7264/97 - תביעה למזונות . תמ"ש 7265/97 - תביעה להסדרי ראיה . 20. הנני מחייבת את האישה בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ, למשיב.חוזהמסמכיםגירושיןהסכם גירושיןתחת לחץ