חובות יורשים - חובות העיזבון

הבקשה להלן היא למתן הוראות על אופן חלוקת נטל החזר חוב בין נכסי העזבון השונים, היינו, מי מן הזוכים ישא בנטל החוב ובאיזה שיעור.

סעיף 100 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע:

(א)     לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון.

(ב)     במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.

(ג)     ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי-עזבון אחרים.

(ד)     בית-המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי-עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.

סעיף 134 (א) לחוק קובע כי היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם
בעזבון, זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים.

להלן החלטה בנושא חובות יורשים - חובות העיזבון:

החלטה

1.     הבקשה היא למתן הוראות באשר לסילוק חובות העזבון.

2.     המנוחה קוטוקרו ביילה ז"ל נפטרה ביום 13/11/99, בהותירה צוואה מיום 28/5/95.
     הצוואה קוימה ביום 23/10/01 בת"ע 6711/00.

3.     להלן סעיפי הצוואה הרלבנטיים:

     "4.     4.1     הנני מצווה בזה את הדירה אשר ברח' צייטלין 11 ת"א הידועה
כחלקה 396/1 גוש 6111 וכל הצמוד אליה להלן - "הדירה" -
ליורשים הבאים:

X
שלושתם ייקראו להלן "יורשי הדירה".

          5.     הנני מצווה את כל הכספים לרבות הזכויות, ני"ע, תכניות החסכון,
מט"ח, שימצאו ו/או אהיה זכאית להם, לרבות בבנק דיסקונט סניף
ככר מלכי ישראל ובבנק מזרחי סניף גן העיר ו/או בדירה ו/או בכל
מקום אחר ליורשים הבאים בחלקים הבאים:

X
          6.     הנני מצווה את כל תכשיטי הזהב שיימצאו בדירה ו/או עלי בעת
פטירתי בחלקים שווים לנכדותי אביטל ואפרת.

          7.     כל רכוש אחר אשר יהיה שייך לי בעת פטירתי ולא הוזכר בצוואתי זו -
הנני מצווה -
מחצית לבני יעקב חיים.
¼ לנכדתי אביטל X.
¼ לנכדתי אפרת X".

4.     המנוחה היתה חסויה בשנים האחרונות לחייה. ביום 19/12/96 מונה לה אפוטרופוס.
     מאז 30/10/96, המנוחה היתה מאושפזת, תחילה בבית אבות "צהלון" ולאחר מכן באשפוז סיעודי במוסד רפואי "נאות תיכון יפו".
     בטרם חולק העזבון, שילם מנהל העזבון הזמני, שהיה גם אפוטרופוס על המנוחה בחייה, למשרד הבריאות חוב דמי אשפוז בסך של 215,328 ₪. חוב זה שולם מהכספים המצויים בעזבון עפ"י החלטת כב' השופטת רוטשילד מיום 1/4/02 בתיק האפוט' (תמש 68900/96).

5.     הבקשה שלפני היא למתן הוראות על אופן חלוקת נטל החזר החוב הנ"ל בין נכסי העזבון השונים, היינו, מי מן הזוכים ישא בנטל החוב ובאיזה שיעור.

6.     סע' 100 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") קובע:

          "(א)     לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה
בכספים הנמצאים בעזבון.
            (ב)     במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם
מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר
שאינו נופל ממחיר השוק.
           (ג)     ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר
לסלק חובות העזבון מתוך נכסי-עזבון אחרים.
           (ד)     בית-המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף
זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי-עזבון תהיה בדרך
שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע".

     סעיף 134 (א) לחוק קובע:

          "(א)     היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם
בעזבון, זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל
החובות, ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על
אחריותו לנושים".

     לטענת המבקש, הוראת סע' 100 לחוק הינה ביצועית בלבד ביחסים שבין העזבון לנושים ואין לה השלכה על החלוקה המהותית בנטל החוב בין היורשים עצמם, שכן ענין זה מוסדר ע"י סע' 134 (א) לחוק הקובע, כי היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון.

     לעומתו טוען משיב 4, כי הוראת סע' 100 לחוק הינה מהותית והיא חלה גם ביחסים שבין היורשים בינם לבין עצמם. משיבות 2,3 אינן נוקטות עמדה.

7.     סע' 100 לחוק משובץ בפרק השישי בסימן ד' שענינו: "ניהול העזבון על ידי מנהל העזבון", ואילו סע' 134 לחוק משובץ בסימן ו' שעניינו: "אחריות היורשים לחובות העזבון".
     ברי כי סע' 100 נועד, לצורך היעילות, להסמיך את מנהל העזבון לשלם לנושים מתוך הכספים שנמצאים תחת ידו בלא שיהא צורך להמתין עד אחרי מכירת הנכס ואילו סע' 134 (א) עניינו, חלוקה פנימית של חובות העזבון בין היורשים ובין עצמם.
במקרה דנן, אינני סבורה כי קיימת סתירה בין השניים.

8.     סע' 134 (א) לחוק קובע כי, היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון...." ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים".
     האחריות של יורש לנושים מפורטת בסעיף 134- 126 לחוק, ולגבי אחריותו של זוכה במנה, נקבע בסע' 131 לחוק:

          "(א)     הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור בסעיפים 127 עד 130, לחובות
העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן
העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש
שאינו זוכה במנה.
           (ב)     הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים".

     היינו, יורש מנה, אחריותו היא משנית, כדי שוויה של המנה ובלבד שלא ניתן לגבות מיורש אחר שאינו זוכה במנה.

     רוצה לומר, קיימת שונות באחריות לנושים בין היורשים השונים עפ"י זכותם בצוואה. הסיבה לכך נעוצה בהתחקות המחוקק אחר רצון המוריש. ההנחה היא כי עצם ייחודו של נכס מסוים לזוכה פלוני, אות הוא כי רצה המוריש שנכס זה ימסר לאדם שהוא מיועד לא כמות שהוא ובלי הגשת חשבון לתשלום חלק מחובות העזבון. רציונל זה מונח גם בבסיס סע' 51 לחוק, על פיו, הזוכה במנה יזכה בו כמות שהיה במות המצווה, לפיכך, אם המנה אינה קיימת במות המוריש, הרי שהיורש לא יזכה במאומה כך גם אם המנה משועבדת הוא לא זכאי לדרוש מהאחרים את סילוק השעבוד.

     סע' 131 לחוק אינו עושה אבחנה בין כספי מנה לנכסי מנה - תחילה יש לסלק את החובות מכספים שיוריים ומנכסים שיוריים, ורק אם אין בהם כדי לסלק את החובות יש לגבות ממנות - הן מכספי מנה והן מנכסי מנה.
     למקרא סע' 131 ביחד עם סע' 100 לחוק, יש לקבוע כי, הוראת סע' 100 (א) הינה בכפוף להוראת סע' 100 (ג) בין שהמנה כספית ובין שהמנה נכסית, דהיינו, יש לסלק את החוב מכספים שיוריים הנמצאים בעזבון ולא מכספי ונכסי מנה, אולם, אם לא קיימים בעזבון כספים שיוריים יש לשלם את החוב תחילה מכספי מנה, וזאת, לצורך יעילות סילוק החובות בלבד, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכויות יורשי המנה הכספית לחלוקה שוויונית של נטל החוב בין כל בעלי המנות כאמור בסע' 134 (א) לחוק.

9.     ניתן לסכם ולומר כי, כאשר ציווה המוריש נכס מסוים לאחד הזוכים, חזקה לכאורה היא כי רצה המוריש שנכס זה יועבר לזוכה כפי שהוא, ומכאן כי אין לשלם מתוכו את חובות העזבון - זאת כל עוד יכול העזבון לשלם חובותיו מתוך נכסים שלא נכללו במנות (סע' 100 (ג), אולם, כאשר לא קיימים נכסים שיוריים וכל הזוכים זכו במנות, יש לפגוע במנות בין שהן כספיות ובין שהן נכסיות, בצורה יחסית, בשיעור חלקו בעזבון ביחס לכלל נכסי העזבון.      (ראה לענין זה: ת"ע (ת"א), 2017/79 חב' לנאמנות נ' זלצר, פסקים תשמ"א ב', עמ' 195; ת"ע (ת"א), 3406/73 בענין עזבון פפר, פסקים תשל"ד 2, עמ' 468; ש. שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, כרך שלישי, עמ' 227, 369, 383).

10.      בענייננו, משיבים 3-1 זוכים במנה מתוך הדירה (סע' 4 לצוואה) ובנכסים השיוריים (סע' 7 לצוואה) משיבים 2-1 זוכים גם במנה בחלקים שווים בכספי המורישה מכל מין וסוג שהוא בכל מקום שהוא וכן בתכשיטיה (סע' 5, 6 לצוואה).
עסקינן, אם כן במנות של שלושה נכסים המוגדרים כל צרכם, דירה, כספים ותכשיטים, לעומת נכסים שיוריים שהוזכרו בסע' 7 בצוואה.

     המורישה במקרה דנן נקטה אמנם בלשון שיורית בסע' 7 לצוואה, ולכאורה מתוך עזבון שיורי זה היה מקום לגבות את חובות העזבון אלא שבפועל לא קיים עזבון שיורי וכל עזבונה מתמצה בדירה, כספים ותכשיטים שחולקו למנות כאמור בסע' 4, 5 ו- 6 לצוואה.
     יש על כן, להטיל את האחריות לחובות העזבון באופן יחסי לחלקיהם של הזוכים במנות ביחס לכלל העזבון, הן הזוכים במנה כספית והן זוכים במנה נכסית. המנה תבוא בסוף התור לענין סילוק חובות.

11.     התוצאה אם כן, כי הבקשה מתקבלת באופן הבא:
     לצורך תחשיב היקף העזבון וחובו של כל זוכה יש לקחת בחשבון את שווי המנות בכספים, בדירה ובתכשיטים.
     החוב יחולק בין הזוכים השונים במנות, בשיעור חלקם בעזבון ביחס לכלל נכסי העזבון.
     ניתן לקזז את חלקו של משיב 4 בחוב מתוך כספי שכה"ד להן הוא זכאי מיום פטירת המנוחה.      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מס עיזבון מקרקעין

  2. הצעת חוק מס עיזבון

  3. שכר טרחת מנהל עיזבון

  4. מינוי מנהל עזבון זמני

  5. הגשת תביעה נגד עיזבון

  6. תביעה נגד מנהל העיזבון

  7. תביעת מנהל עזבון לפינוי

  8. אי הכרה בהסתלקות מעזבון

  9. התנגדות למינוי מנהל עזבון

  10. תביעה נגד עיזבון על הלוואה

  11. איסור הטלת מס עיזבון ומתנות

  12. חובות יורשים - חובות העיזבון

  13. בקשה למינוי מנהל עזבון דוגמא

  14. חוק מס עזבון (ביטול), התשמ"א-1981

  15. תביעת עיזבון לפיצוי עבור שווי החלקה

  16. תביעה של עובדת זרה סיעודית נגד עיזבון

  17. בקשת עיקול במסגרת בקשה למינוי מנהל עזבון

  18. הוצאות עורך דין על בקשה למינוי מנהל עזבון

  19. התיישנות תביעת נזיקין נגד מנהל עיזבון זמני

  20. תביעת העיזבון ותביעת התלויים הינן עילות עצמאיות

  21. תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), התש''ס-2000

  22. תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודו''חות כספיים של מנהלי עזבונות), התשמ''ט-1988

  23. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות בנושא עיזבונות במחוז ירושלים), התשס"ו-2006

  24. צו בית המשפט לענייני משפחה (העברת תובענות בנושא עיזבונות במחוז תל-אביב), התשס"ז-2007

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון