להלן נסיבות מיוחדות המצדיקות לפי הפסיקה מתן היתר נישואין בגיל 16: הסכמת הנערה - נפסק, כי הסכמת הנערה הינה תנאי הכרחי שבלעדיו אין, אולם אינה בגדר תנאי מספיק, שכן החוק בא להגן על הנערה מפני הסכמתה של עצמה . הסכמת הורי הנערה - אין בה כדי להוות נסיבות המצדיקות את מתן ההיתר . מנהגי העדה - אינם מהווים נסיבות המצדיקות את מתן ההיתר, שכן החוק דווקא יוצא נגד מנהגים פסולים של חיתון בני זוג צעירים, שאינם בשלים לקשר הנישואין . הכנות לנישואין - אין בהן כשלעצמן , אף כשעלו ממון רב, כדי להצדיק מתן ההיתר וכן אין באירוסי הצדדים כדי להצדיק מתן ההיתר . להלן פסק דין בנושא היתר נישואין לפני גיל 17: פסק דין 1. עניינה של בקשה זו הנו מתן היתר נישואין לקטינה (להלן : הנערה), בת כ- ½ 16 שנים . 2. התקיימו בפני דיונים ביום 30/04/02 וביום 19/06/02, בהם הביעו המבקשים- הורי הנערה וארוסה- רצונם בדבר נישואי הקטינה , בעוד שהמשיב התנגד לכך בתוקף . 3. ביום 04/04/02 הוגש לביהמ"ש תסקיר עו"ס מהלשכה לשירותים חברתיים בדליית אל כרמל, לפיו ממליצה העו"ס להתיר את הנישואין לנערה, מנימוקים שונים המפורטים בתסקיר ובמיוחד תוך התייחסות לטובת הקטינה . 4. בהחלטתי מיום 19/06/02 הוחלט כי הצדדים יגישו סיכומיהם , בצירוף אסמכתאות משפטיות ויתייחסו בעיקר להלכת פסק הדין של כבוד השופט א.ברק בע"א 501/81 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לה(4)430, (להלן : פסה"ד של הש' ברק) לפיו נדחתה בקשה דומה . 5. ביום 24/06/02 הוגשו לביהמ"ש סיכומים מטעם המבקשים . ביום 02/07/02 הוגשו לביהמ"ש סיכומים מטעם המשיב . 6. פתח דבר סעיף 5 לחוק גיל הנישואין, התש"י 1950 (להלן : החוק) קובע כדלקמן : 5. "היתרי נישואי נערה או נער (תיקון: תש"ך, תשנ"ה, תשנ"ח) על אף האמור בחוק זה רשאי בית משפט לעניני משפחה לתת היתר - (1) לנישואי נערה אם היא ילדה או הרתה לאיש אשר לו ברצונה להינשא; (1א) לנישואי נער - אם האישה אשר ברצונו לשאת הרתה או ילדה לו; (2) לנישואי נערה או נער אם מלאו להם שש-עשרה שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר זה." 7. במקרה דנן השאלה העולה היא האם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן ההיתר ? פסק הדין של כבוד השופט א.ברק מתייחס לשאלת תחולתו של סעיף 5 (2) והשופט מונה מספר עניינים אשר אינם מהווים כשלעצמם נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן ההיתר : א. הסכמת הנערה - נפסק, כי הסכמת הנערה הינה תנאי הכרחי שבלעדיו אין, אולם אינה בגדר תנאי מספיק, שכן החוק בא להגן על הנערה מפני הסכמתה של עצמה . ב. הסכמת הורי הנערה - אין בה כדי להוות נסיבות המצדיקות את מתן ההיתר . ג. מנהגי העדה - אינם מהווים נסיבות המצדיקות את מתן ההיתר, שכן החוק דווקא יוצא נגד מנהגים פסולים של חיתון בני זוג צעירים, שאינם בשלים לקשר הנישואין . ד. הכנות לנישואין - אין בהן כשלעצמן , אף כשעלו ממון רב, כדי להצדיק מתן ההיתר וכן אין באירוסי הצדדים כדי להצדיק מתן ההיתר . 8. טענות הצדדים טענות המשיב א. לטענת המשיב הטעם להגשת הבקשה ע"י המבקשים 1 ו- 2 (להלן : הורי הנערה) הינו מניעת "אי נעימות המנוגדת לחוק וההלכה הדתית", אשר כאמור לעיל נפסק לגביהם כי אינם מהווים כשלעצמם נסיבות המצדיקות מתן היתר נישואין . ב. המשיב מוסיף ומציין כי על פי הפסיקה, על ביהמ"ש לקבוע ולהכתיב הדרכים לחיים נורמטיביים ולעקירת מנהגים פסולים ואין ליתן היתר בבחינת "השלמה עם המציאות" . המשיב מפנה לע"א 730/87, כב' השופט ש.לוין . ג. לטענת המשיב לא עולה מן התצהירים שהוגשו לביהמ"ש, מתסקיר העו"ס ומחקירת המבקשים והנערה, כי מתקיימות הנסיבות המיוחדות וזאת מן הטעמים הבאים : (1) בין הנערה להוריה התגלעו סכסוכים בעיקבות הקשר עם ארוסה, ואף מעניין זה נבעה אלימות האב כלפי הנערה ועזיבתה את בית הוריה . (2) הסכמת הורי הנערה לנישואיה למבקש מבוססים על הרצון למניעת הבושה לנוכח מגורי הנערה בבית המבקש, ללא נישואין . (3) רצון הנערה לנישואין הינו בחלקו לנוכח אי רצונה לשוב לבית הוריה . על מנת לפתור בעיה זו, אין צורך בהיתר לנישואי הקטינה אלא ניתן למצוא פיתרון חלופי למגוריה למשך התקופה הנ"ל . (4) אין בנימוקי היתר הנישואין בתסקיר פקידת הסעד כדי למלא אחר דרישות הסעיף. בתסקיר פקידת הסעד הועלה רצון בני הזוג להרחיב את משפחתם בסמוך למועד הנישואין, ולדבריה, עדיין קיים חוסר בשלות של בני הזוג בנושא ההורות . טענות המבקשים א. המבקשים מציינים את עובדת גידולה של הנערה ע"י סבתה ודודתה וחייה עם הוריה רק לאחר מות סבתה ונישואי דודתה . המבקשים מציינים כי הנערה סבלה מאלימות האב בילדותה ואף האב מציין כי הנערה לא סרה למרותו . ב. לטענת המבקשים, בבסיסו של החוק עומדת טובת הנערה, והלכת ביהמ"ש כי הדבר כרוך בבשלותה של הנערה, בנורמטיביות התנהגותה והתנהגות בן זוגה, בגורמים סביבתיים ובשאר נסיבות, העושות את מתן ההיתר לחלופה הטובה ביותר מבחינת הנערה . פסה"ד שקבע הלכה זו הינו מאוחר לפסק דינו של השופט ברק . ראה : ע"א 741/85, היועהמ"ש נ' זהרה סקורה, פ"ד לט(4)651 . המבקשים מציינים כי בפסק דין זה הביע ביהמ"ש דעתו, כי יש להתיר את נישואי הנערה, מאחר וביהמ"ש שוכנע כי אי מתן ההיתר אינו אלא דחייה זמנית של ההתקשרות בין הנערה לבן זוגה, עד שימלאו לה 17 וכי הסיכוי כי דחיית ההיתר תביא לשיקול מחדש של מצב הנערה אינו נראה לעין , ומנגד דחיית היתר הנישואין לנערה עלול לגרום לנזק ניכר לשיקומה של הנערה . המבקשים מציינים כי לאור תסקיר פקידת הסעד ואף מעמדת הנערה עולה כי הנערה דבקה והחלטית בכוונתה להינשא למבקש . ג. המבקשים מציינים כי אף בפסק דינו של כבוד השופט א.ברק נאמר כי אין לקבוע מסמרות בעניין וכי יש לבחור באפשרות הטובה ביותר לנערה ולהימנע ממתן מבחנים מדויקים לתחימת מצבים . ד. המבקשים מציינים מספר פס"ד בהם נפסק, כי השיקולים המרכזיים שעל ביהמ"ש לשקול הם: בשלותה של הנערה, התנהגותה והתנהגות בן זוגה, התמיכה של משפחת המוצא, היחסים בין משפחות המוצא, גילה של הקטינה ומשך ההיכרות בין בני הזוג. ה. המבקשים טוענים כי במקרה דנן , לאור נסיבותיו המיוחדות, ובפרט טובת הנערה אינה יכולה להמשיך להתגורר בבית הוריה ויש להתיר נישואיה, בייחוד לאור התקיימות השיקולים אשר נקבעו בפסיקה . 9. דיון בהתאם לטענות הצדדים ובהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון עולה כי יש לבדוק מס' שאלות. א. טובת הנערה בראש ובראשונה יש לבדוק את טובת הנערה. במקרה דנן שמעתי את הנערה ושוכנעתי בדבר כנותה ורצונה בנישואין, וזאת לאור אהבתה לבן זוגה ולא מפאת יחסיה עם הוריה . אין ספק כי היחסים הקיימים כיום עם הורי הנערה מוסיפים לרצונה להינשא, אולם בל נשכח כי הסכסוך בין הנערה לאביה נובע, בחלקו לנוכח יחסי הנערה עם המשיב ולדעתי יש בכך אך לחזק הדעה בדבר אהבתה של הנערה לבן זוגה ורצונה להינשא לו . ב. בהתאם לשיקולי טובת הנערה הנני סוברה כי מרביתם, אם לא כולם, מתקיימים במקרה דנן: 1. התרשמתי כי הנערה בוגרת דיה כדי לגבש החלטתה בדבר רצונה להינשא למבקש. 2. מערכת היחסים בין בני הזוג הינה ממושכת ואין הבקשה להיתר נישואין תוצאה של החלטה בין רגע אלא נתמכת בקשר ממושך של מספר שנים. 3. בכתבי הטענות וכן בדיונים בפני צויין כי המשיב משתכר ויש בהכנסתו כדי לפרנס הנערה. 4. כן צויין כי בני הזוג יתגוררו בדירה נפרדת אשר נמצאת בשלבי בניה מתקדמים. 5. משפחות המוצא תומכות בהחלטה הנישואין ואף שיקול הגורמים הסביבתיים, ללא ספק, פורה לכיוון נישואי הנערה . 6. כמו כן, בהתאם לתסקיר פקידת הסעד, הובע חשש לפגיעה בנפשה של הנערה, במידה ולא יינתן ההיתר, לנוכח יחסיה עם משפחתה. ג. אף אם נכונה טענת המשיב כי הסכמת הורי הנערה לנישואיה נובעת מהפגיעה בכבודם לנוכח מגורי הנערה בבית ארוסה טרם הנישואין, הרי שאין בעובדה זו כדי להטות את הכף . נכונה הייתה טענת המשיב אילו רצון הנערה להינשא היה נובע מעובדה זו, אולם כאמור שוכנעתי כי לא כך פני הדברים . ד. המבחן שמציג פסה"ד בעניין ע"א 741/84, היועמ"ש נ' זהרה סקורה, פ"ד לט(4), 651, הנו כי כאשר ביהמ"ש שוכנע כי אי מתן ההיתר אינו אלא דחייה זמנית של ההתקשרות בין הנערה לבן זוגה, עד שימלאו לה 17 וכי הסיכוי כי דחיית ההיתר תביא לשיקול מחדש של מצב הנערה אינו נראה לעין , ומנגד דחיית היתר הנישואין לנערה עלול לגרור ולגרום לנזק ניכר לשיקומה של הנערה, הרי שעל ביהמ"ש להתיר לנערה להינשא. במקרה דנן אין חולק כי במידה ובימ"ש זה ימנע היתר הנישואין בשלב זה, הרי בהגיע הנערה לגיל 17 היא תינשא למשיב, ועל כן הרי שיקול זה נוסף למאזן השיקולים הדוגלים במתן היתר לנישואין. ה. משמיעת הורי הנערה שוכנעתי כי מתן היתר הנישואין הוא שיכול להביא לשיקום יחסי הנערה עם הוריה ובייחוד עם אביה, שכן אף אם האב היה מונע תחילה ממניע שאינו ראוי להישקל, הרי , לאור חלוף הזמן הרב, ולאור שהות הנערה מחוץ לבית הוריה זמן ממושך, שוכנעתי בדבר כוונתו הכנה בנישואי הנערה ובסיכוי לשיקום היחסים בינו לבין הנערה דווקא לאחר נישואיה , בעוד שאילו לא תינשא יתכן ויחריף הסכסוך בין האב לנערה. ו. במאזן השיקולים יש לקחת את הסיכון בהיתר נישואין לנערה בגיל זה, לבין טובתה של הנערה הדורשת נישואיה במועד זה, ויובהר כי הנערה עברה את גיל ½ 16 והמחלוקת הינה בסה"כ על תקופה של כ- 5 חודשים . ז. אין מגמת ביהמ"ש להכביד ולהקשות על הצדדים אלא במידה הדורשת בירור העובדות והנסיבות הנוגעות לעניין ונראה לי כי בנסיבות העניין אי מתן היתר הנישואין, לא יהא בו אלא הכבדה מיותרת שאינה במקומה . 10. סוף דבר לפיכך, לאור החומר הנמצא בפני, הדיונים, התרשמותי מן הצדדים ותסקיר פקידת הסעד הנני מקבלת את הבקשה ומורה על מתן היתר לנישואי הנערה . הבקשה התקבלה .נישואין / חתונההיתר נישואין