ההבדל בין הסכם ממון להסכם רגיל

על פי הפסיקה והספרות המשפטית, הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין יש לו פן הסכמי ופן של פסק דין, וחלים עליו גם דיני החוזים בכל הנוגע לעילות ביטול, אכיפה והפרה.

אולם, בעניינינו, עסקינן בהסכם יחסי ממון אשר יש לו "מעמד מיוחד" והסדר מיוחד המבדילו מהסכמים אחרים.

כך, בע"א 169/83 שי נ' שי פד"י לט(3) 776, עמ' 781, מבחינה כב' המשנה לנשיא השופטת בן-פורת בין הסכם ממון להסכם רגיל, וקובעת:-
"...הסכם ממון" חייב להיות דווקא בכתב ולקבל, כתנאי בלעדיו-אין, את אישורו של בית המשפט כמפורט בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, מה שאין כן בהכרח בהסכם אחר".

עוד ר' ע"א 4/80 מונק נ' מונק פד"י לו(3) 421,430-429:-
"... לפנינו חוק מיוחד, שיש בו משום תוספת על דיני החוזים הכלליים בנקודה הרלוונטית לערעור זה. בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואשה, קבע המחוקק כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם"

וכן ר' ע"א 359/85 קוך נ' קוך פד"י לט(39 421, 423-422, שם נאמר:-
" ספק בלבי, אם לאחר קבלת אישור להסכם ממון בין בני זוג במעמד של שופט, דיין או עורך נישואין (בלי שערערו על פגם שנפל בהליך האישור), יכול בן זוג להשמע בטענה, שכרת את ההסכם, בניגוד להצהרתו, מרצונו הטוב והחופשי. אם נגרוס אחרת תתרוקן לכאורה מתוכנה הדרישה לאישור כזה, הבא לפי עצם טיבו וטבעו להבטיח, שבני הזוג יבינו הבן היטב את תוכן ההסכם ויסכימו לו מרצון".

בע"א 105/83 מנשה נ' מנשה פד"י ל"ח(4) 635, עמ' 640-639 נאמר:-
"ייאמר כבר כאן כי בשל מורכבותו אין הסכם הגירושין ניתן להפרדה לחלקים, כך שבמקרה של הפרת אחד מחלקיו קמה הזכות לבטל את החלק שהופר... אף כי הסכם הגירושין מחולק לפרקים והוא דן בנפרד א) בעצם הגירושין, ב) בהחזקת הילדים, ג) בבעיות רכוש, ד) במזונות הילדים- אין אלה התחייבויות נפרדות, הניתנות להפרדה לחלקים, ואי אתה יכול לומר... כי ניתן לבודד פרק כלשהו ממכלול ההסכם ולבטל רק אותו חלק. ההסכם דן במכלול הבעיות המורכבות, שיש להסדיר עת באים לפרק מסגרת משפחתית על כל היכרוך בכך, וזה כולל גם חבויות וזכויות כלפי ילדי בני הזוג ועתידם, ענייני רכוש משותף וכל היוצא באלה".

להלן פסק דין בנושא ההבדל בין הסכם ממון להסכם רגיל:

פסק-דין

1.     בפני בקשה למחיקת ו/או דחיית תביעה על הסף.

2.     הצדדים היו נשואים זל"ז, והם התגרשו ביום 7.6.01.
התביעה הוגשה ע"י המשיבה, גרושתו של המשיב, כנגד המבקש.

3.     בין הצדדים נכרתו, נחתמו, אושרו וניתן תוקף של פסק דין לשני הסכמים.
ההסכם הראשון נחתם ביום 8.8.95, לאחר שהמשיבה הגישה תביעה למזונות, והוא אושר וניתן לו תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי.
ההסכם השני נחתם ביום 08.05.01, והוא אושר וניתן לו תוקף של פסק דין בבית משפט זה, מבלי שקדמה לו תביעה כלשהיא.

4.     בהסכם הראשון, בסעיף 3, הוסכם כי כל הזכויות והחשבונות הרשומים ע"ש מי מהצדדים בכל מקום שהוא יישארו ע"ש צד שהחשבון רשום על שמו, וכי לסילוק כל תביעות האישה, ישלם לה הבעל 21,000 דולר.

5.     בהסכם השני, בסעיף 6.5, אושרה הסכמה נוספת של הצדדים, כי הסכום שישולם לסילוק כל תביעות האישה יעמוד ע"ס 30,000 דולר.

6.     התביעה היא תביעה כספית על סך 545,945 ₪ - סכום המהווה מחצית שווי ביטוח חיים ע"ש המבקש.

לטענת המשיבה, כאמור בכתב התביעה, בעת החתימה על שני ההסכמים ובמו"מ שקדם לכך, הטעה אותה המבקש והעלים ממנה את העובדה כי ברשותו שתי פוליסות חיים אשר ערכי הביטוח בהן מגיעים לכדי מאות אלפי שקלים.

לטענתה, המבקש הצהיר בנוכחות עדים רבים כי אין לו כל פוליסת ביטוח נוספת, ורק על סמך הצהרה זו חתמה המשיבה על הסכמי הגירושין.

7.     התביעה מוגשת על פי סע' 15 ו-19 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973.

לטענת המשיבה היא התקשרה בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה, ובנסיבות העניין אין צורך לבטל את כל חלקי החוזה, אלא יש להוסיף לתנאיו תשלום לידיה של מחצית שווי ביטוח החיים.

8.     המבקש טוען, כי יש להורות על דחיית התביעה או מחיקתה על הסף מהטעמים הבאים:-

א.     דחייה על הסף בשל מעשה בית דין- ההסכמים קיבלו תוקף של פס"ד וע"כ הקבוע בהם מהווה מעשה בית דין.

הנסיון "לפתוח" את שנקבע בהם, דינו להדחות.

לטענת המבקש, יש בכתב התביעה כדי לחתור תחת סופיות ההסכם, ויש בכך פגיעה קשה בעקרון ההסתמכות של המבקש וגרימת עוות דין של ממש.

ב.     מחיקה על הסף - בשל אי צירוף טופס הרצאת פרטים.

טענה נוספת שעלתה בדיון היא כי המשיבה בתגובתה לבקשה מודה למעשה כי היא ידעה על קיומה של פוליסת הביטוח, אלא שלא ידעה את היקפה או תכנה. בכך נופלת עילת התביעה המקורית, שכן אין לאפשר למשיבה הרחבת חזית מכל טעם שהוא.

9.     לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:-

א.     הסכם הגירושין, אף שניתן לו תוקף של פס"ד, כמוהו ככל הסכם אחר, וחלים עליו דיני החוזים.

ב.     ההלכה היא כי אין לדחות/למחוק תביעה על הסף, אלא אם יתברר שאין כל סיכוי של ממש לתובע להצליח בתביעתו, וכי מחיקה על הסף הינו סעד מרחיק לכת, וביהמ"ש יפעילו בזהירות יתרה.

10.     דיון

מעמדו של הסכם גירושין/ יחסי ממון

אכן על פי הפסיקה והספרות המשפטית, הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין יש לו פן הסכמי ופן של פס"ד, וחלים עליו גם דיני החוזים בכל הנוגע לעילות ביטול, אכיפה והפרה.

     ואולם, בעניינינו, עסקינן בהסכם יחסי ממון אשר יש לו "מעמד מיוחד" והסדר מיוחד המבדילו מהסכמים אחרים.

     כך, בע"א 169/83 שי נ' שי פד"י לט(3) 776, עמ' 781, מבחינה כב' המשנה לנשיא השופטת בן-פורת בין הסכם ממון להסכם רגיל, וקובעת:-

"...הסכם ממון" חייב להיות דווקא בכתב ולקבל, כתנאי בלעדיו-אין, את אישורו של בית המשפט כמפורט בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, מה שאין כן בהכרח בהסכם אחר".

עוד ר' ע"א 4/80 מונק נ' מונק פד"י לו(3) 421,430-429:-

"... לפנינו חוק מיוחד, שיש בו משום תוספת על דיני החוזים הכלליים בנקודה הרלוונטית לערעור זה. בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואשה, קבע המחוקק כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם"

וכן ר' ע"א 359/85 קוך נ' קוך פד"י לט(39 421, 423-422, שם נאמר:-

" ספק בלבי, אם לאחר קבלת אישור להסכם ממון בין בני זוג במעמד של שופט, דיין או עורך נישואין (בלי שערערו על פגם שנפל בהליך האישור), יכול בן זוג להשמע בטענה, שכרת את ההסכם, בניגוד להצהרתו, מרצונו הטוב והחופשי. אם נגרוס אחרת תתרוקן לכאורה מתוכנה הדרישה לאישור כזה, הבא לפי עצם טיבו וטבעו להבטיח, שבני הזוג יבינו הבן היטב את תוכן ההסכם ויסכימו לו מרצון".

בע"א 105/83 מנשה נ' מנשה פד"י ל"ח(4) 635, עמ' 640-639 נאמר:-

"ייאמר כבר כאן כי בשל מורכבותו אין הסכם הגירושין ניתן להפרדה לחלקים, כך שבמקרה של הפרת אחד מחלקיו קמה הזכות לבטל את החלק שהופר... אף כי הסכם הגירושין מחולק לפרקים והוא דן בנפרד א) בעצם הגירושין, ב) בהחזקת הילדים, ג) בבעיות רכוש, ד) במזונות הילדים- אין אלה התחייבויות נפרדות, הניתנות להפרדה לחלקים, ואי אתה יכול לומר... כי ניתן לבודד פרק כלשהו ממכלול ההסכם ולבטל רק אותו חלק. ההסכם דן במכלול הבעיות המורכבות, שיש להסדיר עת באים לפרק מסגרת משפחתית על כל היכרוך בכך, וזה כולל גם חבויות וזכויות כלפי ילדי בני הזוג ועתידם, ענייני רכוש משותף וכל היוצא באלה".

וכן ר' ע"א 757/70 אורבוך נ' אורבוך פד"י כה(2) 108,104:-

"אדם המצהיר כי בא על סיפוקו וכי אין לו עוד כל תביעה כלפי חברו, יש לראותו כמוותר על זכותו. אם לא תאמר כן, אין כל משמעות להצהרתו ואין להבין לשם מה הוכללה בחוזה".

11.     אמת, כי ביהמ"ש ימחק או ידחה תביעה על הסף רק כאשר נעלה מכל ספק כי אין לתובע סיכוי להצליח בתביעתו, וכאשר בהנחה כי כל האמור בכתב התביעה נכון הוא, גם אז לא תתקבל התביעה. ר' ע"א 501/74 ספיד מנתבים נ' עמר ואח' פד"י כט(1) 674,673. ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ פד"י ל(1) 735,732.

12.     מן הכלל אל הפרט:-

כבר בשלב זה יש להדגיש, כי בנוסף לכך שמדובר בהסכמי יחסי ממון/גירושין אשר אושרו וניתן להם תוקף של פס"ד, ובכך הוקנה להם מעמד מיוחד, המטיל עול הוכחה כבד במיוחד על התובעת, המדובר בהסכמים שכבר בוצעו בפועל.
התובעת איננה עותרת לביטול ההסכמים, אלא להוספת חיוב נוסף שיוטל על הנתבע.

יותר מכך, התובעת אף איננה מבקשת לבטל את ההסדר ההדדי בין הצדדים לפיו ויתרו שני הצדדים על זכויותיהם בזכויות הסוציאליות שצבר הצד שכנגד, אלא מבקשת את חלקו של הנתבע בלבד.

13.     כפי שהראנו לעיל, הסכם גירושין איננו ניתן להפרדה לחלקים, ולא ניתן לבטל רק חלק ממנו. בוודאי שלא ניתן להוסיף חיוב חד צדדי על צד אחד בלבד.

14.     אם לא די בכך, נסתר על פניו, וכבר בשלב זה, האמור בכתב התביעה שם נטען כי התובעת הוטעתה לחשוב כי אין ברשותו של הנתבע דבר מעבר לקופ"ג טפחות (סע' 9 לכתב התביעה), והעלים מעיניה את דבר קיומם של שתי פוליסות ביטוח חיים (סע' 13 לכתב התביעה). לנוכח הצגת המסמכים אשר נערכו ע"י התובעת, לפני בואו לעולם של ההסכם הראשון, מהם עולה כי התובעת ידעה על קיומם של הפוליסות.

15.     בנסיבות אלה לא תתקבל טענת התובעת כי היא לא ידעה את שווי הפוליסות, הן בשל הרחבת החזית, אך בעיקר בשל כך שנוכח ידיעה זו (שיש ברשות הנתבע פוליסות ביטוח חיים), היתה מוטלת על התובעת החובה לבדוק את שווי הפוליסות לפני שחתמה על ההסכמים בהם שני הצדדים כ"א ויתרו הדדית על הזכויות הסוציאליות של הצד שכנגד.

16.     לא יתכן כיום לבוא ולתבוע את שינוי תנאי ההסכם באופן חד צדדי, כאשר ההסכם כבר בוצע, ובנסיבות אלה יש לראות את ההסכם שניתן לו תוקף של פס"ד כמעשה בי דין, וזהו המקרה שבו עיקרון סופיות הדיון גובר על עקרון זכות הפניה לערכאות.

17.     המסקנה היא כי יש לקבל את הבקשה .

18.     דין התובענה להימחק בשל העדר עילה לאחר ש"נפלה" טענת התובעת כי לא ידעה על קיומם של הפוליסות.

19.     דין התובענה להדחות על הסף מחמת מעשה בי דין, לאחר שבנסיבות העניין שבפני מדובר בהסכמים אשר ניתן להם תוקף של פס"ד, ההסכמים אינם ניתנים להפרדה לחלקים, ועל כן לא ניתן לבטל חלק מהתנאים, ובפועל - ההסכם כולו כבר בוצע.

20.     נעלה מכל ספק, כי גם אם כל האמור בכתב התביעה אמת (ובעניינינו התביעה נסתרה כבר בשלב זה), לא ינתן פסה"ד המבוקש.

21.     מאחר ודחיית התביעה גוברת על מחיקתה, אני מורה על דחיית התביעה בשל מעשה בית דין- על פי תקנה 101(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

22.     המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון