תביעה כפולה

ההלכה המשפטית, מתירה לבעל דין לנסות ערוצים משפטיים מקבילים לתביעת חובו.
בעל דין רשאי לפעול הן במישור השיטרי והן במישור האזרחי על פי עיסקת היסוד, הכל בלבד שלא יגבה פעמיים.

עצמאות השטר שהוא משמש עילה נפרדת לתביעה, יכולה לאפשר לבעל חוב לתבוע בשניה לאחר שתביע תחילה עפ"י עיסקת היסוד. מאחר שהעילות אינן זהות אין התביעה הראשונה מפקעת את הזכות להגיש תביעה נוספת כאמור בתקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג-1963.

בכל שטר המבוסס על ערך קיימים זה בצד זה עיסקת היסוד והשטר שנכתב בעקבותיה, ואפילו ניתן השטר לבטחון בלבד, הרי לפניך שתי עילות תביעה נפרדות, התובע רשאי לאכוף כל עילת חבות לחוד או שתיהן ביחד, ובלבד שלא יגבה פעמיים.

להלן החלטה בנושא תביעה כפולה:

החלטה

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

רקע:
עיסוקו של התובע, מתן הלוואות חוץ בנקאיות.
על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע 2 נטל מפעם לפעם הלוואות מהתובע.
הנתבעת 1 היא רעייתו של הנתבע 2 והיא מסרה לתובע שיק על סך 60,000 ₪ שנועד לפדיון רכב הנתבעים, שנרכש בליסינג ועוקל ע"י צד ג', חברת בלוליס בע"מ.
הרכב עוקל לאחר שהנתבעים לא עמדו בתשלומים השוטפים כלפי צד ג' דנן עבור הרכב.

התובע ביקש לרכוש את הרכב מאת חברת בלוליס, בעקבות מידע שקיבל מאת הנתבע 2.
התובע פרע את חובם של הנתבעים בגין הרכב דנן ובזאת סולק חובו של הנתבע 2 כלפי התובע, למעט הסך של 60,000 ₪ בגינו נמסרה ההמחאה שנזכרה לעיל.
ההמחאה צורפה כנספח א' לכתב התביעה והיא מתוארכת ליום 17.10.04 בחתימת הנתבעת 1.
ההמחאה חוללה מחוסר פירעון מסיבת "מוגבל".

התובע גורס, כי הנתבעים יחד ולחוד, חייבים לשלם לו את הסך של 60,000 ₪ הנ"ל.
הנתבעת 1 מתוקף היותה עושת השטר.
הנתבע 2 מתוקף היותו המתקשר הישיר מול התובע בעסקאות נטילת ההלוואות החוץ בנקאיות.
שניהם יחדיו, מתוקף חזקת השיתוף.

סכום התביעה הנכון למועד הגשתה 7.9.06 עומד על סך של 69,000 ₪ שהוא סכום ההמחאה בצרוף ריבית והצמדה כחוק.

הבקשה לסילוק על הסף:

הנתבעים עותרים לסילוק התביעה על הסף, לדחייה או לחילופין למחיקה.

לטענתם, קיים מעשה בית-דין בין אותם צדדים.
מעשה בית הדין קיים לטענתם בהליכים שהתנהלו בבית משפט השלום בירושלים.
הרקע לאותם הליכים הוא תיק הוצאה לפועל אשר נפתח כנגד הנתבעת 1 בתיק הוצל"פ 3-05-01759-20.
התיק נפתח למימוש השיק נספח א' לכתב התביעה.
הנתבעת 1 הגישה התנגדות לביצוע השטר והתיק הועבר לבית משפט השלום בירושלים.
ההתנגדות התקבלה ודיון שהתקיים ביום 21.9.06. התיק תלוי ועומד בבית משפט השלום בירושלים.
הנתבע 2 מוסיף, כי גם נגדו פתח התובע תיק הוצל"פ בלשכת הוצאה לפועל בפתח- תקוה שמספרו 2-05-01758-20 אשר בו כלל התובע את כל חובותיו הנטענים.

הנתבעים גורסים, בתצהירו של הנתבע 2, אשר הוגש כתמיכה לבקשה, כי התובע פותח נגדם שלא בצדק ולא בהגינות, מספר חזיתות נפרדות ולרבות החזית בתיק זה שהיא כפולה, להליכים הקודמים שננקטו על ידו כמבואר לעיל.

הנתבע 2 מוסיף ומציין בסעיף 6 לתצהירו, כי אפילו נראה את התביעה הנוכחית כתביעה נגדו על פי עיסקת היסוד, שהיא מתן ההלוואה החוץ בנקאית, הרי במקרה זה היה על התובע לצרף לכתב התביעה עותק מחוזה ההלוואה על פי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג-1993.
מכיוון שהדבר לא נעשה, אין התביעה ראויה להתברר על פי עיסקת היסוד.

תגובת התובע:

התובע התנגד לבקשה והרחיב את הדיבור על "עזות המצח" של הנתבעים אשר בעת מצוקה כלכלית קשה בחרו ללוות כספים מהתובע.
התובע, מציג עצמו כמי שהציל את הנתבעים הגומלים לו רעה תחת טובה.

אשר לנתבעת 1, היא עושת השטר נשוא התביעה והתביעה נגדה מוגשת על בסיס זה.

זאת ועוד, התביעה אינה כאן רק שיטרית, אלא גם תביעה בעילה כספית הנסמכת על חזקת השיתוף בין בני הזוג.
הואיל והנתבעת 1 היא רעייתו של הנתבע 2 אשר נטל את ההלוואות מאת התובע, סבור התובע כי מכוח קשרי הנישואין בין הנתבעים, יש לו עילה נגדה גם לפי עיסקת היסוד.
מעמיק הוא עד כדי בירור, מה נעשה בכסף אותו לווה ממנו הנתבע 2.
מציין הוא כי הכסף דנן הוצא לרכישת רכב ששימש את משק הבית המשותף של שני הנתבעים. על כן, מתוך חקר מקורותיו, הדבר מקנה לו עילת תביעה כנגד הנתבעים 1 ו - 2.

אשר על כן, גורס התובע, כי הנתבעים יחד ולחוד חייבים לפרוע לידיו את כספי ההלוואה, אשר שימשה בסופו של דבר את משק הבית המשותף של שניהם, והתביעה היא על פי עיסקת היסוד.


השאלות הטעונות הכרעה:

עמדות הצדדים כפי שפורטו לעיל, מעמידות למבחן את השאלות הבאות:
א.     הניתן לתבוע בכפל, גם עבור עיסקת היסוד וגם עבור חובות שיטריים?
ב.     האם יש לראות את הנתבעת 2 כצד ישיר לעיסקת היסוד, מתוקף חזקת השיתוף?
ג.     האם התביעה כנגד הנתבע 1 ערוכה על פי עיסקת היסוד.

אבחן את השאלות אחת לאחת.

כפילות התביעה:

אשר לטענות התובעים, כי לא ניתן לגרום להם עינוי דין כפול, ראשית בתביעות שיטריות בהוצאה לפועל ושנית, בתביעות משפטיות בבית המשפט:
על פני הדברים טענה זו אינה ישימה.

ההלכה המשפטית, מתירה לבעל דין לנסות ערוצים משפטיים מקבילים לתביעת חובו.
בעל דין רשאי לפעול הן במישור השיטרי והן במישור האזרחי על פי עיסקת היסוד, הכל בלבד שלא יגבה פעמיים.

ראו בספרו של כבוד השופט זוסמן "דיני שטרות", מהדורה שניה, הדפסה שישית, תשמ"ג-1983 בעמ' 389-390:

"עצמאות השטר שהוא משמש עילה נפרדת לתביעה, יכולה לאפשר לבעל חוב לתבוע בשניה לאחר שתביע תחילה עפ"י עיסקת היסוד. מאחר שהעילות אינן זהות אין התביעה הראשונה מפקעת את הזכות להגיש תביעה נוספת כאמור בתקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג-1963".

וכן ראה ע"א 649/69 רכטמן נ' טכניכון מרכז להשתלמות טכנית ותיכונית שותפות רשומה פד"י כ"ד(2) עמ' 60 דברי כבוד השופט זוסמן שם בעמ' 64 מול האות ב':

"בכל שטר המבוסס על ערך קיימים זה בצד זה עיסקת היסוד והשטר שנכתב בעקבותיה, ואפילו ניתן השטר לבטחון בלבד, הרי לפניך שתי עילות תביעה נפרדות (ע"א 406/62 הנ"ל)
התובע רשאי לאכוף כל עילת חבות לחוד או שתיהן ביחד, ובלבד שלא יגבה פעמיים".

הוא הדין במקרה שבפני.
התובע הגיש תביעות שיטריות כנגד הנתבעים בהליכי הוצל"פ, כפי שפירטו בבקשתם.
דבר זה כשלעצמו, אינו חוסם את דרכו של התובע בהגשת תביעה אזרחית על פי עיסקת היסוד.
אשר על כן אני דוחה רכיב זה בטענות הנתבעים.

התביעה כנגד הנתבעת 1:

נבחן עתה, את מהות התביעה כנגד הנתבעת 1 בתביעה שבפני.
התביעה כנגד הנתבעת 1, מושתתת לכאורה על עיסקת היסוד.
ומהי עיסקת היסוד אליבא דהתובע? זהו קשר נישואין בין הנתבעים לבין עצמם.
התובע גורס, כי הואיל והנתבעת 1 היא רעייתו של הנתבע 2 אשר נטל ממנו הלוואות;
והואיל ושני הנתבעים חיים בצוותא חדא כזוג נשוי ומקיימים משק בית משותף, יש לראות את כספי ההלוואה שנטל הנתבע 2 ככספים שנטלה גם הנתבעת 1.
מכאן, מבקש הוא להשית אחריות לפירעון ההלוואה, גם על שכם הנתבעת 1.
בשפה המשפטית, מגדיר התובע את חבותה של הנתבעת 1, כצומחת מכוח "חזקת השיתוף".

לא אוכל לקבל את הקונסטרוקציה שמבקש התובע להרכיב.
התובע טען לקיומה של "חזקת השיתוף" בשפה כוללת ביותר ולא ביסס את טענתו בתאריכים.
מבחינה משפטית, "חזקת השיתוף" חלה על בני זוג שנישאו עד שנת 1973.
ממועד זה ואילך, חלה הלכת "איזון המשאבים" אשר נכנסה לתוקף עם חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

על פי סעיף 5 לחוק האמור, הזכות לאיזון המשאבים מתעוררת רק "עם פקיעת הנישואין".
כלומר, כל עוד בני הזוג נשואים זל"ז, אין מקום לערוך איזון משאבים ביניהם.
חזקת השיתוף, אינה חלה עוד במשפט ארצנו, אלא על בני זוג שנישאו לפני כניסת אותו חוק לתוקף.

התובע לא יצק איפוא תוכן עובדתי לטענתו בדבר חלות חזקת השיתוף, על בני הזוג הנתבעים שכן לא ציין את תאריך הנישואין.

מוסד הנישואין, עם כל ההערכה, עדיין אינו נוטל ממשמעות הביטוי "אישיות משפטית נפרדת".
גם בני זוג המנהלים משק בית משותף, מהווים אישיות משפטית נפרדת זמ"ז.
לא כל חיוב של בן זוג יהפוך אוטומטית להיות חיובו של בן הזוג השני. ולהיפך.
הלוואה שנוטל הבעל בחתימת ידו אינה הופכת אוטומטית להיות ההלוואה של אישתו.
אם נאמר כן, כל העסקאות המסחריות שכורת איש נשוי לחיוב או לשלילה, יחולו גם על בת זוגו, והדבר עומד בסתירה מוחלטת, לעקרונות היסוד לפיהן כל אדם אחראי למעשיו, ולמעשיו בלבד, וכל ההתחייבויות שאדם נוטל על עצמו, הן בשמו בלבד.
המחוקק ביטא את עמדתו בהוראות סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג כדלקמן:

"העדר תוצאות במשך הנישואין
אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני".

על חשיבות העצמאות הקניינית, המוקנית לכל אדם באשר הוא אדם, ניתן ללמוד מהוראות סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו:

"שמירה על הקנין
אין פוגעים בקנינו של אדם."

לא מצאתי בסעיף מגבלה, בדבר אנשים נשואים, ואין לומר, כי קניינו אדם נשוי מוכפף איפוא אוטומטית לבן זוגו, גם חובות במשמע.

הווה אומר, בסיס גירסתו של התובע כי ההלוואות שנטל ממנו הנתבע 2, חלות ומחייבות גם כלפי הנתבעת 1 רעייתו, אינה מעוגנת בדין הישראלי.
גם אם כספי ההלוואות שימשו למשק הבית המשותף של בני הזוג, אין בכך כדי להטיל חבות על הנתבעת 1.
אין איפוא בסיס לתביעה כנגד הנתבעת 1, על פי עיסקת היסוד.
עילת התביעה היחידה כנגד הנתבעת 1 היא העילה השיטרית המגולמת בשטר של 60,000 ₪.
עילה זו מיצתה עצמה במסגרת הליכי הוצאה לפועל אותם נקט התובע כנגד הנתבעת 1.
אי לזאת, אין לומר, שהתובע רשאי לאחוז במסגרת תביעה נוספת כנגד הנתבעת 1, בהליך הנוכחי.


אני קובעת איפוא, כי אין לתובע בסיס תביעה כנגד הנתבעת 1 על פי עיסקת היסוד.

התביעה כנגד הנתבעת 1 נמחקת איפוא על הסף בהעדר עילת תביעה על פי עיסקת היסוד, וזאת מתוקף סמכותי לפי תקנה 100(1) לתסד"א תשמ"ד-1984.

התביעה כנגד הנתבע 2:

הנתבע 2, כרת את עיסקת היסוד עם התובע.
הוא זה אשר נטל ממנו את ההלוואות, ששימשו בסיס למשיכת השיק על סך 60,000 ₪ ע"י רעייתו הנתבעת 1.
אילו התביעה היתה מוגשת כדת וכדין, על פי עיסקת היסוד, היה מקום לשעות אליה.
ברם, התביעה כאן אינה מוצגת כתביעה על פי עיסקת היסוד.
התביעה כאן, מבוססת רובה ככולה על השיק בסך של 60,000 ₪ אותו משכה הנתבעת 1.
נטען כי הנתבע 2 הוא זה שעמד מאחורי עיסקת היסוד אשר שימשה בסיס למשיכת השיק דנן.
מכאן, ביקש התובע ליצור אחריות של הנתבע 2 לשיק שנמשך ע"י הנתבעת 1.

את מעשה המרכבה הזה, אין להתיר.
מקומה של התביעה השיטרית כנגד הנתבעת 1, הוא להתברר בהוצאה לפועל בלבד או: בתביעה האזרחית בבית משפט השלום בירושלים אשר מתבררת על יסוד ההתנגדות.
התביעה השיטרית כנגד הנתבעת 1 לא תוכל להתברר במקביל גם במסגרת הנוכחית.
הנתבע 2, אינו יכול להיות אחראי באופן ערטילאי, לשיק של הנתבעת 1 שכן אינו עשוי על ידו. אין להכיר בתביעה אשר כזו.
הכתב אינו מראה עילת תביעה כנגד הנתבע 2, בגין השטר.
דינה של תביעה זו להימחק איפוא על הסף על פי תקנה 100(1) לתסד"א תשמ"ד-1984.

אילו היה התובע, עורך את תביעתו כנגד הנתבע 2, על פי עיסקת היסוד, היה עליו להסתמך על חוזה ההלוואה המקורי ביניהם.
במקרה זה היה עליו לעמוד בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות התשנ"ג- 1993.

בסעיף 2 שם, נקבעה חובת עריכת חוזה בכתב, כדלקמן:

"חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב."

כתב תביעה, המוגש על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, חייב להתבסס על אותו חוזה.

סדרי הדין להגשת תביעה על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, נקבעו בסעיף 8 לחוק האמור:

" (א)     הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי הענין. (ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:
(1)     כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב);
(2)     התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;
(3)     יתרת החוב במועד הגשת התובענה;
(4)     התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;
(5)     כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;
(6)     כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר."

בכתב התביעה בענייננו, נעשה ניסיון לקשור את הנתבע 2 לעיסקת היסוד.
אולם, למעט איזכור סתמי בדבר קיומה של עסקת הלוואה בעבר, לא נעשה כל פירוט של העיסקה, לא צורף חוזה בכתב וככלל, התובע לא עמד בהוראות סעיפים 2, 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.
מכאן, התביעה כנגד הנתבע 2 אינה על פי עיסקת היסוד ואינה ראויה לעמוד.
תרופתו של התובע כנגד הנתבע 2 היא איפוא בהליכי הוצאה לפועל בלבד.
בהעדר עילה, מן הראוי לסלק את התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף.

סיכום:

מן המקובץ לעיל, מתקבלת הבקשה.
התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 נמחקת על הסף.

ישיבת יום 7.1.07 בטלה בזה.

אני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעים יחד ולחוד, בגין תביעה זו, בסך של 5,000 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעת שקר

  2. תביעה כפולה

  3. הפסקת תובענה

  4. תביעה פוססורית

  5. תביעה של שרלטן

  6. תביעה על התנכלות

  7. תביעה להסרת קיפוח

  8. תביעה על סכום קצוב

  9. תביעה על חיקוי זמרת

  10. תביעה למתן טופס 161

  11. הפסד הנחת העדר תביעות

  12. תביעה על החלפת מרצפות

  13. תביעת גרוש נגד גרושתו

  14. תביעה של מפיץ נגד ספק

  15. תביעה על החלפת צמיגים

  16. הצעת חוק למימוש תביעות

  17. תביעות סותרות לפקיד ההסדר

  18. בקשה לסילוק תביעה אישית

  19. דוד שמש לא מחמם - תביעה

  20. תביעה בנושא קבוצת רכישה

  21. תביעה להשלמת דמי הסתגלות

  22. מניעות חוזית להגשת תביעה

  23. תביעה לקבלת בעלות על ציוד

  24. תביעה לאובדן רווחים עתידיים

  25. תביעה בגין עלות הפקת תקליט

  26. תביעה על אי זימון לאודישנים

  27. תביעת מקדונלדס נגד ברגר קינג

  28. שירותי הובלת תכשיטים - תביעה

  29. תביעה של עד במשפט נגד המדינה

  30. תביעה אישית נגד פרקליט המדינה

  31. חובת תרגום תביעה לערבית בבית משפט

  32. הפסקת תביעה ביוזמת התובע - תקנה 154

  33. בית חכם, תקלות בגינן הוגשה תביעה שנדחתה

  34. תביעה לתקן ולעדכן את מתח הדרגות ולקצר פז"מ

  35. תביעה נגדית על פיצויים שנגרמו לרכב בתאונה

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון