שימוש בצ'קים או כרטיס אשראי בהליך פשיטת רגל

סעיף 42 א' לפקודת פשיטת הרגל אוסר במפורש על חייב המתנהל בפשיטת רגל לעשות שימוש בשיקים או בכרטיסי אשראי וכן להיות מעורב בניהול תאגיד.

החייב נהג לעשות שימוש בשיקים המשוכים מחשבונו, לאחר שניתן צו כינוס לנכסיו. בכך המשיך, הלכה למעשה, לייצר חובות חדשים ולהגדיל את מעגל נושיו גם בתוך מסגרת הליך הפש"ר ובית המשפט ציין כי יש לראות התנהגות זו בחומרה.


להלן פסק דין בנושא שימוש בצ'קים או כרטיס אשראי בהליך פשיטת רגל:

פסק דין

1.     בנדון בקשת חייב להכריזו פושט רגל.
     החייב יליד 1957, גרוש ואב לשתי בנות בגירות. כמו כן יש לו בן קטין מחברתו לחיים.

רקע כללי
2.     ב-19.9.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 1,203,993 ₪ ל-29 נושים. על החייב הוטל תשלום חודשי בסך 100 ₪, החל מיום 1.10.05.

3.     ב-2.5.07 הוגשה חוות דעת הכונ"ר לפי סעיף 18 ד' לפקודה, הימנה עולים הממצאים הבאים:
א.     נגד החייב הוגשו 10 תביעות חוב בסך 960,344 ₪; 202,176 ₪ מתוכם נתבעו בדין קדימה ע"י המל"ל, מס הכנסה ועיריית חיפה.
ב.     אסיפות הנושים שתוכננו, לא התקיימו בסופו של דבר בשל פרוץ מלחמת לבנון השנייה ואשפוזו של החייב (עבר ניתוח השתלת כליה).
ג.     בין השנים 1991-1982 ניהל החייב שתי חנויות בתחנת המרכזית בבת גלים. החייב תולה את הסתבכותו הכלכלית באותן חנויות. בשלב מסוים, סגר את עסקיו ונסע לארה"ב, שם הפעיל בית ספר ללימוד נהיגה שהניב לטענתו, רווחים נאים. החייב טוען שבמהלך אותה תקופה, נהג לשלוח כספים לסילוק תיקי ההוצל"פ שנפתחו נגדו. בזמן שהותו בארה"ב הורשע בסיוע להפצת סמים מסוכנים וכן בעבירות מרמה חמורות, בגינן ריצה 3 שנות מאסר בארה"ב ושוחרר שחרור מוקדם בתנאי שיגורש חזרה לישראל.
החייב נתבקש להמציא אסמכתאות בנוגע לכספים ששלח ארצה, פרטים אודות תיקי הוצל"פ שנסגרו (אם בכלל) וכן העתקים של כתבי האישום שהוגשו נגדו בארץ ובחו"ל. החייב המציא כתב אישום אחד בלבד, ממנו עולה כי הורשע בעבירות רכוש, מרמה וזיוף בישראל ובחו"ל. החייב טוען כי בעקבות מאסרו בארה"ב הוחרמו כל חשבונותיו ונכסיו ולכן אין באפשרותו להציג מסמכים.
בשלהי 2003 שב החייב ארצה. מפאת מצבו הגופני, לא עבד מאז והוכר כנכה בשיעור 100% בשל אי ספיקת כליות סופנית. בחודש 07/06 עבר השתלת כליה.
כיום, זכאי החייב לקצבת נכות ושירותים מיוחדים בסך 4,092 ש"ח לחודש מהמל"ל.
ד.     לחייב חוב מזונות למל"ל. החייב טוען שחוב זה שולם, אך אין לו הוכחות לכך. חוב זה מקוזז מהקצבאות שהוא מקבל.
     בנוסף, לחייב חוב גדול למס הכנסה משנת 1989 מחמת אי דיווח.
     החייב מנהל תביעה אזרחית נגד אם ובתה שלטענתו חייבות לו 25,000 $ בגין הלוואה שנתן להן בשנת 99'.
ה.     מתדפיסי חשבון המתנהל ע"ש החייב בבנק המזרחי, עולה כי חרף היותו תחת צו כינוס, עשה החייב שימוש בשיקים ובכך יצר חובות חדשים.
ו.     החייב משלם את התשלום החודשי כסדרו והמציא דוחות הכנסות והוצאות כפי שהוטל עליו בצו הכינוס.
     
4.     בתאריכים 18.9.06 ו-7.5.07 קיימתי דיונים בבקשת החייב. החייב לא התייצב לדיון ב-18.9.06 כיוון שעבר השתלת כליה, אך ב"כ נכחה בדיון.

טענות הצדדים
5.     הכונ"ר מתנגד להכרזת החייב פושט רגל.
     לטענת הכונ"ר החייב אינו נוהג בתום לב במסגרת ההליך; למרות האמור בסעיף 42 א' לפקודה, החייב המשיך לפזר שיקים וליצור חובות חדשים בפשיטת רגל.
     החייב אמנם המציא דוחות הכנסות והוצאות כסדרם אך נמנע להציג מסמכים אחרים - בין היתר, אסמכתאות בדבר תשלום חובות וסגירת תיקי הוצל"פ במהלך שהותו בארה"ב; האישומים שבהם הורשע; הכנסותיו מעסקים בארה"ב; דפי חשבון בנק הדואר ע"ש בת זוגו וכיוצא באלה. בנוסף, נראה כי החייב המציא לפחות חשבונית אחת שאיננה שלו, במטרה לנפח את הוצאותיו.
     החייב לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח כי יצר חובותיו בתום לב. החייב העמיד הלוואה בסך 25,000 $ לאחר, שעה שכבר היה מסובך כלכלית. החייב צבר חוב בדין קדימה למל"ל בסך 88,648 ₪ בגין אי תשלום דמי מזונות. החייב צבר גם חוב למס הכנסה בסך 838,38 ₪, שמקורו באי דיווח. מה גם, שנוכח היקף החובות הנתבעים בדין קדימה (202,176 ₪), לא נראה שתצמח תועלת כלשהי לנושים.

6.     ב-31.5.07 הגיש החייב תגובתו לחוות דעת הכונ"ר.
     לטענת החייב הקבלות שהוגשו הן קבלות שלו, למעט קבלה אחת ע"ש מדינה דיאנה שהיא חברתו לחיים ואם בנו, המתגוררת עמו.
     החייב סבור ששיתף פעולה עם הכונ"ר "מעל ומעבר לנדרש", והמציא את מרבית המסמכים כפי שנתבקש.
     לגבי דפי חשבון בנק הדואר - חברתו לחיים סירבה בתוקף לחשוף את תדפיסי החשבון. רק לאחרונה, לאחר שהובהר לה כי לא תפגע מפשיטת הרגל של החייב, היא התרצתה והסכימה לצירוף התדפיסים של חשבונה לתגובת החייב.
     לעניין הרשעותיו בארץ ובחו"ל - החייב טוען כי המציא את כל המסמכים שהיו בידו לידי נציגי כונ"ר. החייב מדגיש, כי בתקופת מאסרו בארה"ב "הוחרמו כל נכסיו, חשבונותיו ומסמכיו". לפיכך, "לא ברור מדוע מתעקש כב' הכונ"ר לקבל לידיו מסמכים נוספים בענין מאסרו... כאשר הומצאו לו מסמכים המציינים במפורש את העבירות בהן הורשע החייב ושבגינם ריצה החייב מאסרו".
     בנוגע לחוב למס הכנסה - החייב מציין כי ב-15.5.07 הגיש דו"ח למס הכנסה ועוד בטרם נבחנה בקשתו, הוקטן החוב מ-838,348 ₪ (112,389 ₪ מתוכם בדין קדימה) ל-419,803 ₪ (42,306 ₪ מתוכם בדין קדימה). החוב למס הכנסה הוא תולדה של אי הגשת דו"ח לשנת המס 1989 בלבד ונראה, כי רובו מושתת על קנסות ופיגורים. החייב מציין כי ניהל עסק במשך למעלה מעשור ולכן אי אפשר לייחס לו חוסר תום לב רק בשל כך שלא הגיש דו"ח עבור שנה אחת.
     החייב טוען כי אין ברשותו מסמכים בנוגע לתיקי ההוצל"פ שנסגרו (לאחר שכל נכסיו וחשבונותיו הוחרמו כאמור בעת שריצה את עונשו בארה"ב). לא הועברה לו דרישה כתובה מהכונ"ר להמציא אמכתאות בקשר לעסקים שניהל בחו"ל. החייב טוען כי אין קשר בין הסתבכותו הפלילית בחו"ל והחובות נשוא תיק הפש"ר.
     לגבי השימוש שעשה בהמחאות, החייב טוען כי "לא ידע, כי חל עליו איסור להשתמש בשיקים הנמשכים מחשבונו ולפיכך השימוש בהם נעשה על ידו בתום לב מוחלט..." (הדגשות במקור - ח.ה.). לטענת החייב אם לא היה מוטל עיקול על חשבונו, השיקים שלו לא היו חוזרים.

דיון והכרעה
7.     סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל, קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"

8.     בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169).

9.     השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה.      
     ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו גם את התנהגות החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל - שהרי, ניצול לרעה של ההליך, מלמד מניה וביה על העדר תום לב.

10.     הפסיקה שבה והדגישה כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, נמנע מלהתייצב לחקירה, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם ע"י נציגי הכונ"ר, נמנע מלשתף פעולה עם הכונ"ר, צבר חובות נוספים במהלך פשיטת רגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון נושיו, נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו, נמנע מלהתפרנס ונוקט בדרך של שב ואל תעשה - כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל.

     וראו לעניין זה: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח (1)45; ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי, פ"ד מט (1)435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז (4)197; פש"ר (מחוזי-חי') 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2004(3) 2871 (ניתן ביום 15.8.04); פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, פדאור (לא פורסם) 3(1) 275; פש"ר (מחוזי-חי') 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, פדאור 02 (3) 207 (ניתן ביום 30.1.02).

מן הכלל אל הפרט
11.     לאחר ששבתי ועיינתי בחוות דעת הכונ"ר ובתגובת החייב, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

12.     אין מחלוקת כי החייב נהג לעשות שימוש בשיקים המשוכים מחשבונו, לאחר שניתן צו כינוס לנכסיו. בכך המשיך, הלכה למעשה, לייצר חובות חדשים ולהגדיל את מעגל נושיו גם בתוך מסגרת הליך הפש"ר.
     יש לראות התנהגות זו בחומרה. אינני רואה לנכון להתחשב בחייב, אך משום שלטענתו לא היה ער למגבלות המנויות בסעיף 42 א' לפקודה. סעיף זה אוסר במפורש על חייב המתנהל בפשיטת רגל לעשות שימוש בשיקים או בכרטיסי אשראי וכן להיות מעורב בניהול תאגיד. לא לחינם מפנה ביהמ"ש, בנוסחו הקבוע של צו הכינוס, להוראות סעיף 42 א' הנ"ל. לפיכך, החייב לא יכול להישמע בטענה שלא ידע כי חל עליו איסור להשתמש בהמחאות, בפרט כשהינו מיוצג ע"י עו"ד. מה עוד שלחייב היה ברי כי חשבונו מעוקל וכי ההמחאות יסורבו ע"י הבנק.

13.     בנוסף, הכונ"ר עמד על כך שהחייב צבר חובות נכבדים בדין קדימה למל"ל ולמס הכנסה.
     החוב למל"ל בגין אי תשלום דמי מזונות גרושתו, הוא חוב שקיימת לגביו חזקה בפסיקה כי נוצר בחוסר תום לב. החייב איננו מכחיש חוב זה, אך טוען כי "בשל מצבו הרפואי ומצבו הסוציאלי והכלכלי נבצר ממנו מלהגיע להסדר עם המוסד לביטוח לאומי". נשאלת השאלה מדוע בתקופה שלפני פרוץ מחלתו, כששהה בחו"ל וניהל לטענתו עסק מצליח ואף נהג לטענתו לשלוח כספים ארצה כדי לסגור תיקי הוצל"פ, לא פעל לסלק את חוב המזונות, ראשון לכל?      כאן המקום לציין כי טענותיו כאילו שלח מחו"ל כספים לסילוק חובותיו, נטענו בעלמא ללא אסמתכא כלשהי ואינן משכנעות. לא היה לחייב קושי להמציא לביסוס טענותיו, מסמכים מלשכת ההוצל"פ או מנושים "שזכו" לכך ששילם להם את חובם, לו היה בסיס לטענתו.
     לעניין מס הכנסה, החייב טוען כי הצליח להביא להפחתה משמעותית של החוב, ובכלל זה הסכום שנתבע בדין קדימה. ברם עדיין נותר חוב עצום למס הכנסה בסך 419,803 ₪, כאשר 42,306 ₪ נתבעים בדין קדימה. קשה אפוא לראות איזו תועלת תצמח לנושים הרגילים מהמשך ניהול ההליכים.

14.          גם ההסברים שסיפק באשר למניעיו במתן ההלוואה הנדיבה לגב' הרשקוביץ, נראים דחוקים. חייב איננו יכול להיות נדיב על חשבון נושיו ולהעמיד למקורביו הלוואות בטרם ידאג לסילוק החובות. חייב שכזה איננו יכול להיחשב כמי שפעל בתום לב.
          אם בסופו של דבר, תצלח התביעה שהגיש נגד גב' הרשקוביץ יוכל החייב לשלם לפחות חלק מחובו.

סוף דבר
15.     מכל הטעמים שמניתי, וודאי מצירופם, אין מקום להכריז על החייב פושט רגל ויש לדחות בקשתו.

16.     צו כינוס הנכסים מיום 19.9.05 בטל ועימו כל הצווים שהוצאו מכוחו, לרבות צו עיכוב יציאה מהארץ.
     ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ מעוכב למשך 20 יום מיום המצאת ההודעה לנושים שהגישו תביעות חוב וללשכות ההוצל"פ.
     הכונ"ר יודיע ללשכות ההוצל"פ ולנושים שהגישו תביעות חוב על ההחלטה.
     הכונ"ר יגיש בקשה לגבי הכספים שבקופת הכינוס.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק נתוני אשראי

  2. כרטיס אשראי חסום

  3. ביטול עסקת אשראי

  4. הכחשת עסקת אשראי

  5. זיוף כרטיסי אשראי

  6. העמדת אשראי לפרעון

  7. כרטיס אשראי מזוייף

  8. אי חידוש מסגרת אשראי

  9. תביעה בגין העמדת אשראי

  10. שינוי הסכם אשראי עם הבנק

  11. שימוש לרעה בכרטיס אשראי

  12. הפסקת אשראי על ידי הבנק

  13. שימוש בכרטיס אשראי גנוב

  14. אשראי במסגרת ליווי בנקאי

  15. חיוב על כרטיס אשראי גנוב

  16. תביעה נגד כאל כרטיסי אשראי

  17. חריגה ממסגרת אשראי מאושרת

  18. גביה שלא כדין בכרטיס אשראי

  19. תיקון חוק שירות נתוני אשראי

  20. תביעה של לאומי קארד נגד לקוח

  21. הפסקת אשראי בנק לפרויקט בניה

  22. איבוד כרטיס אשראי בשדה התעופה

  23. טענה כי הבנק ניצל מצוקת אשראי

  24. ביטול קנייה בכרטיס אשראי שנגנב

  25. אחריות ספק בעסקת אשראי טלפונית

  26. תביעה בגלל סירוב הבנק לתת אשראי

  27. רשלנות בשמירה על קוד כרטיס אשראי

  28. דרישה לפתוח חיסכון כתנאי לקבלת אשראי

  29. בקשה לא לחייב חשבון - אשראי דוקומנטרי

  30. בדיקת תעודה מזהה - תשלום בכרטיס אשראי

  31. תקנות שירות נתוני אשראי, התשס''ד-2004

  32. אשראי בריבית נמוכה לרכישת קרנות נאמנות

  33. חוק היטל על אשראי במטבע חוץ, התשמ"ז-1987

  34. הזמנת כרטיסי טיסה באמצעות כרטיס אשראי מזוייף

  35. שימוש בצ'קים או כרטיס אשראי בהליך פשיטת רגל

  36. פיצוי על חוסר אפשרות למשוך כסף בכרטיס אשראי בחו''ל

  37. בקשה להבהרת החלטה ולמתן צו עיקול זמני על מסגרת האשראי

  38. הסתמכות על הבטחה בעל פה על ידי עובדי הבנק כי יינתן אשראי

  39. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק), התשס"ד-2004

  40. תקנות שירות נתוני אשראי (הכשרה לפקח על פעולות), התש''ע-2009

  41. העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת

  42. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של תיקון מס' 3 לחוק), התשס"ט-2009

  43. טוען הבנק כי לא חייב לכבד כל פעולה אשר תביא לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון

  44. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס''א-2001

  45. תקנות הגנת הצרכן (מכירות, מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ''ג-1983

  46. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (קביעת אחידות מטבע בחוזי ביטוח ודמי ביטוח באשראי), התשמ''ד-1984

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון