שטר טובה

שטר טובה נדון בסעיף 27 לפקודת השטרות האומר כך:

(א) המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.

(ב) המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו.

להלן פסק דין בנושא שטר טובה:

פסק - דין

עניינה של תביעה זו במחלוקת השוררת בין הצדדים, באשר לשני שיקים שנמסרו לתובע ע"י
הנתבעת, אך תמורתם לא שולמה.

להלן סיפור המעשה

1.     חברת ימנה (להלן: "ימנה"), התקשרה עם משטרת ישראל בחוזה לבניית תחנת משטרה בשדרות (נספח א' לתצהירו של מר משה ביטון, מנהל הנתבעת). הנתבעת שימשה כקבלן משנה של ימנה בפרויקט בניה זה (להלן: "הפרויקט").

2.     לימים הוסכם, כי התובע יבצע את כל עבודות החשמל בפרויקט, במקום חברת סגנונות 2000, עמה התקשרה הנתבעת תחילה. בין ימנה לבין הנתבעת הוסכם, כי סכומים שישולמו לימנה ע"י משטרת ישראל, עבור עבודות מאושרות, יועברו לנתבעת. בין הנתבעת לבין התובע הוסכם, כי הנתבעת תעביר לתובע את הכספים שיתקבלו אצלה, בקיזוז סכומים שונים בגין רווח קבלני. עסקה זו קרויה בז'רגון המקצועי ‘BACK TO BACK’, ועל פיה שולמו תשלומים לתובע בגין העבודות שבוצעו על ידו בפרויקט, עד לשלב בו חדלה משטרת ישראל לשלם לימנה.


3.     עם הפסקת התשלומים, התגלע סכסוך בין ימנה לבין משטרת ישראל, וכתוצאה מכך לא שולמו אף תשלומים לתובע. יתרת החוב שהגיעה לתובע מאת הנתבעת עמדה בחודש אוקטובר 2001 על סך של 344,701 ₪.

4.     לבקשת התובע, משכה הנתבעת שיק לפקודתו על סך 120,00 ₪, שמועד פרעונו היה בתאריך 31.12.01. השיק הומר בהסכמת הצדדים לשני שיקים נושא התביעה, בסך של 60,000 ₪ כ"א, שתאריך פרעונם היה ביום 31.1.02 ו-4.2.02 (נספח ו' לתצהירו של התובע).

5.     התובע טוען, כי לאחר חלוף זמן הוברר לו, שאין בכוונת הנתבעת לכבד את השיקים הנ"ל, ועל- כן הגיש בקשה לביצועם בלשכת ההוצאה לפועל בתל -אביב.

6.     הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים. בהסכמת הצדדים התקבלה ההתנגדות ביום 27/10/02 (כב' הרשמת ברקוביץ) ומכאן התביעה שלפני.

טענות הצדדים

7.     הנתבעת טוענת, כי השיקים שמסרה לתובע הינם "שיקים טובה", ומסירתם לתובע נועדה להצגת פעולות בחשבון הבנק של התובע.
הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי במעמד מסירת השיק הראשון ע"ס 120,000 ש"ח, התחייב התובע בחתימת ידו, כי יחזיר את השיק לפני מועד פירעונו, ולא יעשה בו כל שימוש (נספח ג' לתצהירו של מר ביטון). לדבריה, התובע אף התחייב כלפיה בכתב, כי במידה והוא או צד ג' ישתמש בשיק, ידאג לשלם לה את סכומו ולפצותה בגין הנזקים שיגרמו לה (צילום המסמך סומן נ/1, צורף גם כנספח ג' לתצהיר מנהל הנתבעת).

8.     הנתבעת גורסת, כי התהליך חזר על עצמו, בהתייחס לשני השיקים ע"ס 60,000 ₪ כ"א, שניתנו לתובע חלף השיק הראשון. לדבריה, זו הסיבה שלפני מועד פירעונם של השיקים הנ"ל, פנה התובע אל בנק הפועלים וביקש כי יגרעו מחשבונו ולא יוצגו לפרעון (נספח ד' לתצהיר הנתבעת). לאור האמור לעיל, טוענת הנתבעת, כי התובע לא זכאי לתשלום סכומם של השיקים הנ"ל.

9.     הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובע - איש משטרה לשעבר ובעל קשרים עם מנהל הפרויקט מטעם משטרת ישראל - כפה עליה להסכים לרווח קבלני של 5%, במקום 15% כמקובל בהסכמים מעין אלה. לטענתה, הוסכם בינה לבין התובע על תשלום 15% בגין עבודות חריגות, אך סכום זה לא שולם לה בפועל, בנוסף לסכומים המגיעים לה בגין שנת בדק, ורכישת חומרים. בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת כי התובע נותר חייב לה כספים, שיש לקזזם כנגד סכומם של השיקים.

10.     התובע שולל את טענת הנתבעת, כי השיקים שנמסרו לו הינם "שיקים טובה" וטוען, כי השיקים ניתנו לו כתשלום עבור עבודות החשמל שבוצעו על ידו.
לדבריו, מסר לנתבעת חשבונית מס ע"ס 120,000 ₪, כנגד השיקים הללו (נספח ט' לתצהיר התובע), והנתבעת קיבלה זיכוי מע"מ בהסתמך על אותה חשבונית. עובדה זו מוכיחה, לטענתו, כי השיקים ניתנו כתשלום עבור עבודתו.

11.     התובע מוסיף וטוען, כי ביקש לגרוע את השיקים מחשבונו, לאחר שהובטח לו ע"י מנהל הנתבעת, מר ביטון, כי תינתן לו תמורה בעבורם. לדבריו, הנתבעת נהגה כלפיו בתרמית, שכן מעולם לא היתה כוונה מצידה לעמוד בהתחייבות ולשלם את סכומם של השיקים ו/או סכומים נוספים המגיעים לו בגין ביצוע העבודות.

12.     כמו -כן , התובע מכחיש את הטענה, לפיה הסכים לתשלום רווח קבלני בשיעור של 15% בגין עבודות חריגות. לדבריו, הוסכם על רווח קבלני בשיעור של 3% בצירוף מע"מ, וסכום זה שולם לנתבעת.

הדיון המשפטי

13.     לאור טענות הצדדים, עלי להכריע בשאלה מעמדם של השיקים נושא התביעה, קרי, האם ניתנו כשיקים "טובה" או כתשלום עבור עבודות חשמל שבוצעו על ידי התובע.
כמו-כן, עלי להתייחס לטענת הקיזוז, שהעלתה הנתבעת ולדון בשאלה, האם יש לקזז סכומים כלשהם כנגד השיקים האמורים.

שטר טובה

14. שטר טובה נדון בסעיף 27 לפקודת השטרות האומר כך:

(א)"המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.

(ב) המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו".


15. שאלת תחולתו של סעיף 27 לפקודת השטרות על המקרה שבפני, נגזרת מלשונו של המסמך שנערך בין הצדדים בכתב (מוצג נ/1). מדובר בצילום של מסמך, שכל הנוגעים בדבר התקשו בפענוחו. לפיכך, יובא המסמך כלשונו, כפי שהוקרא על ידי התובע (עמ' 15) ומנהל הנתבעת (עמ' 7) באולם בית המשפט, ועד כמה שניתן לפענח את הצילום המטושטש.

במסמך נאמר:

"עבור החלפת שיק מס' 1262
אני מולא עזריה מתחייב להחזיר את השיק 1262 שמועד פרעונו 31.21.01, ולא אעשה בו שום שימוש בשיק ולא לאף אחד מבאי כוחי. במידה ויהיה שימוש אני מולא עזריה מתחייב לשלם כל סכום שאדרש מהחברה..."

16.     התובע טוען, כי התחייב שלא לעשות שימוש בשיק הראשון בלבד, ותומך גרסתו בלשונו של המסמך, שלפי דעתו מציין כי "לא יהיה שום שימוש בשיק מס' 1262 ולא לאף אחד מבאי כוחי...".
הנתבעת טוענת מנגד, כי לשונו של המסמך הינה "לא יהיה שום שימוש בשיק ולא באף אחד מהם", כאשר הכוונה לשני השיקים האחרים.

17. לאחר קשיים מרובים שחוויתי בפענוח המסמך הנ"ל, אשר מקורו לא הוגש על ידי מי מהצדדים, אני סבורה, כי לשון המסמך תואמת את גרסת התובע.
מלשון המסמך עולה, כי בעת שהוחלף השיק הראשון בשני השיקים האחרים, התחייב התובע שלא לעשות שימוש בשיק זה, אשר נותר בחזקתו. אין כל זכר להתחייבות בנוגע לשני השיקים הנוספים, ואין כל אמירה מעין זו במסמך נ/1.

18.     יתרה מכך, הנתבעת אינה מכחישה, כי לזכות התובע עמדה יתרת חוב בגין עבודות שבוצעו על ידו. הנתבעת אף טוענת, כי התמורה לא שולמה לתובע עקב הסכסוך שהתגלע בינה לבין ימנה. הנתבעת לא העלתה ולו בדל טענה, כי סכום החוב הנטען אינו נכון. לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי השיקים ניתנו לתובע על חשבון יתרת החוב שהגיעה לו מאת הנתבעת, ולא כשיקים טובה. אמנם, התובע התחייב שלא לעשות שימוש בשיק הראשון, אך התחייבות זו נבעה אך ורק מהעובדה ששיק זה, אשר הוחלף בשני השיקים האחרים, נותר בחזקתו.

19.     המסקנה הנובעת מן האמור לעיל היא, כי התובע הוא בגדר "אוחז בעד ערך", כהגדרתו בס' 26 לפקודת השטרות, בשני השיקים שהוגשו לביצוע, ואין לנתבעת הגנה מפני זכותו של התובע לדרוש את תשלומם.

טענת הקיזוז

20.     הנתבעת טוענת, כי היא זכאית לקזז סך של 157,000 ₪ כולל מע"מ. לדבריה, סכום זה קוזז במסגרת חשבון סופי מס' 17, ולא שולם לימנה, ועל כן יש לקזזו גם מהסכום המגיע לתובע, על פי העיקרון של BACK TO BACK (סעיף 21 לתצהירו של מר ביטון).

21.     התובע טוען, כי אין לקזז את הסכום או כל חלק הימנו. ב"כ התובע הקדיש לטענה זו פרק נרחב בסיכומיו, תוך שהוא טוען, כי נטענה בעלמא, ללא בסיס וולא כל אחיזה בחומר הראיות. לדבריו, לא ניתן לסמוך על עדותו של מר ביטון, הנגועה בחוסר תום לב משווע, בשקרים ובסתירות, והכל תוך ניסיון להתנער מחובת הנתבעת לתובע. כראיה לכך מפנה ב"כ התובע לכרטסת התשלומים (נספח יא' לתצהיר התובע) ולתעודת עובד ציבור, בחתימתו של סנ"צ מונל ליבה, מתאם הפרויקט מטעם משטרת ישראל. בתעודת זו צוין, כי משטרת ישראל שילמה לימנה סך כולל של 800,368 ₪ (לא כולל מע"מ), בגין עבודות חשמל שבוצעו בפרויקט. ב"כ התובע טוען, כי הנתבעת לא שילמה לתובע את מלוא הסכום הנ"ל, ולכן הוא זכאי לגבות את היתרה המגיעה לו, וזאת בין היתר באמצעות השיקים שהוגשו על ידו לביצוע.

22.     אין מחלוקת בין הצדדים, כי שולם לתובע חשבון מס' 15 במלואו. הצדדים חלוקים בנוגע לתשלומים שנדרשו לאחר חשבון זה, היינו התשלומים לחודש אוקטובר -נובמבר 2001. לעניין זה, מקובלים עלי הנתונים שצוינו בתעודת עובד הציבור, בחתימת מר מונל ליבה מטעם התובע. בהקשר זה ראוי לציין, כי יש לתחום את כוחה הראייתי של תעודה מעין זו בעצם הצגתה (ראה לעניין זה י. קדמי, "על הראיות", חלק שני עמ' 811). ב"כ הנתבעת לא היסס מלטעון בסיכומיו, כי מדובר בתעודה שקרית, אך לא מצא לנכון לפרט, מדוע ויתר על חקירתו של נותן התעודה בחקירה נגדית. בנסיבות אלה, ולאור ההלכה הידועה, לפיה הימנעותו של צד מלחקור או לזמן עד פועלת נגדו (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651), אני דוחה את טענה זו של ב"כ הנתבעת.


23.     לגופו של ענין, טענת הקיזוז נשענת על דבריו של מר ביטון לבדו, ואין היא נתמכת בעדות נוספת, במכתב או בראיה אחרת שניתן לסמוך עליה. בנסיבות אלה, אני סבורה שמדובר אכן בטענה בעלמא, שאין ליתן אמון בה.


סוף דבר

אני מקבלת את התביעה וקובעת, כי התובע זכאי לגבות את מלוא סכומם של השיקים.
התובע רשאי, איפוא, להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל מהשלב בו הופסקו.



אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט שהוצאו על ידו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪, בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שטר טובה

  2. שטר ביטחון

  3. מהו שטר מטען ?

  4. פרט מהותי בשטר

  5. הגדרת שטר חליפין

  6. צדדים קרובים לשטר

  7. שטר חסר פרט מהותי

  8. בריחה מניידת משטרה

  9. מכירת שטרות מזויפים

  10. חתימה מזוייפת על שטר

  11. תשלום בשטרות מזויפים

  12. סעיף 29 לפקודת השטרות

  13. סעיף 23 א לפקודת השטרות

  14. דחיית התנגדות פריעת שטר

  15. פקודת השטרות - נוסח חדש

  16. מעצר על בריחה מרכב משטרה

  17. העברת שטר ללא חתימת היסב

  18. סעיף 22(א) לפקודת השטרות

  19. סירוב לעצור בצד לבקשת משטרה

  20. סעיף 20 (ב) (2) לפקודת השטרות

  21. הבדל בין שם הנפרע לבין שם המסב

  22. פקודת שטרי חליפין (פרוטסט), 1939

  23. תקנות השטרות (העדה), תשל''ח-1977

  24. איחור בהגעת תיק משטרה לבית המשפט

  25. פקיעת שטר עקב פרעון החוב בגינו הוצג

  26. פיצוי כספי על נזק במהלך חיפוש משטרה בבית

  27. חושד שחתימתו על השטר זויפה באמצעות סריקה ממוחשבת

  28. תקנות מס הבולים על מסמכים (דחיית מועד הביול שעל שטר-נאמנות), תש''ל-1970

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון