שטר חוב לבטחון בלבד

שטר חוב לבטחון הינו שטר הניתן על תנאי והתנאי הוא שקיים חוב או קיימת חבות אשר להבטחתה ניתן השטר. האחיזה בשטר כשלעצמה היא תנאי מספיק לביסוס העילה השטרית. אוחז השטר צריך להזכיר את עובדת אחיזתו, ואין לו צורך לציין את העיסקה במסגרתה קיבל את השטר ואת פרטיה. האחיזה מספקת להגשת התביעה השטרית , ואולם אין בה ערובה להצלחתה. האוחז- התובע- יזכה בתביעה רק אם טענות ההגנה של הנתבע לא יהיו קבילות על פי הדין. האוחז בשטר לבטחון בלבד אינו זכאי על פיו כל עוד העסקה, שלבטחונה ניתן השטר, לא נכשלה. החזקתו של האוחז היא כדין, כל עוד זו החזקת 'משמרת'. כאשר האוחז לבטחון ינסה לתבוע על פי השטר לפני כשלון העסקה, הרי במעשהו זה הוא מבצע מעשה גזל כלפי נותן הבטחון. החזקתו אז תהיה שלא כדין, וזכות קנינו בשטר תהיה פגומה. אם העסקה שלבטחונה ניתן השטר נכשלה, מוענקת לאוחז - מכוח ההסכם עם בעל השטר - הזכות לממש את השטר. תביעה על פי השטר, בנסיבות אלה אינה מהווה מעשה גזל כלפי בעל השטר. החזקתו של האוחז לבטחון היא כדין, וזכותו על פי השטר מוכרת. להלן פסק דין בנושא שטר חוב לבטחון בלבד: פסק דין בפני תובענה סביב המחאה על סך 40,000 ₪ שנמשכה מחשבון הנתבעת וניתנה לתובע. כללי - התובע, מר צוקרון יעקב (להלן: "התובע") מחזיק בידו המחאה על סך 40,000 ₪, אשר תאריך פרעונה 10/4/05 (ת/2, להלן: "ההמחאה") משוכה מחשבונה של הנתבעת, הגב' שמליוב אלה (להלן: "הנתבעת"). ההמחאה הוצגה לפרעון בלשכת ההוצל"פ, הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר, ההתנגדות התקבלה, ובהתאם - עברה התובענה לשמיעה בפני. אין חולק כי ההמחאה ניתנה לתובע מידי חברה לחיים של הנתבעת, מר שמעון עזרא (להלן: "עזרא"), אך הצדדים חלוקים באשר לנסיבות המדויקות של מסירת ההמחאה. טענות הצדדים - 4. עזרא טוען כי ההמחאה, והמחאות נוספות, ניתנו לו ע"י הנתבעת כאשר הן אינן מכילות פרטים, אלא את חתימתה של הנתבעת - וזאת על מנת שהוא יוכל לעשות בהן שימוש לצורך עסקיו. 5. באשר למסירת ההמחאה לידיו של התובע, טוען עזרא, כי הוא בילה בבית העסק של התובע, אשר בו מתבצעים הימורים בלתי חוקיים, ביום 10/4/05, וכי הוא נדרש להציג ערובה לצורך ביצוע הימורים על מנת להבטיח מראש תשלום חובות שיהיו (אם יהיו). בנסיבות אלו, הוא לקח את אחת ההמחאות של הנתבעת שהיו בידיו ומסר אותה לתובע כערובה לפרעון חובות ההימורים של אותו הערב. 6. לטענתו, לאחר שהוא סיים את ההימורים באותו יום, הוא צבר חוב של 2,500 ₪ לטובת התובע, ונאלץ להשאיר בידיו את ההמחאה עד אשר יסדיר את אותו החוב. 7. עזרא טוען כי הוא פנה מספר פעמים לנציגים של התובע ודרש לקבל לידיו בחזרה את ההמחאה, אשר אמורה היתה לשמש אך ורק לצורך הבטחת פרעון החוב, אשר היה בסך של 2,500 ₪ בלבד. 8. לטענתו, בשלב מאוחר יותר, הוא מסר לתובע המחאה על סך 2,500 ₪ והובטח לו שההמחאה נשוא תיק זה תוחזר לו. לאחר שהוא למד שהתובע הציג את ההמחאה נשוא תיק זה לפרעון בלשכת ההוצל"פ, הוא ניסה לבטל את ההמחאה הנוספת על סך 2,500 ₪, אך היא כבר נפרעה. 9. לכן, לשיטת עזרא, אין כל מקום לחייב את הנתבעת לשאת בתשלום של 40,000 ₪, כיוון שההמחאה ניתנה אך ורק כבטוחה לתשלום חוב בסך 2,500 ₪, אשר כבר שולם. 10. התובע, מנגד, מציג גרסה אחרת לגבי נסיבות האירועים. 11. לטענתו, עזרא פקד את בית העסק שלו מדי יום ביומו למשך פרק זמן ממושך ומילא בבית העסק טפסי טוטו ולוטו. לטענתו, במשך השנים היה נוהג עזרא לצבור חובות ופורע אותם מדי כמה שבועות או חודשים, בדרך כלל כנגד זכיות שזכה. 12. לטענת התובע, בחודשים ינואר ופברואר 2005, הצטברו חובותיו של עזרא לכדי סכום של 40,000 ₪. התובע טוען שהוא פנה אל עזרא מספר פעמים על מנת שיסדיר את חובו, ובפברואר 2005 עזרא ביקש ממנו אורכה לתשלום החוב והציע לו שהוא יפקיד בידיו המחאה דחויה על סך 40,000 ₪, אשר תאריך פרעונה יהיה באפריל 2005, אשר תבטיח את תשלום החוב עד אפריל. 13. לטענת התובע, ביום 10/4/05, הוא פנה לעזרא ודרש שהחוב ישולם, עזרא ביקש יום נוסף על מנת להסדיר את החוב, אך לאחר שהחוב לא שולם, הוא הציג את ההמחאה לפרעון ביום 12/4/05. מסכת הראיות - 14. בפני העידו כל הצדדים הרלבנטיים - התובע (לגבי תצהירו ת/1), הנתבעת (לגבי תצהירה נ/1) ועזרא (לגבי תצהירו נ/2). הקביעות העובדתיות - 15. לאחר ששקלתי את הראיות שבפני ואת טיעוני באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות. הואיל ועסקינן בתובענה בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי נימוקי. 16. ראשית - הרי שאם עלי להכריע מי מבין העדויות הותירה רושם מהימן, אזי, עדותו של התובע הותירה רושם מאוד לא אמין, היא לא נתמכה במסמכים הרלבנטיים ואני מעדיפה על פניה את עדותו של עזרא. עזרא, שיכנע אותי באמיתות גרסתו, דווקא בשל מצוקתו להסביר את נסיבות מתן ההמחאה ואת השימוש שעשה "לרעה" בהמחאה שנתנה לו הנתבעת, חברתו לחיים. 17. שנית - התובע לא הציג כל אסמכתא לגבי כך שהחוב של עזרא הצטבר לכדי 40,000 ₪ במהלך החודשים ינואר ופברואר, כפי שהוא טען. התובע העיד (בעמ' 7, שורה 2), כי הוא רושם כל יום את החובות של הלקוחות, אך לא טרח להציג כל רישום באשר לחובו של עזרא ובאשר להימורים שהוא ביצע. בנוסף, אני מתקשה לקבל כהגיונית את הגרסה לפיה התובע הסכים לאפשר לעזרא משיכות "בהקפה" בסכומים כנטען. צבירת חובות של 40,000 ₪ במשך חודשיים בלבד, בשל מילוי טפסי טוטו ולוטו אינה שגרתית - ולא מצאתי שיש הגיון בכך שהוא איפשר לעזרא לקחת טפסים כה רבים "על חשבון", מה גם שאינני בטוחה שהדבר אפשרי הואיל והטפסים שייכים למועצת ההימורים בספורט ובוודאי שיש לגביהם רישום כלשהו. התובע, בסעיף 15 לתצהירו, מסביר כי עקב הצטברות החוב הוא נאלץ לשלם מכיסו כספים רבים למועצה להסדר ההימורים ולמפעל הפיס - אך גם לטענה זו לא מצאתי כל אסמכתא או ראיה. 18. שלישית - מצאתי שלא לקבל את גרסתו של התובע, בכל הנוגע לכך שהפעילות שביצע עזרא נגעה אך ורק למילוי טפסי לוטו וטוטו ואני מאמצת את גרסת עזרא לגבי כך שבמקום התבצעה פעולה של הימורים בלתי חוקיים, בה הוא השתתף. אזכיר כי עזרא הצהיר והעיד כי המדובר היה בפעילות שהתנהלה זמן רב ולא רק באותו הערב בו ניתנה ההמחאה, וכי הוא נהג להמר בבית העסק של התובע. התובע הכחיש את הטענות בדבר אופי הפעילות, אך הכחשתו היתה תוקפנית "מדי" ובלתי מהימנה. מה גם שבסוף הדיון עזרא הוסיף כי נערכו במקום משחקי פוקר, והתובע התפרץ וטען כי משחקי פוקר אינם בלתי חוקיים, משמע - שהוא הודה שכבר אין עסקינן "רק" בטוטו ולוטו. עוד הוסיף הנתבע בסוף חקירתו, כי אכן במקום העסק התבצעו בשלב מסוים הימורים לא חוקיים, אך כי לא היתה לו נגיעה לעניין, וכי מי שנתפס על ידי המשטרה בהקשר זה נשפט. אינני בטוחה שאני מוכנה לקבל את הגרסה של התובע בהקשר זה והדבר מצטרף לכך שלא אוכל לקבל את גרסתו באופן כללי. 19. רביעית - הרי שהגרסה של עזרא בכל הנוגע לכך שהוא שילם את הסכום של 2,500 ₪, נתמכת בתדפיס מחשבון הבנק הרלבנטי וגרסה זו לא נסתרה ע"י התובע. התובע בתצהירו טען שהסכום של 2,500 ₪, שולם על חשבון החוב הכללי, אך ללא שנמצא כל תיעוד רלבנטי ואני מוצאת כהגיונית יותר וכמסתברת יותר, את הטענה של עזרא, לפיה החוב שהצטבר באותו יום היה בסך 2,500 ₪ ובהתאם בוצע התשלום. 20. באשר למכתבה של הנתבעת לבנק מיום 14/4/2005, בו נעשה נסיון למנוע את הצגת ההמחאה לפרעון - הרי שבמכתב זה מצוין כי ההמחאה קשורה בעסקת רכב מסוים, וברי שהדבר אינו נכון. עם זאת, אין בכך כדי לפגוע במסקנתי באשר להעדפת גרסת עזרא על פני גרסת התובע באשר לנסיבות מתן ההמחאה. 21. סיכום - מהמקובץ עולה כי מצאתי לקבל את גרסת עזרא והנתבעת ולדחות את גרסת התובע באשר לנסיבות שבהן נמסרה ההמחאה. מבחינה עובדתית אני קובעת כי ההמחאה ניתנה כהמחאת ביטחון לפרעון חובות הימורים שהצטברו ביום 10/4/2005, כי עזרא צבר באותו יום חובות בסך 2,500 ₪ וכי הוא שילם חוב זה מאוחר יותר (בהמחאה נפרדת). המסקנה המשפטית - 22. לאור האמור לעיל, ברי כי המסקנה היא שיש לדחות את התביעה. 23. אין חולק כי התובע הינו "אוחז" בהמחאה, בהתאם להגדרתו בסעיף 1 לפקודת השטרות. אין אף חולק כי בהתאם להוראות הפקודה - קמה חזקה כי הוא קיבל את ההמחאה בתום לב תמורת ערך, ואפנה להוראות סעיף 29(א) לפקודה, והוראת סעיף 20(ג), לאמור : "(ג) שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קיבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". 24. עם זאת, הרי שהחזקה הנ"ל ניתנת לסתירה, וראו את דבריו של פרופ' לרנר בספרו "דיני שטרות", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 241, כדלקמן : "האחיזה בשטר כשלעצמה היא תנאי מספיק לביסוס העילה השטרית. אוחז השטר צריך להזכיר את עובדת אחיזתו, ואין לו צורך לציין את העיסקה במסגרתה קיבל את השטר ואת פרטיה... האחיזה מספקת להגשת התביעה השטרית , ואולם אין בה ערובה להצלחתה. האוחז- התובע- יזכה בתביעה רק אם טענות ההגנה של הנתבע לא יהיו קבילות על פי הדין. .... לזכות נפרע האוחז בשטר , עומדת חזקת התמורה שבסעיף 29(א) לפקודה. עפ"י הפרשנות המקובלת חזקה זו מניחה הנחה כפולה: כי הוסכם מלכתחילה על מתן תמורה כנגד השטר , וכי תמורה זו ניתנה בפועל, ומקבל השטר קיים את חלקו בהסכם. משום כך רובץ הנטל על המושך להוכיח כי התמורה נכשלה... אם הרים המושך את נטל ההוכחה האמור תעמוד לו ההגנה ותביעתו של האוחז תידחה. .... מסירה על תנאי היא מסירה שכוונתה להקים חבות שטרית עתידית, המותנית בתנאי חיצוני מוקדם. עד למועד התקיים התנאי מוקפאת החבות השטרית, ומחזיק השטר נחשב כשומרו. אם התנאי מתקיים החבות השטרית קמה, אם לאו היא פוקעת ועוברת מן העולם. מסירת שטר בטחון היא מסירה על תנאי, וזכות המחזיק בשטר בטחון לממשו על ידי סיחור ו/או תביעה לפירעון קמה, רק אם נתמלא התנאי. נטל הראיה מוטל על החייב השטרי להוכיח הן שהיתה מסירה על תנאי והן שהתנאי לא התקיים." וראו אף את ע"א ע"א 623/88 מ' גולדנברג ואח' נ' המשביר המרכזי בע"מ פ"ד מד (2) 801 עמ' 803. 25. עמד על הדברים גם הנשיא לשעבר, פרופ' ברק, בספרו מהותו של שטר (הדפוס האקדמי, התשל"ב) בעמ' 70: "האוחז בשטר לבטחון בלבד אינו זכאי על פיו כל עוד העסקה, שלבטחונה ניתן השטר, לא נכשלה. החזקתו של האוחז היא כדין, כל עוד זו החזקת 'משמרת'. כאשר האוחז לבטחון ינסה לתבוע על פי השטר לפני כשלון העסקה, הרי במעשהו זה הוא מבצע מעשה גזל כלפי נותן הבטחון. החזקתו אז תהיה שלא כדין, וזכות קנינו בשטר תהיה פגומה. אם העסקה שלבטחונה ניתן השטר נכשלה, מוענקת לאוחז - מכוח ההסכם עם בעל השטר - הזכות לממש את השטר. תביעה על פי השטר, בנסיבות אלה אינה מהווה מעשה גזל כלפי בעל השטר. החזקתו של האוחז לבטחון היא כדין, וזכותו על פי השטר מוכרת". 26. דברים דומים השמיעה כב' השופטת בן פורת (כתוארה אז) בע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3) 830, בעמ' 833: "המסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, 'מסירה-על-תנאי', וזכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו (כגון על-ידי סיחור או תביעה לפרעונו) קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה". 27. מכאן, שההלכה היא ששטר חוב לבטחון הינו שטר הניתן על תנאי והתנאי הוא שקיים חוב או קיימת חבות אשר להבטחתה ניתן השטר. 28. במקרה דנן, הגם שהנטל על הנתבעת, מסקנתי היא שהוא הורם, ושוכנעתי כי ההמחאה ניתנה לבטחון בלבד, להבטחת תשלום חוב מסוים, וכי חוב זה שולם. לכן, דין התביעה השטרית להדחות. סיכום - 29. אשר על כן - התביעה נדחית ויש לסגור את תיק הוצל"פ מס' 7-05-35945-02. 30. למרות המסקנה אליה הגעתי, בנסיבות, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.שטר חובחובשטר