חתימה על ערבות בסניף בנק אחר

התוצאה של חתימת ערבות בסניף שונה מזה שבו ניתן האשראי, אין בה כדי להביא באופן אוטומטי לידי בטלות הערבות. כב' בית המשפט העליון קבע כי החשיבות שיש לייחס למקום חתימת הערבות הינה תלויית נסיבות והעיקרית שבהן היא עד כמה נפגעה יכולת הערב להבין את תנאי הערבות ולעמוד עליהם ועד כמה פגע הדבר ברצונו החופשי של הערב לערוב.

להלן פסק דין בנושא חתימה על ערבות בסניף בנק אחר:

פסק דין

כללי:

תביעה כספית של הבנק, התובע, כנגד לקוחותיו, הם הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעים") וכנגד הערבים הם הנתבעים 3, 4 ו- 5(להלן: "הערבים")

התובע הינו תאגיד בנקאי אשר הנתבעים נמנו על לקוחותיו. הערבים ערבו להלוואה שנטלו הנתבעים ביום 20.5.97 על סך 130,000 ₪ (להלן: "ההלוואה הקודמת"). הנתבעים לא פרעו את ההלוואה הקודמת. לבקשתם, מיום 17.11.00, נתן להם התובע הלוואת פריסה (להלן: "הלוואת הפריסה") לה, לטענת התובע, ערבו הערבים עפ"י כתב ערבות להבטחת חוב ספציפי על סך של 130,000 ₪. משלא נפרעה הלוואת הפריסה הוגשה התביעה דנא שתחילתה בסדר דין מקוצר.

כנגד הנתבעים 1 ו- 2 נטל התובע פס"ד. לפיכך, פס"ד זה עוסק במערכת היחסים שבין התובע והערבים.

טענות התובע:

מנהל סניף התובע בקרית גת, מר פרוספר, מפרט בתצהירו את השתלשלות העניינים לפיה, חשבון הנתבעים נקלע ליתרת חובה בשיעור של 130,000 ₪. לפיכך, מאז 20.5.97 ערבו הערבים לחוב זה, זו ההלוואה הקודמת. מאחר והנתבעים לא עמדו בחיוביהם ביקש התובע לפתוח בהליכים משפטיים כנגד הנתבעים והערבים לגביית החוב. אולם, התובע נענה לבקשת הנתבעים לפריסת החוב פעם נוספת ובלבד שהביטחונות הקיימים לו, לא יפגעו.

לפיכך, הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה החוב הקיים, לו ערבו הערבים עפ"י הערבות הקודמת ואשר לא נפרע, ייפרס מחדש והערבים יערבו להלוואת הפריסה.

ודוק, בערבות הקודמת ערבו הערבים לסכום של 130,000 ₪ וכך הם ערבו גם עפ"י הלוואת הפריסה.

בתצהירו מפרט פרוספר כי הערב שלמה רצון סיפר לו על הקשיים הכלכליים שיש לנתבעים. עוד מציין פרוספר בתצהיר כי הערב רצון הוא זה שניהל את המו"מ בשמו, בשם הנתבעים והערבים הנוספים בכל הנוגע להלוואת הפריסה.

לא זו אף זו, פרוספר כותב בתצהירו כי רק לאחר שגובשו כל ההבנות חתם הערב רצון על מסמכי הערבות שהוכנו ע"י הפקידה איסנה. החתימה נעשתה במשרדו של פרוספר כאשר כל הפרטים במסמך ההלוואה מולאו למעט מספר ההלוואה ותאריך קבלתה שכן נתונים אלה ידועים רק עם הקמת ההלוואה.

לאחר חתימת רצון כאמור לעיל נשלחו מסמכי הלוואת הפריסה לסניף התובע בקרית מלאכי לחתימת הערב גולן.

באשר לטענות הערבים כי דווקא מהמועדים השונים המצוינים על גבי מסמכי הלוואת הפריסה ניתן ללמוד על כוונות ההטעיה, המרמה וחוסר תום הלב של התובע,משיב פרוספר כהאי לישנא:

הסכם הפשרה לפריסת חוב ההלוואה הקודמת נחתם ביום 23.10.00. הערבים רצון ורות חתמו על מסמכי הלוואת הפריסה לפני 7.11.00 והתאריך 19.11.00 בדף פרטי מידע לערב הוסף ע"י הפקידה איסנה לאחר שמסמכי הלוואת הפריסה הוחזרו לסניף התובע בקרית גת מהסניף בקרית מלאכי, שם חתם הערב גולן על מסמכי הלוואת הפריסה.

לטענת פרוספר, ידעו הערבים לפחות באופן כללי על הקשיים הכלכליים אליהם נקלעו הנתבעים. לא זו אף זו, לטענתו, לא נגרם כל נזק לערבים כאשר ערבו להלוואת הפריסה שהרי אם זו לא הייתה מוענקת, התובע היה פועל למימוש ההלוואה הקודמת, כבר בשנת 2000. להלוואה זו ערבו הערבים ואין הם מעלים כל טענה כנגד ערבותם שם.

הפקידה איסנה עובדת בסניף התובע בקרית גת. בתצהירה היא כותבת כי היא זו שמילאה את טפסי הלוואת הפריסה והחתימה אישית את הערבים רצון ויוסף. היא מוסיפה כי הסבירה במפורש ליוסף שהערבות להלוואת הפריסה היא בסכום זהה לערבות הקודמת.

לחיזוק טענה זו מציינת איסנה כי תחילה רשמה על גבי טופס הלוואת הפריסה כי הערבות היא על סך 200,000 ₪ והסכום תוקן ל- 130,000 ₪ לאחר שתשומת ליבה הוסבה לכך ע"י הערבים.

המצהירה השלישית מטעם התובע היא פקידת התובע בסניפו בקרית מלאכי, גב' מזין. עפ"י מסמכי הלוואת הפריסה חתם הערב גולן לפניה. כעולה מתצהירה אין היא זוכרת פרטים. אולם, היא מצהירה כי כעולה ממסמכי הלוואת הפריסה חתם הערב גולן על ערבותו לפניה ביום 7.11.00 ובאותו יום היא אישרה את חתימתו. חתימת מורשה חתימה הוספה ביום 10.11.00 שכן הוא לא שהה בסניף התובע במועד חתימת גולן על מסמכי הלוואת הפריסה.

הפקידה מזין מכחישה כל אפשרות לפיה החתימה את גולן על החלק. לדבריה לו הטפסים היו מגיעים ריקים מסניף התובע בקרית גת, היא הייתה מחזירה אותם, ללא החתמת הערב.

טענות הערבים:

הנתבע 1 טוען כי הבנק שכנע אותו ליטול את הלוואת הפריסה על מנת ליצור מלכודת ללכידת הערבים והכל בניצוחו של מנהל סניף הבנק התובע בקרית גת, מר פרוספר. הנתבע 1 מאשר כי ביום 23.10.00 הוא והנתבעת 2 חתמו על הסכם פשרה להסדרת חובם אצל התובע. עוד הוא מציין כי במועד זה היו הוא והנתבעת 1 חייבים מוגבלים מכח חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981.

בתצהירו טוען הנתבע 1 כי הערבים לא ידעו כי מצבו ומצב הנתבעת 2 היה בכי רע ובכלל זה שהם קיבלו אשראי בלתי מוצדק בנסיבותיהם הכלכליות, מתנהלים כנגדם הליכי הוצל"פ וכי ההלוואה נועדה לצורך הסדרת חוב קיים.

הערבים טענו בתצהירים שהגישו כי חתימותיהם על גבי כתבי הערבות זוייפו, פרטים חיוניים בדף המידע לערב הוספו לאחר חתימתם שניתנה על החלק וכי לא הוסבר להם והם לא ידעו, ערב חתימתם על הערבות, כי מצבם של הנתבעים הינו בכי רע. כלומר, לשיטתם לא הוסבר להם כי הנתבעים הינם מוגבלים מכח חוק שיקים ללא כיסוי, מתנהלים כנגדם תיקי הוצל"פ וכי מטרת הלוואת הפריסה היא להחליף הלוואה קודמת שבפירעונה הנתבעים אינם עומדים. הם מוסיפים וטוענים כי היה ברור או לכל הפחות צריך היה להיות ברור שהנתבעים לא יוכלו לעמוד בפירעון ההלוואה הקודמת ואם היו יודעים שזהו המצב לא היו חותמים כערבים להלוואת הפריסה.

הערב גולן טוען בתצהירו כי שוכנע טלפונית ע"י מנהל סניף התובע, פרוספר, לערוב לחיובי הנתבעים כי הנתבעים יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואה. לטענתו, הלחץ שהופעל עליו היה כה חזק עד כי הוצע לו לחתום על המסמכים בסניף התובע בקרית מלאכי. שם הוא חתם על המסמכים, על החלק, כאשר הפרטים מולאו לאחר החתימה.

לטענת גולן, יש להחתים ערב על כתב הערבות בסניף בו ניתן האשראי, כלומר בסניף התובע בקרית גת. לשיטתו, די בכך שהוחתם על כתב הערבות בסניף התובע בקרית מלאכי כדי להביא לידי בטלות ערבותו.

לפיכך, טוענים הערבים כי התנהגות התובע נגועה, בהטעיה, מרמה וחוסר תום לב.

טענות הערבה יוסף דומות בעיקרן לטענות הערב גולן, למעט מקום החתימה. בעניינה אין חולק כי היא חתמה על המסמכים השונים בסניף התובע בקריית גת.

בסיכומים מעלה ב”כ המלומד של הערבים טענה נוספת והיא כי לא הוכח שיש תוקף לערבות הערבים להלוואה הקודמת ולפיכך, לא יכול התובע להסתמך עליה.

הן לשיטת הבנק התובע והן לשיטת הערבים, עם הקמת הלוואת הפריסה, פקעה מן העולם ההלוואה הקודמת. ומכאן לשיטת הערבים, ההלוואה הקודמת פקעה ואילו הערבות להלוואת הפריסה בטלה. לפיכך, לא ניתן לחייבם כלל ועיקר.

דיון בטענות הצדדים:

טענת זיוף:

אחת מהטענות שהעלו הערבים בבקשת הרשות להגן ובתצהירי העדות הראשית מטעמם היא כי חתימתם על טפסי הערבות להלוואת הפריסה זויפה. בסיכומיו חזר בו ב"כ הערבים מטענה זו. לפיכך, טענת הזיוף נדחית.


טענת אי גילוי מידע, הטעייה, מרמה, חוסר תום לב ורשלנות ע"י התובע:

הערבים טענו כי, ערב חתימתם על מסמכי הלוואת הפריסה, לא גולה להם מצבם הכלכלי של הנתבעים. לטענתם, גם אם חתמו על דף מידע לערב בדבר מצבם של הנתבעים, הרי שהוחתמו על החלק כאשר הפרטים הצריכים לענין הוספו רק לאחר חתימתם ע"י מי מפקידי התובע.




עיון בדפי המידע לערב מעלה כי נרשם בהם כך:

המדובר בערבות לאבטחת חוב ספציפי של הנתבעים. לחיוב הנערב שלושה ערבים והוא בא להחליף חיוב קיים, הנתבעים אינם מקיימים ההתחייבות בקשר לחוב הקיים, יש להם חיובים נוספים כלפי התובע והם מוגבלים מכח חוק שיקים ללא כיסוי.

פקידת התובע, גב' איסנה, הצהירה בתצהיר העדות הראשית (סעיף 12.1) כי היא זו שמילאה את הפרטים בדפי מידע לערב, טרם חתימתם ע"י הערבים. איסנה, בחקירתה הנגדית, חזרה על גרסתה כי הפרטים לעיל צויינו בדף מידע לערב, טרם חתימת הערבים ע"ג ערבותם להלוואת הפריסה (עמ' 46 ש' 22). עדותה של איסנה הייתה מהימנה על בית המשפט וניכר היה בה שחשוב לה לומר אמת גם אם זו אינה נוחה לתובע.

עדות הערב גולן הייתה מגמתית, מתחמקת ובלתי מהימנה בעליל. ראו לדוגמא האופן בו חתם על תצהיר העדות הראשית שלו למול עדותו בבית המשפט. במהלך חקירתו הנגדית הכחיש כי חתם על דף מידע לערב. כאשר נשאל כיצד בסעיף 2.3.1 (ה) בתצהירו הוא מאשר את חתימתו על דף המידע לערב השיב שלא התייחס לכך כאשר חתם על התצהיר (עמ' 60 ש' 15 - 17). כיצד מבקש הוא שנאמין לעדותו בדברים מהותיים אם על תצהיר העדות לבית המשפט חתם כאשר חלק ממנו אינו אמת לדבריו הוא.

חיזוק נוסף להעדר המהימנות של הערב גולן אנו רואים כאשר תחילה הכחיש קבלת הודעה מהתובע כי הנתבעים אינם עומדים בפירעון ההלוואה הקודמת. טענה זו קרסה כאשר הוצג לו מכתב התובע עליו חתימתו ושם מצויה הודעה כי הנתבעים אינם פורעים את ההלוואה הקודמת כסדרה.

הערבה יוסף טוענת באופן כללי כי פרטים שונים במסמכים עליהם חתמה מולאו לאחר חתימתה. אין היא מפרשת באילו מסמכים מדובר. ראוי לפרט ביתר דיוק טענה כה קשה של הטעיה ומרמה. לא די בטענות בעלמא.

לא זו אף זו, על העדר מהימנותה בדרך בה היא מעידה ומצהירה אנו יכולים ללמוד מהדרך בו חתמה על תצהיר העדות הראשית שלה. ראו עדותה מיום 23.11.06 בעמ' 64 ש' 6, שם היא משיבה כי חלקים מתצהירה למעשה אינם שייכים לו, אלא לתצהיר הערב גולן.


יתרה מכך בסעיף 2.3.1(ה) מאשרת הערבה יוסף כי חתמה על דף המידע לערב ואילו בעדותה חזרה בה מהצהרה זו.

אנו לומדים על העדר המהימנות של הערבה נוכח הצהרתה הנחרצת כי התובע לא הודיע לה כי הנתבעים אינם עומדים בהחזר ההלוואה. עמדה נחרצת זו נסתרת מיני ובי נוכח מוצג ל"ז עליו מתנוססת חתימת בעלה של הערבה יוסף והוא הודעת התובע לערבה כי הנתבעים אינם עומדים בפירעון ההלוואה הקודמת.

אולם, לא רק מתוך דף המידע לערב אנו לומדים כי הערבים ידעו על מצבם הכלכלי של הנתבעים. הערב גולן העיד כי "מנהל הבנק אמר לי שאני אגש (לחתום על הערבות - התוספת שלי א.ב.)ושהוא יגיש את זה לתביעה משפטית או שאחתום על הלוואה חדשה" (עמ' 57 ש' 4).

יתרה מכך, הערב גולן, אישר לבסוף כי קיבל מכתב מהבנק התובע כי הנתבעים אינם פורעים את ההלוואה הקודמת, אך מלבד שיחה אקראית עם הנתבעים, לא עשה דבר (עמ' 57 ' 21).

גם הערבה יוסף ידעה כי הנתבעים אינם פורעים את ההלוואה הקודמת משיחתה עם מנהל סניף התובע בה הוא אמר לה: "הוא אמר שאם לא אחתום הוא יגיש את ההלוואה הראשונה לפירעון" (עמ' 65 ש' 6).

משחזרה בה הערבה יוסף מהטענה כי לא קיבלה כל הודעה מהבנק על כך שהנתבעים אינם פורעים את ההלוואה הראשונה, אין היא יכולה להשמע בטענה כי בעת חתימתה על ערבותה להלוואת הפריסה סברה כי מרבית ההלוואה הקודמת נפרעה.

המסקנה היא כי כאשר הערבים חתמו על טפסי המידע לערב, מולאו בהם כדין הפרטים הצריכים לעניין ובהם מידע מפורט בדבר העובדה שהלוואה קודמת לא נפרעה, כי הלוואת הפריסה מחליפה
הלוואה קודמת, הנתבעים מוגבלים לפי חוק שיקים ללא כיסוי ויש להם חיובים נוספים כלפי התובע שבהם אינם עומדים.

טענת מתן אשראי בלתי מוצדק:

עדי התובע נחקרו ארוכות בנושא יכולתם הכלכלית של הנתבעים לעמוד בפירעון הלוואת הפריסה ושיקולי התובע להעניק הלוואה זו.

אין חולק כי במועד מתן הלוואת הפריסה ערבו הערבים להלוואה הקודמת, אשר פקעה עם מתן הלוואת הפריסה. מכך מנסים הערבים למעשה להבנות; ההלוואה הקודמת פקעה וערבותם להלוואת הפריסה בטלה נוכח טענותיהם.

בסיכומים הועלתה טענה נוספת ע"י הערבים, לפיה לא הוכח ע"י התובע כי ערבותם להלוואה הקודמת ניתנה כדין ולו הייתה מוגשת תביעה על פיה, הייתה זו מתקבלת.

הערבים מבקשים לראות במתן הלוואת הפריסה מעין נקודת התחלה חדשה שבה הבנק התובע צריך היה לבדוק את יכולת הפירעון של הנתבעים ומאחר ולא הייתה כזו, לא צריך היה להעניק להם את הלוואת הפריסה, או לכל הפחות להזהירם מפני מצבם הכלכלי הרעוע של הנתבעים.

טענת אי מתן מידע בכל הנוגע למצבם הכלכלי הרעוע של הערבים, ערב מתן הלוואת הפריסה וחתימת הערבות, נדחתה לעיל. הערבים ידעו היטב, ערב חתימתם על ערבותם, כי מצבם הכלכלי של הנתבעים הינו רעוע.

הערבה יוסף מאשרת בעדותה כי מנהל התובע, מר פרוספר הסביר לה שבאם לא תערוב להלוואת הפריסה היא תוגש לפירעון (עמ' 65 ש' 8). לשיטת הערבה יוסף, בכך הפעיל עליה פרוספר לחץ שבגינו ערבה להלוואת הפריסה.

היא הוסיפה וטענה כי לו הייתה יודעת שמצבם של הנתבעים כה רעוע לא הייתה ערבה להלוואת הפריסה. דברים דומים אמר הערב גולן.
אולם, כפי שראינו לעיל הערבים ידעו היטב כי הנתבעים לא רק שאינם פורעים את ההלוואה הקודמת, אלא כי מצבם הכלכלי רעוע.

לכשנשאלו הערבים מה היו עושים אילו היו יודעים שהנתבעים אינם עומדים בחיוביהם עפ"י ההלוואה הקודמת, הסתפקו באמירות שווא כלליות כי היו פועלים אצל הנתבעים לפירעונה. כיצד היו עושים זאת, סתמו ולא יוסיפו. הרי הם ידעו היטב כי ההלוואה הקודמת אינה נפרעת, אולם, הם בחרו לדחות את הקץ באמצעות הלוואת הפריסה.

ואם כך הם פני הדברים והרי את ערבותם להלוואה הקודמת אינם מכחישים, מדוע לא יפרעו אותה? תשובתם היא כי זו פקעה משניתנה הלוואת הפריסה. כלומר, מבקשים הם לאחוז במקל משני קצותיו ומעלים טענה זו בחוסר תום לב משווע.

למעשה נכרת הסכם בין הבנק התובע ובין הנתבעים והערבים לפיו ההלוואה הקודמת לה ערבו הערבים תפקע עם הקמת הלוואת הפריסה לה יערבו אותם ערבים ולאותו סכום. אם טוענים הערבים לבטלות הלוואת הפריסה הרי שאינם יכולים להבנות מטענתם לפקיעת ערבותם להלוואה הקודמת.

טענה חלופית שהועלתה בסיכומי הערבים היא, כי על התובע נטל ההוכחה שלו הייתה מוגשת תביעה בגין ההלוואה הקודמת, זו הייתה מתקבלת. ניתן היה לדחות טענה זו בהיותה הרחבת חזית ובהיותה טענה שהועלתה לראשונה בסיכומי הערבים. אולם, גם לגופו של ענין דין הטענה להדחות.

הסברי התובע כי ההלוואה דנא הינה הלוואת פריסה המחליפה את ההלוואה הקודמת הועלו עוד בתצהירי העדות הראשית של עדי התובע. הערבים לא העלו בתצהירים מטעמם ולו ראשית טענה כלפי ערבותם להלוואה הקודמת. יש לראות בשתיקתם כהודאה בנכונות חיוביהם על פי הערבות הקודמת.

לא זו אף זו, הם אישרו חתימתם כערבים להלוואה הקודמת ואף אישרו קבלת הודעות מהבנק כי הנתבעים אינם עומדים בפירעונה.
התרשלות:

לטענת הערבים הבנק התובע התרשל בכך שלא הסביר להם את מהות ההסכם עליו חתמו ואת הסיכונים הנובעים להם ממנו.

גם דין טענה זו להדחות. הערבים העידו כי ידעו שהם חותמים כערבים להלוואת פריסה של חוב קיים של הנתבעים. הסיכונים שעמדו להם ערב חתימתם, הם הגשת תביעה לאלתר נוכח אי קיום תנאי ההלוואה הקודמת, או הלוואת פריסה שתוגש לפירעון באם הנתבעים לא יעמדו בחיוביהם. זהו הסיכון שהוסבר וסיכון זה התממש.

מקום החתימה על כתב הערבות:

הערב גולן סומך יתדותיו על ע"א 4415/03 אהרנשטם נ' בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (פורסם באתר נבו) (להלן: "פרשת אהרנשטם"), על מנת לבסס טענתו כי בכך שהוחתם על כתב הערבות בסניף התובע בקרית מלאכי, במקום בסניף בקרית גת, בו ניתן האשראי לנתבעים, יש כדי להביא לידי ביטול הערבות.

אין הנדון דומה לראיה. בפרשת אהרנשטם חוזר המפקח על הבנקים אשר עסק בהוראות לענין מקום החתימה על הערבות התייחס לערבות בלתי מוגבלת בסכום. בענייננו, הערבות הנדונה הוגבלה בסכום.

יתרה מכך, בפרשת אהרנשטם נקבע כי התוצאה של חתימת ערבות בסניף שונה מזה שבו ניתן האשראי, אין בה כדי להביא באופן אוטומטי לידי בטלות הערבות. כב' בית המשפט העליון קבע כי החשיבות שיש לייחס למקום חתימת הערבות הינה תלויית נסיבות והעיקרית שבהן היא עד כמה נפגעה יכולת הערב להבין את תנאי הערבות ולעמוד עליהם ועד כמה פגע הדבר ברצונו החופשי של הערב לערוב.

כבר מצינו כי הערב גולן ידע היטב כי הוא חותם על כתב ערבות וכי הוא חתם על דף המידע לערב כאשר מולאו כל הפרטים הדרושים והחיוניים.
אשר על כן, אין בחתימת הערב על כתב הערבות, בסניף אחר מהסניף בו ניתן האשראי, כדי להביא לידי ביטול הערבות.

טענת נזק:

טענה נוספת שגם אם לא הועלתה במפורש בתצהירי הערבים הרי שהיא עברה כחוט השני בעדותם והיא כי בכך שהתובע לא פעל לפירעון ההלוואה הקודמת, אלא העמיד הלוואת פריסה נגרם להם נזק. כאשר התבקשו הערבים להשיב מהו הנזק שנגרם להם השיבו באופן כללי וסתמי כי היו פועלים אצל הנתבעים לפירעון החוב. אולם, אופציה זו עמדה לרשותם עת ערבו להלוואת הפריסה והם בחרו שלא לנקוט בה.

לא זו אף זו, הם לא ידעו להצביע כיצד היו פורעים את ההלוואה הקודמת וכן לא ידעו לכמת את הנזקים שלטענתם נגרמו להם נוכח מתן הלוואת הפריסה והגשתה לפירעון בתביעה זו במקום במועד בו הוקמה הלוואת הפריסה.
התוצאה:

התוצאה היא שדין התביעה להתקבל במלואה וניתן בזאת פס"ד המחייב את יוסי גולן, רות יוסף ושלמה רצון, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 149,627 ₪ בתוספת ריבית כדין מיום 7.8.02 ועד לפירעון בפועל. כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000₪, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסה"ד ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות בדק

  3. ערבות לשטר

  4. נסיבות מיוחדות

  5. איך מבטלים ערבות ?

  6. ערבות אוטונומית

  7. חובת הודעה לערב

  8. ערבות אישית לחברה

  9. ערבות להסכם ליסינג

  10. עיכוב מימוש הערבות

  11. סעיף 5 לחוק הערבות

  12. סעיף 26 לחוק הערבות

  13. מיצוי הליכים נגד ערב

  14. סירוב לחתום על ערבות

  15. הכחשת חתימה על ערבות

  16. מימוש ערבות ללא התראה

  17. שינוי נוסח ערבות מכרז

  18. כתב ערבות בלתי מוגבלת

  19. ערבות בלתי מוגבל בסכום

  20. גמירות דעת בחוזה ערבות

  21. חוק הערבות, תשכ"ז-1967

  22. חתימה תחת מחאה על ערבות

  23. הוכחת ערבות אישית לחברה

  24. ערבות בחתימה על גב השיק

  25. ערבות להלוואה חוץ בנקאית

  26. הכחשת חתימה על ערבות לחברה

  27. שינוי תנאי ערבות ללא הסכמה

  28. תקנות הערבות, התשנ''ח-1998

  29. סירוב לחתום על ערבות אישית

  30. ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום

  31. הפקדת ערבות לפני קריסת חברה

  32. טענת זיוף חתימה על כתב ערבות

  33. חתימה על ערבות בסניף בנק אחר

  34. ביטול ערבות אישית בלתי מוגבלת

  35. חתימה על ערבות בלי לדעת עברית

  36. דחיית תביעה בשל אי הפקדת ערבות

  37. כתב ערבות מוגבל בזמן (למשך שנה)

  38. ערבות אישית של מנהל תפעול בחברה

  39. חשיבות ערבות אישית בחוזה עם חברה

  40. תביעה נגד משכיר בגין מימוש ערבות

  41. כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום

  42. חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי"ח-1958

  43. ערבות המדינה להלוואה בחוק מימון מפלגות

  44. סעיף 5 לחוק הערבות - השפעת שינוי חוב על ערב

  45. נטען כי כתב הערבות בוטל בהסכמה עקב יציאה מניהול החברה

  46. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים) תשט''ו-1955

  47. חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט"ז-1956

  48. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי''ד-1954

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון