חתימה במצב שכרות

הוגשה תביעה שטרית לביצוע שיקים, אשר הנתבע אינו מכחיש כי הוא חתום עליהם, אלא נטען כי הסכומים הרשומים בהם מולאו במרמה ובהונאה כאשר הנתבע היה שתוי

להלן פסק דין בנושא חתימה על צ'ק במצב שכרות:

פסק דין

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב שהוגשו במסגרת תביעה שטרית שהגיש התובע נגד הנתבע בגין 8 שיקים שמספרם 3614-3621 מיום 14/7/04 בסך כולל של 702,790 ש"ח, מהם 6 שיקים על-סך 90,000 ₪, שיק אחד על-סך 104,290 ₪ ושיק אחד על-סך 58,500 ₪.

בתחילה הגיש הנתבע, אשר לא היה מיוצג על-ידי עורך דין, תצהיר בן מילים ספורות בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השיקים, בו הצהיר כי החוב לא שייך לו וכי השיקים נלקחו ללא אחריותו. לאחר מכן וברשות כב' הרשמת ורד, הגיש הנתבע תצהיר מתוקן המשמש ככתב ההגנה בתיק. הנתבע הצהיר כי היה חבר טוב של התובע, והייתה בין השניים "אמונה שלמה במשך השנים עוד מפרס". בהמשך הצהיר הנתבע כי הוזמן למסיבה בביתו של התובע, בה שתו הרבה, ובמהלכה ביקש ממנו התובע את פנקס ההמחאות שלו, שהיה חתום מראש לצורך התשלומים לוועד הבית. עוד הוצהר כי התובע ביקש משכנתו להשלים את הסכומים והתאריך, והחזיר לנתבע את הפנקס. בנוסף הצהיר הנתבע כי נתן לתובע את הפנקס ללא כל בעיה, כיוון שהאמין לו מאוד, ולבסוף הכחיש הנתבע בתצהירו כי הוא חייב לתובע את הסכומים המופיעים בהמחאות, וטען שמדובר ברמאות והונאה.

במהלך הדיון בהתנגדות העיד הנתבע לראשונה כי לווה מהתובע, שהינו חלפן, כספים בסכומים ניכרים, ואף הודה כי נותר לו חוב בסך של 48,000 דולר.

לפיכך, בהחלטה אשר ניתנה במסגרת ההתנגדות לביצוע השיקים, דחתה כב' הרשמת ורד את ההתנגדות ביחס לסכום של 48,000 דולר כערכו בש"ח לפי השער היציג של הדולר נכון למועד מתן ההחלטה (14/8/05), ונתנה לנתבע רשות להתגונן ביחס ליתרת סכום השיקים.

בעקבות החלטות שהתקבלו בתיק במסגרת קדמי משפט, מונתה ביתו של הנתבע כאפוטרופוס שלו, ובהמשך הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע, אשר אינו חתום על ידי הנתבע עצמו אלא על ידי ביתו בלבד. בפתח התצהיר צוין כי ביתו של הנתבע מונתה כאפוטרופוס עליו עקב ירידה קוגניטיבית ותפקודית קשה של הנתבע בשל מחלת פרקינסון בה לקה.

לגופו של עניין, קיימת חזרה בתצהיר הנ"ל על טענותיו של הנתבע במסגרת התצהיר שהגיש בתמיכה לכתב ההתנגדות, וכן נטענו טענות חדשות. בין היתר, הוצהר כי התובע עוסק בין יתר עיסוקיו במתן הלוואות, ובעבר הוחלפו בין הצדדים המחאות, אך הנתבע לא ציין זאת כיוון שהתובע הוא חבר שלו, והנתבע לא רצה שייגרם לו נזק מרשות המיסים. בנוסף הוצהר מחד, כי הנתבע נעזר בתובע מספר פעמים בסכומים קטנים כהלוואה, אך מאידך הוצהר כי הנתבע התייחס לסכומים הקטנים אשר נתנו הצדדים זה לזה כעזרה לחבר וכמתנה הדדית. בהמשך הצהיר הנתבע כי הוא חייב לתובע סכום קטן אבל לא את הסכומים שמדובר בהם.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:

  1.      ביום 14/7/04 הזמין את התובע את הנתבע לביתו על-מנת לדון בהסדר חוב של הנתבע כלפיו - חוב אשר מקורו בכספים שלווה ממנו הנתבע - כאשר לפגישה הוזמן גם מר אליהו מזרחי, כדי שיהיה עד לחשבון הכספי בין הצדדים.
  2.      באותו מעמד ביקש התובע שיוחזרו לו כספי ההלוואה, אך הנתבע טען כי אין בידו כספים מזומנים, והוא יכול להחזיר את החוב בפריסה ולתת שיקים.
  3.      לאחר שסוכם סכום החוב, הזמין התובע את שכנתו בדירה הסמוכה, הגב' ריקי מצא, כדי שתמלא את הפרטים בשיקים באופן קריא וברור.
  4.      הנתבע מסר לגב' מצא את פנקס השיקים כשהוא נקי, ללא חתימה וללא סכום, ובזמן כתיבת השיקים הסתכל הנתבע היטב מהם הסכומים שנרשמו בהם, ווידא שהשיקים ממולאים בדיוק בסכומים שסוכמו עימו קודם לכן.
  5.      לאחר שהשכנה יצאה מהדירה, הוסיף הנתבע את חתימתו על השיקים ומסר אותם לתובע, כאשר בתמורה החזיר התובע לנתבע שיקים ישנים שהיו ברשותו.

התובע הגיש תצהירי עדות ראשית נוספים של מר אליהו מזרחי ושל הגב' ריקי מצא לתמיכה בגרסתו. המצהירים הנוספים הנ"ל הצהירו, בין היתר, כי לא הבחינו בסימנים המעידים על כך שמסירת השיקים נעשתה בכפייה, והוסיפו כי לא היו ויכוחים או חילופי דברים בין הצדדים, אלא הכל נעשה בהסכמה ובהבנה. כמו-כן הצהירו כי לא הבחינו שמי מהצדדים היה שיכור, וכן טענו שהצדדים הבינו היטב מה קורה.

הצדדים עצמם לא התייצבו לדיון ההוכחות, ובאי כוחם התייחסו להעדר ההתייצבות, וכן העלו בשמם טענות שונות. כמו-כן נחקרו המצהירים מטעם התובע.

במהלך הדיון ובעקבות טענות הצדדים, התייחס בית המשפט לעניין אי תשלום המחצית השנייה של האגרה על-ידי התובע, ובהחלטה שהתקבלה לאחר הדיון ביום 24/1/08, נקבע כי משניתן פסק דין חלקי וחלוט כנגד הנתבע בתיק, תינתן החלטה בנוגע לעיתוי תשלום המחצית השנייה של האגרה במסגרת פסק הדין.

לאחר הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

דיון

בפני תביעה שטרית לביצוע שיקים, אשר הנתבע אינו מכחיש כי הוא חתום עליהם, אלא נטען כי הסכומים הרשומים בהם מולאו במרמה ובהונאה כאשר הנתבע היה שתוי. משכך, אין בפני בית המשפט טענת זיוף, ולפי החזקה הקבועה בסעיף 19(א) לפקודת השטרות, התובע כמחזיק בשיקים, רשאי היה להשלים בהם את הפרטים החסרים כרצונו. חזקה זו חלה במקרה דנן אף ביתר שאת, הואיל ומדובר בצדדים קרובים לשטר והנתבע עצמו הודה כי מסר את השיקים כשהם חתומים על החלק לידי התובע שהיה חבר שלו, וכאשר הנתבע לא הצהיר במפורש אם וכיצד הוגבלה ההרשאה שנתן לתובע בנודע לשימוש בשיקים.

באת כוח הנתבע הפנתה בסיכומיה לסעיף 29(ב) לפקודת השטרות וטענה כי על פי סעיף זה, אם הוצאת השטר נעשתה עקב רמאות, עוברת חובת הראיה אל התובע. אלא שמלשונו של הסעיף הנ"ל ומהפסיקה אשר פירשה אותו, עולה כי הנטל להוכיח שהוצאת השטר פגועה ברמאות מוטל על הנתבע, ורק אם עלה בידיו להוכיח זאת עובר הנטל אל התובע (ראו ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן. חרושת, פ"ד לג(1), 304, בעמ' 306-307). ואכן, במסגרת קדם המשפט הראשון הורה כב' השופט יפרח כי על הנתבע להגיש את תצהירו תחילה.

אשר על כן, הנני קובע כי הנטל להוכחת התביעה מוטל על הנתבע.

כפי שנקבע על-ידי כב' הרשמת ורד במסגרת החלטתה בהתנגדות לביצוע השטר, הנתבע לא גילה לבית המשפט את מלוא התמונה במסגרת כתב ההגנה. כך למשל, רק במהלך הדיון בהתנגדות העיד לראשונה כי לווה כספים מהתובע, שהינו חלפן, וכי נותר לו חוב מסוים לתובע. אף-על-פי-כן, הנתבע בחר שלא להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה.

הואיל וכתב ההגנה לא תוקן כאמור, ולאור התנגדותו של ב"כ התובע להרחבת חזית, הרי שאין בפני אלא טענתו של הנתבע לפיה השיקים היו חתומים מראש לצורך תשלום לוועד הבית, ומולאו כאשר היה שתוי תוך תרמית והונאה. כפי שיפורט להלן, טענה זו לא הוכחה כלל על-ידי הנתבע, ואף נסתרה על-ידי המצהירים מטעם התובע.

הנתבע הגיש לכאורה תצהיר עדות ראשית מטעמו, אך הוא איננו חתום כאמור על תצהיר זה, וזאת אף שתוכנו שונה במידה ניכרת מן התצהיר אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות. אין די בחתימת ביתו של הנתבע כאפוטרופוס כדי לתת תוקף לתצהיר שהוגש בשם הנתבע, כאשר אין תצהיר עצמאי ומפורט של הבת המאשר כי תיעדה באופן מדויק את דבריו של הנתבע, וכי מצבו הרפואי והמנטאלי אפשר לו להעיד על מה שהתרחש. לפיכך, וכפי שנקבע במהלך דיון ההוכחות, אין בפני תצהיר עדות ראשית כדין של הנתבע. בנוסף יצוין כי הנתבע לא התייצב בבית המשפט לצורך חקירה, ולא הוגשה בקשה מנומקת בכתב לחקור אותו במיטת חוליו, כשאף לא ברור האם יכולה הייתה להיות תועלת בחקירה זו לאור מצבו של הנתבע.

אשר על כן, ובהעדר עדויות או ראיות נוספות מטעם הנתבע, הרי שלמעשה לא הוצגה בפני בית המשפט כל גרסה לתמיכה בטענות המופיעות בכתב ההגנה, ולכן מן הראוי היה לדחות את התביעה מן הטעם הזה בלבד.

מעבר לכך, גרסתו של הנתבע בכתב ההגנה נסתרה גם לגופו של עניין, הן על-ידי הנתבע עצמו והן על-ידי המצהירים מטעם התובע.
בכתב ההגנה הוצהר שהתובע עשה שימוש בשיקים חלקים של הנתבע שהיו חתומים מראש לצורך תשלום לוועד הבית תוך תרמית והונאה, ואין כל התייחסות למטרת מסירת השיקים לידי התובע או לתמורה כלשהי שקיבל הנתבע בגין השיקים. לעומת זאת, מחקירתו של הנתבע במהלך הדיון בהתנגדות לביצוע השיקים עלה לראשונה כי התובע הזמין את הנתבע לשם החלפת שיקים, וכי בתמורה לשיקים נשוא התביעה קיבל הנתבע שיקים קודמים שמסר לתובע כנגד כספים שלווה ממנו (עמוד 6 שורות 1-4). בהמשך אף העיד הנתבע כי הוא עודנו חייב כספים לתובע (עמוד 7 שורות 2-3).

המצהירים מטעם התובע סתרו אף הם את גרסתו של הנתבע, כאשר הצהירו כי השיקים נרשמו בידיעתו ובהסכמתו, וכן ציינו כי לא הבחינו שמי מהצדדים היה שיכור. הגב' ריקי מצא העידה גם במהלך חקירתה הנגדית כי מילאה את הפרטים בשיקים על-פי ההוראות שקיבלה מהתובע, ממר מזרחי ומהנתבע עצמו, כעולה מעמוד 11 שורות 8-12 לפרוטוקול:

"ש. מי אמר לך בדיוק לכתוב את הסכומים בהמחאות?
ת. בערך שזה משהו כמו שלושתם ביחד.
ש. תסבירי בדיוק מה זה שלושתם ביחד, מה, הייתה מקהלה?
ת. כן. בהתחלה אמר לי השכן שלי, בא ואמר לי ואז אני הסתכלתי והמשכתי לרשום
ואז הוא אמר כן, תרשמי עוד אחד מהם אמר כן, תרשמי עוד אחד".

כמו-כן הבהירה הגב' מצא מספר פעמים בעדותה כי ניכר שהנתבע הביע הסכמה לנעשה, ומכל מקום לא גילה סימני התנגדות. כך למשל, בהמשך לשאלתו של בית המשפט כיצד הבינה שהייתה הסכמה מלאה של הנתבע, העידה הגב' מצא בעמוד 12 שורות 30-31 ובעמוד 13 שורות 1-2 לפרוטוקול כדלקמן:

"כי הוא אמר בפרסית או משהו הוא עשה כאילו כן, כן בסדר. משהו כזה. אני לא מבינה את השפה שלהם, אבל בהתחלה הם דיברו, הוא קם, הסתכל ואז הוא התיישב כאילו בנחת שהוא מסכים. זהו. אבל הוא לא דיבר בעברית אז אני לא יכולה. אבל מההתנהגות שלו הבנתי שהוא מסכים".

אמנם הגב' מצא טענה לראשונה בחקירתה כי אחד מהשיקים, על-סך 58,500 ₪, לא נרשם בכתב ידה וייתכן כי היו חילוקי דעות לגביו, אך אף אם אכן הייתה מחלוקת לגבי שיק זה או אחר, אין בכך בלבד כדי להוכיח את גרסתו של הנתבע לפיה הסכומים בשיקים נרשמו תוך מרמה והונאה.

מר מזרחי אישר במסגרת חקירתו הנגדית כי בתמורה לשיקים נשוא התובענה קיבל הנתבע שיקים קודמים שנתן לתובע (עמוד 18 שורות 17-18 לפרוטוקול).

כמו-כן העיד מספר פעמים במסגרת חקירתו הנגדית כי התובע והנתבע ישבו יחד ועשו חשבון לגבי השיקים, כעולה בין היתר מעמוד 18 שורות 20-22 לפרוטוקול:

"ת. ישבו יחד, רשמו כל אחד שיקים, עשו חשבון.
ש. מי עשה חשבון?
ת. מר סחאי ומר נמדר".

ובהמשך אף העיד בעמוד 19 שורות 15-17 לפרוטוקול:

"ש. אבל כשאתה אומר עשו חשבון, תסביר לבית המשפט מה זה חשבון?
ת. חישבו ששיקים שחזרו הוא חייב ככה סיכום, מה שהיה ככה סיכום הוא
חייב, הוא החליף שיקים וגמרנו, הלך".

יצוין כי אין בהכרח סתירה בין עדותו של מר מזרחי לפיה בוצעה התחשבנות בין הצדדים ופריסה של סכום החוב, לבין העובדה שמועד הפירעון של שלושת השיקים זהה. הואיל ומדובר בשיקים שנמסרו לתובע כנגד שיקים קודמים של הנתבע אשר מועד פירעונם חלף, ובהעדר ראיות נוספות מטעם הנתבע, אין לשלול כי השיקים נשוא התובענה ניתנו לביטחון בלבד או לצורך ביצוע ניכיון על-ידי התובע, כאשר סוכם כי התשלומים יבוצעו על-ידי הנתבע בפועל במועדים שונים.

מר מזרחי העיד בנוסף כי במועד בו נמסרו השיקים התקיימה מסיבת יום הולדתו של התובע והוגשו משקאות אלכוהוליים, אך ב"כ הנתבע בחרה שלא לשאול אותו אם התובע או הנתבע היו שיכורים, ומר מזרחי אף לא התייחס לכך בעדותו, כאשר מדבריו לגבי נסיבות עריכת החשבון וכתיבת השיקים נראה על פניו שהצדדים היו מודעים למתרחש. לפיכך, לא נסתרו גרסאותיהם של מר מזרחי והגב' מצא בתצהיריהם לפיהן לא הבחינו כי מי מהצדדים היה שיכור אלא התרשמו שהבינו היטב מה קורה.

אכן, קיימות סטיות מסוימות בין האמור בתצהירים של העדים הנ"ל מטעם התובע לבין עדויותיהם במסגרת החקירה הנגדית בבית המשפט, וכן חוסר אחידות בין גרסאותיהם של שני המצהירים. יחד עם זאת, לא נתגלו סתירות משמעותיות בין העדויות בנושאים המרכזיים השנויים במחלוקת, ובעיקר בנושא נסיבות רישום הסכומים המופיעים על השיקים ולגבי מצבו והתנהלותו של הנתבע באותה עת, אלא בנושאים משניים כגון מי קרא לגב' מצא להגיע לביתו של התובע, היכן בדיוק ישבו כל הנוכחים, האם היה כיבוד וכד'. לפיכך, הואיל ומדובר באירוע חד פעמי וקצר אשר התרחש כשלוש וחצי שנים לפני מועד הדיון, ולאחר התרשמות ממכלול העדויות, הנני קובע כי אין בסתירות הנ"ל כדי לפגוע באופן משמעותי מהמשקל שיש לייחס לעדויות אלה.

לאור כל האמור לעיל, ואף מבלי להתייחס לתצהירו של התובע אשר לא התייצב לדיון על-מנת להיחקר על תצהירו מסיבות רפואיות, הנני קובע כי הנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו
על-מנת להוכיח כי הסכומים בשיקים נרשמו תוך מרמה והונאה.

באשר לטענתה של ב"כ הנתבע בנוגע לתחולתם של סעיפים 2 ו- 8 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1983 - מדובר בטענה אשר לא הוזכרה בהתנגדות המתוקנת לביצוע השטר או בתצהיר הנלווה לה, ולאור התנגדותו של ב"כ התובע לכל הרחבת חזית, אין לדון בטענה זו. מעבר לכך יצוין כי הנתבע אינו טוען שקיבל הלוואה מהתובע כנגד השיקים נשוא התובענה, אלא כנגד שיקים קודמים שהוחזרו לו, כאשר לא נטענה כל טענה מפורטת ומבוססת לגבי ההלוואה שניתנה כנגד השיקים המקוריים. כל שנטען על-ידי הנתבע לעניין זה בכתב ההגנה הוא שיש לו חוב מסוים לתובע ו"צריך לעשות חשבון".

לפיכך, הנני מקבל את התביעה במלואה אף ביחס ליתרת סכום השיקים שמעבר ל- 48,000 דולר כערכו בש"ח (אשר כבר נפסק לטובת התובע בהחלטתה של כב' הרשמת ורד מיום 14/8/05), ומורה על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ 01-73267-04-8 לגבי מלוא סכום השיקים.

כמו-כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע בגין הוצאותיו סך של 35,000 ₪ + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, ובהמשך להחלטות הביניים שניתנו עד כה בעניין תשלום המחצית השנייה של האגרה
על-ידי התובע, הנני מורה כי הסכומים הראשונים שישולמו על-ידי הנתבע בהתאם לפסק דין זה יועברו לידי ב"כ התובע בנאמנות, כאשר מתוך כספים אלה ידאג ב"כ התובע לשלם תחילה את יתרת חובו של התובע בגין המחצית השנייה של האגרה.

בהתאם לכך, ומכוח סמכותי הקבועה בתקנה 14(ז) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הנני דוחה בזאת את מועד ביצוע תשלום המחצית השנייה של האגרה עד למועד בו יועברו הכספים הנ"ל לידי ב"כ התובע או עד ליום 16/7/09, לפי המוקדם מבין השניים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזקת השכרות

  2. בדיקת מאפיינים

  3. חתימה במצב שכרות

  4. הגנת השכרות מדעת

  5. נהיגה בשכרות עונש

  6. סירוב לבדיקת ינשוף

  7. ביטוח נהיגה בשכרות

  8. נהיגה בשכרות וודקה

  9. ערעור נהיגה בשכרות

  10. תאונת דרכים בשכרות

  11. עונש על נהיגה בשכרות

  12. ערעור על בדיקת ינשוף

  13. ערעור על נהיגה בשכרות

  14. נהיגה בשכרות בלי ביטוח

  15. נהיגה בשכרות לפני גיוס

  16. נהיגה בשכרות נהג מונית

  17. נהיגה בשכרות פעם שנייה

  18. נהיגה בשכרות בדיקת שתן

  19. אי תקינות בדיקת הינשוף

  20. בדיקת מעבדה בדיקת שכרות

  21. עונש קל על נהיגה בשכרות

  22. הוכחה מדעית נהיגה בשכרות

  23. מה העונש על נהיגה בשכרות

  24. בדיקת שכרות במעבדה פרטית

  25. סירוב להיבדק בדיקת שכרות

  26. נהיגה בשכרות סירוב להיבדק

  27. ביטוח צד ג - נהיגה בשכרות

  28. השלכות סירוב לבדיקת שכרות

  29. נהיגה בשכרות עונש מינימום

  30. ערעור על עונש נהיגה בשכרות

  31. עונש על תאונת דרכים בשכרות

  32. עונש על סירוב לבדיקת שכרות

  33. נהיגה בשכרות - ערעור שהתקבל

  34. עונשים קלים על נהיגה בשכרות

  35. דו''ח מאפיינים לבדיקת שכרות

  36. מאסר על תנאי על נהיגה בשכרות

  37. ענישה מרתיעה על נהיגה בשכרות

  38. עורך דין תעבורה נהיגה בשכרות

  39. ביטול זיכוי בעבירת נהיגה בשכרות

  40. ערעור על קולת העונש נהיגה בשכרות

  41. גזר דין בהעדר בעבירת נהיגה בשכרות

  42. נהיגה בשכרות - איבוד שליטה על הרכב

  43. הואשם בכך שבעת נהיגתו באופנועו נהג בהיותו שיכור

  44. ערעור על הרשעה בנהיגה בשכרות על בסיס בדיקת מאפיינים

  45. כתב אישום המייחס עבירה של סירוב ליתן דגימה של אויר נשוף

  46. נהיגה בשכרות ריכוז של 385 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף

  47. חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התש"ע-2010

  48. ההבדל בין ''נהיגה בשכרות'' לבין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

  49. הואשם בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור וזאת לאחר שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון