חזקת התמורה

מהי חזקת התמורה ?

ברע"א 8692/08 ששון לוי נגד ניקול מאיירס נפסק כי אלמלא חזקת התמורה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], היה על אוחז שטר חליפין לשכנע את בית-המשפט בדבר זכאותו לפירעון.

חזקת התמורה הופכת את היוצרות בכך שהיא מטילה את נטל השכנוע, ביחס לצדקת הכפירה בזכאותו של האוחז, על הנתבע מכוח השטר. ואילו נטל השכנוע הרובץ על האוחז מוגבל להוכחת העובדות החיוניות להקמת החזקה, כגון שהנתבע (אם הועמד הדבר במחלוקת) אכן הינו צד לשטר. דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב(2) 813, 834; עוד ראו רע"א 2157/07 אדאטו נ' רנתיסי (לא פורסם)).

להלן פסק דין בנושא חזקת התמורה:

פסק דין

פתח דבר

1.      המבקש מסר חתום על החלק שטר טובה לחברו, אשר מסר אותו לפקודת משיב - האוחז. השאלה העולה והדרושה להכרעה היא אלו טענות עובדתיות שיעלה המייטיב, יהא בהן להעניק לו סיכויי הגנה לכאוריים כלפי המוטב - האוחז בשטר, במסגרת התנגדות לביצוע שטר, זאת בשים לב לחזקות העומדות לו לאוחז, לרבות אלה הניתנות לסתירה, על פי פקודת השטרות.

2.     המבקש הגיש התנגדות לביצוע צ'ק משוך על חשבונו לפקודת צמח ראובן עורכי דין, אשר חולל על ידי הבנק הנמשך .
טענתו העיקרית של המבקש היא להיעדר יחסים משפטיים עם אוחז השיק ולכישלון תמורה. מנגד טוען האוחז - המשיב בכתב תביעתו המתוקן כי מדובר בשיק טובה אותו קיבל מלקוח - צד ג - ריימונד סינטס , שמסר לו הצ'ק תמורת שירות משפטי שהעניק לו אשר בגינו עומדת לו חזקת התמורה. מכאן המחלוקת בין הצדדים.
בעקבות תיקון כתב התביעה העלה המבקש טענות נוספות כדלקמן:

א.     ראשית טוען כי אין בינו לבין המשיב יחסיים משפטיים כיוון שלא סיחר איתו.
ב.     שנית טוען לכישלון תמורה מלא, סתמית וללא כל הנמקה.
ג.     שלישית טוען כי מעולם לא הוציא/מסר את השיק לחברו ריימונד סינטס אלא שבת זוגתו זוגתו לשעבר " גברת דנה" מסרה את השיק ללא ידיעתו.- סעיף 7 לתצהיר התומך בהתנגדות המתוקנת.

מהלך הדיון

3.     במהלך הדיון סתר המבקש את גרסתו בתצהירו והעיד כי מסר את השיק חתום על החלק לחבר שלו בשם ריימונד סינטס שנקלע "למצב לא נעים , ביקש ממני עזרה , בתור חבר קרוב נתתי לו את זה"- ע 3 לפרטיכל שורות 6 - 10.
     עוד העיד לעניין הרשאה שנתן לסינטס להשלמת השיק, כי לא התכוון לסכום מסויים דווקא. וכשנשאל "הלוואה של כמה הוא ביקש" ענה - "הוא לא אמר לי" . ושוב חזר ואמר " נתתי לו את הצ'ק בתור הלוואה" - אלא שסכומה - אינו מסויים!. - ע ' 3 שורות 16,17.
     במשמע., מסר את הצ'ק חתום על החלק לחברו כצ'ק טובה ,סכום השיק לא מולא, גם שם הנפרע לא מולא. השיק נמסר כאמור לחברו ריימונד סינטס. ריימונד מילא את סכום השיק 8,000 ₪ ורשם את המשיב כנפרע. השיק נמסר למשיב ע"י ריימונד. המשיב הציג השיק לפירעון. השיק חולל.

דיון והכרעה

4.     כאמור, ההליך בפניי הוא התנגדות לביצוע שטר, אשר על פי הפסיקה נועד לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע דיוני סרק מקום שברור ונעלה מספק שאין לנתבע או לחייב כל סיכוי להדוף את טענותיו של התובע בבקשה לביצוע השטר, ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 47 (שנת 2004).

5.     לפיכך, מקום שבו מתברר לבית המשפט מתוך תצהירו של המתנגד לביצוע שטר כי הגנתו אינה אלא "הגנת בדים" (sham defence) או כאשר הגנתו של המבקש מתבדית בחקירה נגדית, לא תינתן רשות להתגונן, ראו: ע"א 3/65 אבניר נ' קרפין, פ"ד יט(4) 85, 87 (1965).

6.     רק אם יש בידי המתנגד לביצוע שטר להראות כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, יאפשר ביהמ"ש למתנגד ההתגוננות כנגד ההליך. לשם כך אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מה טיב ראיותיו, כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את הגנתו, ראו: ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פיסקה 6 ( 1.5.2006).

7.     יאמר כבר עתה, תצהירו של המבקש אינו מגלה עובדות רלוונטיות המגלות סיכויי הגנה לכאורה, כך טענתו כי אינו מכיר את המשיב אינה רלוונטית, שכן מדובר בצדדים רחוקים לשטר אשר אין כל רלבנטיות לקיומה של היכרות ביניהם אם בכלל. כך גם טענתו כי לא קיבל מידי ריימונד תמורה אינה רלוונטיות, שכן מסר השיק לריימונד כשיק טובה , וריימונד הוא שרשם את שמו של המשיב וסחר איתו, על כן היה על המבקש לבסס טענה כי ריימונד לא קיבל מידי המשיב תמורה, וזאת לא עשה.

8.     טענת המבקש כי השיק נמסר חתום על החלק - קרי ריק ., לסינטס - וכי גם אם "נמסר" על פי פקודת השטרות , הרי שלא סוחר !.
     חזקת המסירה עומדת לו למשיב
     על פי סעיף 20(ג) לפקודת השטרות :
     "(ג) שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר."-
ויודגש., בענייננו אף לא טען המבקש כי מסר הצ'ק לחברות במסירה על תנאי כלשהי.

הצ'ק אומנם נחתם על החלק אלא שגם בעניין זה לא העלה המבקש כל טענה לעניין הרשאה מסויימת או מוגבל שהתיר השלמת השטר. משכך תחול החזקה לכאורה על פי סעיף 19 לפקודה לאמור :
      "19.     (א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות      לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו."

הווה אומר., משלא טען המבקש כי התיר השלמת השטר בתנאים מסויים, הרי ש"האדם המחזיק בו" בין אם זה חברו של המבקש סינטס ובין אם זה המשיב - "יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו".

9.     באשר לטענתו השלישית של המבקש, לפיה "...אני לא נתתי את השיק לחברי ריימונד ובירור שערכתי הסתבר לי בת זוגתי לשעבר גברת דנה היא שמסרה שיק פתוח למר ריימונד, בלי ידיעתי", (הנוסח במקור, ראו סעיף 7 לתצהיר המבקש). טענה זו קרסה בחקירה הנגדית, שכן כבר בפתח הדיון הודה המבקש כי הוא חתם על השיק, כמו כן העיד כי :" אני לא כתבתי את הסכומים. נתתי את השיק לחבר שלי בשם ריימונד סינטס. הוא נקלע למצב לא נעים...", (ראו פרוטוקול הדיון מיום 1.4.2009, שם בעמוד 1 שורה 9).

10.     בא כח המבקש טען בסיכומיו כנגד המשיב אשר לא פירט את התמורה שנתן.
ברם., בטיעוניו אלה התעלם מחזקת אחיזה כשורה וחזקת התמורה העומדת לו למשיב על פי סעיפים 28 ו-29 לפקודת השטרות כמפורט להלן:

לעניין טענת המבקש להיעדר היכרות, יריבות עם המשיב מורה סעיף 27 לפקודת השטרות לאמור:
"27. (א) המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.
(ב) המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו."

     במשמע., המייטיב אשר מסר שטר טובה - דוגמאת המקרה שבפנינו - יחוב על פיו "כלפי אוחז בעד ערך".
     והאם תישמע טענתו של המייטיב כי המשיב , האוחז בתביעתו לא הוכיח ערך?
     בעניין זה דוחה טענת בא כח המבקש!.

     על פי סעיף 29ב לפקודת השטרות., עומדת לו למשיב חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה , כל זאת אלא אם הוכיחו שההוצאה או הסיכחור פגועים ברמאות , כפיה אלימות או פחד. בענייננו לא העלה המבקש כל טענה ממן זה כך שתעמוד לו למשיב חזקת אחיזה כשורה לאמור : "(ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; "

     ואם אוחז כשורה הוא ., הרי שעל פי סעיף 28 א2) לפקודה גם אוחז בעד ערך הוא :
"(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה".

לסיכום., משהעיד המבקש כי מסר את השיק לחברו חתום על ידו על החלק ללא כל התנייה ., לא לעניין השלמתו , לא לעניין מסירתו או ייעודו ולמעשה שלא למטרת כל עניין מוגדר., עומדות לו למשיב חזקת אחיזה בעד ערך, וכן חזקת אחיזה כשורה.
בנסיבות אלה יחוב המייטיב שמסר את שטר הטובה.

סוגייה זו נדונה והובהרה לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון על ידי כבוד השופט רובינשטיין ב רע"א 8692/08 ששון לוי נגד ניקול מאיירס.
כהאי לישנא:
"אלמלא חזקת התמורה, האמורה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], היה על אוחז שטר חליפין לשכנע את בית-המשפט בדבר זכאותו לפירעון. חזקת התמורה הופכת את היוצרות בכך שהיא מטילה את נטל השכנוע, ביחס לצדקת הכפירה בזכאותו של האוחז, על הנתבע מכוח השטר. ואילו נטל השכנוע הרובץ על האוחז מוגבל להוכחת העובדות החיוניות להקמת החזקה, כגון שהנתבע (אם הועמד הדבר במחלוקת) אכן הינו צד לשטר" (דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב(2) 813, 834; עוד ראו רע"א 2157/07 אדאטו נ' רנתיסי (לא פורסם)).

11.     טענה נוספת שהעלה בא כח המבקש היא כי הצ'ק לא סוחר למשיב כי אם נמסר בלבד.
     לא ברור על סמך מה העלה בא כח המבקש את טענתו העובדתית כאמור. רוצה לאמור .,
     על פי סעיף 1 לפקודת השטרות - "אוחז" - הוא בין היתר, "מי שהוא הנפרע ".
     אין חולק כי המשיב צמח ראובן הוא הנפרע על פי השיק נשוא פסק דין זה!.
     על פי סעיף 30(א) לפקודת השטרות, משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר - השטר מסוחר!
     יוצא אם כך., כי בהיעדר טענה עובדתית ולו לכאורה כי השיק "לא נמסר" למשיב, הרי שבנסיבות בהן אוחז הוא בשיק לפקודתו, וגם אם זה הושלם על ידי מאן דהוא, לענייננו סינטס, ואין כל ראייה סותרת לעניין זה, הרי שיחול כאמור סעיף 19 לפקודה על פי רשאי מי שנמסר לו לידיו צ'ק לא שלם להשלימו "ככל העולה על רוחו". משהשלימו כאמור , ומסר אותו למשיב, הרי שהשטר בהחלט סוחר על פי סעיף 30(א) לפקודה וגם דין טענה זו להידחות!.
     יפים לעניין זה דברי כבוד הנשיא ברק בעא 97 / 1886 זאב יהודה נ' פנינה זהלמ נג (1) 132 בע' 138:
ההוראה בסעיף 28(א)(2) לפקודה, הדנה בסיחור, מתייחסת לאותו מקרה שהשטר אכן סוחר לאוחז. הדרישה המהותית הינה שהאוחז "נטל את השטר בתום לב ובעד ערך...". "נטילה" אינה דורשת סיחור. ואם תאמר, כי סיחור נדרש בכל מקרה, כי אז יש לומר כי הסיחור שבו עסקינן הוא זה הקבוע בסעיף 30(א) לפקודה, המגדיר סיחור מהו. על-פי הגדרה זו - העברה "...מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר..." - העברת השטר מהמושך (או העושה) או מצד שלישי לנפרע היא "סיחור". ואם תאמר, כי סיחור נדרש בכל מקרה, וכי הסיחור הנדרש הוא זה הקבוע בסעיף 30(ג) לפקודה - הדן בסיחור של שטר לפקודה - כי אז נאמר, כי הסיחור שבסעיף 28(א)(2) לפקודה אינו מפנה להגדרה שבסעיף 30(ג) לפקודה".

בא כח המשיב הלין בנוסף על העובדה שבית המשפט נחשף לגרסתו העובדתית של המשיב בתצהיר שמסר בתמיכה לבקשה לתיקון כתב תביעה.
ברם., בנסיבות בהן לא העלה המבקש כל טענה עובדתית להיעדר תמורה., גם לא צירף את תצהירו של חברו - סינטס שיצהיר להיעדר תמורה כאמור ., הרי שתוך התעלמות מוחלטת מתצהירו של המשיב, עומדות לו החזקות הלכאוריות על פי סעיף 29 לפקודת השטרות כפי שפורט לעיל. ושמלא הועלתה כל טענה עובדתית ולא לכאורית שיהא בה להצביע על פגם בזכות הקניין ולו לכאורה , הרי שחזקות העומדות לו למשיב הפכו לחלוטות!.

12.     לסיכום, משקבעתי כי למשיב עומדת חזקת אחיזה כשורה הכוללת בחובה גם חזקת אחיזה בעד ערך , הרי שבהתאם להוראות סעיף 27 לפקודת השטרות [נוסח חדש], חייב המבקש כלפי המשיב בגין השטר, זאת מאחר והמשיב ., בהעדר כל ראיה סותרת אחרת מוחזק הן כאוחז כשורה והן כאוחז בעד ערך!

13.     לאור האמור, הרי שהמבקש לא השכיל להצביע על סיכויי הגנה ולו לכאורה ולו קלושים. אשר על כן, ההתנגדות נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 3000₪, בצירוף מע"מ כחוק .סכום אשר יתווסף לתיק ההוצל"פ שמספרו 6-08-58871-01. הליכי ההוצל"פ בתיק זה יימשכו כסדרם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזקה תכופה

  2. חזקת הרשות

  3. חזקת התמורה

  4. חזקת השכרות

  5. חזקה ייחודית

  6. חזקת המודעות

  7. חזקת שנים במקרקעין

  8. חזקת השיתוף ירושה

  9. חזקת השיתוף עיקול דירה

  10. חזקת השיתוף בין בני זוג

  11. חזקת תקינות המעשה המנהלי

  12. חזקת המסוכנות בעבירות אלימות

  13. חזקת המסוכנות בעבירות תעבורה

  14. חזקה שאדם יודע על מה הוא חותם

  15. חזקה שתלושי השכר משקפים את המציאות

  16. חזקת השיתוף על נכסים לפני הנישואין

  17. חזקת המקצועיות והאובייקטיביות של השופט

  18. חזקת השיתוף - מועד תחילת חיים משותפים

  19. חזקת מסוכנות: ההבדל בין פריצה לעסק לבין פריצה לבית מגורים

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון