התנגדות להוצאה לפועל

מרגע הגשת ההתנגדות, חייב ראש ההוצאה לפועל (ההוצל"פ) להעביר את הענין לבית המשפט כמצוותו של סעיף 81א(ג) לחוק ההוצל"פ, ומן השלב הזה ואילך רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, בהתאם לסעיף זה.

מכאן, שההתנגדות, מרגע עזיבתה את לשכת ההוצל"פ, נהפכת לבקשת רשות להתגונן, בעוד שבקשת הביצוע בהוצל"פ עוברת גם היא טרנספורמציה, דהיינו נהפכת לכתב תביעה בסדר דיו מקוצר (סד"מ), וחוק הוצל"פ, על תקנותיו, לא יחול עוד, כל עוד לא תם הדיון בביהמ"ש המוסמך.

תקנה 108 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, קובעת להלן:

108(א)הוגשה התנגדות לפי תקנה 106, יצווה ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו.
(ב)     משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב).
(ג)     דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו כדין עיכוב לפי סעיף 17 לחוק והליכים, לרבות סעד זמני, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למוציא לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.
(ד)     החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, תמשיך לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר.

להלן פסק דין בנושא התנגדות להוצאה לפועל - העברת תיק הוצאה לפועל לבית המשפט:

פסק דין

א.      בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בראשון לציון מיום 14.8.2006 (כב' הרשמת ר' ארד), אשר דחתה את בקשת המבקש לביטול הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגדו, משלא בוצעה לו, לטענתו, מסירה כדין, כפי שיפורט בהמשך; ובקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בראשון לציון מיום 1.11.2006 (כב' הרשמת ט' אוסטפלד-נאוי), אשר דחתה את בקשת המבקש לסגירת תיק ההוצאה לפועל, והורתה כי "יש להפנות הבקשה לבית המשפט" (נספח "ג" לבר"ע 2804/06).

ב.      בקשות רשות הערעור נדונות כערעור, והערעורים נדונים במאוחד.

ג.      עיקרי העובדות הצריכות לעניין
ביום 18.4.2004 ערך אחי המערער (להלן: "האח") שטר חוב, לטובת המשיבה, על סך של 450,000 ₪, בערבותם של שני ערבים, ביניהם המערער (להלן: "שטר החוב"). האח שימש סוכן ביטוח מטעם המשיבה ושטר החוב נחתם להבטחת פרעון חובותיו של האח.
במקביל, ניהלה המשיבה הליכים נוספים כנגד האח, בהם מומשה דירת מגוריו, ברח' הכרמל 3/4 ברחובות (להלן: "דירת האח").
ביום 8.12.2005 הגישה המשיבה את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
יצויין, כי ההליך נפתח כנגד המערער, כחייב מכח השטר, ולא כערב.

המערער (להלן: "המערער" או "החייב") טוען, כי לא ידע על פתיחת ההליכים כנגדו, למרות שקדמה לפתיחת ההליך התכתבות עניפה ומשא ומתן שנוהל בין המשיבה לאח; וכי נודע לו על דבר קיומו של ההליך, רק בחודש מאי 2006, עת עוקלו חשבונות הבנק שלו.

המשיבה טוענת כי ביצעה מסירה כדין למערער, ביום 16.3.2006, בדירת האח. המשיבה צירפה לאישור המסירה מטעמה, אשר איננו חתום, תצהיר מסירה של השליח מטעמה (להלן: "השליח").
המערער טען, כי כלל לא פגש את השליח; כי דירת האח איננה מקום מגוריו; וכי דירה זו פונתה על ידי האח, עוד בשלהי שנת 2005, והועברה לחזקתו הבלעדית של כונס הנכסים.

ביום 12.7.2006 נחקר השליח בפני ראש ההוצאה לפועל.
עם פתיחת הדיון, ציין ב"כ המערער לפרוטוקול, כי מרשו נוכח באולם. ואולם, משנחקר השליח באולם, ציין, כי האדם שנחזה להיות המערער, איננו מקבל המסירה; שכן, מקבל המסירה, היה אדם שבפניו צלקת קטנה מעל השפה; ואילו לאדם שנוכח באולם, בעת הדיון, אין צלקת כזו.
לאחר חקירת השליח, התברר כי אכן, האדם שנוכח באולם איננו החייב עצמו, בניגוד להצהרת ב"כ המערער לפרוטוקול; וכי החייב שהוזמן להעיד, אכן נושא צלקת, כפי שתוארה על ידי השליח.
בשלהי הדיון, ביקש ב"כ המערער, להגיש לתיק ההוצאה לפועל, את מכתבו של ב"כ המשיבה מיום 14.5.2006 (להלן: "המכתב"), אשר בשוליו ציין ב"כ המשיבה כי:
"לגופם של דברים, הריני להודיעך כי קבלן הפינוי מטעמי הגיע לדירה בתאריך 15.2.06 ומצאה ריקה, והחזקה בדירה בידיי מהתאריך האמור".
(סע' 4 למכתב מיום 15.2.2006; נספח "כ" לבר"ע).

ראש ההוצאה לפועל סרבה לקבל את המכתב, בשל האיחור בהגשתו. ראש ההוצל"פ קיבלה את עמדת ב"כ המשיבה, כי המכתב היה בידי ב"כ המערער; וכי בנסיבות אלו, ומשלא הוגש המכתב לתיק ההוצאה לפועל מבעוד מועד, אין מקום לאפשר את הגשתו בשלהי הדיון.

ביום 14.8.2006 דחתה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המערער לביטול הליכי ההוצאה לפועל, בהעדר מסירה.
ראש ההוצל"פ קבעה כי שוכנעה שהשליח אכן ביצע מסירה כדין למערער, לאור אמצעי הזיהוי שציין השליח. ראש ההוצל"פ זקפה את התנהלות ב"כ המערער, לחובת המערער, וקבעה כי התנהגות זו "מהווה הטעיה ביודעין של ראש ההוצל"פ" (סע' 15 להחלטה מיום 14.8.2006; נספח "לב" לבר"ע).
ראש ההוצאה לפועל הוסיפה וקבעה כי המערער אישר במהלך חודש דצמבר 2005, שהמשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל כנגד האח; ולפיכך, יש לראות בכך ידיעה בפועל של המערער, על דבר ניהול ההליכים כנגדו.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור בבר"ע 2353/06, הנדונה כאמור, כערעור.

ביום 29.8.2006 הגיש המערער התנגדות לביצוע שטר, בצירוף בקשה להארכת מועד.
הדיון בבקשה הועבר לבית המשפט השלום, אשר החליט כי החלטתו תעוכב, עד לאחר קבלת החלטה בבר"ע 2353/06, הנ"ל.

ביום 31.10.2006 הגיש המערער בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל, כנגדו, "מחמת העדר עילה". המערער טען בבקשתו כי הליכי ההוצאה לפועל נפתחו כנגדו, שלא כדין, כחייב, ולא כערב, בהתאם למעמדו מכח השטר.
ביום 1.11.2006 החליטה ראש ההוצאה לפועל על העברת הדיון בבקשה זו לבית המשפט השלום.
על החלטה זו, הגיש המערער בקשה למתן רשות ערעור בבר"ע 2804/06, הנדונה כאמור, כערעור.

ד.      טענות הצדדים בערעור
המערער טוען כי טעתה ראש ההוצאה לפועל בכך שקיבלה את טענות השליח, בנסיבות בהן הוכח כי דירת האח היתה ריקה במועד המסירה הנטען. המערער מוסיף וטוען כי יש ללמוד על היותה של הדירה ריקה, מתוכנו של הדו"ח שהגיש כונס הנכסים, אשר המשיב לא התנגד להגשתו בבש"א 5669/07 (עמ' 6 שורה 1 לפרוטוקול ישיבת 17.5.2007).
עוד טוען המערער כי טעתה ראש ההוצל"פ בקביעת ממצאים שבעובדה, בנסיבות בהן אישור המסירה המקורי לא הוגש; על גבי אישור המסירה הנטען, לא מופיעה חתימת המערער, או אישורו של פקיד המסירה כי המערער סרב לחתום. עוד טען המערער כי עיון באישורי מסירה נוספים בתיק מגלה כי השליח ביצע מסירות נטענות נוספות - באותו יום, באותה שעה, ובאותה כתובת - לחייבים האחרים בתיק ההוצל"פ, אך עובדה זו לא צויינה על ידי השליח.
המערער טוען בנוסף, כי טעתה ראש ההוצאה לפועל בסרבה לקבל את מכתבו של כונס הנכסים, לב"כ המערער, בו צויין, במפורש, כי דירת האח נמסרה לחזקתו של כונס הנכסים עוד ביום 15.2.2006. המערער טוען כי מן הדין היה לאפשר את הגשת המכתב כראיה, בנסיבות העניין.
המערער טוען כי טעתה ראש ההוצל"פ בקביעתה, כי מידיעתו של המערער על אודות נקיטתם של הליכי הוצאה לפועל כנגד החייבים האחרים; יש להסיק את דבר ידיעתו שלו, על דבר ההליכים שנפתחו כנגדו. המערער טוען כי ידיעתו הוגבלה למשלוח אזהרה בטרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל, בלבד; וכי לא ידע על פתיחת הליכי הוצאה לפועל, כנגדו, או כנגד החייבים האחרים. זאת, בהתעלם מחובת ביצועה של מסירה כדין, בשונה ובנפרד, מסוגיית קיומה של ידיעה קונסטרוקטיבית מצד החייב, על דבר קיומם של הליכי ההוצאה לפועל.
המערער טוען עוד, כי טעתה ראש ההוצאה לפועל בדחותה את בקשתו לביטול הליכי ההוצאה לפועל כנגדו, ולסגירת התיק; בנסיבות בהן הוברר כי תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המערער כחייב, ולא כערב לשטר, בהתאם למעמדו על פי שטר החוב.
המערער טוען כי סמכות ראש ההוצאה לפועל כוללת את החובה להפסיק את ההליכים שננקטו בנסיבות אלו, וכי טעתה ראש ההוצל"פ בהעברת ההכרעה בסוגיה, לבית המשפט.

המשיבה טוענת כי צדקו ראשי ההוצל"פ בהחלטותיהן.
המשיבה טוענת כי יש לדחות את בר"ע 2353/06, בהעדרו של תצהיר התומך בעובדות העומדות ביסוד הבר"ע, בניגוד להוראות תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979.
המשיבה טוענת כי משנתנה ראש ההוצל"פ אמון בעדותו של השליח, ומשנדחתה בקשת המערער להגשת מכתבו של כונס הנכסים מיום 15.2.2006 הרי שעסקינן בממצאים שבעובדה שנתקבלו על ידי הערכאה הדיונית, לאחר שמיעת עדויות הצדדים וטיעוניהם; בהם, אין דרכה של ערכאת הערעור, להתערב.
המשיבה טוענת עוד, כי עדותו של השליח, התייחסה לקיומה של צלקת בפניו של המערער; וכי צלקת זו, אכן נמצאה על פניו של המערער, למרות הנסיונות שביצע ב"כ המערער, "לטמון פח לפקיד המסירה" (סע' ג.6. לסיכומי המשיבה בבר"ע 2353/06).
המשיבה טוענת, בנוסף, כי משהגיש המערער התנגדות לביצוע שטר, והדיון בבקשה הועבר לבית המשפט המוסמך, הרי שצדקה ראש ההוצאה לפועל בהעברת בקשתו של המערער לדיון בפני בית המשפט הדן בהתנגדות לביצוע השטר.




ה.      דיון
דין הערעור בבר"ע 2353/06 - להתקבל; ודין הערעור בבר"ע 2804/06 - להדחות.

"בית-משפט זה כבר חזר וקבע פעמים רבות בעבר, כי לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת המימצאים העובדתיים. התערבות במימצאי עובדה תיעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון במקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (ראו, למשל, ע"א 78/84 עיזבון המנוח חג' קאסם אחמד סווילם נ' אלג'ילאני). בייחוד תימנע ערכאת הערעור מהתערבות כזו כאשר בית-משפט קמא "לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות אלא צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה ככל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו - דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק הדין..." (ע"א 640/85 קופר ואח' נ' איגוד המוסכים בישראל ואח', פד"י מד(1) 594, בעמ' 598)".
(ע"א 3601/96 בראשי ואח' נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פד"י נב (2) 582, 594)

בענייננו, קבעה ראש ההוצאה לפועל את ממצאיה שבעובדה, בהסתמך על שני אדנים. הראשון, העובדה שהשליח ציין קיומה של צלקת על פניו של המערער, השני, קיומה של חזקת ידיעה, החלה על המערער, בנסיבות בהן נמסרה לבא כוחו האזהרה, בטרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל.
הכרעת ראש ההוצאה לפועל איננה מתמודדת עם מספר סוגיות הצריכות הבהרה ובכללן: עובדת ביצוען של שלוש מסירות נטענות בכתובת דירת האח, במקביל, לידי המערער: עבור המערער, האח ואחותם; סדר פעולותיו של השליח, כפי שהוא משתקף מתצהיר אישור המסירה מיום 14.5.2006, לפיו, עוד טרם ביקורו בדירת האח, הגיע השליח לדירת האחות (נספח "לו" לבר"ע); מיקומה של הצלקת על סנטרו של המערער, בניגוד לעדותו של השליח, לפיה למקבל המסירה היתה צלקת מעל שפתיו; וכן, מסירת החזקה הלכאורית בדירה, לידי כונס הנכסים, במועד שקדם למועד המסירה הנטענת.

דומה, כי אלו הם מסוג העניינים שמן הראוי היה "לייחס להם משקל" (ע"א 548/78 נועה שרון נ' יוסף לוי, פד"י לה(1) 736, 740), בבחינת המסכת העובדתית; אולם, לא נמצאה בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, התייחסות מפורטת לשיקולים אלה.
נראה כי בנסיבות הענין לא היה בידי ראש ההוצאה לפועל לקבוע, כי אכן בוצעה מסירה למערער ביום 16.3.2005, ודין קביעה זו להתבטל.

בנסיבות אלו, מן הראוי היה להחזיר את הדיון לראש ההוצאה לפועל, להשלמת נימוקיו (ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, תשנ"ט - 1999, עמ' 65). דא עקא, בענייננו, כאמור, הגיש המערער התנגדות לביצועו של שטר, התלויה ועומדת בפני בית המשפט.

לפיכך, נראה, כי תכלית ביצועה של מסירת אזהרה התקיימה בעניינו של המערער, שכן, כידוע:
"המטרה העיקרית העומדת מאחורי המצאת אזהרה לחייב בהוצאה לפועל, הינה להעמידו על החוב העומד נגדו ועל חובתו לשלמו, וכן על האפשרות כי אם לא ישולם החוב, יינקטו נגד החייב אמצעי אכיפה שונים, ובכללם מימוש נכסים השייכים לו (ראו רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1), 668 (2001))".
(רע"א 10860/05 איטה דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ), תק-על 2007(2) 5019, 5027).

לפיכך, נראה, כי יש לקבל, כאמור, את ערעור המערער, ככל שעניינו הכרעת ראש ההוצאה לפועל בדבר ביצועה של מסירה למערער ביום 16.3.2005.
אני קובעת כי המצאת האזהרה למערער, בוצעה רק במועד קיום הדיון בפני ראש ההוצל"פ, ביום 12.7.2006.

בשולי הדברים יצויין, כי אין בקביעה זו, כדי להפחית מחומרת הביקורת שהביעה ראש ההוצל"פ כנגד התנהלות המערער ובא כוחו, בדיון שהתקיים בפני ראש ההוצל"פ.

ו.      באשר לבר"ע 2804/06 - נראה כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת ראש ההוצל"פ, נשוא בר"ע זו.

תקנה 108 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, קובעת כי:
108(א)הוגשה התנגדות לפי תקנה 106, יצווה ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו.
(ב)     משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב).
(ג)     דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו כדין עיכוב לפי סעיף 17 לחוק והליכים, לרבות סעד זמני, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למוציא לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.
(ד)     החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, תמשיך לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר.

לעניין זה, נקבע כבר לא אחת, כי:
"אמנם, מלכתחילה, החל ההליך על-ידי הגשת בקשת ביצוע להוצל"פ, אולם מרגע הגשת ההתנגדות, חייב ראש ההוצל"פ "להעביר את הענין לביהמ"ש" כמצוותו של סעיף 81א(ג) לחוק ההוצל"פ, ומן השלב הזה ואילך "רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963", בהתאם לסעיף זה.
מכאן, שההתנגדות, מרגע עזיבתה את לשכת ההוצל"פ, נהפכת לבקשת רשות להתגונן, בעוד שבקשת הביצוע בהוצל"פ עוברת גם היא טרנספורמציה, דהיינו נהפכת לכתב תביעה בסד"מ, וחוק הוצל"פ, על תקנותיו, לא יחול עוד, כל עוד לא תם הדיון בביהמ"ש המוסמך".
(ע"א (ת"א) 887/85 שיווק והפצה גבעוני גלפנג בע"מ נ' אל-בר מימון והשקעות בע"מ, פס"מ תשמ"ז(1) 472 , 473, והאסמכתאות המובאות שם).

בדומה לכך, מוסכם, כי עם העברת הדיון בהתנגדות לביצוע שטר, לבית המשפט:
"...רשאי בית המשפט לבטל או לשנות סעדים זמניים שהוענקו על ידי ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 7(ה) לחוק. משעה שההתנגדות הועברה לבית המשפט, אין לראש ההוצאה לפועל סמכות לבטל או לשנות צווים שניתנו על ידיו עד להגשת ההתנגדות אל לשכת ההוצאה לפועל".
( ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והליכות, מהדורה שישית, עמ' 727-728).

העולה מן המקובץ, כי צדקה ראש ההוצל"פ בהעברת בקשתו של המערער לסגירת תיק ההוצל"פ, שהוגשה לאחר הגשת התנגדותו לביצוע השטר, להכרעת בית המשפט המוסמך.

ז.      סוף דבר
הערעור בבר"ע 2353/06, ככל שעניינו הכרעת ראש ההוצאה לפועל בדבר ביצועה של מסירה למערער ביום 16.3.2005 - מתקבל.

הערעור בבר"ע 2804/06 - נדחה.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי ליתן צו להוצאות בהליכים אלה, וכל צד ישא בהוצאותיו.

הפקדונות שהופקדו בתיקים, אם הופקדו, יוחזרו למערער, לידי ב"כ עו"ד קולקר.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ההוצאה לפועל

  2. התראה הוצאה לפועל

  3. התנגדות להוצאה לפועל

  4. חוב עתידי בהוצאה לפועל

  5. גביית יתר בהוצאה לפועל

  6. תקנת השוק בהוצאה לפועל

  7. הקטנת קרן בהוצאה לפועל

  8. הפחתת צו חיוב בתשלומים

  9. מכסת חלב - הוצאה לפועל

  10. סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל

  11. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

  12. ערעור בזכות בהוצאה לפועל

  13. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל

  15. סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל

  16. ערעור על דחיית טענת פרעתי

  17. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

  18. סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל

  19. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  20. אגרת צילום תיק הוצאה לפועל

  21. מימוש פסק דין בהוצאה לפועל

  22. הגדרת ''זוכה'' בהוצאה לפועל

  23. סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל

  24. מחיקת מסירת האזהרה בהוצל''פ

  25. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל

  26. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  27. בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

  28. ביטול מכירת נכס בהוצאה לפועל

  29. בקשה להפסקת הליכי הוצאה לפועל

  30. ערעור על סגירת תיק ההוצאה לפועל

  31. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

  32. תקנות ההוצאה לפועל, תש''ם-1979

  33. עיכוב החלטה של ראש ההוצאה לפועל

  34. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  35. חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל

  36. הודעה על סיום הליכים בהוצאה לפועל

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. ביטול צירוף חייב נוסף בתיק הוצל''פ

  39. תביעה בגין אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  40. תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

  41. חיוב קרוב משפחה של חייב בהוצאה לפועל

  42. ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  43. אי ידיעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל

  44. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  45. סגירת תיק ההוצאה לפועל בגלל פטירת הזוכה

  46. ערעור שהתקבל על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  47. ערעור בגלגול שני על החלטת רשם ההוצל''פ

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. החלטת השם ללא תגובה של הזוכים בתיק ההוצל"פ

  50. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  51. הסכם שירותים משפטיים לגביית כספים בהוצל''פ

  52. פיצויים בגין הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל

  53. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  54. ערעור על החלטת רשם לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ

  55. בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק

  56. רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להוסיף או להחסיר לפס"ד

  57. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  58. טענה כי התשלום החודשי אשר הוא גבוה ביחס להכנסות

  59. ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

  60. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בארה"ב

  61. תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ''ה-1995

  62. בקשה להאריך את מועד פדיון הנכס בתיק ההוצאה לפועל

  63. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  64. צו ההוצאה לפועל (הפעלת מערכת מיכון),תשל"ח-1978

  65. דחיית הודעת התנגדות מטעם צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל

  66. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסכמה לשלם את מלוא החוב

  67. ערעור על החלטה במסגרתה נתקבלה באופן חלקי טענת פרעתי

  68. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת סגירת תיק

  69. סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק

  70. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ''ח-1968

  71. צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978

  72. תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, תשל''ז-1976

  73. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  74. לטענת המערערים, בקשתם בטענת "פרעתי" מעולם לא נדונה לגופה

  75. צירוף חייב בתיק הוצל"פ - הגשת תביעה אישית (עצמאית ונפרדת)

  76. טענה כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך להיפתח במועד בו נפתח

  77. תקנות ההוצאה לפועל(גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ''ו-1996

  78. ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לביטול מועד הפינוי של דירת מגורים

  79. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ?

  80. ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

  81. צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש"ן-1989

  82. פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל

  83. תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ''א-1981

  84. תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש''ע-2010

  85. טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי

  86. תקנות ההוצאה לפועל (סילוק פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשמ''ח-1988

  87. תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשנ''ב-1992

  88. צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001

  89. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ''א-1991

  90. בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

  91. התניית ביטול ההגבלה על החידוש רישיון נהיגה בתיק ההוצאה לפועל בהפקדת מחצית סכום החוב

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון