השמטת המילה בע''מ על צ'ק

ההלכה קובעת כי אי התאמה בין שם המוטב לבין חתימת ההיסב יש בה כדי לפגום בתקינות מראהו של השטר, וקיום אי התאמה שכזו שולל אחיזה כשורה (ע"א 82/88 שמחה שמואלי נ' שושנה קצב, פ"ד מו(4), 129).

אולם, פקודת השטרות, בס' 6(א), דורשת רק נקיבת הנפרע בבהירות אם בשמו ואם בדרך אחרת, ואין צורך בדיוק גמור, וגם תאגידים אינם יוצאים מכלל זה, כפי שנקבע גם בע"א 291/66 אשר כץ נ' יפו מור בע"מ, פ"ד כרך כ' (4) 456.

נקיבת שם החברה, אף תוך השמטת המילה "בע"מ", יש בה כדי לעמוד בדרישות הפקודה, ועל כן נראה כי לא ניתן להצביע על פגם במראה השטר ושלמותו.

להלן החלטה בנושא השמטת המילה בע"מ על צ'ק:

החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון מיום 2.3.05 אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתבי התנגדות לביצוע 13 שיקים אשר הוגשו ע"י המבקשים כנגד המשיב, שיק מס' 010970 ע"ס 24,610.48 ₪ מיום 10.2.03, שיק מס' 01935 ע"ס 30,000 ₪ מיום 20.4.03, שיק מס' 010967 ע"ס 27,000 ₪ מיום 10.7.03, שיק מס' 010968 ע"ס 25,000 ₪ מיום 21.7.03, שיק מס' 010960 ע"ס 25,000 ₪ מיום 31.7.03, שיק מס' 010962 ע"ס 15,000 ₪ מיום 31.5.03, שיק מס' 010963 ע"ס 15,000 ₪ מיום 10.6.03, שיק מס' 010964 ע"ס 15,000 ₪ מיום 24.6.03, שיק מס' 010965 ע"ס 15,000 ₪ מיום 30.6.03, שיק מס' 010936 ע"ס 30,931.68 ₪ מיום 30.4.03, שיק מס' 010946 ע"ס 6000 ₪ מיום 30.4.03, שיק מס' 010960 ע"ס 15,000 ₪ מיום 10.5.03, שיק מס' 010961 ע"ס 15,000 ₪ מיום 24.5.03.

המבקשים הגישו בקשות נפרדות להתנגדות לביצוע שטר, ובעקבות החלטת סגן נשיא בית המשפט אוחדו הדיונים בשני התיקים יחדיו.

המבקש 1 הגיש התנגדותו לביצוע השיקים נשוא הדיון בבשא 189334/04 ותמך התנגדותו בתצהיר מטעמו. להלן טענותיו:

  1.      תיק הוצל"פ נשוא הבקשה נפתח כנגדו וכנגד אשתו, המבקשת 2, בגין הגשתם של שיקים ע"ס 258,542.16 ₪.
  2.      השיקים נמסרו לחברת ראש אינדיאני (להלן: "החברה") בגין סחורה, וזו העבירם למשיבה, בנק דיסקונט.
  3.      החייבת מס' 2 הינה בעלת חנות בקניון מול הים באילת, כאשר היא בעלת החנות ומנהלה, ולמבקש 1 אין כל קשר ניהולי או עסקי לחנות.
  4.      השיקים נשוא בקשה זו לא נחתמו על ידו בכל אופן שהוא, על גביהם ישנה חתימה של המבקשת 2 בלבד.
  5.      לא היה לו כל קשר עם המשיב או עם החברה, והוא לא ביצע עם החברה עסקה כלשהי.
  6.      החשבון אמנם הינו משותף, ואולם על גבי השיקים קיימת חתימה אחת בלבד.


המבקשת 2 הגישה תצהירה כתמיכה להתנגדותה לביצוע השיקים בבשא 188756/04, ולהלן טענותיה:

  1.      המבקשת הינה בעלת ומנהלת החנות בקניון מול הים באילת.
  2.      בסמוך לחזרת השיקים, החליטה יחד עם נסים מזרחי, המנהל והבעלים של ראש אינדיאני, כי תסגור את החנות, תחזיר את הסחורה שנותרה ותקבל חזרה את השיקים.
  3.      נאמר לה ע"י נסים מזרחי כי הגיע להסכם עם הבנק לפיו עם החזרת הסחורה, יחזיר הבנק את השיקים אליו, ואילו הוא יעבירם אליה. בעקבות הסכמות מפורשות אלו העלו את ההסכמה על הכתב.
  4.      ביום ראשון בבוקר מסרה את הסחורה, וביום שני הייתה אמורה לקבל חזרה את השיקים.
  5.      השיקים לא נמסרו לה חזרה, ובשיחה עם נסים מזרחי וכאשר שאלה אותו מדוע לא החזיר לה את השיקים, השיב כי הבנק חזר בו מן ההסכמה למרות שהיא מילאה את חלקה במוסכם.
  6.      בחמישה שיקים הבנק לטענתה אינו אוחז כשורה מאחר ואין התאמה בין שם הנפרע למסב. שיק מס' 0010970 ע"ס 24,610 ₪, שיק מס' 0010967 ע"ס 27,000 ₪, שיק מס' 0010968 ע"ס 25,000 ₪, שיק מס' 0010960 ע"ס 25,000 ₪, שיק מס' 0010936 ע"ס 6,000 ₪.
  7.      באשר ליתרת השיקים, טענה כי זויפו, הוסף על גבי השיקים המילה בע"מ ללא הרשאתה, כשאר היא רשמה במקור "שולמו לפקודת ראש אינדיאני". שיק מס' 0010935 ע"ס 30,000 ₪, שיק מס' 0010962 ע"ס 15,000 ₪, שיק מס' 0010963 ע"ס 15,000 ₪, שיק מס' 0010964 ע"ס 15,000 ₪, שיק מס' 0010965 ע"ס 15,000 ₪, שיק מס' 0010936 ע"ס 30,931.68 ₪, שיק מס' 0010960 ע"ס 15,000 ₪, שיק מס' 0010961 ע"ס 15,000 ₪.
  8.      הבנק ידע או היה עליו לדעת כי השיקים על פניהם אינם תקינים, ועל כן אינו אוחז כשורה ובנסיבות אלו טענותיה כלפי הצד הקרוב עומדות לה גם כנגד הבנק.
  9.      במועד קבלת השיקים לידיו, ידע הבנק או היה עליו לדעת כי מצבה של החברה ראש אינדיאני רעוע והינה בחריגה אדירה, ועל כן הבנק אינו אוחז כשורה תם לב.


בחקירתה ביום הדיון, העידה המבקשת כי השיקים ניתנו כבטחונות תמורת סחורה שקיבלה מראש אינדיאני, ולאחר מכירת הסחורה שילמה לחברת ראש אינדיאני. אותם שיקים לטענתה לא אמורים היו להיות מופקדים בבנק, ומכאן הטעם כי רשמה על השיקים את שם החברה ללא הוספת "בע"מ" על מנת שלא ניתן יהא להפקידם.

ב"כ המבקשים הדגיש בסיכומיו כי במסגרת היחסים הקרובים בין מזרחי לגב' קליינמן נחתם הסכם לפיו היחסים בין הצדדים הגיעו לסיומם. הסחורה הוחזרה ונותרה יתרת חובה של ראש אינדיאני כלפי הגב' קליינמן אשר מתוכה הוחזר לה סך של 78,000 ₪. השיקים ניתנו כביטחון והיו אמורים להיות מוחזרים לה לאחר החזרת הסחורה.

ב"כ המבקשים הוסיף כי אי ההתאמה בין שם המושך ושם הנפרע פוגמת בתקינות מראה השטר. כאשר המילה "בע"מ" הוספה לאחר מילוי השיקים ולא ע"י גב' קליינמן.

לעניין תום הלב של האוחז בשטר, הבנק, נטען כי עצם העובדה שהחברה התפרקה זמן קצר לאחר החזרת הסחורה מעידה על כך שהבנק ידע או היה עליו לדעת כי סביר וראש אינדיאני לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, ומטעם זה נשלל תום ליבו של הבנק.
באשר למבקש מס' 1, מר קליינמן, הדגיש ב"כ המבקשים כי הנ"ל לא חתם על השיקים. החתימה היחידה עליהם הינה חתימתה של הגב' קליינמן, כאשר חתמה בשם עצמה כבעלת החשבון, ולא במסגרת שליחות או הרשאה לחתום בשם בעלה.

ב"כ המשיב סיכם את טענותיו והדגיש כי ההסכם עם מר מזרחי נחתם לאחר שהשיקים חוללו. השיקים חוללו מכיוון שלא היה כיסוי מספיק בחשבון, ולא בשל אי התאמה או זיוף. באשר טענות אלו לא הועלו בשלב החילול הרי שלא ראו בכך המבקשים משום פגם בשיקים.

בנוסף, השיקים שהמבקשת משכה היתנו במסגרת הסכם בינה לבין מזרחי, ומזרחי הסב אותם לבנק, כאשר הבנק לא היה צד לאותו הסכם, לא נטל כל התחייבות במסגרת אותו הסכם, ויתרה מזו לא ידע על קיומו.

לעניין טענת חוסר תום הלב השיב ב"כ המשיב כי השיקים הוסבו לבנק כחצי שנה לפני שהוגשה בקשת הפירוק, כאשר באותה תקופה החברה הייתה עדיין פעילה. ב"כ המשיב הוסיף בהקשר זה כי סירוב בשלב זה לשיקים היה מביא לקריסתה של החברה, ולכן אין בקבלת השיקים משום חוסר תום לב.

ב"כ המשיב טען בנוסף כי הוספת המילה "בע"מ" הינה בגדר שינוי שאינו מהותי לשיק, כמו גם שהשיקים נחזו כתקינים, באשר אין בהם סימן אשר יכול לעורר חשד סביר לזיוף.

באשר למבקש, מר קליינמן, טען ב"כ המשיב כי מתוך אמירתו של מר קליינמן במסגרת חקירתו, באשר לאמונתו העיוורת באשתו, ניתן ללמוד על הרשאה שנתן לאשתו לעשות בחשבון כרצונה, גם בשמו.

דיון

ראשית, יבחן מעמדו של המבקש, מר קליינמן, בפרשה האמורה. השיקים נשוא דיוננו חתומים בחתימה אחת בלבד, היא חתימתה של המבקשת, גב' קליינמן. אמנם נקבע כי אין בעובדת היות חשבון הבנק ממנו משוכים השיקים חשבון משותף של בני הזוג על מנת להקים חיוב ודאי כלפי בעל חשבון במשותף, אולם אין בכך כדי לשלול מתן הרשאה למבקשת לעשות שימוש בחשבון באופן שהשימוש יחייב אותו אישית, כאשר לא נטענה טענה אודות סוגיית "ההרשאה" ע"י המבקשים בתצהיריהם.

יחד עם זאת, הועלו טענות נוספות בהתייחס לשטרות, כפי שיפורטו להלן.

לגופו של עניין, באשר למבקשת מס' 2, גב' קליינמן, לגביה אין עוררין כי חתימתה מתנוססת על גבי השיקים נושא דיוננו. בחינת הזכות להתגונן כנגד ביצוע השיקים טעונה מספר שאלות:

  1.      האם למבקשים טענת הגנה טובה כנגד הצד הקרוב בעסקת היסוד, דהיינו חברת ראש אינדיאני, לו תבעה החברה את המבקשים לביצוע השיקים.
  2.      באם התשובה חיובית, האם זכות המשיב, הבנק, טובה מזכותה של חברת ראש אינדיאני, בהיות הבנק אוחז כשורה.


באשר לשאלה הראשונה, טוענת המבקשת כי מסרה את השיקים לביטחון. הטוען כי מסירת השיק הייתה על תנאי, עליו הראיה. עליו להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע ע"פ השטר (ע"א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4), 680):

א.     חזקת המסירה כדין, העולה מהוראות ס' 20(ג) לפקודת השטרות, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה.
ב.     החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. חזקה זו נובעת מחזקת התמורה שבס' 29(א) לפקודה.

בענייננו, טוענת המבקשת כי חל פגם בזכות הקניין של חברת ראש אינדיאני בשיקים, היות והשיקים אמורים היו להיות מוחזרים למבקשת עם סיום היחסים והחזרת הסחורה.לטענתה, עם החזרת הסחורה לא נותרה עוד יתרת חוב כלפי חברת ראש אינדיאני, זאת ועוד, טוענת המבקשת כי נותרה יתרה לזכותה. טענה זו של המבקשת לוקה בהעדר פירוט, המבקשת לא ציינה בתצהירה את הסכום אשר לטענתה עומד לזכותה, לא פירטה את ההתחשבנות בעת החזרת הסחורה ולא הגישה אסמכתאות, ואולם מתוך ההסכם בינה לבין מר מזרחי (נספח ה' לתצהיר) ניתן לדלות מהי אותה יתרה. ואולם, באם אכן נפרע חובה של המבקשת כלפי החברה, כפי שעולה מתוך הסכם סיום היחסים בין הצדדים, הרי שלא נתקיים התנאי למימוש השטר ולמבקשת טענת הגנה טובה במישור היחסים הקרובים.

פגיעה בזכות הקניין בשטר של הצד הסמוך עימו התקשר החייב, כוחה יפה גם כנגד צד שלישי שאליו סוחר השטר. ובשלב זה על הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי ס' 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי הינו אוחז בשיקים כשורה. וראה ע"א 218/66, יעקוב חביה ואח' נ' לוי גליק, פ"ד כ(4) 63. האחיזה כשורה הינה מעין תקנת שוק, אשר באם הבנק עומד בה, תהא זכותו נקייה מכל פגם בזכות הקניין של חברת ראש אינדיאני, כאמור בס' 37(2) לפקודה.

לצורך האחיזה כשורה (ס' 28 לפקודה), על הבנק להוכיח כי השיקים שלמים ותקינים על פי מראם, נטל את השיקים בתום לב, ונתן ערך בעדם.

באשר לתקינות מראה השיקים, המבקשת טוענת כי משכה את השיקים לפקודת "ראש אינדיאני" ללא התוספת "בע"מ". אמנם ההלכה קובעת כי אי התאמה בין שם המוטב לבין חתימת ההיסב יש בה כדי לפגום בתקינות מראהו של השטר, וקיום אי התאמה שכזו שולל אחיזה כשורה (וראה ע"א 82/88 שמחה שמואלי נ' שושנה קצב, פ"ד מו(4), 129). ואולם, פקודת השטרות, בס' 6(א), דורשת רק נקיבת הנפרע בבהירות אם בשמו ואם בדרך אחרת, ואין צורך בדיוק גמור, וגם תאגידים אינם יוצאים מכלל זה, כפי שנקבע גם בע"א 291/66 אשר כץ נ' יפו מור בע"מ, פ"ד כרך כ' (4) 456. נקיבת שם החברה, אף תוך השמטת המילה "בע"מ", יש בה כדי לעמוד בדרישות הפקודה, ועל כן נראה כי לא ניתן להצביע על פגם במראה השטר ושלמותו.

באשר למתן ערך, הלכה היא כי מכירת שיקים לבנק בעסקת ניכיון הופכת את הבנק לאוחז בעד ערך.

דיוננו מגיע לשאלה האם הבנק אוחז בשיקים בתום לב. הבנק נעשה אוחז בשיקים לפני שעבר זמנם. לעניין תום הלב על הבנק להוכיח כי הוא חסר ידיעה בפועל על הפגם בזכות הקניין של הגורם שסיחר אליו את השיק, דהיינו חברת ראש אינדיאני. לצורך אחיזה כשורה בוחנים מה ידע הבנק על היחסים בין הצדדים לעסקת היסוד. ב"כ המשיבה טען, כי הבנק לא ידע ולא יכול היה לדעת על הפגם בזכות הקניין של חברת ראש אינדיאני, אשר נבע מכך שהחברה הייתה חייבת מלכתחילה להחזיר למבקשת את השיקים. מנגד טוענת המבקשת כי הבנק היה שותף להסכם עם מר מזרחי לפיו עם החזרת הסחורה לחברה, יוחזרו השיקים לידי המבקשת. על פי תצהירה של המבקשת, סיכם מר מזרחי עם הבנק בנוגע להחזרת השיקים, ולאחר מכן נערך הסכם בינה לבין מר מזרחי כאמור. הבנק מנגד טוען כי לא ידע ולא היה צד להסכם שכזה. אולם, באשר לא הוכחה אי ידיעת הבנק לגבי ההסכם בין הצדדים הקרובים, גם אם לא היה צד להסכם, הרי שיש מקום ליתן למבקשים רשות להתגונן.

זאת ועוד, באם ידע הבנק אודות מצבה הכלכלי של חברת ראש אינדיאני, שהייתה לקראת הליכי פירוק, בעת שהסבה האחרונה את השיקים אליו, הרי שיש בכך להעיד על חוסר תום ליבו של הבנק, באשר היה מודע לכך כי קיימת אפשרות סבירה לכך שהשיקים יוותרו ללא כיסוי. אוחז לא יחשב תם לב, אם ידע בפועל על מצבה הכלכלי הרעוע של מסבת השיקים, כגון חריגה ניכרת ממסגרת אשראי. וראה ע"א 1925/95 רפאל נ' בנק הבנייה בע"מ, לא פורסם. כאמור טוען הבנק כי השיקים הוסבו כחצי שנה לפני שהוגשה בקשת הפירוק, כאשר באותה תקופה החברה הייתה עדיין פעילה, ואולם נראה כי בעת בקשת פירעונם, מצבה של החברה החל להידרדר.

בשלב זה, אין בפני בית המשפט גירסה עובדתית מטעם הבנק, ועל כן, לאור דברים אלו, הנני נותן למבקשים רשות להתגונן כנגד ביצוע השיקים נשוא דיון זה.

יחד עם זאת, הנני קובע כי נושא ההוצאות יילקח בחשבון בפסק הדין הסופי אשר יינתן במסגרת תיק זה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון