האם אפשר לבטל צ'ק ? ביטול צ'ק פירושו, ביטול רשותו של הבנק לפרוע את הצ'ק. כלפי הנפרע וכלפי האוחזים הבאים אחריו, אין הביטול תופס ואינו גורע מזכויותיהם. לאמיתו של דבר, לא השיק בוטל, כי אינו ניתן לביטול; בוטלה הוראת הלקוח-המושך הנובעת מהתקשרותו עם הבנק לכבד את השיק. לכן, משלא כובד השיק, מחמת שהמושך ביטל את פקודת התשלום, האוחז רשאי לחזור על המושך ועל המסיבים בשל חילול השיק והודעת הביטול אינה משמשת הגנה בפני תביעתו. להלן פסק דין בנושא האם אפשר לבטל צ'ק: פסק דין 1. תחילת ההליכים בתיק זה הינה בקשה לביצוע שטר מס' 852 על-סך של 7,020 ₪, מ.פ. 30/10/2004, שהגיש התובע כנגד ויטרום 88 (98) בע"מ (להלן: "הנתבעת") בתיק הוצל"פ מספר 02-39460-04-8. 2. בקשת ההתנגדות התקבלה ביום 20/2/2005 וניהול התיק הועבר לסדר דין מהיר. פרשת התביעה 3. מטעם התביעה העיד התובע ותצהירו הוגש וסומן כ- ת/1. התובע הצהיר כי אלום חיפה (להלן : "אלום"), הינה עסק בבעלותו ובבעלות מר מאיר חודדה. בתאריך 15/9/04 הוסכם בעל-פה בין הנתבעת (מזמינת העבודה) לבין "אלום" (מבצעת העבודה), על ביצוע עבודה כקבלנית משנה. במסגרת ההסכם סוכם כי, "אלום" תבצע שני פרויקטים: א. יצור מוצרי אלומיניום עבור הרשות לפיתוח אמצעי לחימה + עבודה נוספת לאזור ירושלים שהיוותה כ- 35% מסה"כ העבודה - פרויקט זה בוצע במלואו. ב. התקנת מוצרי אלומיניום עבור ביה"ח כרמל - 65% מסך העבודה. בגין שני הפרויקטים תשלם לה הנתבעת 26,450 ₪, כאשר מסכום זה יקוזזו הסכומים אשר חייבת התובעת לנתבעת. נכון ליום 15/9/04 עמד חובה של "אלום" על סך של 12,250 ₪ + 3,124 ₪ שהתווסף, בגין סחורה שנרכשה במהלך העבודה בפרויקטים המשותפים, סה"כ 15,374 ₪. במסגרת כריתת ההסכם בע"פ ביום 15/9/04, שילם בעלים בחברה הנתבעת, מר אליאס פרלמוטר (להלן: "מר אליאס"), מקדמה ע"ס 6,000 ₪ + מע"מ, דהיינו 7,020 ₪, בשיק נשוא דיוננו, והוסכם, כי היתרה תשולם בגמר הפרויקט. במועד פירעון השיק (30/10/04) התברר, כי הוא בוטל, ופניות למר אליאס לתשלום לא נענו. משכך נאלץ התובע להפסיק את העבודה, וזאת כאשר בפרויקט השני נותרו לביצוע רק 10% מהעבודה. התובע סיכם את תביעתו כך: א. הנתבעת הזמינה עבודות מ"אלום" בסה"כ של 26,450 ₪. ב. "אלום" חבה בגין הזמנת סחורות סה"כ של 15,374 ₪. ג. סה"כ חובה של הנתבעת ל"אלום" בעבור הפרויקטים שבצעה, בניכוי החוב אותו חבה "אלום" בגין הזמנת סחורות מהנתבעת, הינו 11,076 ₪. מסכום זה יש לנכות 10% מהפרויקט השני, אשר מהווה 65% מהעבודה, דהיינו 1,719 ₪. ד. מהסכום של 11,076 ₪ יש להוריד סך של 1,719 ₪. סה"כ חובה של הנתבעת ל"אלום" הינו 9,357 ₪. אשר על-כן, יש לחייב את הנתבעת לשלם לה בעבור השיק, ובאשר ליתרה בסה"כ 2,337 ₪, שומר לעצמו התובע את הזכות לתבוע בעתיד את מר אליאלס. במסגרת חקירתו טען התובע מחד, כי לאחר שהגיש לנתבעת חשבונית על סך של 12,000 ₪ בערך, אפס את הכרטיס ובאותו יום קבל ממנה מקדמה על סך של 6,000 ₪. מאידך אישר כי, ביום 30/8 חייב היה לה לפי הכרטסת 24,215 ₪ ולא 12,250 ₪ ואחרי שהוא נתן את הזיכוי הנגדי בסך של 12,250 ₪ נותרה לו יתרת חובה על-סך של 11,965 ₪. אי לכך לשאלה הכיצד טענתו האחרונה מסתדרת עם גרסתו שאחרי ששילם 12,250 ₪ אפס את הכרטיס, ומה היה בין ה- 30/8 ל- 15/9 אשר יצר את החוב, השיב כי, הוא והנתבעת עובדים מספר שנים בפרויקטים גדולים ומכיוון שהזמינה ממנו עבודות שהסך שלהם גדול בהרבה ממה שהיה מושך ממנה סחורה, היו להם הסכמים רבים בעל-פה והתחשבנויות, כך שלא יכול היה לעקוב אחרי הכרטסת וכל פעם היא אופסה עקב עבודה חדשה. התובע העריך מחד את העבודה בבית חולים כרמל קרוב ל- 30,000 ₪, מאידך כאשר נשאל כיצד הערכה זו עולה בקנה אחד עם המוצהר על ידו כי עלות העבודה בעבור שני הפרויקטים הינה 26,450 ₪, השיב כי הסכומים לא מדויקים בשקלים. לשאלה מה ארע בין 1/1/04 שהכרטסת שלו העידה על יתרת חובה בסך של 15,000 ₪ לבין 15/9/04 השיב, כי יכול להיות שיש פער של כמה חודשים שלא ביצע עבודה, ויכול להיות שלא התחשבנו בתקופה הזו, כי לא הייתה עבודה נגדית. הוא לא שלל שהכרטסת של הנתבעת נכונה כמו גם שאינה נכונה. הוא ידע אישית מבחינת הניירת מה הנתבעת חייבת לו ומה הוא חייב לה. להערכתו, 10% מהעבודה לא בוצע בבית חולים כרמל, אשר מוערכת ב- 2,000 ₪. פרשת ההגנה 4. מטעם הנתבעת הצהיר מר אליאס, מנהל ובעלי הנתבעת, ותצהירו המשלים הוגש וסומן כ- נ/1. מר אליאס הצהיר כי, בתאריך 15/9/04 חב התובע לנתבעת, על-פי הכרטסת שלה, סה"כ של 24,215 ₪. הוצע על ידו לאחים חודדה, לבצע עבור הנתבעת עבודה בביה"ח כרמל, כאשר הנתבעת תספק את חומרי הגלם. סוכם כי מחיר העבודה, ללא חומרים יהיה, 21,000 ₪. במפגש בין הצדדים, סולקו חובותיה של הנתבעת לתובע בסכום כולל של 12,250 ₪ בעבור עבודות שבצע התובע לנתבעת, אך הואיל והתובע היה חב לה כאמור 24,215 ₪, סוכם כי הוא יוציא חשבונית נגדית על סכום החוב של הנתבעת כלפיו, וכך נעשה. לאחר הוצאות החשבונית הנגדית נותר התובע חב לנתבעת 11,965 ₪. מתוך מחיר העבודה (21,000 ₪), הייתה אמורה הנתבעת לזכות את התובע בסכום החוב, כך שהנתבעת הייתה נותרת בחוב של 9,035 ₪ לתובע. מתוך סכום זה שולמה לתובע מקדמה על-סך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ, דהיינו 7,020 ₪ ובגין היתרה בסך 2,015 ₪ היה התובע אמור לרכוש סחורה מאת הנתבעת. ביום 31/10/04 רכש התובע מהנתבעת סחורה בסכום כולל של 3,124 ₪. לאחר שהתובע קבל את השיק, החלו הבעיות, מששלח הוא אנשים בלתי מקצועיים לביצוע העבודה, ביצוע העבודה הוארך וחלף מועד המסירה, עד כי הנתבעת נאלצה להפסיק עבודות שבוצעו על ידה ולשלוח את אנשיה להשלמת העבודה בביה"ח כרמל. חלק מהעבודה שבוצעה על ידי התובע הייתה גרועה, עד כי הנתבעת נאלצה לפרק את המשקופים שהותקנו ולהתקינם מחדש. העבודה שבוצעה על ידי "אלום" מוארכת על ידו כלא עולה על 5,000 ₪. הואיל ו"אלום" חייבת לנתבעת 11,965 ₪ בעת כריתת ההסכם בעל-פה והואיל ועל סכום זה יש להוסיף 3,124 ₪ בגין רכישות, הרי שהתובע נותר חייב סכום של 15,089 ₪. גם אם תשלם הנתבעת ל"אלום" עבור העבודה הקלוקלת שלה בבית חולים כרמל את שווי העבודה שבוצע, עדיין יוותר חוב של 10,089 ₪ של "אלום" כלפי הנתבעת, ובכל מקרה "אלום" לא זכאית לתוספת התשלום של 7,020 ₪. במסגרת חקירתו העיד כי, מהכרטסת ניתן לראות, שהתובע תמיד היה בחובה וגביית הכסף הייתה נעשית באמצעות ביצוע עבודות על ידו. סידור זה היה נוח לשניהם. יחדיו הם עבדו 4-5 שנים, התובע היה לוקח סחורה ואם הייתה לנתבעת עבודה שהתובע יכול לבצעה, היו מבצעים קיזוז. כך עזרו אחד לשני. ההתחשבנות ביניהם הייתה מתבצעת כך, שלכל עבודה היה נקבע המחיר שלה, כפי שכתב התובע בכתב ידו. התובע בצע בעבור הנתבעת הרבה עבודות ולא היו לו טענות ובעיות איתו כמעט אף פעם. הפעם הראשונה שקבל תלונות על העבודה שלו, הייתה בעת ביצוע העבודה בבית-חולים כרמל. אין לו חוו"ד או מסמך מבית חולים כרמל על היקף הנזקים שנגרמו לו. לתובע ניתנו כמה הזדמנויות לתקן את הליקויים עד שהשיק בוטל. לתובע לא נשלחה התראה בכתב בנידון, אולם אין לו כל אינטרס לבטל את השיק ואף פעם לא ביטל שיק לבעל מקצוע שעשה לו עבודה. כתוצאה מליקויים אלו, נפגעו עבודות הנתבעת, הוצאו אנשים מאתרים אחרים לבית חולים כרמל, כדי לפרק חלק מהחלונות שהוא הרכיב ולתקן את הליקויים. הוא יכול להביא לבית-המשפט מפקח של בית-החולים ושל חב' רום גבס, אשר יכולים להעיד על כך. הערכתו כי, התובע בצע עבודה בסך 5,000 ₪ מבוססת על כך שעשה את ערך החיתוך של העבודה וקיזז ממה שהתובע אמור היה לבצע לא בצע. 5. הצדדים הגישו סיכומיהם, התובע ביום 25/2/2007 והנתבעת ביום 1/5/2007. דיון 6. ענייננו בתביעה שטרית, בה נטל ההוכחה מוטל על כתפי הנתבעת להוכיח כי, אין היא חייבת לפרוע את השיקים מחמת כשלון תמורה חלקי או מלא. אקדים ואומר כי, הנתבעת לא עמדה בנטל זה כפי שיפורט ועל כן דין התביעה להתקבל. 7. הנתבעת לא הצליחה להוכיח מה היקף העבודה שבוצע על ידי התובע. בעוד שהתובע טוען כי, לאחר ביטול השיק וכנגזרת מכך הפסקת העבודה על ידו, הותר בפרויקט השני ביצוע עבודה בשיעור של 10%, הצהיר מנהל הנתבעת כי, כאדם מקצועי העבודה שבוצעה על ידי אלום, לפי חישוב הנזקים שגרמו לנתבעת אינה עולה על 5,000 ₪. אין בית המשפט יכול להסתמך על הערכות הנטענות בעלמא, מבלי שמגובות בחוות דעת מומחה, או לכל הפחות מצופה היה מהנתבעת כי תעיד מי מאנשיה או מאנשי בית חולים כרמל, שיעידו כי "אלום" לא בצעה את עבודתה כראוי, איחרה במועד המסירה, וכי הנתבעת נאלצה לתקן את מחדלי עבודתה. לא ברור גם, איזה פרויקטים נכללו בהסכם הקיזוז שבין הצדדים, ומה שווי העבודה בירושלים. הנגזרת של האמור לעיל, שהנתבעת לא הצליחה להוכיח, כי גרסתה לעניין החוב עדיפה על גרסת התובע. 8. משכך פני הדברים, ומשהתביעה הינה תביעה שטרית, ומשלא הוכח כי התובע אינו אוחז כשורה בשטר, אסור היה לנתבעת להורות על ביטול השיק, וכל טענה שלה ביחס לקיזוז או חובות ביניהם הייתה צריכה להיפתר בין הצדדים או להיתבע בבית משפט. יאים הדברים שנאמרו מפי המלומד י' זוסמן, בספרו "דיני שטרות" (מהדורה שישית, הדפסה שנייה), עמ' 348: "ביטול השיק פירושו, ביטול רשותו של הבנק לפרוע את השיק. כלפי הנפרע וכלפי האוחזים הבאים אחריו, אין הביטול תופס ואינו גורע מזכויותיהם. לאמיתו של דבר, לא השיק בוטל, כי אינו ניתן לביטול; בוטלה הוראת הלקוח-המושך הנובעת מהתקשרותו עם הבנק לכבד את השיק. לכן, משלא כובד השיק, מחמת שהמושך ביטל את פקודת התשלום, האוחז רשאי לחזור על המושך ועל המסיבים בשל חילול השיק והודעת הביטול אינה משמשת הגנה בפני תביעתו". סיכומו של דבר, הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי, היה מקום לבטל את השיק, היות והעבודות לא בוצעו כראוי על ידי "אלום", ועל כן דין התביעה להתקבל. סיכומו של דבר 9. הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום, סך של 7020 ₪, נושא ריבית והצמדה מיום 30/10/2004 ועד ליום התשלום בפועל. 10. כן, תשא הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, באופן כולל בסך של 1,500 ₪. 11. ההליכים בהוצאה לפועל ימשיכו כסדרם. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.שאלות משפטיותשיקים