דחיית בקשת מימוש המשכון

המבקשת הגישה בקשה ל"דחיית בקשת מימוש משכון", וזאת מן הטעם, שלאור הוראות סעיף 91 לחוק המקרקעין, אין אפשרות למשכן מקרקעין, אלא על ידי משכנתא. לפיכך, משהתבקש מימושם של מקרקעין, בהתבסס רק על שטר המשכון, ביחס לזכויותיה האובליגטוריות של המבקשת, ומשלא צורף הסכם הפיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל מיום 29.10.1989, התבקש ראש ההוצל"פ להורות על "דחיית בקשת מימוש המשכון".

להלן פסק דין בנושא דחיית בקשת מימוש המשכון:

פסק דין

א.     בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 30.11.2004 (כב' הרשמת כוכבה לוי), אשר דחתה, את בקשת המבקשת ל"דחיית בקשת מימוש משכון ".

ב.     עיקרי העובדות הצריכות לענין
כעולה מטיעוני הצדדים, מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים, במסגרת תיק ה.פ. 671/04, לענין טענות המבקשת בדבר הפרת הסכמי ליווי פיננסי, שנחתמו, ככל הנראה, בין המבקשת והמשיב, ביחס לעבודות בנין ופיתוח שביצעה המבקשת, בפרוייקט בניה, שאינו הפרוייקט הקשור להליכי ההוצל"פ נשוא הבקשה.
עניינה של בקשת רשות הערעור שבפני, בבקשה שהגיש המשיב למימוש שטר משכון, שנחתם על ידי המבקשת, במקביל ובנוסף לעסקות היסוד בין הצדדים.

ביום 29.10.1989 חתמה המבקשת על הסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, בקשר לבנית מבנה על המקרקעין הידועים כחלק מחלקות 55, 56, 67, 72 ,85, 112, 114, 116, 131 בגוש 6484 (כיום חלקה 107 בגוש 7215) באור יהודה (להלן: הפרוייקט").
ביום 26.12.1989 חתמה המבקשת על שטר משכון זכויות ללא הגבלה בסכום, לפיו מושכנו כל זכויותיה בפרוייקט, מכל סוג שהוא, וזאת, להבטחת פרעונם של כל הסכומים, שהמבקשת תהא חבה למשיב.
ביום 21.1.1990 נרשם שעבוד הזכויות בהתאם להוראות סעיף 185 לפקודת החברות, במשרדי רשם החברות.

בחתימתה על שטר משכון הזכויות, חתמה המבקשת על הסכמתה לרישום השעבוד אצל רשם החברות ובלשכת רשם המשכונות. כן התחייבה המבקשת לחתום על כל מסמך הדרוש, על פי דין, לרישומו של שטר המשכון.

המשיב פתח בהליכים למימוש משכנתא, בתיק הוצל"פ 9-04-82521-01, בהתבססו על שטר המשכון.
המבקשת הגישה בקשה ל"דחיית בקשת מימוש משכון", וזאת מן הטעם, שלאור הוראות סעיף 91 לחוק המקרקעין, אין אפשרות למשכן מקרקעין, אלא על ידי משכנתא. לפיכך, משהתבקש מימושם של מקרקעין, בהתבסס רק על שטר המשכון, ביחס לזכויותיה האובליגטוריות של המבקשת, ומשלא צורף הסכם הפיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל מיום 29.10.1989, התבקש ראש ההוצל"פ להורות על "דחיית בקשת מימוש המשכון".

ראש ההוצל"פ דחתה את בקשת המבקשת וקבעה כי:
"מנימוקי הזוכה בתגובתו דוחה בקשת החייבת לעיכוב הליכי מימוש משכון.
בתיק זה מבוצע משכון על זכויות החייבת עפ"י הסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל מיום 29.10.89!
אשר לטענות החייבת בסעיף 2 ג' בירורן אינו בסמכות ראש ההוצאה לפועל"

ג.     ביום 22.9.2005 החלטתי, בהסכמת הצדדים, ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ד.     טענות הצדדים בערעור
טוענת המערערת כי טעה ראש ההוצל"פ בקביעתו, לפיה, די בהגשת שטר המשכון על זכויותיה האובליגטוריות של המערערת, למימושם של המקרקעין גופם.
לענין זה, מוסיפה המערערה וטוענת, כי קיים שוני מהותי בין הזכויות שמושכנו, בהתאם לשטר המשכון, ובין זכויותיה של המערערת בפרוייקט כיום.
המערערת טוענת, כי משלא צורף הסכם הפיתוח לבקשה למימוש המשכון על הפרוייקט באור יהודה, הרי ששטר המשכון אינו מאפשר מימושם של המקרקעין, שכן תוקפו של שטר המשכון הינו על דרך ההפניה בלבד, אל זכויותיהם של המערערים מכח הסכם הפיתוח.
כן טוענת המערערת, כי הסכם המשכון לא נרשם כראוי בלשכת רשם המשכונות, וכי המועד להעלאת טענה זו, לא חלף, חרף העובדה שזכרה של טענה זו, לא בא, בהליך שנוהל בפני הערכאה קמא. זאת, מן הטעם, שטענה זו נסמכה על צרופותיו של המשיב לבקשת רשות הערעור, כמו גם, מן הטעם, שבהעדר רישום, הרי ששטר המשכון אינו ניתן לביצוע, אלא, אך ורק, בדרך של הגשת תובענה מתאימה וקבלת פסק דין על ידי הערכאה המוסמכת.

טוען המשיב כי טענת המערערים לפיה שטר המשכון לא נרשם, אין לקבלה, הן מטעם פרוצדוראלי והן מטעם מהותי.
בפן הפרוצדוראלי - טענה זו לא נטענה בפני ערכאה קמא, ולפיכך, מהווה הרחבת חזית אסורה; מן הטעם המהותי - העדר רישום אינו פוגם בתקפותו של שטר המשכון בין הצדדים הקרובים לעריכתו, אלא, מאיין את תוקפו כלפי צדדים שלישיים. זאת ועוד, טוען המשיב, כי משנרשם מישכון של חברה על פי הוראות פקודת החברות, רואים את המישכון כמשכון שנרשם מכח סעיף 4(3) לחוק המשכון (תקנה 16 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון) תשנ"ד - 1994).
המשיב טוען כי זכויותיו מכח שטר המשכון על זכויות המערערת בפרוייקט, אינן מוגבלות אך לזכויותיה מכח הסכם הפיתוח שנערך עם מינהל מקרקעי ישראל. לפיכך, טוען המשיב, אין כל ממש בטענות המערערת ודין ערעורה להדחות.

ה.     דיון
דין הערעור להדחות.

תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד-1994 , קובעות כי:
16. רישום מישכון של חברה לפי הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, או של אגודה שיתופית לפי הוראות פקודת האגודות השיתופיות, לפי הענין, רואים כרישום גם לפי סעיף 3(4) לחוק, ותקנות 4 עד 17 ,15 ו-18 לא יחולו עליו; לענין רישום כאמור יראו כיום הרישום את היום שבו הוגשה לרשם החברות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי הענין, ההודעה לפי הפקודות האמורות בדבר פרטי השעבוד.

סעיף 17 לחוק המשכון קובע כי:
17.     מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם -
(1)     …;
(2)     במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל;
…"

צודק המשיב בטענתו, לפיה, ההסכם שנכרת בין החייב לבין הנושה, הוא היוצר את מישכונו של הנכס, קרי את שעבודו של הנכס כערובה לחיוב. משנכרת ההסכם, ומשנרשם בהתאם להוראות פקודת החברות, תקף המשכון לכל דבר וענין, בין הצדדים הקרובים לכריתתו, דהיינו, בין הנושה לחייב, וניתן הוא למימוש בהליכי הוצאה לפועל.

מעיון בשטר המשכון (צורף לנספח "ב" לבקשת רשות הערעור), לא מצאתי כל ממש בטענה, לפיה המדובר בהסכם משכון חסר, הערוך על דרך ההפניה בלבד.

לשונו של סע' 6 לשטר המשכון היא:
6.     להבטחת סילוקם המלא והמדוייק של כל הסכומים הנ"ל משעבדים בזה הממשכנים לטובת הבנק וחליפיו -
(א)     בשעבוד קבוע ושוטף מדרגה ראשונה את כל זכויות הממשכנים מכל מין וסוג שהן בפרוייקט ו/או המפעל הנבנה על ידי הממשכנים על נכס המקרקעין המצוי מחלקות 55, 56, 67, 72 ,85, 112, 114, 116, 131 בגוש 6484 באור יהודה (להלן: "הפרויקט") לרבות המפעל, הציוד, הנכסים, הכספים, החובות הפינקסיים, המלאי, הרכוש, הזכויות של הממשכנים כלפי קבלני משנה, מתכננים, ספקים, יועצים, מהנדסים, אדריכלים, הזכויות כולל פירותיהם מכל סוג שהוא ללא יוצא מן הכלל, שיש לממשכנים כעת ושיהיו להם בעתיד בזמן כלשהו בכל אופן ודרך בקשר עם הפרוייקט, לרבות זכויות הביטוח של הממשכנים בגינם, הזכויות על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א - 1961 וכן כל זכות לפיצוי או שיפוי שתהיה לממשכנים כלפי כל מבטח שהוא ו/או צד שלישי בשל אובדן נזק, הפסד או הפקעת רכושם או נכסיהם הקשורים עם הפרוייקט או כל חלק מהם.
..."


עינינו הרואות כי המדובר בשעבוד גורף, של כל זכויותיה של המערערת, על נכס המקרקעין המצוי בחלק מחלקות 55, 56, 67, 72 ,85, 112, 114, 116, 131 בגוש 6484 באור יהודה.
בנסיבות אלו, אין כל מניעה למימושן של זכויות המערערת בפרוייקט, מכח שטר המשכון, כמות שהוא.
זאת ועוד, במקרה זה, זכויותיה של המערערת היו ונותרו זכויות אובליגטוריות בלבד, ולפיכך, אין כל ממש בטענתה, לפיה, אין אפשרות לממש זכויות אלו בהעדרו של שטר משכנתא. משכל זכויותיה של המערערת הינן חוזיות, די לו למשיב בקיומו של שטר משכון על זכויות אלו, כדי להביא למימושו של הנכס.



ו.     סוף דבר

הערעור נדחה.

המערערת תשא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ,שישולמו מתוך הפקדון שהופקד בתיק.

יתרת הפקדון תושב למערערת לידי בא כוחה עו"ד הוס.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון