תגמולי ביטוח משכנתא

להלן פסק דין בנושא תגמולי ביטוח משכנתא:

פסק דין

1.     תביעה זו עניינה תשלום יתרת תגמולי ביטוח, בסך של 475,000 ₪ לפי פוליסת ביטוח חיים (להלן: "הפוליסה") שהוציאה הנתבעת לטובת התובעת ובעלה המנוח, כערובה ללקיחת משכנתא.

2.     התובעת היא אלמנתו של המנוח (להלן:"המנוח") ויורשתו על פי דין.

3.     הנתבעת הנה מבטחת העוסקת בין השאר, בתחום ביטוחי החיים ללקוחות הבנקים למשכנתאות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
4.     התובעת ובעלה המנוח פנו לנתבעת על מנת שהלה תנפיק הפוליסה כערובה ללקיחת משכנתא מבנק לאומי למשכנתאות (להלן:"הבנק").

5.     הגברת שולמית (להלן: שולמית"), אם המנוח, עבדה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו כאחראית צוות במחלקת פוליסות ביטוח חיים אצל הנתבעת, כעובדת שנים רבות אצל הנתבעת, ובהמלצתה פנו התובעת ובעלה המנוח בבקשה לרכוש מהנתבעת את הפוליסה.

6.     אין חולק גם, כי את הצעת הביטוח לפוליסה מילאו הן התובעת ובעלה והן שלומית טרם הועברה ההצעה לחתם מטעם הנתבעת לשם הנפקת הפוליסה. בנוסף, אין חולק כי שולמית ביקשה מסוכן מטעמה של הנתבעת, מר עוזי ניסן, לציין את פרטיו על גבי הטופס, כאשר במעמד זה לא נכחו התובעת או המנוח.

7.     בנוסף, לא קיימת מחלוקת גם על העובדה כי זמן הנפקת הפוליסה מיום קליטת טופס ההצעה לביטוח, היה קצר מהמקובל.

8.     על טופס הצעת הביטוח, תחת הכותרת: "סכום יתרת ההלוואה/ביטוח" נרשמו שני סכומים: האחד, 790,000 ₪ עם קו אלכסוני עליו והשני, 500,000 ₪. סכומים אלו היוו למעשה את סכום הפוליסה המבטחת, במקרה של מות אחד מבני הזוג.

9.     את סכום פרמיית הפוליסה שילמה שולמית ולא התובעת או בעלה המנוח, הסכום נגבה בהוראת קבע מחשבונה הפרטי של שולמית.

10.     ההצעה הראשונה שהוקלדה במחשבי הנתבעת הייתה בסך של 790,000 ₪, אולם סכום זה תוקן כך שביום 1.12.99 הונפקה הפוליסה לטובת התובעת ובעלה, בסכום של 500,000 ₪.

11.     הנתבעת העבירה לבנק שיק בעבור מימוש הפוליסה בסכום של 505,460 ₪ בלבד.

טענות התובעת:
12.     התובעת טוענת כי הצעת הביטוח נחתמה על סכום של 790,000 ₪ בתוספת 10% ולא סכום של 500,000 ₪, חרף זאת הונפקה פוליסה, ללא ידיעתה, בסכום האחרון והנמוך יותר.

13.     בסיכומיה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום התביעה וזאת בעיקר מן הטעמים הבאים: ראשית, תיקון הסכום שנעשה בהצעת הפוליסה, אשר עוגן מאוחר יותר בפוליסה עצמה, לא הובא לידיעת התובעת וכן התובעת והמנוח לא הוחתמו ולא אישרו התיקון. שנית, אדם שזהותו אינה ידועה לתובעת, מטעמה של הנתבעת, אחראי על שינוי הסכום. שלישית, מלכתחילה פנתה התובעת אל הנתבעת על מנת שתונפק פוליסה גבוהה מסך של 500,000 ₪, שכן סכום זה הוצע לתובעת על ידי הבנק, שלא הסכים לאשר סכום גבוה יותר כדרישת התובעת ובעלה. רביעית, טוענת התובעת כי מעולם לא קיבלה הפוליסה לידה, ורק במועד שלאחר פטירת המנוח, גילתה כי מדובר בפוליסה בעלת ערך נמוך יותר, ממה שביקשה לרכוש.

14.     לפיכך טוענת התובעת כי הנתבעת התרשלה ולא פעלה כפי המצופה מחברת ביטוח באותן נסיבות, הפרה חוזה עימה, הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה כלפי התובעת, הפרה את חובת הגילוי ועל כן עליה לשאת בסכום התביעה (המהווה את ההפרש בין הכספים ששולמו לבנק לבין הסכום הנקוב בטופס הצעת הביטוח).

טענות הנתבעת:
15.     הנתבעת טוענת בסיכומיה כי הונפקה פוליסה אחת ויחידה לטובת התובעת והמנוח בסכום של 500,000 ₪ כפי בקשתם העולה מטופס הצעת הביטוח.

16.     הגם שלאחר הנפקת הפוליסה, במהלך התקופה ועד למותו של המנוח, במשך שנים, קיבלו התובעת והמנוח לביתם דוחות המפרטים את סכום הביטוח- 500,000 ₪, מעולם לא פנו התובעת או המנוח בשאלות לעניין סכום הפוליסה.

17.     הנתבעת טוענת כי סכום הפוליסה שונה על ידי שלומית עצמה, אשר הייתה מעורבת בכל ההליך ואף שילמה את הפרמיה, ועל כן מלכתחילה הבקשה כלפי הנתבעת הייתה להנפיק פוליסה בשווי 500,000 ₪ בלבד ולא כפי הנטען על ידי התובעת.

18.     התובעת ידעה ולחילופין היה עליה לדעת, את סכום הפוליסה בסמוך ולאחר הנפקתה שכן הפוליסה הומצאה מאוחר יותר לבנק לשם אישור המשכנתא, התובעת קיבלה דוחות מפורטים במהלך הזמן.

הראיות:
19.     בפני בית המשפט העידו: שולמית, התובעת, מר ניסן עוזי- הסוכן, מר יצחק בסון- סגן מנהל אגף ביטוח חיים מטעמה של הנתבעת. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, טופס ההצעה השנוי במחלוקת ונספחים נוספים לתצהיריהם.

ד י ו ן:
20.      השאלה העיקרית עליה יש ליתן מענה היא, האם מנסיבות המקרה עולה כי התובעת ביקשה מהנתבעת לרכוש פוליסה בשווי של 790,000 ₪ בצירוף 10% או על הסכום הנמוך יותר, על פיו הונפקה הפוליסה הלכה למעשה. הבחינה תהיה אובייקטיבית על סמך הראיות שהוצגו ולא סובייקטיבית לעניין מה התכוונו התובעת והמנוח לרכוש.

21.     מעדותה של התובעת עולה כי למעשה הן התובעת והן המנוח מינו את שולמית, אם המנוח, לטפל ברכישת הפוליסה, אשר כללה גם את הגשת הטפסים במשרדי הנתבעת-
"ש.      מי מילא כאן את הפרטים בפנים, כתב יד של מי זה?
ת.      אני ובעלי.
ש.      זה כתב יד של אדם אחד ולא של שניים.
ת.      הצביע על פרטי המבוטח והלוואה של המבוטח שזה כתב יד של העדה. פרטי המבוטח שלי. מספר ההלוואה שלי. מתחת לזה כתב יד של שולה.
ש.      מתי צלצלה אלייך לקבל את הפרטים?
ת.      איזה פרטים.
ש.      כך נאמר.
ת.      כשהייתי בעבודה".
(עמ' 16 ש' 16-26).

22.     מהדברים הללו עולה כי, לאור ניסיונה הרב, ועבודתה אצל הנתבעת, מונתה שולמית על ידי התובעת ובעלה המנוח, לטפל בהליך רכישת הפוליסה אצל הנתבעת, היא מילאה את פרטי הצעת הביטוח ואף שילמה את הפרמיה. התובעת למעשה לא ראתה את טופס הצעת הביטוח שהועבר לחתם הנתבעת, שכן לא היא העבירה הטופס אלא שולמית עצמה, התובעת לא ידעה מהו גובה הפרמיה בעבור רכישת הפוליסה בכל אחד מהסכומים האמורים ולא הייתה מעורבת כלל בתהליך הרכישה של הפוליסה (כפי שעולה מחקירתה הנגדית).

23.     גם הסוכן שהיה מעורב בתהליך העיד כי-
"ת.      לא פניתי לחברת הביטוח, גם לא פניתי לתובעת ולבעלה.
ש.      לא פעלת כפי שהיית פועל קודם?
ת.      כי ידעתי כי הגברת שולמית אזולאי מטפלת, כל המסמכים אצלה.
ש.      אם לא ראית שהיא העבירה את הצעת הביטוח, כיצד אתה יודע שהיא טיפלה בכל הנושא?
ת.      היא אמרה לי שהיא מטפלת בכל הנושא.
ש.      היא אמרה שהיא פנתה אל סוכן. הכוונה אליך?
ת.      כי בד"כ אי אפשר להנפיק פוליסה לחברת הביטוח ללא סוכן, גם את הטופס של הוראת קבע הרי היא נתנה לי את זה מהחשבון שלה, כי שאלתי מי משלם אז היא אמרה שאני, אז השארתי אצלה את כל הטפסים."
(עמ' 24-25 ש' 16 ואילך).

24.     מדברים אלו עולה כי עדותה של שולמית היא הרלבנטית, שכן הן הסוכן והן התובעת לא היו מעורים בפרטי הטפסים, הרכישה, אופן העברת המסמכים אל הנתבעת, אופן התשלום וסכום התשלום. כל אלו היו מטופלים על ידי שולמית בלבד.

25.     התובעת אף לא ביררה בכל התקופה עובר ולאחר הנפקת הפוליסה, מהו הסכום הנקוב בפוליסה ואף לא ביקשה מנציגי הנתבעת או מהבנק העתק מהפוליסה, עובר למות המנוח.

26.     עדותה של שולמית מעלות תהיות רבות לעניין זה. כך למשל, מחד, שולמית העידה כי, הגם שחתמה על גבי טופס ההצעה את פרטי חשבונה, על מנת שהיא זו שתשא בתשלום הפרמיה, לא ידעה מהו הסכום עליו התחייבה. מאידך, העידה שולמית כי פנתה לנתבעת שכן הפרמיות נמוכות יותר מהפרמיות אותן הציע הבנק-
"ש.      את המומחית, עובדת במחלקה לביטוח חיים, לא שאלת כמה אתה משלם שם, נראה איפה יותר זול?
ת.      ביררתי עם הפרמיה בחברה יותר נמוכה מהבנק אמרו לי כן.
ש.      לא אמרת כמה זה בבנק, מאיפה הם ידעו שבבנק זה יותר גבוה?
ת.      על פי תעריף שהיה להם ביד.
ש.      את לא ידעת כמה הפרמיה הבנק מחייב?
ת.      לא ידעתי. פרמיה קשורה לפוליסה."
(עמ' 5 ש' 16- 20, 25).

27.     וכן כאשר נשאלה כמה שילמה בעבור הפוליסה שרכשה עבור התובעים השיבה שלומית-
     "ש.      כמה הפרמיה עבור הפוליסה הזו?
ת.     עד היום אני לא יודעת. נתתי הוראת קבע וירד בהוראת קבע באופן קבוע, לא בדקתי את הסכום, אין לי אפשרות"
(עמ' 8 ש' 22-24).

28.     אני מקבל את טענותיה של הנתבעת, כפי המפורט בסיכומיה, כי אין כל היגיון בגרסתה של שולמית. מחד שלומית מעידה כי הלכה למעשה, היא הייתה מעורבת בתהליך הרכישה ומאידך אינה יודעת דבר על דרך הנפקת הפוליסה בחברה (חרף העובדה כי עובדת למעלה מארבעים שנים כאחראית במחלקת הנפקת פוליסות ביטוח חיים).

29.     למרות שבתצהיר העדות הראשית מטעמה של שולמית, בסעיף 7, נכתב כי היא מסכימה כי מומחה לכתב יד יבחן האם הסכום הנקוב של 500,000 ₪ נעשה על ידה, לא צרף ב"כ התובעת חוות דעת של מומחה בתחום הגרפולוגיה שיאמת הטענה זו.

30.     על אף האמור עד כה, לא ניתן לקבוע נחרצות כי שולמית הייתה אחראית לשינוי הסכום, כפי הנטען על ידי הנתבעת, יחד עם זאת, על התובעת הנטל להוכיח תביעתה, ולאור העובדה כי לא הוכיחה שאין המדובר בזיוף כתב ידה של שולמית על גבי טופס ההצעה לביטוח, ובהתחשב בעובדה כי שולמית היא זו שהגישה את טפסי ההצעה לפקידה מטעם הנתבעת, הרי שאני קובע כי הבקשה כפי שהופנתה לפקידי הנתבעת, בהתבסס על הראיות, הייתה לרכישת פוליסה בשווי של 500,000 ₪ ולא כפי הנטען על ידי התובעת.

31.     בקלות יכול היה ב"כ התובעת להעיד את הפקידה אשר טיפלה בטופס ההצעה, אשר לה הגישה שולמית את המסמכים. שולמית עבדה שנים רבות אצל הנתבעת בתפקיד בכיר, וידעה את זהותה של הפקידה אליה פנתה. אמנם יכלה הנתבעת גם היא להעיד את אותה פקידה ולהציג באמצעותה טפסים פנימיים רבים, אולם יש לזכור כי נטל ההוכחה הנו על כתפי התובעת, אשר יכלה אף היא לזמן העדה ולדרוש הבהרות ומסמכים לעניין זה, אולם מטעמיה שלה נמנעה מלעשות כן.

32.     יתירה מזו, ניתן להחיל במקרה הנ"ל את דוקטרינת ההשתק על פי סעיף 6 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973, לפיה השתק יכול להיווצר גם מקום אשר צד יכול היה לגלות את העובדות בעצמו אילו נהג בזהירות ובסבירות. יכלה התובעת לטרוח ולבקש העתק מהפוליסה טרם הועברה אל הבנק לשם אישור המשכנתא, יכלה גם לבקש מנציגי הנתבעת עובר למות המנוח לעיין בתנאי הפוליסה יכולה הייתה לברר את עלויות הפרמיה ולבקש משולמית עצמה פירוט תשלומים לעניין זה. עם זאת, עצמה עיניה ולא ביררה תנאי הפוליסה אצל הנתבעת ולו ביום הגשת טופס ההצעה לרכישת הפוליסה.

33.     לו הייתה התובעת מעיינת בפוליסה עם קבלתה או לפחות לאחר הנפקתה ועובר למות המנוח, הייתה מגלה את הסכום הנקוב ויכלה הייתה לבקש שינוי הסכום או הגדלת הסכום למשל.

34.     לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי הנתבעת התבקשה להנפיק פוליסה בסך של 500,000 ₪ ולא כפי הנטען על ידי התובעת. אני מאמין לתובעת כי התכוונה לרכוש פוליסה בשווי של 790,000 ₪ אולם בהימנעותה מלברר את התנאים בפוליסה אותה ביקשה לרכוש, מופעלת כלפיה דוקטרינת ההשתק, והיא נחשבת כמי שקיבלה את החוזה על תנאיו כפי שהוא.

35.     לפיכך, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשאת בהוצאות המשפט, כמו כן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, סכומים אלו ישאו בהפרשי ריבית והצמדה מיום נתינת פס"ד ועל ליום התשלום בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תגמולי ביטוח משכנתא

  2. עיכוב בגרירת משכנתא

  3. ביצוע משכנתא בשטחים

  4. תביעה לביטול משכנתא

  5. הקלה על פרעון משכנתא

  6. ערעור על מימוש משכנתא

  7. ביטול חתימה על משכנתא

  8. אימות חתימה שטר משכנתא

  9. סילוק משכנתא עקב פטירה

  10. שחרור משכנתא לטובת הבנק

  11. אי עמידה בתשלומי משכנתא

  12. תניית שיפוט בשטר משכנתא

  13. החלפת חברת ביטוח משכנתא

  14. ריבית גבוהה מדי במשכנתא

  15. נתבע שלא גרר את המשכנתא

  16. בקשה לביטול מימוש משכנתא

  17. טענת פרעתי במימוש משכנתא

  18. קיזוז חוב משכנתא ממזונות

  19. משכנתא כחלק מתשלום מזונות

  20. צו מניעה זמני מימוש משכנתא

  21. ביטול משכנתא של אישה קשישה

  22. אגרת הוצאה לפועל של משכנתא

  23. תביעת רשלנות - פרעון משכנתא

  24. חתימה על משכנתא עקב אי הבנה

  25. תביעה לרישום משכנתא על דירה

  26. הגנה על נוטלי משכנתאות לדיור

  27. הקבלן פשט רגל - מה עם המשכנתא

  28. פיצוי מוסכם על אי סילוק משכנתא

  29. פסק דין הצהרתי – ביטול משכנתא

  30. רשלנות בנק בהליכי מימוש משכנתא

  31. צירוף צד ג' להליך מימוש משכנתא

  32. נושה מובטח במשכנתא - חוב לעיריה

  33. תביעה להחזר מחצית תשלומי משכנתא

  34. חוק ערבות למשכנתאות, תשי"ב-1952

  35. הצעת חוק הגנה על נוטלי משכנתאות

  36. תקנות ערבות למשכנתאות, תשט''ו-1955

  37. אגרת הוצאה לפועל חוב משכנתא בפיגור

  38. הסכם שמטרתו למחזר הלוואת משכנתא קיימת

  39. תביעת בנק לאומי למשכנתאות נגד ערבים

  40. עיכוב מימוש משכנתא עד להחלטה בערעור

  41. הצעת חוק משכנתאות לזכאי משרד השיכון

  42. חוסר מודעות למהות התחייבות והשלכותיה

  43. אי עמידה בהסדר תשלומים - מימוש משכנתא

  44. פיצוי בשווי התמורה ממכירת דירה במשכנתא

  45. סיכול אפשרות לקבלת משכנתא בעסקת מכר דירה

  46. פקודת חוק המשכנתא (חברות מאושרות), 1940

  47. נקודות זיכוי למשכנתאות בגין לימודים אקדמיים

  48. סיוע בתשלום משכנתא לוותיקי מלחמת העולם השניה

  49. ויתור על יתרת החוב לאחר מכירת דירה - מימוש משכנתא

  50. היום שבו נולדה התביעה מקום בו מדובר בחוב מובטח במשכנתא או במשכון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון