פטור מאגרה בגלל קשיים כלכליים

על מבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט לעמוד בשני תנאים, האחד מצב כלכלי קשה שאינו מאפשר בידו את תשלום האגרה והשני, סיכויי התביעה וכאמור בתקנה 14(ג) ל?÷??? ??? ????? <> (אגרות), תשס"ז-2007

לעניין זה נאמר בע"א 229/89, חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' כי בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד.

להלן החלטה בנושא פטור מאגרה בגלל קשיים כלכליים:

החלטה

1.     המבקש הגיש ביום 19.12.06 תביעה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כנגד המשיבה ובה עתר לחייב את האחרונה לשלם לו את הסך 24,235,994 ₪. נשוא התביעה הוא הפרות נטענות של המשיבה את המוסכם בין הצדדים באי תשלום עמלות כסוכן ביטוח מטעם "מנולייף - מנורה חברה ישראלית לביטוח בע"מ" אשר התמזגה עם המשיבה.

2.     בד בבד עם התביעה הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה, בש"א 1410/06. הבקשה הוגשה רק כנגד היועץ המשפטי לממשלה, ולא גם נגד המשיבה. פרקליטות מחוז דרום שטיפלה בבקשה הגישה את תגובתה המתנגדת לבקשה. בין לבין צירף המבקש תצהיר השלמה בהסכמת הפרקליטות. הבקשה הובאה לפני כבוד השופט אברהם יעקב עת כיהן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט בהחלטתו מיום 6.3.06, בה צוינה התנגדות הפרקליטות לבקשה לפטור מחמת התיישנות ועוד, החליט לפטור את המבקש מאגרה (להלן: "ההחלטה").

3.     המשיבה הגישה בקשה לביטול ההחלטה מהטעם שהיא ניתנה שלא בידיעתה מבלי שצורפה כצד לבקשה האמורה וכן עתרה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית. בית המשפט ביקש את תגובת המבקש ובסופו של יום הורה על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו אשר ידון גם בבקשה בעניין ביטול ההחלטה. בית המשפט אף האריך את המועד להגשת כתב הגנה.

4.     עם הבאת התיק לפניי הוריתי על דיון במעמד הצדדים בנוכחות הפרקליטות אשר למרות שקיבלה זימון לדיון, לא התייצבה. הואיל והתבקשתי לבטל את החלטתו של כב' השופט יעקב, התקיים הדיון לפניי בכשירותי כשופט בפועל. במהלך הדיון הסכים בא כוח המבקש שלא לעמוד על התנגדותו לבקשה לביטול ההחלטה ולפיכך ההחלטה מבוטלת.

5.     הדיון נשוא החלטתי מתמקד איפוא בבקשה לפטור מאגרה, לאחר שהונחה לפני בית המשפט עמדת המשיבה ולאחר חקירת המבקש על תצהיריו.

6.     על מבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט לעמוד בשני תנאים, האחד מצב כלכלי קשה שאינו מאפשר בידו את תשלום האגרה והשני, סיכויי התביעה וכאמור בתקנה 14(ג) ל?÷??? ??? ????? <> (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות").
          לעניין זה נאמר בע"א 229/89, חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', תק-על 89(2) 732:
"בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי...בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד."

עוד אפנה לבש"א 669/94, מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1) 406 , בש"א 7664/99, סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801.)

העדר יכולת כלכלית
7.     המבקש פרש לפני בית המשפט במספר תצהירים תמונה מפורטת על מצבו הכלכלי כמו גם על מצבה הכספי של משפחתו, לרבות היותו גרוש פעמיים, אב ל-4 ילדים, מובטל מעבודה. אמנם התובע פעיל בעמותה אשר במסגרתה הוא נושא הרצאות אך כל זאת בהתנדבות וללא שכר למעט החזר הוצאות בסכומים לא משמעותיים. המבקש רשום כמובטל בלשכת התעסוקה לשם מגיע באופן תדיר לשם רישום וחיפוש מקום עבודה, אך הדבר לא מסתייע לדבריו מחמת גילו המתקדם והעדר מיומנות במקצוע מבוקש וראה דבריו בעמ' 3 שורות 26-27 לפרוטוקול שלא נסתרו.
אמנם כטענת בא כוח המשיבה, על תובע לפעול להשגת מקורות פרנסה ואין הוא יכול לשבת בחיבוק ידים לשם קבלת פטור מאגרה מחמת מצב כלכלי קשה, אך שוכנעתי מחקירת המבקש כי הוא עושה את הניתן במסגרת יכולותיו להשיג מקור פרנסה אך הדבר אינו מסתייע בידו.

נתתי דעתי לתהיות של בא כוח המשיבה באשר ליכולת התובע לקיים את משפחתו מדמי הבטחת הכנסה בלבד וקצבת ילדים המגיעים לסך של כ-3,200 ₪ לחודש אך אין בכך כדי לשנות את המסקנה שאין לתובע מקורות פרנסה נוספים גם אם לכאורה אין בהכנסה החודשית האמורה כדי לספק את צרכי הקיום.

8.     המבקש נשאל באשר למאמצים שעשה על מנת לגייס כספים לתשלום האגרה ממקורות חיצוניים כגון בני משפחה ומוסדות כספיים וגם לכך ניתן על ידו מענה אשר שיכנע את בית המשפט כי הוא עומד בדרישה. לעניין זה אציין כי המבקש העיד שפנה לאחיו על מנת שיסייעו בידו לקבל כספים לתשלום האגרה אך נענה בשלילה במיוחד בהתחשב בכך שהם תומכים בו וכאמור בדבריו בעמוד 4 שורות 2-4 לפרוטוקול. המבקש אף הבהיר שאינו יכול לקבל מימון בנקאי לתשלום האגרה וראה עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול. בדומה השיב המבקש כי העמותה אינה רשאית לסייע לו בתשלום האגרה לפי תקנונה אף אם היו ברשותה מקורות כספיים לכך. לפיכך המבקש עונה על הדרישה של פניה למקורות חיצוניים לגיוס כספים לתשלום האגרה.

9.     לא התעלמתי מטענת בא כוח המשיבה באשר לזכויות המבקש במחצית דירת מגורים בבאר שבע, אך לא ראיתי בטענה כדי לשנות את המסקנה בדבר יכולת דלה של המבקש שאינה מאפשרת בידו את תשלום האגרה. שוכנעתי מהראיות שהמבקש הציג כי אין לו זכויות בדירה כאמור, והוא אף לא פעל להברחת הזכויות כמות שנרמז כדי להימנע ממקור לתשלום האגרה ואבהיר. בחקירתו הסביר המבקש כי את מחצית הזכויות שהיו לו בדירת המגורים בבאר שבע, העביר לגרושתו הראשונה נוכח חוב מזונות כלפיה וכן נוכח אי פירעון תשלומי המשכנתא הרובצת על הדירה וכאמור במפורש בנספחים לתצהיר התגובה לבקשה לביטול ההחלטה (נספח ה' לתצהיר התגובה של התובע לבקשה לביטול ההחלטה) אשר לא נסתר. גם נתתי דעתי לתהיות השונות עליהן הצביע בא כוח המשיבה כגון העובדה שהמבקש מתגורר עם גרושתו השנייה תחת אותה קורת גג וכדומה. עם זאת, היו בפי המבקש הסברים לכל אותן תהיות, גם אם לעתים דחוקים, כגון הצורך לצמצם את הוצאות המשק המשפחתי ואחרים, אך בית המשפט אינו יכול לדחות הסברים אלה, ובמיוחד כל עוד לא הובאו ראיות לסתור, במיוחד שעסקינן בבקשה של פטור מאגרה.

מהאמור שוכנעתי איפוא במידה הדרושה כי המבקש נעדר רכוש היכול לשמש מקור לתשלום האגרה והוא עומד איפוא במבחן הראשון.

סיכויי התביעה
10.     משוכה נוספת שעל המבקש לעבור היא בחינת סיכויי התביעה. יפים בהקשר זה דברי בית המשפט העליון בבש"א 1236/91, מאור חיים נ' מדינת ישראל ו-3 אח', תק-על 91 (2) 192:
"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להישקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה."

ההלכה נוטה לקולא ביחס למבחן זה. בבדיקת סיכויי התביעה, כל שעל בית המשפט לבחון בשלב זה הוא האם קיים סיכוי לכאורה להצלחת התובענה. אין נכנסים בשלב זה לעובי הקורה, ואין עוסקים בקביעת מהימנות או בממצאים עובדתיים. שאלת סיכויי התביעה נלקחת בחשבון, תוך שבית המשפט בוחן האם לצד חסרון הכיס המוצג בבקשה, קיים גם סיכוי ממשי לתביעה או לנימוקי הערעור. אפנה בהקשר זה לבש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד (2) 383:
"לעניין פטור מאגרה ומעירבון הגישה היא מקילה, ודי להראות שיש סיכוי כלשהוא לזכות בערעור ולו גם סיכוי קלוש".
                    (ההדגשה אינה במקור-א.א.)

דברים דומים נקבעו בב"ש עליון 14/86 פרחאן סלחאת נ' עיריית שכם ואח', פ"ד מ(2
350:
          "די להראות שקיים סיכוי כלשהו לזכות בערעור, ואפילו סיכוי קלוש,ושנימוקי הערעור אינם מופרכים מעיקרם ואינם מבוססים על אדני שווא."
מן הכלל אל הפרט
11.     לא ניתן לומר כי התביעה נעדרת עילה בהתאם למבחנים החלים על בקשה לפטור מאגרה;

לעניין זה, הציג המבקש הסכם בינו לבין המשיבה מיום 18.1.98 לפיו הוא מונה כסוכן ביטוח של המשיבה שבו הוסכם על תקופת התקשרות בת שנה אחת, היקף פעילות, עמלות ועוד. המבקש טוען כי סוכם בינו לבין מר כהן מנהל המשיבה בדרום כי הוא יהיה זכאי לתגמול בגין הכשרת סוכני משנה ופעל בהקשר זה להכשיר את אחיינו, תמורת זכאות המבקש לעמלה בשיעור של 10% מרפרודוקציות של האחיין למשך שנתיים ובנוסף סכום של 1,500 ₪ עבור השתתפות בהוצאות משרד המבקש. אין ברשות המבקש את הסכום בכתב שנחתם בעניין והוא מציג בשלב זה דף חישוב בכתב יד של מר כהן באשר לתמורה לה הוא זכאי עבור לשנת 1999. לעמדת המבקש, נחתם בינו לבין המשיבה הסכם נוסף, שאף הוא אינו ברשותו לפיו תקופת ההתקשרות בינו לבין המשיבה הינה ל 3 שנים עד סוף שנת 2000, בהיקף פעילות מסויים ואשר בגינה הוא יהיה זכאי למקדמות על בסיס שלא יפחת מ 20,000 ₪ לחודש בצירוף מעמ, מענקים ועוד. עוד נטען על הסכמות בכתב בין הצדדים באשר לפעילות המבקש ביחס לסוכני המשנה והמגיע לו בגין כך. הסכמות שאף אותן אין ברשות המבקש. המבקש טוען כי פעל בהתאם למוסכם, שכר משרדים, השקיע בריהוט, עובדים ועוד. לעמדת המבקש הוא עמד ביעדים המוסכמים תוך צירוף אלה של סוכני המשנה שגוייסו על ידו. בהמשך נטען כי המשיבה מסיבה לא ברורה הפסיקה להעביר לו מקדמות המגיעות לו מחודש פברואר 1999, ואף לא ביצעה את ההתחשבנות המתחייבת בהתאם למוסכם בין הצדדים. כתוצאה מכך הוא נקלע לקשיים, לא עמד בהתחייבויות השונות, נרדף על ידי נושים, התמוטט נפשית ופיזית ונותר חסר כל, תוך שהתא המשפחתי קרס אף הוא.

באשר לסכום התביעה מפרט המבקש מספר ראשי נזק, אשר רובם ככולם הם אומדנים בלבד. במסגרת זו, המענק בגין אחיינו, תשלומים בגין סוכני משנה אחרים, אי תשלום מענק בגין העמידה ביעדים, אי תשלום בגין פרסים, עמלות רכישה דמי ניהול ועוד כאשר כל אלה מסתכמים במיליוני שקלים.
במיוחד יושם לב כי המבקש טוען כי שיעור השתכרותו החודשי אילו היה ההסכם נמשך, היה הולך וגדל במהלך השנים ולכן הוא היה משתכר סך של 70,000 ₪ לחודש עד גיל 70 ובהוון סך כולל של 19,177,620 ₪.
עוד עותר המבקש לחייב את המשיבה בתשלום בגין לשון הרע בסך של 400,000 ₪ , הפסד מחצית הדירה, חיובי שכר דירה ועוד בסך של 200,000 ₪.

12.     המשיבה חולקת על עמדת המבקש, וסבורה כי התביעה מופרכת על פניה, נעדרת סיכויים, התיישנה ולמצער ברובה, תוך שמפנה לכך שהמשיבה עצמה הגישה תביעה נגד המבקש בגין חוב של כ 400,000 ₪.

13.     סבורני כי כתב התביעה אינו מגלה סיכויים רבים, זאת בעיקר נוכח העדר מסמכים
שאמורים היו להמצא ברשות המבקש. כך מצופה שסוכן ביטוח המטפל בפוליסות, בעל משרד, יחזיק ברשותו את ההסכמים בינו לבין חברת הביטוח. העדרם של אלה, לא כל שכן הכחשת המשיבה את קיומם עומד למבקש לרועץ, שכן בהעדרם תועמד גרסתו אל מול גרסת המשיבה, דבר שיקשה על המבקש. עם זאת, אין בהעדרם של המסמכים האמורים כדי לאיין לחלוטין את סיכויי התביעה, שכן בית המשפט יכול להשתכנע בקיומם של אלה, גם בהעדרם.

זאת ועוד, ההסכם עם המבקש היה מוגבל לשלוש שנים ואין כל וודאות כי הוא היה נמשך כנטען על ידי המבקש.

מעל ומעבר, יש ממש בעמדת המשיבה לפיה חלק לא מבוטל מעילות התביעה וביחס לסכומים לא מבוטלים התיישן ביחס לתקופה שקדמה ליום 1.2.99, וכמפורט בסעיף 71 ואילך לעמדת המשיבה. אמנם המבקש טען כי ההתחשבנות באשר לחלק הסכומים מגיעה לו רק בשנה שלאחר מכן, וכאמור בסיכומי בא כוח כמו גם סעיף 26 ואילך לתגובתו, אך גם אם יש ממש בטענה, עדיין סכומים ניכרים התיישנו.

קלישות סיכויי התביעה ניתן למצוא בראשי הנזק בכלל ובהפסד הכנסות לעתיד בפרט. לעניין זה הפריח המבקש סכומים דמיוניים ללא כל אחיזה, ללא כל תימוכין ולו בראיות מכלי שני כגון תצהיר של מי מהמעורבים כגון אחיינו או חוות דעת, במיוחד נוכח טענות המשיבה. מודע אני להלכה שצוינה לעיל כי בית המשפט אינו בודק לפני ולפנים את סיכויי התביעה בהליך של פטור מאגרה, אך פטור בלא כלום לא ניתן. מצופה כי המבקש ימציא לבית המשפט ולו ראיות קלושות על מנת שבית המשפט יתרשם שיש סיכויים כלשהם להצלחת התביעה.

המבקש לא השכיל להצביע על זיקה בין העובדות הנטענות ביסוד התביעה, לבין מרבית הסכומים הנתבעים. בראש וראשונה הפסד השתכרותו בעתיד. סכום זה,אובדן רווח עתידי, נתבע בעלמא וללא כל ביסוס בראיה תומכת. במיוחד נכון הדבר שלפי המסמך היחיד שברשות המבקש ההסכם הגיע לידי סיום בחלוף 3 שנים,דהיינו עד סוף שנת 2000, אשר בהן היה המבקש צפוי לקבל עמלות. המבקש לא הציג כל ראיה ולו קלושה לבסס את הטענה לפיה הוא היה זכאי לעמלות גם לתקופה שלאחר תום ההסכם. (בהקשר זה ראה דברי כב' השופט רובינשטיין בע"א (י-ם) 4773/95 מנורה נ' מדיה סוניק מערכות מולטימדיה בע"מ). אמנם המבקש מפנה לכתבות לפיהן סוכני ביטוח שפורשים מתקבלים לעבודה בבנקים בתנאים מפליגים, אך לא אוכל ליתן לאלה משקל ניכר.

בנסיבות אלה לא ראיתי מקום ליתן פטור מאגרה ביחס לסכום זה.

גם באשר ליתר הסכומים הנתבעים קיימים קשיים; מעבר להתיישנות חלקם, כנטען לעיל, לא הביא המבקש בחשבון את ההוצאות שהיה עליו להוציא לשם קבלת הסכומים המגיעים לו.

בבחינת כלל הטענות הגעתי למסקנה כי יש לאפשר למבקש פטור בחלק מהסעדים באשר למגיע ביחס לסוכני המשנה לרבות אחיינו, תוך הבאה בחשבון של טענות ההתיישנות, העדר מסמכים התומכים בטענה, בשים לב להוצאות שהיה על המבקש להוציא לקבלת ההכנסות האמורות.

המבקש גם לא הניח תשתית מספקת לעניין תביעת לשון הרע כמו גם הפסד הדירה ודמי שכירות ומכל מקום גם הסכומים הנתבעים נעדרי אחיזה. לעניין זה אוסיף כי המבקש צרף לבקשה תצהיר של בא כוח גרושתו דאז ממנו עולה כי הפיגור בתשלומי המשכנתא החל ששה חודשים עוד בטרם ההפרה אותה מייחס המבקש למשיבה ומכאן קלישות סיכויי קבלת הטענה לפיה מקור הפיגורים הוא בהפרות המשיבה.

עוד מביא אני בחשבון לעניין סיכויי התביעה את השיהוי בהגשתה העומד בעוכרי המבקש לרבות הנזק הראייתי שנגרם למשיבה עקב כך.

במכלול השיקולים האמורים הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן למבקש פטור בסך של 2,250,000 ₪ ואילו על יתרת המגיע מחוייב המבקש לשלם אגרת בית משפט לפי הסכום הכספי.

לפיכך, על המבקש לשלם עד ולא יאוחר מיום 1.9.08 את האגרה המגיעה כמתחייב מהתוצאה דנן. לא יעשה כן, יופחת סכום התביעה לגבול הפטור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרת פינוי אשפה

  2. אגרת מבני ציבור

  3. ביטול פטור מאגרה

  4. אגרת הנחת צינורות

  5. "לצרכי אגרה בלבד"

  6. פטור מאגרה בית משפט

  7. פטור מאגרה בשל סכום גבוה

  8. בקשה להורות על תשלום אגרה

  9. פטור מתשלום אגרת בית משפט

  10. ביטול החלטה על חיוב באגרה

  11. אגרת שמירה אישור שר הפנים

  12. פטור מאגרה בגלל קשיים כלכליים

  13. מרוץ הסמכויות - אי תשלום אגרה

  14. הפסקת תביעה בגין אי תשלום אגרה

  15. מחיקת התביעה בשל אי תשלום אגרה

  16. החזר אגרה עקב הקטנת סכום התביעה

  17. ביטול דרישה לתשלום אגרת בית משפט

  18. תקנות הדיינים (אגרות), תשי''ז-1957

  19. צו אגרות (תשלום בבולים), תש"ך-1960

  20. פטור מאגרת בית משפט משיקולים כלכליים

  21. תקנות הארכיונים (אגרות), התשמ''ב-1982

  22. תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס''ז-2007

  23. פטור מאגרת בית משפט תביעה בסך 100 מיליון

  24. החזר אגרה ששולמה מכיסו של עו''ד עבור הלקוח

  25. צו אגרות (תשלום בבולים) (מס' 2), תש"י-1949

  26. תקנות בתי-הדין השרעיים (אגרות), תשכ''ח-1968

  27. תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה), התשנ''ג-1992

  28. צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים), תשל"ט-1979

  29. תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות), תשי''ז-1957

  30. תקנות בית המשפט (שעת חירום) (אגרות), תשכ''ז-1967

  31. בקשה לביטול החלטה המוגשת באיחור מחייבת בתשלום אגרה

  32. חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995

  33. תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות), תשל''ג-1972

  34. תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ''ו-1996

  35. תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס''ו-2006

  36. תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות - קבלת מידע מאת רשות מס

  37. תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים), התשמ''ד-1984

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון