נטל הראיה ביטוח שריפה

חלוקת נטל השכנוע והראיה, בתביעות שעניינן שריפה ומועלית בהן טענה לפי סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981, מוטלת תחילה חובה על המבוטח להוכיח כי הרכוש המבוטח התכלה באש. ואם הוכיח זאת, או אז הנטל להוכיח כי המבוטח, או מי מטעמו, היה מעורב בהצתה מוטל על המבטח. זו אף גישת הפסיקה (ראה: ע"א 391/89 וייסנר אורית נ' אריה חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(1)837 (1993)).

גישת הפסיקה לעניין זה הינה, שדי שחברת הביטוח תטה את הכף לטובת טענתה על-פי מאזן ההסתברויות, על-מנת שבית המשפט ישתכנע ויקבל את גירסתה (ראה: ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589 (1986)). כן פסק בית המשפט העליון, כי הטיית הכף יכול ותיעשה אף באמצעות ראיות נסיבתיות, כל עוד אלו משתלבות ומצטלבות עם עובדות המקרה הספציפי (ראה: דנ"א 7709/01 נ.ס.נ.ר. ייצור ושיווק נ' מנורה חברה תק-על 2002(2) 530 (2002)).


להלן פסק דין בנושא מעורבות מבוטח בהצתה - נטל הראיה ביטוח שריפה:

פסק דין

פתח דבר

זהו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט השלום בפתח-תקווה (כבוד השופט נחום שטרנליכט), בת"א 6423/02 שניתן ביום 08.12.05. בית המשפט קמא קיבל את גרסת המשיבה, לפיה היה המערער מעורב בהצתת הטרקטור שבבעלותו. לפיכך קבע בית המשפט, כי המשיבה פטורה מתשלום תגמולי הביטוח למערער, על-פי פוליסת הביטוח אשר הוציאה עבורו. על-כך ערעור זה מוגש לפנינו.

עיקרי העובדות הנדרשות לעניינו

1.     המערער (להלן: "המבוטח") הינו הבעלים של טרקטור מסוג וולו L120Bשמספרו 596378 (להלן: "הטרקטור"). המשיבה בערעור היא חברת ביטוח (להלן: "חברת הביטוח" או "המבטחת") אשר ביטחה את הטרקטור בפוליסה לביטוח צ.מ.ה. (ציוד מכאני הנדסי) שמספרה 100-03-07-005435, לתקופה מיום 01.05.2001 ועד ליום 30.04.2002 (להלן: "הפוליסה").

2.     ביום 09.04.02 בשעה 21:51, התקבלה באיגוד ערים השרון שירותי-כבאות והצלה (להלן: "מכבי-אש"), הודעה על שריפת טרקטור ברחוב האנפה 10, במושב עין שריד (להלן: "האירוע"). בשעה 21:53 הודיע מכבי-אש למשטרת כפר-סבא על השריפה. מדור חקירת שריפות של מכבי-אש ערך חקירה במקום האירוע, והמציא למשטרת כפר-סבא דו"ח כיבוי. דו"ח זה קובע, כי לאור הממצאים שנמצאו בזירת האירוע, קיימת אפשרות סבירה ביותר ששריפת הטרקטור אינה מקרית. חברת הביטוח, שאף לה הומצא הדו"ח האמור, דחתה את תביעת המבוטח לקבלת תגמולי הביטוח בגין האירוע, בטענה, כי במצב דברים בו "קיים חשד סביר למעורבות המבוטח בהצתת הטרקטור שבנדון", כמצויין בדו"ח הכיבוי של מכבי האש, היא פטורה ממתן פיצוי כלשהו למבוטח. המבטחת תמכה החלטתה בהוראת סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981, הקובעת- "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחובתו". המבוטח, אשר לא השלים עם סירובה של המבטחת לפצותו, תבע את חברת הביטוח בבית-משפט השלום בפתח-תקווה.

טענות הצדדים בפני בית המשפט קמא

3.     לטענת המבוטח, לא הייתה לו כל מעורבות או נטילת חלק בגרימת השריפה לטרקטור שבבעלותו, ואף לא הזדמנות או מניע לעשות כן. שכן, ביום קרות השריפה הוא שהה בביתו שבמושב פרדסיה, המרוחק ממקום האירוע. על האירוע נודע לו מאחותו שטילפנה לביתו בין השעות 21:30 ל 21:45 ומסרה לו את ההודעה כי הטרקטור שבבעלותו עולה באש. כן טען המערער, כי בהגיעו למקום השריפה, שירותי הכיבוי וההצלה כבר היו נוכחים במקום ופעלו לכיבוי השריפה. כל אלו, לשיטתו, ראיות התומכות בטענתו, כי לא הייתה לו הזדמנות לקחת חלק בהצתת הטרקטור. עוד טען המערער, כי לאחר כיבוי השריפה על-ידי שירותי הכיבוי נסע למשטרת כפר סבא והגיש תלונה. הוסיף וטען המערער, כי למחרת היום הייתה מתוכננת לו עבודת עפר חשובה, אשר לשיטתו עומדת בניגוד להיגיון שהיה לו אינטרס אישי וכלכלי לשריפת הטרקטור.

לטענת המבוטח, סירובה של חברת הביטוח לפצותו בגין הנזק הישיר שנגרם לו, הינה חסרת תום-לב, מנוגדת לפוליסת הביטוח שהוציאה עבורו ובלתי-חוקית. זאת כיוון, שהאירוע היה מכוסה על-פי פוליסה בת-תוקף בזמנים הרלוונטיים אשר הוצאה מטעם המבטחת. הוסיף וטען המערער, כי היעדר תום-ליבה של המבטחת בולט ביתר שאת, נוכח העובדה ששיתף פעולה באופן ממשי וכן עם חוקרי המשיבה ואף מוכן היה כי אמינות טענותיו תיבחן בבדיקת פוליגרף. לבסוף טען המערער, כי לשיטתו, הסיבה שגרמה לשריפת הטרקטור היא, כשל במערכת החשמלית ולא סיבה אחרת.

4.     טענות המבטחת הן כדלהלן: מכלול הנסיבות האופפות את האירוע מצביעות כי למערער חלק בהצתת הטרקטור. ראשית ובניגוד לטענת המערער, המערער פנה להגיש את תלונתו בתחנת המשטרה רק ביום 09.05.2002, היינו - כחודש לאחר קרות האירוע, ולא באופן מיידי, כפי שהיה נוהג "אדם סביר" בנסיבות העניין. שנית, נגבתה עדות מאדם הגר בסמיכות למקום האירוע, לכך שהמערער היה נוכח במקום האירוע עובר להגעתו של צוות כיבוי-אש, ולא לאחריה, כפי שהצהיר. שלישית, המבוטח סירב לשתף עימה פעולה בקשר לחקירה שניהלה אודות התרחשות האירוע, ונמנע להיפגש כנדרש עם נציגי המבטחת, שמטרתם הייתה לברר עימו את פרטי האירוע. לא זו אף זו, המבוטח התנה את בדיקת הפוליגרף בתנאים לא סבירים, וביקש לתחום אותה לשתי שאלות בלבד ובהתאם לניסוח מראש שייערך על ידו. רביעית, מדו"ח בלתי-תלוי שנערך על-ידי חוקרי השריפה מטעם מכבי האש, הועלתה הסבירות כי השריפה נגרמה בשל הצתה בזדון, תוך שימוש במאיצי-אש ולא כתוצאה מהתלקחות מקרית. לסיכום, טענה המבטחת, כי מכלל הראיות והנסיבות, פרי חקירה מאומצת של גורמים שונים ונפרדים, בתוכם חוקרי מכבי האש, עולה כי הטרקטור נשרף עקב הצתה בזדון בה היה מעורב המבוטח, ולא כתוצאה מכשל חשמלי, כנטען על-ידי המערער.

החלטת בית המשפט קמא

5. בית המשפט מיקד את המחלוקת בין הצדדים, ודן בשאלה מהי הסיבה שגרמה לשריפת הטרקטור? האם כשל חשמלי, כעמדת המבוטח, או שמא מדובר בהצתה מכוונת בה המערער היה מעורב, כטענת המבטחת?

לצורך מענה על שאלה זו העידו מטעם המבוטח שלושה עדים: המבוטח עצמו; יוסף בן חמו (אביו של המבוטח); ומר יעקב ריטוב, מומחה לחקירת שרפות. מטעם המבטחת העידו: מר משה קלדרון, חוקר מכבי האש שבדק את סיבת הדליקה; מר שלמה מאור, חוקר שריפות מטעם המשיבה; מר רפי סיטון חוקר; ומר חביב בן לולו, עד המתגורר בסמיכות למקום האירוע.

בית-משפט קמא ניתח באופן מעמיק ומפורט את הדין החל בסוגייה שלפניו, ואף שלא התעוררה מחלוקת לעניין נטל השכנוע, חידד את הדיון בשאלה זו, תוך סקירת שלושת הגישות שהובאו בפסיקת בית המשפט העליון (ראה: רע"א 143/98 מחמד דיב נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח, פ"ד נג(1) 450 453 (1999)). כן ציין בית-משפט קמא, כי במקרים בהם מדובר בנזקי אש, כמו במקרה דנן, דעת הרוב היא, כי על המבוטח להוכיח את קרות האירוע, היינו - ששריפה כילתה את רכושו, ועל המבקש לשלול את זכאותו של המבוטח לקבלת פיצוי, קרי, המבטח, מוטל נטל ההוכחה להראות כי ההצתה אירעה בשל הצתה זדונית בה המבוטח לקח חלק. בית המשפט קבע, כי אין מחלוקת שהטרקטור אכן נשרף. לפיכך קבע, כי הוכח קיומו של "אירוע ביטוחי". כעת משהמבטחת מסרבת לשלם את תגמולי הביטוח, עליה להוכיח כי השריפה אירעה בשל הצתה זדונית שבה היה מעורב המבוטח.

הוסיף בית המשפט וקבע, כי המבטחת עמדה בנטל השכנוע ובמאזן ההסתברויות לטובת גירסתה, כי הטרקטור אכן הוצת, והמבוטח היה מעורב בהצתה. וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן: בית המשפט התרשם מחוות-דעתו הבלתי-תלוייה של חוקר השריפות מטעם מכבי האש, מר משה קלדרון, שנערכה במהלך התרחשות האירוע. מר קלדרון מציין, כי "קיימת אפשרות סבירה ביותר ששריפת הטרקטור אינה מקרית", וכן מעדותו בפני בית המשפט, לפיה שלל את האפשרות, כי השריפה אירעה כתוצאה מכשל חשמלי. מר קלדרון קבע באופן פוזיטיבי, כי הבדיקה שנערכה על-ידי מכבי האש מצביעה על הימצאותם של מאיצי-אש, ועל אפשרות כמעט ודאית של הצתה.

כן התרשם בית המשפט מעדותו של מר שלמה מאור, המומחה מטעם הנתבעת, אשר שלל את האפשרות שהשריפה אירעה בשל כשל במערכת החשמל. זאת, לאור העובדה, כי זרם החשמל במערכת הטרקטור נוטרל על-ידי המבוטח עצמו באמצעות מפסק ראשי וכן, לאור חלוף הזמן הרב והיעדרה של סמיכות זמנים, בין מועד החניית הטרקטור בשעות הצהריים לבין מועד קרות השריפה, שאירעה רק בשעות הערב המאוחרות. כן קבע המומחה בחוות-דעתו, כי לוח החשמל נמצא עם סימני-חריכה חיצוניים ולא נראו בו סימנים היכולים להצביע על התפתחות האש ממנו. עדויות אלו לא נסתרו בחקירה נגדית שערך בא-כוח המבוטח. מאידך גיסא, בית המשפט דחה את קביעותיו של המומחה מטעם המבוטח, מאחר והם לא לוו בהסבר כלשהו, באשר לגורמים אפשריים שגרמו לאותו כשל חשמלי נטען והיו תמוהות, במיוחד לאור עדותו של המבוטח, לפיה הטרקטור היה מתוחזק היטב, ומפסק זרם החשמל הראשי היה סגור. כן בחוות-דעתו לא התייחס המומחה מטעם המבוטח לחוות הדעת הנגדיות של עמיתיו, לפיהם מדובר בהצתה ולא בכשל חשמלי, וזאת למרות שניתנה לו הזדמנות לכך.
בית-משפט קמא הוסיף, כי התנהלותו של המבוטח לאחר קרות האירוע, מעוררת אף היא שאלות פתוחות. שכן, בניגוד להתנהגות טבעית בה היה נוהג אדם במצבו, היינו - פנייה מיידית למשטרה לצורך הגשת תלונה על נזק שנגרם לרכושו, המבוטח מצא לנכון לעשות זאת רק כחודש לאחר המקרה. בית-משפט קמא דחה את טענותיו של המבוטח, על-כך שלא ידע את משמעות הגשת תלונה במשטרה, וכלשונו: "את המשמעות של הגשת תלונה לא הבנתי עד לרגע פגישתי את עורך הדין פסקא", שכן, הדבר מנוגד לכללי ההיגיון. לא זו אף זו, אף טענתו של המערער לכך שלמחרת יום קרות האירוע הייתה מתוכננת לו עבודה חשובה אצל קבלן עבודת עפר, נסתרה בעדותו של הקבלן עצמו. אשר הוזמן ליתן עדות ומעדותו עלה כי אינו מכיר כלל את המערער.

6.     לעניין טענת ההזדמנות - הן לאור העובדה כי המבוטח בחר שלא להעיד את אחותו, שלטענתו היא זו אשר הזעיקה אותו למקום האירוע, ואף לא את אשתו, שיכלה הייתה להעיד על מקום הימצאותו של המבוטח עובר לתחילתה של השריפה. הן לאור עדותו של העד מר חביב בן לולו, הגר בשכנות למקום האירוע, אשר העיד בפני החוקר מר רפי סיטון, כי ראה את המבוטח נוכח במקום האירוע עוד בטרם הגיעו כוחות הכיבוי והמשטרה, והן בצירוף מכלול הראיות בתיק, דחה בית המשפט את טענתו של המבוטח, לפיה לא הייתה לו הזדמנות להצית או לקחת חלק בהצתה של הטרקטור.

טענות הצדדים בערעור

7.     ערעור המבוטח

א. לטענת המערער, בית-משפט קמא שגה בכך, שקיבל את טענת המבטחת על בסיס ראיות נסיבתיות בלבד. לשיטתו, לאור חומרת הטענות שהועלו כנגד המבוטח, נטל השכנוע שהיה מוטל על המבטחת, לצורך הוכחת טענתה בדבר מעורבות המבטח בהצתה, הינו ברמה "מוגברת". קרי - מידה הנעה בין רמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי לבין זו הנדרשת במשפט פלילי, ולא היה די להסתפק בראיות נסיבתיות.

ב. שגה בית-משפט קמא בכך, שהשתית את מסקנתו על מסקנות שבהיגיון, ללא התייחסות לחלק מן העדויות והראיות שהוצגו לפניו. זאת בניגוד לחובתו לעשות כן כערכאה ראשונה. כן טעה בית המשפט, בכך שייחס את תשובותיו של העד בן לולו לשאלות שנשאל בחקירה נגדית, בעוד שתשובותיו ניתנו בחקירה ראשית, כיוון שחקירה נגדית מעולם לא נערכה.

ג. טעה בית-משפט קמא, בכך שלא קבע באופן פוזיטיבי מה מקור השריפה שפרצה. אלא, קבע כי על-פי מאזן ההסתברויות, המערער היה מעורב בהצתת הטרקטור. טעות זו מהותית במקרה דנן שכן, פוליסת הביטוח הורחבה, והיא כוללת גם מקרי-זדון. היינו - במקרה בו הטרקטור הוצת, ולא על-ידי המערער, אז גם אז המערער זכאי לפיצוי כלשהו, גם אם מופחת, והכול לפי הקבוע בפוליסה.

ד. טעה בית-משפט קמא, שהעמיד לרועץ את אופן התנהלות המערער, בכך שהגיש תלונה במשטרת ישראל כחודש לאחר קרות האירוע. שהרי, אין כל מקור נורמטיבי המטיל חובה להגיש תלונה במשטרה מיד לאחר התרחשות האירוע.

ה. מלין בא-כוח המבוטח כנגד אופן התנהלות בית-משפט קמא. דחיית מועדי שמיעת הראיות לתקופות קצובות, וקטיעת מהלך הדיונים, היו ללא כל סיבה ופגעו בניהול הליך תקין. כן מלין בא כוח המערער, על גילויי עוינות מצידו של כבוד השופט נחום שטרנליכט לאורך המשפט. זאת, לשיטתו, לאור העובדה שבא כוח המבוטח ערער על החלטתו בתיק אחר, וערעורו נתקבל.

8.     ערעור המבטחת

א.     המבטחת סומכת ידיה על החלטת בית-משפט קמא ומבקשת להדגיש, כי ערכאת הערעור לא נוטה אלא במקרים חריגים להתערב בממצאים של עובדה, מומחיות ומהימנות שנקבעו על-ידי בית המשפט קמא. לשיטתה, מקרה זה אינו בגדר אותם מקרים חריגים ועל-כן מבקשת היא, כי בית-משפט זה לא יתערב במקרה דנן בממצאי הערכאה דלמטה.

ב. בהתייחס לנטל הראיה - המבטחת נסמכת על הגישה שאושרה בפסק-דינה של השופטת עדנה ארבל, בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2004(1), 674 (2005), לפיה נקבע, שרמת ההוכחה הנדרשת להוכחת הטענה כי האש נגרמה במתכוון על-ידי המבוטח או בידיעתו, היא על-פי מאזן ההסתברויות. אף שנקבע כי יש להביא ראיות בעלות משקל מוגבר, במצב בו המבטחת מייחסת למבוטח ביצוע עבירה פלילית בהתדיינות אזרחית, די למבטחת לשכנע כי כך היה, ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות לטובת גירסתה, ולא ברמה גבוהה יותר.

ג. לטענת המבטחת, התקיימו במקרה דנן, בנוסף לראיות הנסיבתיות שהוצגו בפני בית המשפט קמא, נסיבות עובדתיות המחשידות את המבוטח במעורבות בהצתה. לגבי עובדות מחשידות אלו גישת הפסיקה היא, כי השתלבותן בראיות הנסיבתיות מעבירה את נטל ההוכחה לצד הטוען כי לא הייתה לו מעורבות בביצוע ההצתה (ראה: דנ"א 7709/01 נ.ס.נ.ר ייצור ושיווק נ' מנורה חברה, תק-על 2002(2), 530, 532 (2002)). היסוד הראשון, הינו המניע. לפי יסוד זה, מניעו של המערער לשרוף את הטרקטור הינו מניע כלכלי טהור. הוכח, כי הוצאות אחזקת הטרקטור שנשרף היו גבוהות ביותר. מנגד, הכנסתו של המערער לצורך פרנסת משפחתו, המונה ארבע נפשות עובר ליום האירוע ועל בסיס דו"ח שומה לשנת 2001, הייתה כ- 4,700 ש"ח . היסוד השני הוא, יסוד ההזדמנות. למבוטח הייתה הזדמנות להצית את הטרקטור. הטרקטור שהה בקירבת מקום מגוריו והיה לו הזמן והשהות להצית את הטרקטור (ראה: ת"א (מחוזי-חיפה) 1563/95 קיסרית ייצור רהיטים בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' (טרם פורסם) (2006); ת"א (שלום) 88091/00 פ.ענבל שיווק ומסחר בע"מ נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם) (2004) ).

דיון

9.     עיון בטענות המערער, כפי שהועלו בערעורו ובעיקרי הטיעון מטעמו מצביעים, כי המערער מבקש מבית-משפט זה לייחס משקל שונה לראיות ולעדויות השונות שנבחנו בפני בית המשפט קמא, לשנות מן הממצאים העובדתיים ולהתערב בממצאי המהימנות.

הלכה היא, כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, שהיא האמונה על שמיעת העדים, בחינת הראיות וקביעת הממצאים העובדתיים, ואשר לה היתרון שבהתרשמות בלתי-אמצעית מהעדים. עיון בפסק הדין של בית המשפט קמא מעלה, כי החלטת בית המשפט התבססה כולה על ממצאים עובדתיים ושיקולי-מהימנות. התערבות בממצאים אלה תיעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, דוגמת מקרה, בו נפל בהכרעת הערכאה הדיונית פגם היורד לשורשו של עניין או שממצאיה העובדתיים אינם מבוססים על פניהם. כל עוד יש לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט דלמטה יסוד ושורש בחומר הראיות, לא יתערב בהן בית המשפט שלערעור (ראה: ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב (2) 582, 594 ( 1998); ע"א 1680/03 חנה לוי נ' אלי ואמירה ברקול, דינים עליון, כרך סח, 562 (2004) ). לא מצאנו כי נפלה טעות משפטית, ובוודאי שלא כזו היורדת לשורשו של העניין ואשר תהווה הצדקה להתערבות בהחלטתה של הערכאה דלמטה. כמצויין לעיל, פסק-דינו של בית המשפט קמא מבוסס על ראיות וממצאים עובדתיים, לרבות חקירת העדים מטעם בעלי הדין והתרשמות בלתי-אמצעית מבעלי הדין, גירסותיהם וטענותיהם השונות.

צדק בית המשפט קמא בקובעו, כי חלוקת נטל השכנוע והראיה, בתביעות שעניינן שריפה ומועלית בהן טענה לפי סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981, מוטלת תחילה חובה על המבוטח להוכיח כי הרכוש המבוטח התכלה באש. ואם הוכיח זאת, או אז הנטל להוכיח כי המבוטח, או מי מטעמו, היה מעורב בהצתה מוטל על המבטח. זו אף גישת הפסיקה (ראה: ע"א 391/89 וייסנר אורית נ' אריה חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(1)837 (1993)). כן צדק בית-משפט קמא, בכך שהסתפק ברמת הוכחה על-פי מאזן ההסתברויות בלבד. שכן, לאור מכלול הנסיבות שעמדו בפניו, התגלה פסיפס ברור המניח את הדעת, כי המסקנה המתיישבת יותר עם הגיונם של הדברים היא, כי המערער היה מעורב בהצתת הטרקטור, מאשר המסקנה לפיה המערער לא היה מעורב בהצתה. המערער לא צלח להציג תשתית ראייתית שתערער מסד עובדתי זה, כפי שהוצג על-ידי המשיבה. גישת הפסיקה לעניין זה הינה, שדי שהמבטחת תטה את הכף לטובת טענתה על-פי מאזן ההסתברויות, על-מנת שבית המשפט ישתכנע ויקבל את גירסתה (ראה: ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589 (1986)). כן פסק בית המשפט העליון, כי הטיית הכף יכול ותיעשה אף באמצעות ראיות נסיבתיות, כל עוד אלו משתלבות ומצטלבות עם עובדות המקרה הספציפי (ראה: דנ"א 7709/01 נ.ס.נ.ר. ייצור ושיווק נ' מנורה חברה תק-על 2002(2) 530 (2002)).

10.     בית המשפט, לאחר שחקר ודרש, הגיע לכלל מסקנה המתיישבת עם הגיונם של הדברים, כי המערער היה מעורב בהצתת הטרקטור. לכן, בהתאם להוראת סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981, הקובעת: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחובתו", פסק בית המשפט קמא, כי המערער אינו זכאי לתגמול כלשהו מן המבטחת בגין האירוע הביטוחי.

11.     טענתו של בא-כוח המערער בדבר "עויינות", כביכול, שהפגין כלפיו בית המשפט דלמטה, אינה מעוגנת בתשתית עובדתית כלשהי, ובנסיבות הענין טוב היה לה אלמלא היתה מועלית. טענה זו נדחית, איפוא.

תוצאה

א.     העולה מן המקובץ הינו, כי דין הערעור להידחות, וכי החלטת בית המשפט קמא תישאר על כנה.

ב.     המערער ישא בהוצאות שכר-טרחת עורכי-דין והוצאות הערעור למשיבה, בסכום של 20,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שריפה בגלל מקרר

  2. מי אחראי לשריפה

  3. ביטוח שריפת חנות

  4. שריפה בגלל סיגריה

  5. שריפה בדירה שכורה

  6. שריפה בגלל גנרטור

  7. ביטוח שריפה בחנות

  8. ביטוח וילה -שריפה

  9. שריפה בפאב - ביטוח

  10. ביטוח שריפה מבויימת

  11. שריפה בחניון ציבורי

  12. שריפה בגלל מפזר חום

  13. שריפה בגלל טלוויזיה

  14. שריפת רכב לאחר התנעה

  15. ביטוח שריפה של בניין

  16. פיצוי על שריפת סירות

  17. נטל הראיה ביטוח שריפה

  18. גילוי מקור שריפה ברכב

  19. תביעת שיבוב בגין שריפה

  20. ביטוח שריפה במשק חקלאי

  21. שריפה בעסק במהלך חופשה

  22. שריפת פסולת - כתב אישום

  23. ביטוח שריפה בחברה פרטית

  24. כספי ביטוח על שריפה במפעל

  25. אחריות לשריפה בבית משותף

  26. התיישנות ביטוח שריפה בעסק

  27. אחריות לשריפה מדירת השכנים

  28. שאלת מקור שריפה בתביעת ביטוח

  29. אי חידוש אוטומטי ביטוח שריפה

  30. רכישת חשמל שנוצר משריפת אשפה

  31. שריפה בגלל קצר חשמלי במכשיר חשמל

  32. תביעת ביטוח עקב שריפה של שני צימרים

  33. ביטוח שריפה - חובת הגילוי של המבוטח

  34. טענת חברת הביטוח שהשריפה נגרמה עקב הצתה

  35. נדחתה תביעה נגד מכבסה בגין אובדן בגדים בשריפה

  36. תאונת דרכים: נאלצה לקפוץ מהחלון של הרכבת בגלל שריפה

  37. תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שריפה שחור), 1940

  38. צו מיום 17.11.1940, הקובע תנאים מיוחדים לייצור אבק שריפה-שחור

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון