נזקים לקיר משותף

במהלך ביצוע עבודות ההריסה בבית הנתבעים, פגעה כף הטרקטור בגדר ביתם של המבוטחים ובקיר המשותף לביתם של הנתבעים ולביתם של המבוטחים וחדרה פנימה למטבחם של המבוטחים, תוך שהיא גורמת נזקים רבים לקיר המטבח ולחפצים הסמוכים ולו ואף נזקים בהתקן לאחסנת בפח הזבל ובגדר הבית.

כתוצאה ממקרה הביטוח, נגרמו נזקים כבדים למטבחם של המבוטחים לרבות ללוחות השיש במטבח, לארונות המטבח, למערכות החשמל והתקשורת ולארון קיר.

להלן פסק דין בנושא נזקים לקיר משותף:

פסק דין

בפני תביעה על סך של 26,416 ₪ של מבטח כנגד המזיק, לאחר ששילם למבוטח תגמולי ביטוח על פי פוליסה.

הצדדים וטיעוניהם
התובעת הינה חברה לביטוח ומי שהתקשרה בחוזה ביטוח בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, עם ה"ה לוני ואדי לוי. הנתבעים, ה"ה נורית ועמיחי חיימוב, הם מי שהיו הבעלים ו/או המחזיקים של הבית הסמוך לביתם של המבוטחים, בו בוצעו בזמנים הרלוונטים לתובענה עבודות הריסה (להלן: "הבית הסמוך"), מי שהזמינו את עבודות ההריסה ומי שהעסיקו את הקבלן, אשר היה אחראי על ביצוע עבודות ההריסה בפועל.
התובעת ביטחה את ביתם של המבוטחים בפוליסת ביטוח מסוג "מגדל לבית" שמספרה 884910762/95.
במהלך חודש ספטמבר שנת 1995 או בסמוך לו, העסיקו הנתבעים את מר יפה רמי, קבלן בנייה (יקרא להלן גם : "הקבלן" או "צד ג' 1" ), לצורך ביצוע עבודות הריסה בביתם.
לשם ביצוע עבודות ההריסה, העסיק הקבלן נהג טרקטור מטעמו (להלן: "נהג הטרקטור"), אשר ביצע את עבודות ההריסה בהתאם לדרישת הנתבעים. במהלך ביצוע עבודות ההריסה בבית הנתבעים, פגעה כף הטרקטור בגדר ביתם של המבוטחים ובקיר המשותף לביתם של הנתבעים ולביתם של המבוטחים (להלן: "הקיר המשותף") וחדרה פנימה למטבחם של המבוטחים, תוך שהיא גורמת נזקים רבים לקיר המטבח ולחפצים הסמוכים ולו ואף נזקים בהתקן לאחסנת בפח הזבל ובגדר הבית (להלן: "מקרה הביטוח").
כתוצאה ממקרה הביטוח, נגרמו נזקים כבדים למטבחם של המבוטחים לרבות ללוחות השיש במטבח, לארונות המטבח, למערכות החשמל והתקשורת ולארון קיר. כמו כן וכאמור לעיל נגרם נזק להתקן לאחסנת פח זבל ולגדר הבית. ביום 10 למרץ 1997 בדק מר אפרים משה, שמאי מטעם התובעת (להלן: "השמאי") את מקום הארוע והנזקים שנגרמו למבוטחים בעטיו של מקרה הביטוח. השמאי העריך את נזקי המבוטחים בסך של 18,846 ש"ח. בהתאם להערכת השמאי וקביעותיו ולאחר ניכוי דמי ההשתתפות העצמית, שיפתה התובעת את המבוטחים בסך של 16,902 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה ממקרה הביטוח. כמו כן, נשאה התובעת בשכר טרחת שמאי בסך 1,299 ש"ח, ובסה"כ הוציאה התובעת בגין מקרה הביטוח סך של 18,201 ש"ח נכון ליום התשלום.

התובעת טוענת כי נוכח העובדה שהנזקים בגין מקרה הביטוח נגרמו למבוטחים על ידי נהג הטרקטור במהלך ביצוע עבודות ההריסה בביתם של הנתבעים וכתוצאה מביצוע עבודות אלה, כי אז מעשיהם ו/או מחדליהם של הנתבעים ו/או מי מטעמם הם שגרמו באופן ישיר לנזקי המבוטחים. עוד הוסיפה התובעת וטענה כי הקבלן שהיה שלוחם של הנתבעים התרשל בעבודתו באופן שגרם נזק למבוטחים בו נשאה התובעת כמבטחתם.
לפיכך טוענת התובעת כי הנתבעים חבים לשלם לה אם כבעלים, אם כמזמיני עבודות ההריסה או אם מכוח אחריותם השילוחית. וזאת בשל העובדה שהנתבעים הנם בעלי הנכס בו בוצעו עבודות ההריסה ולפיכך אחראים על הנעשה בו, והם אף מי שהזמינו את עבודות ההריסה והעסיקו את הקבלן בביצוע עבודות ההריסה למענם, ולפיכך הם חבים בכל מעשי הקבלן ו/או מי מטעמו בביצוע עבודות ההריסה וכן בדרך שבה הקבלן ו/או מי מטעמו ביצע את עבודות ההריסה.
באשר לשיעור הנזק טוענת התובעת כי נגרמו לה נזקים בסך של 19,931 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו בעטיו של מקרה הביטוח, כמפורט בחוות דעת השמאי, בניכוי דמי ההשתתפות העצמית בסך 3,029 ש"ח, ובסה"כ 16,902 ₪ ובתוספת הוצאות שמאות בסך 1,299 ₪, והפרשי הצמדה וריבית על הנתבעים לפצותה, בסה"כ 26,416 ש"ח.

טענות הנתבעים
הנתבעים טענו כי אין כל יריבות בינם לבין התובעת בגין הנזקים אשר כעולה מכתב התביעה גופו נגרמו ע"י נהג הטרקטור אשר אין לנתבעים עמו דבר וחצי דבר ומעולם לא מינוהו שליח מטעמם באופן שאין במעשיו כדי לחייב את הנתבעים לכל דבר בעניין. הנתבעים טענו כי הזמינו מהקבלן עבודות של בניית בית ושכרו את שירותיו של מר רפי יפה כמפקח על ביצוע עבודות הבניה.
מאחר שהנתבעים הזמינו עבודות בניית בית, אופן ביצוען לא היה בשליטתם ובשיקול דעתם כי אם עפ"י שיקול דעתם של בעלי מקצוע מומחים ומיומנים לרבות אדריכל ומפקח.
הנתבעים הודו בכך שכף הטרקטור פגעה קלות בקיר המשותף להם ול"מבוטחים", וכתוצאה מהפגיעה נגרמו נזקים קלים ביותר לקיר המשותף כאשר כל הנזקים כולם הסתכמו בתזוזה של בלוק אחד ממקומו וכי הנזק תוקן במלואו ע"י הקבלן ימים ספורים לאחר מכן לשביעות רצונם המלאה של "המבוטחים".
הנתבעים הכחישו בכתב ההגנה את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת וזאת בין היתר מאחר שעל פי הכתוב בה, הבדיקה נערכה ע"י המומחה מטעם הנתבעת ביום 10.3.97 דהיינו, למעלה משנה וחצי לאחר האירוע באופן השומט את הבסיס לתקפותה של חוות הדעת. לא זו אף זו, הנתבעים טענו כי הנזקים המפורטים בחוות הדעת והמוכחשים כשלעצמם אינם תוצאה של פגיעת כף הטרקטור וכי נגרמו, אם בכלל, כתוצאה מבלאי ו/או כל גורם אחר במהלך התקופה הארוכה שחלפה מיום האירוע ועד למועד בדיקת השמאי מטעם התובעת. בנוסף לכך הוכחשו סכומי הנזק הנטענים בחוות הדעת כמו גם סכומם הכולל של הנזקים.
הנתבעים טענו כי כל נזק שנגרם, אם בכלל, למבוטחים בגין פגיעת כף הטרקטור תוקן במלואו לשביעות רצונם המלאה של המבוטחים וכי הנזקים הנטענים בכתב התביעה אינם תוצאה של פגיעת כף הטרקטור.
הנתבעים טענו כי אין בינם ובין הארוע נשוא התביעה כל קשר בין במישרין ובין בעקיפין וכי הנתבעים עשו ככל אשר לאל ידם ואף מעבר לנדרש על-מנת להבטיח את ביצוען של העבודות בצורה מקצועית ולמנוע קיומם של אירועים כדוגמת האירוע הנטען בכתב התביעה. הנתבעים לא הסתפקו בשכירת שירותיהם של בעלי מקצוע מיומנים לביצוע עבודות הבניה אלא שכרו את שירותיו של מפקח בנייה אשר במסגרת ההתקשרות החוזית עמו הצהיר כי "הינו בעל ידע, מומחיות ונסיון בניהול, בתיאום, בביקורת ובפיקוח באתרי בנייה בישראל וכי יש לו הכישורים והאמצעים והיכולת להשגיח על ביצוע הפרוייקט על-פי החוזה. עפ"י ההסכם עם המפקח מסרו לידיו, כבעל מקצוע ובעל מומחיות לנהל את הפרוייקט ולבחור את בעלי המקצוע המיומנים והטובים ביותר למטרת ביצוע העבודות ובכך פעלו מעל ומעבר למצופה ולנדרש מאדם סביר בנסיבות העניין.
הנתבעים הכחישו את יחסי השליחות הנטענים בינם ובין האחראי לאירוע הביטוח,
טענו כי "הקבלן" שביצע את העבודות אינו שלוחם וכי בהסכם עם המפקח נקבע מפורשות בסע' 11ג' כי הנתבעים לא יחויבו בחובת שילוחית כלפי כל רשות או צד שלישי כלשהו.
לכן טוענים הנתבעים שאין הם בעל הדין הנכון והראוי בתובענה שבנדון וכי בעלי הדין הנכונים לא נכללו באופן תמוהה ביותר ובניגוד לחוות הדעת מטעם התובעת, בכתב התביעה אשר בחרה ושיקוליה עמה שלא לתבוע את מי שעשויים להיות האחראים הישירים והבלעדיים לאירוע ואשר בידם המידע והפרטים באשר לנסיבות האירוע.
בנוסף לכל הטענות דלעיל הנתבעים טענו כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר. התביעה הוגשה ע"י התובעת לאחר שש שנים ושמונה חודשים דהיינו, כארבעה חודשים בלבד טרם תום תקופת ההתיישנות.
השיהוי הרב גרם לנתבעים נזק ראיתי ואי-צירופם של הקבלן והטרקטוריסט ע"י הנתבעת חייב את הנתבעים להגשתן של הודעות צד ג' כנגד מר רמי יפה המפקח שנשכר לפקח על העבודות וקורנית השקעות ובניה בע"מ , כנגד נהג הטרקטור מר מוטי מלכין (התביעה נגדו נמחקה במועד מאוחר יותר) וכנגד הפניקס הישראלי המבטחת של הנתבעים. ביום 8/11/04 ניתן פסק דין כנגד מר רמי יפה וכנגד קורנית בע"מ באין התייצבות לישיבת ההוכחות וזאת לאחר שהוגש מטעמם כתב הגנה ביום 29/4/03.
הגנת צד ג' 4 - הפניקס הישראלי - המבטחת של הנתבעים.
בכתב הגנתה הודתה הפניקס כי הנפיקה לנתבעים פוליסה לביטוח עבודות קבלניות. לטענת "הפניקס" הפוליסה אינה מכסה את הארוע נשוא כתב התביעה, מאחר שעל פי הנסיבות המתוארות בכתב התביעה, הנזק לדירת המבוטחים נגרם במהלך עבודות ההריסה שבוצעו על ידי טרקטור. בחריגים לפרק ב' לפוליסה שעניינו חבות כלפי צד שלישי, הוסכם כי הפניקס לא תהיה אחראית עבור חבות כלשהי שעשויה לחול על הנתבעים עקב שימוש של כלי רכב, כמשמעות היגד זה בפקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד ג') נוסח חדש, תש"ל 1970 ולפיכך, טוענת הפניקס, כי הארוע אינו מכוסה על ידי הפוליסה.

דיון והכרעה
התובעת ביטחה את ביתם של ה"ה לוני ואדי לוי (להלן: "המבוטחים") עפ"י פוליסת ביטוח מסוג "מגדל לבית". הנתבעים בנו בית מגורים במגרש הצמוד לבית המבוטחים.
אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 12.9.95 במהלך ביצוע עבודות הריסה בבית הנתבעים פגעה כף טרקטור בקיר בית המבוטחים (ר' סיכומי הנתבעים).
בכתב ההגנה כאמור, נטענו טענות רבות בדבר אי חבותם של הנתבעים לנזק, ברם למעט טענת החבות של הצדדים השלישיים, שתידון להלן, הטענות כנגד חבות הנתבעים לא הועלו כלל ועיקר בסיכומי הנתבעים ולכן יש לראותם כטענות שנזנחו.
נוכח העובדה שאין מחלוקת על נסיבות התרחשות הנזק וכי זה נגרם כתוצאה מעבודות שביצע טרקטור ממונע בחצרי המבוטחים, ומאחר שמסיכומי הצדדים עולה כי לא נטושה מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעים לנזק, למעט הטענה שעומדת להם הזכות להיות משופים בגין החבות מהצדדים השלישיים, ההכרעה בתיק זה תיגזר מהתשובות לשאלות כדלקמן:
א.     האם הוכיחה התובעת את שיעור הנזק. אם התשובה לשאלה זו חיובית מה שיעור הנזק שהוכח.
ב.     האם יש חבות לצד ג' 4 - הפניקס חברה לביטוח בע"מ, לפצות את הנתבעים.

הוכחת הנזק ושיעורו
לשם הוכחת שיעור הנזק המציאה התובעת הודעה מוקדמת ושתי חוות דעת של השמאי אפרים משה (שיקרא להלן גם: "השמאי"):
ההודעה המוקדמת מיום 28.9.95 תיקרא חוות הדעת הראשונה, חוות הדעת מיום 11.7.96 תיקרא חוות הדעת השנייה וחוות הדעת מיום 10.3.97 תיקרא חוות הדעת השלישית.
ביום 28.9.95 כשבועיים לאחר אירוע הנזק, הוציא השמאי אפריים משה, "הודעה מוקדמת" המופנית אל התובעת ממנה עולה כי לבית המבוטחים נגרמו הנזקים אותם הוא מעריך בשיעור של 10,000 ₪. ביום 11.7.96 כעשרה חודשים לאחר אירוע הנזק, הוציא השמאי אפרים משה חוות דעת, לבקשת המבוטחים ה"ה לוי, הסומכת על ביקוריו בבית המבוטחים במועדים 22.9.95 ו- 17.11.95 בחוות הדעת השניה העריך השמאי את הנזק לבית המבוטחים בסך של 19,932 ₪ ובחוות הדעת השלישית המופנית גם היא לתובעת העריך השמאי את הנזק לכינון בסך של 18,846 ₪ ואת הנזק לשיפוי      17,500 ₪. השמאי נחקר על האמדנים השונים בחוות דעתו והשיב כהאי לישנא:

"ש. איך אתה מסביר שבביקור הראשון הערכת את הנזק בשווי של 10,000 ₪ ובחוות דעת השנייה שנערכה הפעם באופן פרטי למשפחת לוי הנזק מוכפל כמעט 20,000 ₪ איך אתה מסביר את זה?
ת.     בחוות הדעת הראשונה הערכה נעשתה לפי אמות מידה שמאיות שזה אומר לפי תנאי פוליסה התקנית שאיננה מאשרת לשלם נזקים תוצאתיים בחוות הדעת השנייה הפרטית בסעיף מס' 4 ציינתי במפורש שהנזק כולל 13,554 ₪ הנזק הישיר בלבד הוא 6,143 ₪ אם מפחיתים את זה, נדמה לי שזה משהו כמו 7,000 ₪ אם מפחיתים את זה מהסך של 19,000 ₪ מגיעים ל -12,000 ₪ ולכן, ההפרש של 20% בין חוות הדעת הראשונה לבין השנייה זה הפרש שמקובל בשמאיות .
ש.     אני מפנה אותך לחוות הדעת השלישית, תאשר לי שחוות הדעת השלישית נערכה עבור מגדל והיא איננה חוות דעת פרטית?
ת.     נכון.
ש.     קודם אתה אמרת שמאחר שחוות הדעת השנייה הייתה פרטית הערכים שלה גבוהים יותר מכיוון שהיא כללה נזק תוצאתי ואילו כאשר אנו מתבוננים בחוות הדעת השלישית שהיא נעשתה עבור מגדל אנו רואים את אותם סכומים בדיוק ולאותו פריט שאתה הפנית אותנו - החלפת שיש, שאמרת שהסכום הוא 13,554 ₪ הוא כנראה תוצאתי שכן הנזק הישיר הוא 6,143 ₪ הנה אנו רואים שבחוות הדעת השלישית מופיע אותו סכום - מדוע הסכומים זהים בחוות הדעת השנייה והשלישית למרות שהאחת נעשתה למשפ' לוי והשנייה למגדל?
ת.     התשובה רשומה במשפט מס' 4 בתיאור המקרה בחוות הדעת השלישית ובסעיף מס' 4 לפרק הסברים להערכתנו שבאותה חוות דעת. למעשה ביום 6.3.97 פנתה אליי פרידה ממגדל ומסרה לי שחוות הדעת המקורית הפרטית הועברה למבטחים, אבל מאחר ואותה חוות הדעת לא כללה התייחסה לתנאי הפוליסה לסכומי הפוליסה ולכיסויים היא ביקשה אותי שאני אסב את אותה חוות הדעת לפי תנאי הפוליסה של מגדל ולמעשה הוצאתי את אותה חוות דעת בדיוק והשינויים היחידים זו התייחסות לפוליסה כפי שרשום בדף הראשון של חוות הדעת השלישית, הוספת עמודה נוספת של ערך שיפוי שזה אומר ערך שמגיע למבוטח לפני שהוא מוכיח שהוא תיקן את הנזקים ובהסברים להערכתנו פרק 4 למגדל אני חוזר על אותם נתונים שציינתי ואני מסביר להם בדיוק שהנזק הישיר מסתכם בסך של 6,143 ₪ ומבחינתי זו אותה חוות דעת בדיוק."

חוות הדעת הראשונה הוזמנה מהשמאי על ידי התובעת. את חוות הדעת השניה הזמינו הנפגעים ואת חוות הדעת השלישית הזמינה התובעת. כפי שנכתב לעיל השמאי הסביר בחקירה נגדית שההפרש בין האמדנים שבחוות הדעת נובע מכך שחוות הדעת הראשונה נעשתה לפי אמות מידה שמאיות לפי פוליסה תקנית שאינה מאשרת לשלם נזקים תוצאתיים בניגוד לפוליסה שלפיה היו מבוטחים ה"ה לוי. ברם כאשר השמאי ביקר בפעם הראשונה בבית הנפגעים הרי הוזמן על ידי התובעת והיה אמור לדעת באיזו פוליסה מדובר לפיכך ההסבר להפרש בין שתי חוות הדעת הוא דחוק. לא זו אף זו בהודעה המוקדמת - בחוות הדעת הראשונה נכתב במפורש שהיא מתייחסת לפוליסה ספיציפית תוך נקיבת מספרה. קשה להשתחרר מהתחושה שההבדלים באמדנים בין שלושת חוות הדעת מושפעות מאופי המזמין.
הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי נוכח העובדה שה"ה לוני לא ביצעו את מירב התיקונים המופיעים בחוות הדעת של השמאי וביצעו בפועל תיקונים בשיעור שבין 921 ₪ לבין 2,421 ₪ יש לפצות אותם בשיעור זה. שיעור הפיצוי לו זכאית התובעת נגזר משיעור הפיצוי לו היו זכאים המבוטחים ללא קשר לשאלה האם תיקנו את הנזק שנגרם להם כתוצאה מעבודות ההריסה שבוצעו בבית הנתבעים. אשר על כן נראה כי השומה הראשונית של השמאי בסך של 10,000 ₪ היא שמייצגת נאמנה את שיעור הנזק. נוכח העובדה שהתביעה הוגשה בשיהוי רב לאחר שש שנים ושמונה חודשים מיום קרות הנזק, האיזון הראוי הוא שהתובעת לא תפיק רווח מתוצאות מחדלה ולא תזכה בריבית בגין הזמן שחלף.
אשר על כן הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 10,000 ₪ מסכום זה יש להפחית את דמי ההשתתפות העצמית ששילמו המבוטחים לתובעת בסך של 3,029 ₪. היתרה בסך של 6,971 ₪ תהיה צמודה למדד מיום עריכת חוות הדעת הראשונית - ההודעה המוקדמת - 28/9/95.

האם יש חבות לצד ג' 4 - הפניקס חברה לביטוח בע"מ, לפצות את הנתבעים

הפניקס הנפיקה לנתבעים פוליסה לביטוח עבודות קבלניות. לשיטת "הפניקס" הפוליסה אינה מכסה את הארוע נשוא כתב התביעה, מאחר שעל פי הנסיבות המתוארות בו, הנזק נגרם במהלך עבודות ההריסה שבוצעו על ידי טרקטור. בחריגים לפרק ב' לפוליסה שעניינו חבות כלפי צד שלישי, הוסכם כי הפניקס לא תהיה אחראית עבור חבות כלשהי שעשויה לחול על הנתבעים עקב שימוש של כלי רכב, כמשמעות היגד זה בפקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד ג') נוסח חדש, תש"ל 1970 ולפיכך, טוענת הפניקס, כי הארוע אינו מכוסה על ידי הפוליסה. הפוליסה עצמה לא צורפה לכתב הגנה ולא הומצאה לתיק בית המשפט הגם שמדובר במסמך מהותי להגנת הפניקס. כל מה שעמד לפני בית המשפט היה נספח ד' להודעה לצד ג' 4 - תוספת לביטוח - עבודות קבלניות. אמנם נכתב בתוספת כי הכיסוי כפוף לפוליסה לביטוח עבודות קבלניות אך הפוליסה גופה לא עמדה בפני בית המשפט ולא הוגשה על ידי מי מהצדדים. הפניקס אינה יכולה להסתמך על הוראות פוליסה אשר לא עמדה בפני בית המשפט. לפיכך אין מנוס אלא לגזור את החבות של צד ג' מתוך התוספת שהיא בלבד אשר עמדה בפני בית המשפט.
צד ג' מתייחס לחריגים שבפרק ב' לפוליסה שעניינו אחריות כלפי צד שלישי. בתוספת אין איזכור להחרגות כל שהן. כל שנכתב הוא כי גבול האחריות של הפניקס לנזק הוא בשיעור של 2,500$ הא ותו לא. הפניקס אינה יכולה להסתמך על החרגות בפוליסה שכלל לא טרחה להמציאה לבית המשפט. אשר על כן ההודעה לצד ג' 4 - הפניקס חברה לביטוח בע"מ מתקבלת בגבול האחריות הנקובה בתוספת בשיעור של 2,500$.

לסיכום
הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 6,971 ₪ סכום זה יהיה צמוד למדד מיום 28/9/95 ועד להיום. מכאן ואילך יהיה הסכום שיתקבל צמוד למדד וישא ריבית חוקית עד לתשלומו המלא בפועל. צד ג' 4 תשפה את הנתבעים בסך האמור עד לגבול אחריותה לנזקי צד ג' בסך של 2,500$ כערכם בשקלים ביום התשלום.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט אליהן יתווסף שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. צד ג' ישלם לנתבעים הוצאות משפט אליהן יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים דלעיל יהיו צמודים למדד וישאו ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזקים לקיר משותף

  2. קיר אקוסטי ליד כביש

  3. הסכם לבניית קיר תומך

  4. הסכם לבניית קירות מסך

  5. אבק בגלל קדיחת חור בקיר

  6. בניית קיר תומך ללא היתר

  7. תשלום על בניית תוספת לקיר

  8. שבירת קיר הפרדה בבית משותף

  9. קירות חוץ במסגרת עבודות פנים

  10. תביעה להשתתפות שכן בהוצאות בניית קיר משותף

  11. בניית קיר תומך נמוך על ידי מע"ץ בגבול הכביש

  12. קיר אחורי המהווה לגאליזציה של בנייה בסטיה מהיתר

  13. קריסת קירות במהלך שיפוץ וחיזוק מבנה ללא היתר בנייה

  14. יצירת קירות במרתף עבור חניות שמורות ללא שינוי בשטח המבנה

  15. מה מידת החשיפה המותרת של קירות החיצוניים של מרתפים בבניין ?

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון