חוזר המפקח על הביטוח

בית המשפט פסק כי אמנם לחוזרי המפקח אין מעמד מחייב בבית המשפט, אך יש להם משמעות, לעתים משמעות אופרטיבית, כאשר לבית המשפט יש שיקול דעת רחב לקבוע אימתי מהווה עצם הסטייה מהנחיות המפקח משום הפרה של חובת תום הלב בקיום חוזה, ולאכפה במקרה המתאים.

אין כל סיבה שלא לאכוף חוזר המפקח שעניינו אי הכללת תניות שיפוט בחוזה הביטוח. בוודאי שאין מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות אי אכיפת חוזרי המפקח.

להלן החלטה בנושא חוזר המפקח על הביטוח:

החלטה

1.     ושוב מתעוררת סוגיית תחולתו של חוזר המפקח על הביטוח שעניינו מניעת טענות ממבטחת, שלא העלתה אותן טענות במכתב הדחייה שלה למבוטח.

2.     רכבה של התובעת בוטח בפוליסת ביטוח מקיף שהוציאה נתבעת 1. נתבעים 2 ו 3 הנם בהתאמה סוכן הביטוח והסוכנות באמצעותם הוזמן הביטוח. בתאריך 12.7.04 נפגע הרכב בתאונה.

3.     הנתבעת 1 סירבה להיעתר לדרישת הפיצוי של התובעת, שהופנתה אליה בתורת המבטחת בביטוח מקיף. זאת בהתאם למכתב דחייה מיום 23.1.05 שזו לשונו:

"צר לנו להודיעך, כי לא עלה בידכם להוכיח את התביעה שהגשתם להנחת דעתנו ובהתאם לתנאי הפוליסה וכל זאת מהנימוקים הבאים:

בראשית הדברים נציין כי עד למועד זה ולמרות בקשותינו טרם הועבר למשרדנו טופס הודעה ותביעה על המקרה וכן פרטי הנהג ברכב הכולל תעודת זהות ורישיון נהיגה בתוקף.

כמו כן, בעדויות אשר נמסרו לחוקר מטעמנו עולות סתירות מהותיות הן ביחס למעמד עשיית הביטוח, באם היה כזה והן ביחס למועד האירוע הנטען.

אנו הצענו כי גרסתכם תועמד לבחינה באמצעות פוליגרף ותחת הסכם מחייב לתוצאותיה ואתם סירבתם.

בנסיבות אלה לא נותר לנו אלא לדחות התביעה".

4.     בכתב ההגנה המקורי טענה הנתבעת 1 כי התוספת לפוליסה, בה הוכלל כביכול הרכב נשוא התביעה, הופקה רק לאחר קרות מקרה הביטוח, תוך הטעיית הנתבעת 1 והסתרת התאונה ממנה, ועל מנת לזכות בכיסוי ביטוחי שלא היה בתוקף עת אירע מקרה הביטוח. הפוליסה המקורית, כך נטען, הייתה למתן כיסוי ביטוחי לרכב אחר, והתוספת לפוליסה הופקה במירמה והטעייה.

5.     ב 23.3.06 הוגשה בקשה מוסכמת לתיקון כתב ההגנה. הנתבעת 1 מפרטת בבקשה כי לאחר הגשת כתב ההגנה, ומשזה הובא לידיעת הסוכן (נתבע 2) נערכה פגישה בין האחרון לבין נציגי הנתבעת 1, במהלכה הובהרו עניינים שונים, ולנוכח ההבהרות שנמסרו ע"י הסוכן, טעון כתב ההגנה שנוי יסודי בשלוש נקודות, ביחס לכתב ההגנה המקורי:

א.     אין הנתבעת עומדת עוד על עילת ההגנה לפיה הופקה פוליסת הביטוח לאחר קרות התאונה תוך הסתרת התאונה מן המבטחת, היא נתבעת 1.

ב.     יינתן ייצוג משפטי לנתבעים 2-3.

ג.     תיווסף עילת הגנה חלופית: היעדר כיסוי ביטוחי מקיף, במקרה של סחר ברכב.

לבקשה המוסכמת לתיקון כתב ההגנה, לה נעתרתי, צורף נוסח כתב ההגנה המתוקן.

6.     כעת הוגשה לי בקשה למחוק את סעיפים 3 ו 7 לכתב ההגנה המתוקן, בהם טוענת הנתבעת כי לא נמסר לה המידע האמיתי לגבי מהות הביטוח, כאשר הרכב נרכש למטרות סחר והנתבעת 1 אינה מכסה שימוש ברכב למטרות סחר, היינו לא מנפיקה בגינו פוליסת ביטוח מקיף. לטענת הנתבעת הופקה הפוליסה בדיעבד, היא לא מכסה השימוש ברכב למטרות סחר, ולו הייתה הנתבעת יודעת כי נעשה ברכב שימוש לשם מכירתו במסגרת סחר ברכב לא הייתה מסכימה לערוך ביטוח מקיף לרכב מלכתחילה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר.

7.     לטענת התובעת, היא המבקשת, כאשר נתנה הסכמתה לתיקון כתב ההגנה, לא ידעה כי תועלה טענה חדשה זו, אלא סברה שהתיקון יתייחס רק לייצוגם של נתבעים 2-3 גם ע"י מייצג מטעם הנתבעת 1.

8.     צודקים אמנם הנתבעים בתגובתם כי לבקשה לא צורף תצהיר תומך. לו הייתה מחלוקת של ממש בשאלה לאיזה תיקון של כתב ההגנה נתנה התובעת הסכמתה, היה לטעמי מקום לברר העניין טרם החלטה בבקשה זו. שכן לו נתנה התובעת הסכמתה לתיקון כפי שהופיע בנוסח שצורף, ממילא אין היא יכולה להישמע כיום בדיעבד בטענה לפיה אינה מסכימה ל"הכנסתה" של הטענה החדשה לזירת המחלוקת הנטושה בין הצדדים (כמובן הכל מבלי שתיחשב כמי שהסכימה לתוכן כתב ההגנה המתוקן עצמו; כך נרשם בסעיף 8 לבקשה המוסכמת לתיקון כתב ההגנה, ואף אלמלא נרשם כך, זהו הדין: בעל דין הנותן הסכמה לתיקון כתב הטענות של יריבו אינו נחשב כמי שנתן הסכמה לתוכן שתוקן, אלא רק לכך שיריבו יוכל לטעון, ולנסות להוכיח הדברים בהליך המשפטי).

אולם כאשר בתגובת הנתבעים עצמם לא ראיתי הכחשה לגופה של הנטען ע"י התובעת (כפי שאוזכר בסעיף 6 להחלטה זו), איני רואה לנכון לייחס חשיבות לאי הגשת התצהיר התומך, שבנסיבות אינו אלא פגם פורמאלי, ואתייחס לבקשה לגופה.


9.     התובעת משתיתה בקשתה על רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד חביב אסולין (פורסם באתר נבו - להלן "עניין אסולין"). באותו מקרה נדונה הנחיית המפקח על הביטוח נשוא בקשה זו.

10.     לאכיפת ההנחיות נשוא הבקשה של המפקח על הביטוח (ולפסיקה שדנה בסוגיה), כבר התייחסתי בהרחבה בהחלטתי מיום 25.4.06 שניתנה בבש"א (שלום-חי') 3042/06 (ת"א 20713/05) ריבוע כחול ישראל בע"מ נ' אישי ישיר, תק-של 2006 (2) 27178 . באותה החלטה אף הבעתי עמדתי בסוגיה הכללית של אכיפת חוזרי המפקח בבית המשפט, במסגרת סכסוך קונקרטי המתברר מול מבטחת, ולשיקולים הרלנטים בעיני.

אציין כי בהחלטה הנזכרת התייחסתי לנוסח "סעיפי הפיקוח" שבחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, אשר בוטל והוחלף ע"י חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמא - 1981. אולם אותם סעיפים אליהם התייחסתי בהחלטתי (סעיפים 60 עד 62 וסעיף 102) נותרו אף בחוק המחליף, כמעט ללא שנוי (למעט תוספת לסעיף 60(א) שאינה רלבנטית לבקשה זו), כך שאין שנוי לגוף השיקולים וההנמקה בהחלטה הנ"ל, ואני רואה לנכון להפנות אליה כחלק מן ההנמקה בהחלטה זו.

11.     החלטתי הנ"ל (בה לא ראיתי לנכון בסופו של דבר לאכוף הנחיות המפקח נשוא בקשה זו, בנסיבות המקרה שעמד לדיון), ניתנה בטרם ניתנה ההחלטה בעניין אסולין, עליה נסמכת המבקשת.

12.     ברע"א 10641/05 נאמר ביחס למעמד הנחיות המפקח על הביטוח (בסעיפים 4 ו 5 של ההחלטה):

"הנחיות אלה משתלבות היטב במגמה של הרחבת חובת הגילוי של המבטח כלפי המבוטח, כחלק מחובת תום הלב, המוטלת על המבטח (על חובת הגילוי המוטלת על מבטחים ראו ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ישר, פ"ד מט(2) 749, 767, 772 (הנשיא שמגר); ד' שוורץ, ר' שלינגר "חוזה הביטוח: חובות גילוי ופרשנות, קריית המשפט - שנתון הקריה האקדמית כרך ה (תשס"ה) 349, 353- 355; לדיון בדבר הרחבת חובת הגילוי של המבטח לאחר קרות מקרה הביטוח ראו ד' שוורץ, ר' שלינגר דיני ביטוח (תשס"ה) 276- 281). הנחיות המפקח לא קבעו חובה חדשה, כי אם העלו על הכתב אחד ההיבטים והנגזרות של חובת תום הלב.

באשר לטענת המבקשים, כי ניתנו החלטות שיפוטיות סותרות בנוגע להנחיות המפקח; מעיון בפסקי הדין שצורפו לבקשה, ושלטענת המבקשת סותרים את החלטות בתי המשפט הקודמים בתיק דנא, עולה, כי ככלל אימצו בתי המשפט את המדיניות בדבר מתן תוקף להנחיות המפקח, ושרק בנסיבות מיוחדות יש לסטות מהן. לדידי, אין המבקשים יכולים להיבנות ממקרים אלה, שכן אין הנדון דומה לראיה."

ההחלטה סירבה לתן הרשות לערער על החלטות הערכאות הקודמות לאכוף חוזר המפקח בדבר מניעת טענות מן המבטחת שלא בא זכרן במכתב הדחייה, מכוח העיקרון שהפרת החוזר מהווה הפרה של חובת תום הלב, שאין להנות המבטחת מפירותיה. אם כי בסיפא בואר כי במקרים חריגים לא תנעל הדלת כליל בפני המבטחת לעניין זה, כשהצדק זועק נגד יישום ההנחיה, כגון כשנטען למרמה של המבוטח, והכל מבלי לקבוע רשימה סגורה של מקרים.

13.     לאחר שניתנה ההחלטה בעניין אסולין הזדמן לי להתייחס אליה, ולסוגיה פעם נוספת, במסגרת פסק דין מיום 1.8.06 בתק (חי') 4784/05 קוסטה דוד נ' שירביט חברה לביטוח (פורסם באתר נבו) . הפעם נידון הנושא בהקשר לחוזר אחר של המפקח על הביטוח שעניינו קביעת מקום שיפוט בחוזי ביטוח, לאור טענת המבטחת שטענה להיעדר סמכות מקומית. זו הפעם ראיתי לנכון לאכוף הנחיית המפקח, והתולדה היתה מניעת המבטחת מהסתמכות על תניה שקבעה מקום שיפוט ייחודי. באותו מקרה התייחסתי להחלטתי הקודמת בעניין הריבוע הכחול וציינתי כי באותה החלטה -

"קבעתי כי אמנם לחוזרי המפקח אין מעמד מחייב בבית המשפט, אך יש להם משמעות, לעתים משמעות אופרטיבית, כאשר לבית המשפט יש שיקול דעת רחב לקבוע אימתי מהווה עצם הסטייה מהנחיות המפקח משום הפרה של חובת תום הלב בקיום חוזה, ולאכפה במקרה המתאים (סעיפים 24 עד 28 להחלטתי)."

ובהמשך ציינתי -

"אף לגישתי כפי שקבעתי בבש"א 3042/06 הנ"ל, אין כל סיבה שלא לאכוף חוזר המפקח שעניינו אי הכללת תניות שיפוט בחוזה הביטוח. בוודאי שאין מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות אי אכיפת חוזרי המפקח. רבות כבר נכתב על משאבי הסרק המבוזבזים על בירור שאלות של סמכות מקומית, במדינה קטנה כמו מדינת ישראל, שאמצעי התחבורה בה זמינים ומרחקי הנסיעה לא גדולים. והנה, בעוד שאני מקבל כי לגוף מסחרי גדול יש לעתים אינטרס כלכלי לרכז סוגי תביעות נגדו במקום התדיינות אחד, הרי שאין לקבוע כי הנחיית הגוף המפקח לא איזנה אינטרס זה, מול אינטרס הצרכן לתבוע במחוז השיפוט הקרוב והנוח לו, וכי ההכרעה שהעדיפה אינטרס הצרכן - פסולה או בלתי סבירה על פניה. זה בודאי אינו ממן המקרים בהם יישום החוזר יגרום לתחושה לא נוחה או פגיעה בתחושת הצדק. מדובר בסך הכל בסמכות מקומית."

14.     כאמור, אף בעניין אסולין נקבע שלא ננעלה הדלת כליל בפני מבטחת שלא טענה טענות מסויימות במכתב, להעלות טענות נוספות במסגרת הגנתה בבית המשפט. בהחלטה נזכרו הסייגים שקבע המפקח עצמו לעניין זה בהחלטתו המשלימה בה איפשר העלאת טענות כנ"ל כאשר מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם עת שלחה מכתב הדחייה.

אוזכרו בהסכמה גם החלטות נוספות של בתי המשפט בהן לא נמנע מהמבטחת מהעלות טענות שלא בא זכרן במכתב הדחייה, מחמת חשש להקניית כיסוי ביטוחי יש מאין מקום שהמבוטח היה אמור להיות מודע להיעדר הכסוי בפוליסה, או מחשש תרמית, ובואר כי אין המדובר ברשימה סגורה.

15.     בעניין אסולין נקבע כי ככלל גרסו בתי המשפט שיש לאכוף הנחיות המפקח, למעט במקרים שיישום ההחלטות יצור תחושה לא נוחה או תחושת חוסר צדק. בסופו של דבר, אין המדובר בדבר חקיקה, אלא בהנחיות מנהליות של גוף מפקח, ושקול הדעת ביחס לאכיפת ההנחיה המנהלית, הוא של בית המשפט. שקול דעת זה - בהכרח רחב הוא, שכן השאלה האם יישום הנחיה זו או אחרת גורר אחריו תחושה של חוסר צדק או תחושת צרימה מסיבה זו או אחרת, תלויה לעולם בנסיבות הקונקרטיות של המקרה העומד לדיון. לפיכך איני סבור כי הנמקתי בבש"א 3042/06 בעניין הריבוע הכחול עומדת בסתירה להחלטה שניתנה בעניין אסולין הנ"ל.

16.     במקרה שלפני טענה הנתבעת מלכתחילה במכתב הדחייה שלה טענה רחבה לפיה קיימות סתירות מהותיות ביחס למעמד עשיית הביטוח, אם היה כזה, וביחס למועד האירוע הנטען. הדברים בוארו בכתב ההגנה המקורי בו נטען שהפוליסה הונפקה לאחר קרות מקרה הביטוח, במרמה ותוך הסתרה מקרה הביטוח, בתקווה לזכות בכיסוי ביטוחי רטרואקטיבי. המבטחת חזרה בה מטענה זו, שהייתה מרחיקת לכת הרבה יותר מן הטענה הנוכחית עליה היא עומדת: טענה לפיה הביטוח היה בתוקף במועד בו אירעה התאונה; ואולם הוא אינו מכסה שימוש ברכב שנרכש לצורכי סחר; כאשר זה המצב בפועל.

17.     טוענת המבטחת כי אף לפי הנחיית המפקח אין היא מנועה מלטעון הטענה שכן עובדת השימוש ברכב נודעה לה רק לאחר מועד דחיית התביעה, והיא לא יכולה הייתה לדעת על כך במאמץ סביר שכן התובעת הסתירה הדבר. לכאורה עשויים הדברים להתיישב עם החזרה מהכפירה הגורפת בכסוי הביטוחי, לאור הפגישה עם סוכן הביטוח ונטילת ייצוגו. אך גם אם קשה בשלב זה להביע עמדה בשאלה מה יכולה הייתה המבטחת לדעת במאמץ סביר עת שלחה מכתב הדחייה (לקשיים ראייתיים מעין אלה התייחסתי כאמור בהחלטתי בבש"א 3042/06) הרי שממילא צודקת המבטחת שלכאורה אמור לחול פה הסייג הנוגע למבוטח שאמור לדעת כי אין כסוי ביטוחי, ככל שהפוליסה מפרטת ששימוש לצרכי סחר יהא מכוסה רק אם צויין הדבר במפורש ברשימה.

בנסיבות אלה עשויה אכן קבלת הבקשה לגרום לתחושת חוסר צדק: תכלית הנחיית המפקח אינה להקנות כיסוי ביטוחי יש מאין מקום שזה אינו מוקנה מלכתחילה, אלא להביא להתנהלות הוגנת ביחסים שבין המבוטח למבטח. אין ההנחיה אמורה לסייע למי שנטען שמפר חובת הגלוי או אינו מגלה מידע רלבנטי כדי לזכות בכיסוי ביטוחי, או למי שהפוליסה אינה מכסה מקרה הביטוח לו הוא טוען מחמת קיום של אחד מסייגיה. איני טוען כמובן שזה המצב בפועל, כאשר הובהר בישיבה האחרונה שהתובעת טוענת שהרכב נקנה לשימוש פרטי; אך משצמצמה המבטחת יריעת המחלוקת וחידדה המחלוקת העובדתית בשאלת הכיסוי, לא יהא זה מן הצדק למנוע ממנה היכולת לנסות ולהוכיח עמדתה, כשהתוצאה בפועל עשויה להיות שמי שאינו זכאי לכיסוי ביטוחי - זוכה בו מן ההפקר, ללא שניתנה למבטחת היכולת לנסות ולהוכיח טענותיה להיעדר כיסוי, כשהטענה היא טענה עובדתית לפיה נקנה הרכב לצרכי סחר.

18. אני דוחה אפוא הבקשה. אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון