חוות דעת מנעולן

מטעם חברת הביטוח הוגשה חוות דעת מומחה על ידי מנעולן - המומחה הסיק שדלת בית העסק אכן נפרצה בכוח, אך על סמך הממצאים החיצוניים קבע שלא היה מנעול בתוך הרתק. הפריצה התאפשרה כיוון שהדלתות לא היו נעולות עם מנעול. להלן פסק דין בנושא חוות דעת מנעולן: פסק דין 1. התובעת, רהיטי מזל בע"מ (להלן - רהיטי מזל), הגישה תובענה כספית על סך 200,000 ₪ נגד הדר חברה לבטוח בע"מ (להלן - חברת הביטוח), לתשלום תגמולי ביטוח כתוצאה מפריצה לבית עסקה. חברת הביטוח הגישה הודעת צד שלישי נגד שחף אבטחה בע"מ (להלן - חברת האבטחה), חברת אבטחה אשר הועסקה על ידי התובעת. גרסת התובעת 2. בשם רהיטי מזל הוגש תצהיר עדות ראשית על יד דניאל אדרי, המנהל והבעלים. רהיטי מזל הינה עסק לייצור ושיווק רהיטים הממוקם בשלוש כתובות קרובות זו לזו, כולן ברח' שלמה בן יוסף והנפח בצ'ק פוסט בחיפה: חנות המפעל ברח' שלמה בן יוסף 13, מחסן ברח' הנפח 19, ומחסן ברח' הנפח 24. פעילותו של העסק מתבססת על מכירת רהיטים המיוצרים באופן עצמאי ורהיטים קנויים. הריהוט מובא לאחסון במחסנים עד להעברתו לבית הלקוח. 3. רהיטי מזל ביטחה בתי עסק על פי פוליסה שהיתה בתוקף מיום 1.1.01 עד ליום31.12.01. בהתאם לפוליסה, בוטחה תכולת כל אחד מסניפי התובעת, בין היתר נגד סיכוני פריצה ונערך דו"ח סוקר על יד השמאי אבי זגול מיום 3.2.94. ההגנות שנבדקו על ידי הסוקר נמצאו מספקות ועל בסיסן נערך הביטוח. מאז עריכת הביטוח לא נערך כל שינוי במצב המיגון. 4. ביום 30.4.01, ארעה פריצה למחסן ברח' הנפח 19 דרך דלת אחורית אשר היתה נעולה על פי הטענה במנעול רתק 16 מ"מ מבחוץ ושני ווים מבפנים. נגנב מהמחסן מלאי רהיטים גדול. ספירת המלאי החסר וחישוב ערכו העלו כי שווי האבדן הגיע לכדי 127,652 ₪ נכון למועד הפריצה בהתאם להערכה שנעשתה על ידי המצהיר. המצהיר הגיש תלונה למשטרה ביחס לפריצה ומסר לחברת הביטוח הודעה עליה. 5. לדברי המצהיר, בעת הביקור של חוקר שנשלח על ידי חברת הביטוח, לא נמצא המנעול שנפרץ, אך החוקר מצא בנוכחות המצהיר שבבי עופרת על הארץ בסמוך לדלת שנפרצה. המצהיר טען שידע שהדלת האמורה היתה נעולה בעת הפריצה ורק לו היה מפתח למנעול. במועד מאוחר יותר הוא סרק את החצר האחורית בחיפוש אחר המנעול תוך שהוא מנקה את האזור מהעשב הגבוה שכיסה אותו. תוך כדי ניקוי השטח אותר המנעול כאשר הוא פרוץ והמצהיר מסר אותו לחוקר של חברת הביטוח שהגיע לצורך כך שוב למקום. 6. המצהיר צירף לתצהירו רשימת מלאי עם ערך הפרטים השונים, כרטסת קניות, וכרטסת הכנסות ומכירות, תעודות משלוח של יבוא סחורה ואישור של רו"ח בדבר אחוז הרווח הגולמי. לטענתו, השמאי מטעם חברת הביטוח העריך את הנזקים בסכום של 95,000 ₪ בהערכה כללית בלא שנערכה על ידו ספירת מלאי והשוואה למלאי שנמצא במחסן לפני הפריצה. המצהיר פירט את ערך המלאי, סך של 127,652 ₪ בעת הפריצה (ושיערוך עד למועד עריכת התצהיר בשנת 2005 - 151,416 ₪). 7. המצהיר טען ש חברת הביטוח דחתה את התביעה שלא כדין מאחר ורהיטי מזל עמדה בדרישות המיגון בהתאם לתנאי הפוליסה וכי היה מנעול רתק 16 מ"מ, סורגים פנימיים ואזעקה תקינה מחוברת למוקד. לתצהיר צורף גם דו"ח תנועות מוקד שחף ליום הפריצה ממנו עולה כי החנות היתה מחוברת למוקד בעת האירוע וכי האזעקה פעלה. המנעול שנלקח על ידי החוקר לחברת הביטוח לא הוחזר לידי המצהיר. 8. נטען בנוסף כי כתוצאה מדחיית התביעה על ידי חברת הביטוח נגרמו לרהיטי מזל נזקים כספיים ניכרים שנבעו מהצורך לחדש את המלאי שנגנב ושולמו תשלומי ריבית גבוהים על חריגה ממסגרת האשראי. רהיטי מזל נאלצה ליטול הלוואה בסך 200,000 ₪ שהמצהיר ערב לה באופן אישי וההחזר בגינה עומד על סכום של 9,000 ₪ בחודש. נטען שההלוואה הכניסה את התובעת לקשיים כלכליים ניכרים והביאה להגבלת פעילותה. גרסת הנתבעת 9. מטעם חברת הביטוח הוגשה חוות דעת מומחה על ידי מנעולן בשם דני קירש. המומחה הסיק שדלת בית העסק אכן נפרצה בכוח, אך על סמך הממצאים החיצוניים קבע שלא היה מנעול בתוך הרתק. הפריצה התאפשרה כיוון שהדלתות לא היו נעולות עם מנעול. המנעולן קבע עוד כי "אין סימנים לכך שמנעול ברתק נפרץ ע"י משחזת זווית או כל כלי אחר. הצלינדר משונן שלם ולא ניכר שנפרץ. לשונית המנעול החבוי מכונסת... בתוך הרתק (רתק 10) הוכנס אנקול של תלי 13, כנראה בעזרת פטיש." צויין עוד כי "... לא ניתן להכניס בתוך רתק של רב בריח, מנעול ירדני מכל סוג שהוא." 10. ישראל גסוליס, חוקר מחברת תשבץ שפעל מטעם חברת הביטוח הגיש תצהיר בו פירט כי ביקר בזירת האירוע והבחין כי "מנעול הצלינדר נתון בדלת האחורית אינו נעול" וכי בתוך מנעול הרתק המרותך לשני כנפי הדלת האחורית מבחוץ לא נמצא מנעול. לא נמצאו עליה או בסמוך ממצאים המעידים על קיום מנעול בעבר או על פריצתו. כמו כן, נטען שגלאי הא.א. הפסיבי המגן על חלל החנות ועל החזית הדרומית של המבנה היה שבור והשבר נראה ישן מאוד. לטענת החוקר הפורצים חדרו לבית העסק כאשר הגיעו ברכב מסחרי לחלקו האחורי בסמוך לדלת, פתחו את הבריח העליון והתחתון דרך פתחים בדלת והצליחו לשבור את האוזניה המרותכת מבפנים ולהכנס לתוך המבנה. הפורצים ביקרו במקום בשלושה מועדים, יום אחרי יום בשעות אחר הצהריים המוקדמות, בהסתמך על רישומי המוקד. לטענת החוקר, במהלך בדיקה בזירת האירוע הבחין שבדלת ממנה חדרו הפורצים לא היה מנעול ברתק. צויין כי "בשלב מאוחר הוצג מנעול שאותר בזירה ע"י מנהל החנות, אך המנעולן בחנו וקבע כי מנעול לא ישב אי פעם ברתק." כמו כן נמצאו בעסק שלושה גלאים פסיבים בלבד וגלאי מגנטי. גלאי שנפגע באירוע קודם לא תוקן עד ליום האירוע. מסקנת החוקר היתה שהמבוטחת לא עמדה בתנאיי המיגון שנקבעו בפוליסה. 11. בנוסף, הוגשה חוות דעת של מומחה למערכות בטחון, ערן אייזיק. מסקנותיו היו שהפריצה בוצעה דרך דלת עורפית שאינה מוגנת באביזרי מיגון אלקטרוניים. כתוצאה, ניתן היה לחדור למבנה ולנוע במרבית שטחו ללא גילוי מערכת האזעקה. צויין שמערכת האזעקה הופעלה ביום 27.4.01 בשעות 17:27- 17:28 על ידי גלאים באולם הקטן וביום 28.4.01 בשעה 16:07 שלאחר מכן הגלאי נוטרל. ביום 29.4.01 בשעה 17:17 נוצר גילוי נוסף מגלאי אגף הכניסה ובאותו שלב נותקה סוללת הגיבוי. סייר מוקד שנשלח פעם אחת בלבד לבית העסק ביום 27.4.01 בעקבות קוד ניטרול שנרשם במוקד, כתוצאה מהפעלת מערכת האזעקה לא זיהה ממצא חריג. על פי דו"ח המוקד, בדיקתו נמשכה כדקה לכל היותר. למעט ביקור בודד זה לא נרשמו ביקורים נוספים למרות האזעקות הנוספות. המומחה הסיק כי מאחר ובמערכת לא נרשמו הפעלות שווא מרובות, הגילויים הרבים שנרשמו במהלך הימים 27-29.4.01 נוצרו כתוצאה מתנועה בתוך שטחי הגילוי. 12. צורפה חוות דעת נוספת של השמאי רועי לוין לענין הנזקים. סך כל הנזקים הוערכו בסך 95,000 ₪ ולא 127,645 ₪. באשר להבדל בין התביעה לבין ההערכה, צויין שהתגלה קושי בהערכת שווים של חלק מהרהיטים כיוון שיוצרו בייצור עצמאי וכי המסמכים שסופקו לא נתנו תמונה מדוייקת באשר להיקף המלאי החסר. גרסת הצד השלישי 13. מטעם הצד השלישי הוגש תצהיר על ידי חיו דרור, מנהל בחברת האבטחה. בזמן הרלוונטי לתובענה היה המצהיר אחראי על המוקד. לטענתו, מערכת האזעקה שהותקנה היתה תקינה ותוחזקה על ידי חברת שחף כנדרש. לגבי האירוע נטען שזוהה קוד אזעקה ונשלח סייר למקום שביצע סריקה אך לא איתר כל פריצה. נטען שיכולת הסריקה של הסייר מוגבלת וכי על פי ההסכם בין החברה לבין רהיטי מזל אין היא מתפקדת כמבטחת של התובעת. נטען שרהיטי מזל קיבלה שירות מקצועי ומיומן. בגין השירותים שילמה התובעת 105 ש"ח לחודש בתוספת מע"מ. הערות על העדויות בבית המשפט 14. העד לוין נחקר ביחס לשמאות שביצע. במהלך חקירתו הודה שלא זכר אם מסמכים שונים המעידים על ייצור רהיטים (צורפו לתצהיר התובעת) הובאו לידיעתו (עמ' 11). באשר להערכתו אמר כי "הואיל ולא השתכנעתי שמה שנטען נגנב אכן נגנב מצאתי לנכון להוריד את התביעה מ-127,000 ל- 95,000 ₪... הורדנו 25% מפני שלא הצליח להוכיח את הכמות. אין פה פירוט של מה שלא הצליח להוכיח." (עמ' 11). 15. המנעולן קירש נחקר. ביחס למנעול שנמסר לחברת הביטוח אמר ש"כנראה ראיתי אותו לאחר מספר חודשים. לא יכול להיות שרשום בחוו"ד שנכתבה ב-24.5 כאשר ראיתי את המנעול חודשיים לאחר מכן. ראיתי את המנעול בוודאות לאחר כתיבת חווה"ד. לא התבקשתי לכתוב השלמה לחווה"ד" (עמ' 13). המומחה טען שהמנעול שהובא לבדיקתו שייך למנעול תלי 13 שלא מתאים לרתק מס' 10 וכי ראה במקום רתק מס' 10(עמ' 14). לטענתו, לאחר שנבדק על ידו נשאר המנעול אצל השמאי מטעם חברת הביטוח (עמ' 14). 16. בחקירתו העיד דרור חיו כי חברת המוקד קיבלה את ההודעה אודות התביעה 5 שנים לאחר הארוע ולא ניתן לאתר את עובדיה, הסייר דאז, והמוקדנית, שהיו עובדים זמניים. ממצאים ודיון 17. שאלת התאמת המנעול לרתק הינה השאלה החשובה ביותר במחלוקת בין הצדדים. מנעול שנמצא בשטח על ידי המצהיר מטעם התובעת נמסר לידי חברת הביטוח לבדיקה. חברת הביטוח טענה שהמנעול אינו מתאים לרתק אולם היא איבדה אותו. בנסיבות אלה אין מקום לקבל את טענותיה באשר למנעול והיא נושאת באחריות להעדר האפשרות לבצע בדיקה ולהגיע לממצאים קונקלוסיביים מעבר לטענות שנטענו. "הלכה מיוסדת היא מלפנינו, כי מקום שבו נתבע גורם ברשלנותו נזק ראייתי לתובע - כלומר, פוגע ביכולתו של התובע להשתמש בראיה שלכאורה הינה בעלת פוטנציאל לביסוס איזו מן הטענות העובדתיות שעליהן מבוססת תביעתו - עשוי בית-המשפט להטיל על הנתבע את נטל השכנוע להיותה של אותה טענה עובדתית בלתי-נכונה (ראו, למשל, ע"א 9328/02 מאיר נ' לאור, דינים עליון סח 53, בפסקה 13; ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539, 551-552; ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 126-125). הלכה זו, המבוססת בעיקרה על שיקולי צדק ועל הצורך החברתי בהרתעת נתבעים פוטנציאליים מפני איבוד ראיות, מבטאת את הפן הראייתי-דיוני של דוקטרינת הנזק הראייתי (ראו: א' פורת וא' שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים", עיוני משפט כא (תשנ"ח) 191, 254-241;orat & Stein, Tort Liability Under Uncertainty (2001) 165-167 ). ... ההלכה הראייתית-דיונית בדבר הנזק הראייתי משמעה, אפוא, הקמת חזקה עובדתית, כי אלמלא ניזוקו עקב רשלנותו של הנתבע, היו הראיות החסרות תומכות בגרסת התובע ביחס לטענה העובדתית שנשנתה במחלוקת. (ע"א 361/00 - עאזם ד'אהר ואח' נ' סרן יואב ואח', פ"ד נט(4), 310 ,עמ' 328-329) כתוצאה, אקבל את גרסת רהיטי מזל שהותקן מנעול מתאים בעת הפריצה. 18. באשר לפעולת מערכת האזעקה וטענות חברת הביטוח כנגד חברת האבטחה, המערכת פעלה בצורה תקינה. עובדה היא שהפריצות נתגלו באמצעות המערכת ונשלח סייר למקום. אמנם, הסייר לא גילה את הפורצים, ברם עובדה זו לבדה אינה מצביעה בהכרח על רשלנות. היה מקום לחקור את הסייר אולם דבר זה לא התאפשר לאור העובדה שנודע לחברת האבטחה על ההליכים והטענות נגדה שנים רבות לאחר המקרה וכבר לא היתה באפשרותה לאתר את הסייר. חברת הביטוח נושאת באחריות למחדל זה (ראו האסמכתאות שהובאו לעיל). 19. באשר לנזקים, איני רואה מקום לקבל את חוות הדעת השמאית של הנתבעת לעומת הערכת הנזק שנמסרה על ידי התובעת. הפחתת 25% משווי המלאי לא בוססה כראוי. מול ההערכות המפורטות של בית העסק בחר השמאי לקבוע הערכות כלליות. הנספחים שהוגשו על ידי המצהיר מטעם רהיטי מזל בתמיכה לטענותיו אודות המלאי שנגנב מספקים כדי לזכות אותו בכל הסכום שנתבע. 20. התוצאה הינה כי חברת הביטוח נמנעה שלא כדין מתשלום תגמולי הביטוח על פי הפוליסה. דין הטענה שאי התשלום גרם לרהיטי מזל נזק נוסף, להתקבל. עסק או אדם הכורת פוליסת ביטוח מניח שבמקרה של התרחשות מקרה ביטוח ישולמו תגמולי הביטוח בתוך זמן סביר. אי תשלומם בתקופה, שהינה על פי אופייה רגישה עבור המבוטח כיוון שכבר נפגע מהאירוע הביטוחי, יכול בהחלט להגביר את הנזק ועל חברת ביטוח להיות ערה לאפשרות זו. הפרת חיוב לשלם תגמולי ביטוח יכול לגרור חיוב לשלם נזק נוסף: "התרחשותו של מקרה הביטוח יוצרת יחס מיוחד של תלות בין המבוטח למבטחת, בעיקר שהנזק חמור ועתידו הכלכלי של המבוטח מונח על הכף. למבטחת ניתנת אז הזדמנות לנהוג באופן אופרטוניסטי ולסרב ללא הצדקה לשלם תגמולי הביטוח. הפיתוי של המבטחת לעכב את תשלום התגמולים גדול במיוחד בשל פרק הזמן הממושך עד למתן הכרעה שיפוטית בעניין. ... [שלילת] זכות לפיצויים בגין עיכוב בתשלום יוצר מצב בלתי-סביר ... המסקנה היא שאין הבדל בין המבוטח לבין מתקשרים חוזיים אחרים בכל הקשור לזכות לסעד בגין הפרת החוזה, ולמעשה אפשר שנדרש כלל מיוחד מכוחו יוטלו על מבטחת פיצויים מוגדלים בגין עיכוב בתשלום תגמולים." (ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, כרך ראשון (אונ' עברית, תשס"ה-2005), 605-608). 21. במקרה הנדון הנני מקבל שההלוואה שהוצאה על ידי רהיטי מזל נדרשה כתוצאה ישירה מאי תשלום תגמולי הביטוח ויש מקום לחייב את חברת הביטוח בהוצאות המימון והנזקים העקיפים האחרים שנגרמו. 22. אשר על כן, על חברת הביטוח לשלם את מלוא סכום התביעה בסך 200,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלומו. בנוסף, חייבת חברת הבטוח לשלם שכ"ט עו"ד בסך 10% מהתביעה בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. 23. ההודעה לצד השלישי נדחית. במקרה הנדון לא נתגלתה רשלנות מצד חברת האבטחה, וכפי שציינה בצדק חברת האבטחה, היא אינה חברת ביטוח ובוודאי לא חברת הביטוח של חברת הבטוח. על חברת הבטוח לשלם למוקד שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, המבטא את הסיכון בפניו הועמדה חברת המוקד על ידי הגשת ההודעה נגדה שבוודאי הכניסו אותה להוצאות ולמיגננה.חוות דעת