זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

בית המשפט פסק כי אין להקל ראש בחשיבותה של זכות הגישה לערכאות( ע"א 733/95 ארפל אלומיניום נ' קליל, פ"ד נא(3) 577, 629 (השופט - כתארו אז - חשין); ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד, סעיף 30 בעמ' 27-26, הבוחן את האפשרות לראות בזכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, למצער משנפגמת זכות קניינית של פלוני (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). גם זכות זו כפופה לאיזונים מסוגים שונים. י' רבין זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, 181-177. אף לענייננו שלנו קיימים איזונים: ראשית, ההנחיות צודקות; אין הן מונעות מחברות הביטוח לטעון כל טענה ובלבד שיפרטוה כדבעי במועד בפני המבוטח. באיזון שבין המשאלה ל"שמירת זכויות" לטענות נוספות מצד חברת הביטוח לבין הפרשי הכוחות בין הצדדים שביסוד המדיניות כאמור, ידה של ההנחיה על העליונה. שנית, ייתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח- התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. במבחני השכל הישר, לחברות הביטוח די משאבי כסף ומשאבי זמן כדי להיערך כך שתשובותיהן למבוטחים לא יהיו חלקיות אלא מבוססות ורציניות, ובכך יינטל עיקר העוקץ מן הטענה.

להלן החלטה בנושא זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח:

החלטה

בפניי מספר בקשות.

בקשה ראשונה - בש"א 164757/06 הינה להורות על מחיקת המילים "בין השאר", מסעיף 10 להודעת צד שלישי.

הבקשה הוגשה על ידי צד ג', הוגשה תגובת ב"כ הנתבע מס' 1 שולח הודעת צד ג', ולמרות שהתגובה הוגשה כבר ביום 13.11.06 לא מצאתי בתיק כל תגובה לתגובה ולכן ניתנת החלטתי בהעדר תגובה לתגובה.

לטענת צד ג', הואיל ובסעיף 10 להודעת צד ג' נטען כי הצד השלישי אינו זכאי להתנער מחבותו על פי הפוליסה, בין השאר..." טוענת הצד השלישי, כי אינה יכולה להתייחס לטענות שאינן ברורות, שכן המילים בין השאר, כוללות טענות שלא פורטו.

עיון בהודעת צד שלישי, מצביע כי הטענות ברורות ביותר, והניסוח של ב"כ המודיע, היינו השימוש במילים בין השאר, מתייחס לטענות שפורטו בסעיפים 10.1-10.4. ואם יש ספק מובהר כי כך אתייחס למילים "בין השאר".

לפיכך, אין מקום להורות על מחיקת המילים "בין השאר" מהודעת צד שלישי.

הבקשה השנייה - בש"א 172234/06 - בקשה מטעם צד ג' בו עתרה להתיר לה לתקן את כתב הגנתה.

ב"כ המודיע הגיש תגובתו, כמו כן הוגשה תגובה מטעם ב"כ התובע, אשר הצטרף לנימוקי ב"כ המודיע. וב"כ צד ג' הגיש תגובה לתגובה.

בטרם נפנה לדיון בבקשה, נבהיר את השתלשלות העניינים בתיק זה.

לכתחילה, הוגשה התביעה כנגד הנתבע מס' 1 בלבד.

התובעת טענה כי במסגרת פרויקט בנייה, נתן הנתבע מס' 1 לתובעת שירותי תכנון הנדסיים, וכי מחמת רשלנותו התמוטט קיר שנבנה על פי הנחיותיו. (האמור לעיל הינו תמצית בלבד ואינו מהווה פירוט מכלול טענות התובעת).

הנתבע מס' 1 מבוטח בביטוח מקצועי אצל הנתבעת מס' 2, שהינה צד ג'.

עוד בטרם הגשת התביעה, במסגרת הבירור שערכו הצדדים ביניהם, שלח הנתבע מס' 1 לתובעת מכתב, בו נאמר בין היתר כי: " מכיוון שביצועו של הקיר הנ"ל החל בשלב מאוחר לא שמתי לב כי קיר זה הולך ונבנה וכי חתך הקרקע שנחשף שם שונה מאשר באזורים האחרים אשר במתחם."

התובעת טענה בין היתר כי ממכתב זה עולה הודאה של הנתבע מס/ 1 באחריותו וברשלנותו.

הנתבע מס' 1 היה מיוצג בשלב הראשון של הדיון על ידי עורך דין שמונה לו מטעם הנתבעת מס' 2, המבטחת.

במסגרת דיון שהתקיים בפניי, במהלך ניסיון לסיים את התיק בפשרה, עלתה השאלה, האם לנתבע כיסוי ביטוחי. התשובה לא הניחה את דעתו של ביהמ"ש שכן מדברי ב"כ הנתבע דאז עלה כי ייתכן מצב שבו התביעה תתקבל ולא תינתן לנתבע מס' 1 כיסוי ביטוחי. כלומר, ייתכן מצב שבו תהא מחלוקת בין הנתבע מס' 1 לבין חברת הביטוח.
זה המקום לציין כי ביהמ"ש לא קבע לא באופן נחרץ ולא אחרת כי המכתב מהווה הודאה, ונושא זה יתברר במסגרת הליך ההוכחות.

בשל כך, נפרדו דרכי השניים, והתרתי הגשת כתב תביעה מתוקן הכולל את חברת הביטוח כנתבעת נוספת, וכן משלוח הודעת צד שלישי, כנגד חברת הביטוח על מנת שגם הטענות הנוגעות ליחסים שבין הנתבע מס' 1 לבין הנתבעת מס' 2 תתבררנה.

ואכן הנתבעת מס' 2 הגישה כתב הגנה ובו העלתה טענה, כי לאור הוראות הפוליסה הנתבע הפר את איסור ההודאה המופיעה בסעיף 4 להסכם שבין הצדדים, היינו לפוליסה.

צד ג' טענה כי באם יסתבר כי הנתבע מס' 1 אינו אחראי, וכי האירוע שארע לא נובע ממחדליו או ממעשיו, הרי הפוליסה אינה מכסה התנדבות, ונושא זה, שעוד יובהר להלן, הינו נושא הטעון בדיקה. כלומר, טענת הגנה אחת הייתה כי הפוליסה אינה מכסה התנדבות לשלם בגין אירוע שאינו באחריותו המקצועית של המבוטח, בכך למעשה כפי הנטען מורחב הכיסוי הביטוחי, (להלן: הטענה להעדר כיסוי הביטוחי). טענה אחרת הייתה כי עצם מסירת המכתב , באם ביהמ"ש יקבלו כהודאת בעל דין מהווה הפרת ההסכם שבין הצדדים, (להלן: הטענה להפרת הסכם הביטוח).

במהלך הדיון שהתקיים בפניי, נשאל ב"כ צד ג' , מהו היסוד העומד בבסיס הטענה כי עצם ההודאה, (וכאן יובהר כי אין ביהמ"ש קובע כמסקנה עובדתית שהמדובר בהודאה, אלא לצורכי החלטה זו יכונה המסמך כהודאה), מהווה הפרת ההסכם.

לאור שאלה זו הוגשה הבקשה לתיקון כתב ההגנה בש"א 172234/06 לה מתנגד ב"כ הנתבע והמודיע.

כמו כן הוגשה על ידי ב"כ הנתבע/המודיע בקשה בבש"א 173117/06 להורות כי ביהמ"ש ימחק את הסעיפים בכתב ההגנה המקורי והמתוקן של צד ג', והנוגעים לפטור הנטען לה בגין עצם קיומה של ההודאה, לעניין הטענה להפרת הסכם הביטוח.
טענות צד ג' בבש"א 172234/06:

צד ג' טוענת כי בשלב זה היא רשאית לתקן את כתב הגנתה לאור העובדה כי הבירור העובדתי טרם החל.

צד ג' טוענת את שתי הטענות שפורטו לעיל, ומוסיפה בבקשתה לתיקון כתב ההגנה את הטענות בדבר הכשלת בירור החבות, כי הפוליסה אינה מכסה את האירוע נשוא התביעה, וכי מסירת מכתב ההודאה מהווה הפרה של תנאי הפוליסה.

הנתבע/המודיע טוען כי טענות אלה מהוות הרחבה שלמכתב הדחייה, ולכן על פי הוראות המפקח על הביטוח אין לקבלן בשלב זה.

עוד נטען, כאמור לעיל, כי אין בפוליסה כל אמירה ממנה עולה שהפרת הוראות סעיף 4, היינו הודאה, מובילה לביטול הכיסוי הביטוחי.

צד ג' טוענת כי הוראות המפקחת על הביטוח אינן מחייבות, המפקחת פעלה בחוסר סמכות ופעולותיה היא שוללת מהמבטחת את זכות הגישה לערכאות דבר שנפסק כי הינו זכות יסוד.

ב"כ התובעת הצטרף לנימוקי ב"כ הנתבע/המודיע.

טענות הנתבע/המודיע בבש"א 173117/06:

הנתבע טוען כי יש למחוק מכתב ההגנה המקורי ו/או המתוקן את הטענות הנוגעות לאיסור הודאה, שכן גם אם ייקבע כי הפוליסה אוסרת על הודאה אין לפטור את המבטחת, (שלא כמו במקרה של העדר כיסוי ביטוחי כתוצאה מההודאה).

הנתבע/המודיע טוען כי המדובר בשאלה משפטית וניתן להכריע בה כבר בשלב זה שכן בפוליסה אין כל התייחסות לתוצאה בדבר הודאה ואין כל הוראה הקובעת כי במקרה בו מבוטח מודה, גם אם הייתה רשלנות מצידו הפוליסה בטלה ואין כיסוי ביטוחי.

צד ג' טענה כפי שביארתי לעיל וכפי שאבהיר להלן, כי הפוליסה כוללת תנאי באשר לאיסור מתן הודאה, וכי לעניין תוצאות הפרת הסכם יש לשמוע את הצדדים ולהכריע לאחר שלב ההוכחות, וכי כל הטענות נוגעות לתוצאות ההפרה הנטענת הינן טענות משפטיות ועובדתיות הנובעות מתנאי הפוליסה.

דיון:

שני עניינים בפנינו,
האחד הוספת טענות בכתב התביעה המתוקן:
הכשלת הבירור העובדתי
הפרת הסכם הפוליסה מהווה הפרה יסודית של הפוליסה וחברת ביטוח סבירה לא הייתה מתקשרת בהסכם ביטוח.
השני:
בקשה למחיקת הטענות בדבר איסור הודאה.

כלומר, על הטענות שפורטו בכתב ההגנה המקורי מוספת טענה על פיה הפרת סעיף 4 לפוליסה מהווה הפרת הסכם יסודית , אין טענה כי הפרת הסכם כזו תוצאתה ביטול ההסכם או כי הסכם הביטוח בוטל, אלא כי חברת ביטוח סבירה לא הייתה מתקשרת עם מבוטח בנסיבות העניין. אך נניח לטובת הצד ג' כי כוונתה הייתה שהמדובר בהפרת הסכם יסודית המזכה בביטוח ההסכם.

שתי הטענות הנ"ל לא מצאו את ביטוין לא במסגרת מכתב הדחייה, ולא במסגרת כתב ההגנה המקורי.

בעניין זה משמיעה לנו המפקחת על הביטוח את הוראותיה, על פיהן על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה.

וכך קבעתי בהחלטתי בת.א. 18025/06 בעניין אורמן בוריס נגד כלל חברה לביטוח בע"מ:

"ההנחיה הרלוונטית של המפקח על הביטוח הינה הנחיה המצויה בסעיף 4 לחוזר המפקחת על הביטוח מיום 9.12.98 הקובעת כי:

"כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ובאם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה."

באי כוח שני הצדדים מפנים לפסק דינו המעמיק והמלומד של כב' השופט כהן בת.א. 738/01 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נגד גידולי שדה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, שם נקבע על ידי ביהמ"ש כי יש ליתן את מלוא התוקף בכפוף לשני סייגים:

"מבלי לנסות לקבוע רשימת מקרים סגורה, נראה לי כי בשני המקרים הבאים יהיה קשה להחיל את הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקחת על הביטוח:

א.     המקרה בו המדובר בעובדה, שנודעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה עת פעל לבירור חבותו;
ב.     מקרה בו הסנקציה שעל פי הנחיית המפקחת על הביטוח תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים, שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח."

ביהמ"ש המחוזי ת"א מפי כב' השופטת דותן בהחלטות רבות חזר על עמדתו כפי שהובאה בבר"ע 1182/05 אסולין חביב נגד הפניקס הישראלי, שם קבעה כב' השופטת דותן כי:

"מעבר לדרוש אציין, כי להשקפתי, מטרת ההנחיה היא לחייב את המבטחת לבדיקה יסודית של כל תביעה, אותה היא שוקלת לדחות, ובכך למנוע ניצול כוחה הכלכלי העדיף על פני המבוטח אשר לא אחת מותש מהמשא ומתן העקר ומוכן להגיע להסדר פשרה שאינו משקף את נזקו וזכויותיו. "

על החלטתה של כב' השופטת דותן, אשר אימצה את המסקנה בדבר מתן תוקף להנחיית המפקחת על הביטוח, ופועל יוצא חסימת חברת הביטוח מלהעלות טענות חדשות, הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדונה בביהמ"ש העליון בפני כב' השופט רובינשטיין, ברע"א 10641/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"נ נגד חביב אסולין, שם קבע כב' השופט רובינשטיין כי:

"זה המקום להזכיר את הטענה החוקתית שהעלו המבקשים, ועניינה זכות הגישה לערכאות. אכן אין להקל ראש בחשיבותה של זכות זו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום נ' קליל, פ"ד נא(3) 577, 629 (השופט - כתארו אז - חשין); ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד, סעיף 30 בעמ' 27-26, הבוחן את האפשרות לראות בזכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, למצער משנפגמת זכות קניינית של פלוני (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו); גם זכות זו כפופה לאיזונים מסוגים שונים. י' רבין זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, 181-177. אף לענייננו שלנו קיימים איזונים: ראשית, ההנחיות צודקות; אין הן מונעות מחברות הביטוח לטעון כל טענה ובלבד שיפרטוה כדבעי במועד בפני המבוטח. באיזון שבין המשאלה ל"שמירת זכויות" לטענות נוספות מצד חברת הביטוח לבין הפרשי הכוחות בין הצדדים שביסוד המדיניות כאמור, ידה של ההנחיה על העליונה. שנית, ייתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח- התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. במבחני השכל הישר, לחברות הביטוח די משאבי כסף ומשאבי זמן כדי להיערך כך שתשובותיהן למבוטחים לא יהיו חלקיות אלא מבוססות ורציניות, ובכך יינטל עיקר העוקץ מן הטענה.

דברים אלו מובילים למסקנה כי המצב הראוי כפי שפורש בפסיקה ואושר בהחלטות ביהמ"ש העליון הינו, שהנחיות המפקחת על הביטוח מחייבות, יחד עם זאת ייתכנו מקרים בהם בנסיבות שצוינו, כדוגמא בפס"ד של כב' השופט רובינשטיין, בהם תותר לחברת הביטוח להעלות טענות נוספות. מקרים אלו אינם רשימה סגורה מחד, אך מאידך, אינם פריצת הגבולות עד כדי ריקון ההנחיה מתוכנה.
עוד יש לציין כי אין בכך כדי להוביל לתוצאה שהתובע אינו נדרש להוכיח את הרכיבים הדרושים לשם הוכחת תביעתו."

והדברים יפים גם לענייננו.

אין לומר כי צד ג' לא הייתה מודעת לכל אורך הדרך למכתב ההודאה הנטען, או לנסיבות האירוע הנטען, נהפוך הוא, צד ג' הסכימה ליתן ייצוג משפטי לנתבע. לפיכך, העובדות במלואן היו בפניה, ובכל זאת בחרה שלא לדחות את טענתו, אלא להגיע עימו להסכם ובמכתבה נאמר:

"כידוע לכם, הודאה בחבות מנוגדת לתנאי הפוליסה ומהווה עילה לדחיית הכיסוי הביטוחי.
חרף האמור לעיל, אנו נהיה מוכנים לטפל בתביעה בשם המבוטח בכפוף לאישורו בכתב כי במידה והוא יחויב רק בשל ההודאה הנ"ל ולא בשל רשלנותו (אם אכן קיימת) על פי בדיקה של מומחה שנמנה אנו לא נישא בתשלום כלשהו בו יחויב המבוטח לשאת"

עיננו הרואות כי הסכמת צד ג' בראשית הייתה כי אינה חייבת בתשלום רק אם ייקבע כי הנתבע חייב בדין בהסתמך על מכתב ההודאה בלבד בלא שקיימת רשלנות מצידו.

כלומר, מכתבה של צד ג', בזמן אמת התייחס לטענה הראשונה שפורטה לעיל, והיא הטענה להרחבת הכיסוי הביטוחי, ולא טענה להפרת הסכם הפוליסה.

לפיכך, ולאור הנחיות המפקח על הביטוח ופרשנות שניתנה להוראותיו כמפורט לעיל, אני סבורה כי אין להתיר לצד ג' לתקן את כתב הגנתה ולהוסיף טענות הגנה חדשות שזכרן לא בא במכתב הדחייה המקורי.

הדברים נכונים גם ביחס לטענה העמומה משהו באשר להפרת ההסכם בשל עצם מסירת ההודאה.
כאמור לעיל, ב"כ הנתבע עתר להורות על מחיקת הטענות הנ"ל מכתב ההגנה המקורי, (להבדיל מהתוספת בכתב ההגנה המתוקן בה נתבקש ביהמ"ש להתיר לצד ג' להוסיף טענה כי המדובר בהפרה יסודית של ההסכם הפוליסה).

במסגרת הפוליסה נאמר כי קיים איסור על הודאה, אך לא פורשה הסנקציה בגין הפרת הוראה זו.

במה דברים אמורים.

ככל שהדבר מתייחס להרחבת הכיסוי הביטוחי, במקרה שבו אדם לא התרשל ו/או לא קיימת לו חבות לאירוע או לנזק ובכל זאת מסכים להודות באחריותו, כלומר, אדם מתנדב לקבל על עצמו אחריות לא לו, אין מחלוקת בין הצדדים כי טענה זו יש לברר עובדתית.

ככל שהדבר מתייחס לעצם ההודאה, כהפרת הסכם, גם אם קיימת אחריות של המבוטח לאירוע, הרי טענה כזו, כי עצם מתן ההודאה מהווה הפרת הסכם בלא לקשור אותה לשאלת הכיסוי הביטוחי, מהווה טענה שאין לקבלה.

הן משום הטעמים שאוזכרו לעיל, באשר להנחיות המפקח על הביטוח.
והן משום העובדה כי בהעדר כל סנקציה בהסכם הפוליסה כי קיומה של הודאה פוטר את המבטחת מאחריות, גם במקרה שבו מוכחת רשלנותו של המודה, אינה עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור.

יותר מכך, משמעות דרישה זו הינה כי על ביהמ"ש לפרש את הוראות הפוליסה לטובת המבטחת, ויותר מכך, להתייחס להוראה זו כהוראה עצמאית בפוליסה בלא להתייחס למכלול ההוראות האחרות בפוליסה.

ראשית כידוע, הוראה בפוליסה יש לפרש לטובת המבוטח ולו מטעם הכלל שהסכם מפרשים כנגד מנסחיו.
שנית, בפוליסה לא נאמר דבר וחצי דבר לעניין תוצאות הפרת התנאי הנ"ל, ולכן פרשנות סבירה של הפוליסה תוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי כוונת הצדדים בהסכם זה הינה שמטרת הסעיף הייתה שלא להרחיב את הכיסוי הביטוחי, כלומר, שאדם לא יודה במה שאינו אחראי, ולא עצם קיומה של הודאה במקרה בו המבוטח אכן אחראי לאירוע.

מה מבקשת צד ג' כי ביהמ"ש יקבע?
צד ג' מבקשת כי ביהמ"ש יקבע שגם במקרים שבהם המבוטח התרשל, ואכן הוא אחראי לנזק שנגרם כתוצאה מרשלנותו, באם הוא מסכים כי זה אכן המקרה, לא יודה בכך. ובאם הודה היא תהיה פטורה מתשלום על פי הפוליסה? מדוע - רק בשל עצם קיומה של ההודאה למרות קיומה של רשלנות ולמרות שרשלנות זו הייתה מבוטחת בפוליסה.

זוהי פרשנות הנוגדת את תקנת הציבור, ונוגדת את החובה לנהוג בתום לב המוטלת על המבוטח כלפי הצדדים השלישיים כלפיהם עוול.
אשר על כן אני מקבלת את בקשת הנתבע/המודיע ומורה כי הטענות הנוגעת להפרת תנאי הפוליסה ככל שהן מתייחסות לעצם ההודאה, יש למחקן מכתב ההגנה.
עוד נדחית הבקשה לתיקון כתב ההגנה.

כמובן כי ביחס לשאלות האם המכתב במהווה הודאה במובן זה שהוא מהווה הודאה "בהתנדבות" , כלומר ביחס לטענה הראשונה כי המדובר בהרחבת הכיסוי הביטוחי, והטענות הנובעות מכך, יש לבררן והן תתבררנה במסגרת הדיון הוכחות הקבוע בתיק.
לשאלת הוצאות אדרש בסיום ההליך.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון