הקלטת דיון בבית המשפט

התובע עתר לאפשר לו הקלטת דיון בבית המשפט במכשיר הקלטה קטן השייך לו לצורך "שימושו הפרטי, במטרה של הכנה להמשך המשפט, התעמקות והבנה טובה באשר למה שהתרחש באולם ביהמ"ש" כדבריו.

הכלל הוא כי יש להתיר ביצוע הקלטה פרטית של דיוני ביהמ"ש, למעט במקרים חריגים שחלקם נמנו בבג"צ 305/89 שמחה ניר נ' בית משפט השלום (תעבורה) למחוז, פ"ד מה(3), 203. יצויין כי מקרים אלה אינם בבחינת רשימה סגורה כפי שנקבע על ידי כב' השופטת שטרסברג כהן בבג"צ 6371/94 אריה דרעי ואח' נ' בית המשפט המחוזי, פ"ד מט(1), 133 ,עמ' 136-137.

בפרשת ניר הנ"ל נפסק כדלקמן כי אם יאמר עורך-הדין, כי בדעתו לערוך הקלטה שכן מצפה הוא, על סמך נסיון העבר, לאי-דיוקים בניהול הפרוטוקול, וכי רוצה הוא להכין מראש ראיה שבעזרתה יוכל לתקוף את מהימנות הפרוטוקול, אזי ניתן לראות בכך התנהגות בלתי מנומסת מצד עורך הדין, ואף משום התגרות בבית המשפט, ובנסיבות כאלה אין לראות פגם באי-מתן היתר.
\
להלן החלטה בנושא הקלטת דיון בבית המשפט:

החלטה

1.     ביום 26.2.06 הגיש התובע שאיננו מיוצג בתביעה זו, תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקים שנגרמו לדירתו עקב ארוע שריפה. הדירה הייתה מבוטחת בפוליסת ביטוח מבנה אצל הנתבעת. כתב התביעה השתרע על פני 48 סעיפים.
     
לאחר שהנתבעת הגישה כתב הגנה, הגיש התובע ביום 28.5.06 כתב תשובה מטעמו שחולק ל"פרקים" ואשר השתרע על לא פחות מ-37 עמודים!!

2.     הבקשה לעיון בדו"ח חוקר

     באותו היום, היינו ביום 28.5.06, הגיש התובע בקשה שכותרתה "בקשה בעניין דו"ח החקירה או דו"ח חוקר" ( להלן "בקשת העיון" ). בבקשה זו הוא עתר לאסור על הנתבעת מלהגיש את דו"ח החקירה הנמצא ברשותה מחמת סירובה לגלותו בפניו, ולחילופין, לצוות עליה לגלות את הדו"ח בפניו, ולחילופי חילופין להניח את הדו"ח לעיונו של בית המשפט לצורך מתן החלטה בבקשה. בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעת.

     לאחר חלוף המועד החוקי להגשת תשובה לתגובה על פי התקנות (10 ימים), הונחה הבקשה לעיון על שולחני למתן החלטה.

     ביום 6.7.06 ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעת נתתי את ההחלטה שלהלן:

"בנסיבות תיק זה, הנני דוחה את העיון בדו"ח החוקר עד לאחר הבאת ראיות מטעם התובע, מששוכנעתי כי הדבר עלול לשרת את גילוי האמת" (ראה הלכת סוויסה ופס"ד אבי נתיב המצוטט בתגובה)."

3.     הבקשה לתיקון כתב הגנה

     ביום 4.6.06 דהיינו ימים ספורים לאחר הגשת בקשת העיון, הגיש התובע "בקשת מתן צו לתיקון או מחיקה של דברים מכתב ההגנה של הנתבעת" בבש"א 9717/06. ( להלן "בקשת התיקון" ).

     הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, ותגובה כנ"ל נתקבלה ביום 22.6.06.

ביום 6.7.06, ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעת, ובהעדר תשובה מטעם התובע לתגובת הנתבעת, נתתי החלטה בבקשה שקבעה כדלקמן:

"1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, לא שוכנעתי כי סעיף
17 לכתב ההגנה מרחיב את החזית ביחס למכתבי
הסירוב שנשלחו על ידי הנתבעת.
2.     התובע ישלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך של 750 ₪ + מע"מ.
3.     כל בקשה ו/או הודעה שתוגש ע"י התובע לתיק ביהמ"ש, לא תידון אלא אם יצורף לה אישור מסירה כדין לידי הנתבעת".

4.     ביום 2.7.06 הגיש התובע "בקשה לתיקון השמטה מקרית" שנפלה בכתב התשובה לטענתו (בבש"א מס' 11480/06).

ביום 11.7.06 ניתנה החלטה בזו הלשון:
     
"הובהר לתובע כי כל בקשה שתוגש על ידו תידון, לאחר צירוף אישור מסירה כדין לידי הצד השני. משלא צורף אישור כנ"ל לבקשה הנוכחית, אין מקום לדון בה".

5.     באותו היום, היינו ביום 11.7.06, התברר כי התובע הגיש בקשה נוספת שעניינה ביטול ההחלטות שניתנו בבקשת העיון ובבקשת התיקון (בש"א 12087/06). בבקשה זו הפנה התובע את תשומת ליבו של ביהמ"ש, ובצדק, כי ביום 20.6.06 הוגשה על ידו בקשה לדחיית המועד להגשת תשובות מטעמו לתגובות הנתבעת למשך 30 יום, וכי בקשתו זו נתקבלה, אי לכך, ביקש את ביטול ההחלטות שניתנו בהעדר תשובה מטעמו.

     לבקשה זו צירף כתבי תשובה מטעמו לשתי הבקשות.

6.     ביום 15.8.06 הגיש התובע בקשה נוספת, לביטול ההחלטה שניתנה ביום 11.7.06 ( בדבר צירוף אישורי מסירה ) וביקש שבית המשפט ינמק את החלטותיו (בש"א 12642/06).

     בבקשה זו בחר לעצמו התובע הזכות להשתמש במילים בוטות וכינה את ההחלטות שפורטו לעיל כהחלטות אומללות, אילמות, סתמיות ובלתי מנומקות, וכמסכת של טעויות.

     ביום 13.9.06 הגישה הנתבעת את תגובתה לבקשה.

7.     ביום 27.8.06 הגיש התובע בקשה נוספת שכותרתה "בקשת רשות להקליט הדיונים בעזרת רשם קול". ביום 6.9.06 ניתנה החלטה בבקשה בזו הלשון:

" לתגובת המשיבה תוך 20 יום.

החלטות בבקשות הנוספות הפתוחות בתיק זה, תינתנה יחד עם ההחלטה בבקשה זו, ולאחר קבלת תשובות הצדדים לבקשה זו"

     ביום 13.9.06 נתקבלה תגובת הנתבעת לבקשה, וביום 17.9.06 נתקבלה תשובת התובע לתגובת הנתבעת.      

     ביום 22.10.06 הגיש התובע בקשה שכותרתה "בקשה מכבוד בית המשפט לתת החלטותיו, זמן סביר לפני המועד שיתקיים הדיון הראשון"

8.     לאחר שתוארה השתלשלות העניינים שהיתה מלווה בהרבה בקשות כמתואר לעיל, אגש כעת לדון בבקשות לגופן:
     
     הבקשה לתיקון כתב ההגנה ולמחיקת דברים ממנו

     לאחר שעיינתי בתשובת התובע לבקשה הנ"ל, לא מצאתי מקום לשנות מההחלטה שניתנה בה ביום 6.7.06 ( ראה סעיף 3 לעיל ).

     ההחלטה בבקשה זו הינה מנומקת דיה, ואין מקום להרחיב בה, מה גם שההבחנה בין "הצתה בזדון" לבין "הצתה מכוונת" שציין התובע בכתב תשובתו, ואשר עליה ניסה להשתית את בקשתו, אין בה ממש.

     אם לתובע טענות נוספות בדבר "ליקויים חמורים בכתב ההגנה" כהגדרתו, יכול להעלותן בישיבת קדם המשפט הקרובה.

9.     הבקשה לעיון בדו"ח החוקר
     
כזכור ביום 6.7.06 דחיתי את בקשתו של התובע לעיין בדו"ח החוקר שהוכן ע"י הנתבעת ( ראה סעיף 2 לעיל ).

בכתב תשובתו שבו כינה התובע את טענות הנתבעת כדברי הבל, טען התובע כי כללי הגילוי והעיון במסמכים החלים ביחס לתביעת פיצויים לנזקי גוף אינם חלים על תובענה לתשלום תגמולי ביטוח, וכי מסמכים שהמבטחת מכינה במהלך בדיקת נסיבותיו של מקרה הביטוח אינם חסויים, ומשכך על הנתבעת לגלות לו ולאפשר לו לעיין בדו"ח החקירה. בעניין זה הפנה לספרו של שחר ולר "חוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981" פירוש לחוקי החוזים מיסודו של ג' טדסקי.

10.     אכן על כללי הגילוי במישור דיני הביטוח חלים רציונאלים נוספים הנגזרים מחובת ההנמקה החלה על מבטחת כלפי מבוטחה בעת דחיית דרישתו לתשלום תגמולי ביטוח. אולם חובת הנמקה זו אין משמעה שעל המבטחת להמציא לידי מבוטחה כל מסמך הנמצא ברשותה, לרבות מסמך המקפח את זכותה הבסיסית בניהול הגנתה בהליך משפטי, ובלבד שהשימוש בזכות זו נעשה על ידי המבטחת בתום לב, ושאין בחוסר ההמצאה הנ"ל בכדי לפגוע בזכותו הבסיסית של המבוטח לעמוד על נימוקי הדחייה.

11.     בענייננו, התובע עתר לחייב את הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לדירתו עקב ארוע שריפה. במכתב התשובה שנשלח לו מטעם הנתבעת ביום 10.11.04 נכתב כדלקמן:

"ממסקנות גיליון חקירת הדליקה עולה כי אלמוני גרם להצתה בזדון.

"עפ"י תנאי הפוליסה התקנית, פרק א'-ביטוח מבנה הדירה, סעיף 2ו'-מקרה הביטוח: "פעולות זדון, למעט:פעולות זדון שנעשו בעת שהדירה היתה פנויה למעלה משישים ימים רצופים או שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה משישים ימים רצופים ( להלן - דירה שאינה תפוסה ).

עפ"י ממצאי החקירה ודו"ח השמאי שבידינו, עולה כי ההצתה ארעה בעת שהדירה לא היתה תפוסה ועל כן אין כיסוי ביטוחי לארוע."

בעקבות פנייתו של התובע אל הנתבעת לקבל לידיו את המסמכים שעל פיהם הוחלט לדחות את דרישתו, שלחה לו הנתבעת ביום 21.11.04 העתק מגיליון חקירת הדליקה והעתק מחוות דעת השמאי. לגבי דו"ח החקירה השיבה הנתבעת כי לא תוכל להענות לדרישתו של התובע הואיל ומדובר בחומר פנימי. לגבי ההקלטה של השיחות שהתנהלו בין התובע לבין נציגי הנתבעת, השיבה הנתבעת כי אין להם שירותי תמלול של השיחות הנ"ל אולם תשמח להשמיע לתובע את שיחות ההקלטה הנ"ל.

לאחר תשובה זו "הציף" התובע את הנתבעת בפניות כתובות שלו, כפי שמופיע במסמכים שצורפו לתצהירו מיום 15.03.06, והוא גם לא חסך פנייה לשמאי שערך את דוח השמאות וטען כי הדו"ח שלו לוקה בליקויים רבים וכי הינו פסול, וכן פנה לאיגוד ערים איזור חיפה שירותי כבאות, לבירור תוצאות חקירת הדליקה.

ביום 15.01.06 שלחה הנתבעת לתובע מכתב ובו חזרה על נימוקי הדחייה והוסיפה והודיעה לו כדלקמן:

" ............. מהמסמכים ששלחת, עולה כי "איגוד ערים איזור חיפה שירותי כבאות" קבע כי השריפה נגרמה ממעשה זדון.

כמו כן, בתלונתך למשטרת ישראל מיום 03.07.04 עולה כי הוגשה על ידך תלונה בדבר הצתה למבנה שבוצעה ע"י שני אנשים (יאנוס אלכסנדרו ומשה דבח).

לאור כל האמור לעיל, ובהמשך למכתבים הקודמים אין שינוי בעמדתנו".
     
12.     לאחר כל ההתכתבות הענפה הזו, לא שוכנעתי כי נגרעה כהוא זה זכותו של התובע לעמוד על נימוקי הדחייה ולעיין במסמכים מהותיים שעמדו ביסוד הדחייה, כגון דו"ח חקירת הדליקה ודוח השמאות שנערך ע"י המבטחת ובו ציין השמאי כי "בבדיקה במקום הבחנו כי מוקד האש נמצא באיזור חלון חדר מגורים שנשרף כליל. האש התלקחה במקום ככל הנראה על ידי שפיכת חומר דליק על החלון מבחוץ."

13.     בנסיבות אלה, כאשר מצד אחד הועמדו לרשות התובע המסמכים והממצאים שעמדו בבסיס דחיית דרישתו לתשלום תגמולי הביטוח באופן הממצה את חובת ההנמקה המוטלת על הנתבעת עפ"י דין, וכאשר מצד שני, שאלת עצם הכיסוי הביטוחי לרבות האופן שבו הוצתה הדירה ומה משך הזמן שבו היא לא היתה מאויישת, היא העומדת לדיון בביהמ"ש, הנני מקבלת את עמדת הנתבעת ולפיה יש חשיבות רבה לכך שהתובע לא יידע את תוכן הדו"ח וממצאיו בנושא זה, לרבות את תוכן ההודעה שמסר הוא עצמו לחוקר והמהווה חלק בלתי נפרד מדו"ח החקירה.

14.     לאור כל האמור לעיל לא מצאתי מקום לשנות את ההחלטה שניתנה בבקשת העיון ביום
6.7.06.

15.     לעניין חובת ההנמקה

התובע שפרש את בקשותיו על פני עמודים וסעיפים רבים תוך הסתמכות על חומר משפטי רב, ביקש שביהמ"ש ינמק את החלטותיו המתייחסות לבקשות שהוגשו על ידו.

מדרך התנהלותו של התובע הן בתביעה זו והן מול הנתבעת ומול גורמים נוספים בטרם הוגשה התביעה על ידו, עולה תמונה שמדובר בתובע שעתותיו בידו ואשר "ההתכתבויות" מהוות חלק מאורחות חייו. מן הראוי לציין כי באחת מפניותיו ( בבש"א 12642/06 ) הוא כותב בלשון הזו "אני מודע היטב לעומס הבלתי נסבל המוטל על שופט בבית המשפט, ושהוא נתון כל העת לביקורת של הנהלת בתי המשפט, אשר סופרת את מספר התיקים בהם מספיק השופט לדון ולפסוק בהם", וכן מציין כי פנה לנציבת התלונות על שופטים בבקשה לתת חוו"ד בדבר החובה המוטלת על השופטים לנמק החלטות ופסקי דין כדבריו.

16.     בעניין זה ראוי להפנות את התובע לדברים שנאמרו בע"פ 446/01 מקס רודמן נ' מדינת
ישראל, פ"ד נו(5), 25 ,עמ' 32-33 כדלקמן:

"על הפירוט הרצוי של ההנמקה נאמר כי "יש ומתחייבת החלטה המנמקת את עצמה ארוכות, יש שנדרשת הנמקה קצרה, ויש שדי בקבלתה של בקשה או דחייתה, ללא כל הנמקה. וזאת כאשר החלטה מן הסוג האחרון כמו מתבקשת מעצמה מתוך מכלול החומר המונח בפני בית המשפט. כל מקרה ומקרה ונסיבותיו שלו" (בג"ץ 7390/95 קרטה נ' המשנה לנשיא, כבוד השופט ש' לוין ואח' (לא פורסם). וכן ראו דנ"פ 7619/96 (בש"פ 7621/96) ציטרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(852 ,850 (4; פס"ד נבואני, בעמ' 728; בג"ץ 1918/96 שלום כהן נ' שופטת בית המשפט העליון ד' דורנר ואח', (טרם פורסם)).

17.     בענייננו ההחלטות בבקשות שהגיש התובע יצאו ידי חובת ההנמקה המתבקשת לגביהם לעניות דעתי, וברי הוא כי לא אמורה להיות קורולציה בין היקף הבקשה להיקף ההחלטה הניתנת לגביה.

18.     לעניין הבקשה להקלטת הדיונים

התובע עתר לאפשר לו להקליט את הדיונים שיתקיימו בתביעה זו במכשיר הקלטה קטן השייך לו לצורך "שימושו הפרטי, במטרה של הכנה להמשך המשפט, התעמקות והבנה טובה באשר למה שהתרחש באולם ביהמ"ש" כדבריו.

הכלל הוא כי יש להתיר ביצוע הקלטה פרטית של דיוני ביהמ"ש, למעט במקרים חריגים שחלקם נמנו בבג"צ 305/89 שמחה ניר נ' בית משפט השלום (תעבורה) למחוז, פ"ד מה(3), 203. יצויין כי מקרים אלה אינם בבחינת רשימה סגורה כפי שנקבע על ידי כב' השופטת שטרסברג כהן בבג"צ 6371/94 אריה דרעי ואח' נ' בית המשפט המחוזי, פ"ד מט(1), 133 ,עמ' 136-137.

אולם בענייננו, לא שוכנעתי כי יש מקום להעתר לבקשתו הנ"ל של התובע.

בפרשת ניר הנ"ל נפסק כדלקמן:

"..... לעומת זאת, אם יאמר עורך-הדין, כי בדעתו לערוך הקלטה שכן מצפה הוא, על סמך נסיון העבר, לאי-דיוקים בניהול הפרוטוקול, וכי רוצה הוא להכין מראש ראיה שבעזרתה יוכל לתקוף את מהימנות הפרוטוקול, אזי ניתן לראות בכך התנהגות בלתי מנומסת מצד עורך הדין, ואף משום התגרות בבית המשפט, ובנסיבות כאלה אין לראות פגם באי-מתן היתר "

בענייננו, התובע לא היסס לפנות לבית המשפט בצורה בוטה ובלתי מנומסת כדוגמת המשפטים: "אילו כב' בית המשפט היה, "טורח" ומסתכל במסך המחשב....", "מסכת הטעויות של כב' בית המשפט התחילה בטעות שעשה לאחר שהחליט...." "נוכח כל הנ"ל נוצר אצלי החשש הכבד שאהיה קורבן לעיוות דין משווע, וזאת גם משום ששתי ההחלטות האומללות שנתן.... הן החלטות "אילמות", סתמיות ובלתי מנומקות".

בהתייחסותו הנ"ל מביע התובע ספק ביכולתו של בית משפט זה לעשות את מלאכתו נאמנה וזאת עוד טרם החלה שמיעת תביעתו, ובקשת ההקלטה שהוגשה על ידו באה על רקע יחסו המזלזל הנ"ל ויש בה משום התגרות בבית המשפט זה. כמו כן התייחסותו הנ"ל אינה שוללת מעל הפרק את האפשרות שהתובע יעשה בהקלטות שימוש לרעה, וזאת בהתחשב בעובדה שאינו עורך דין ואין הוא כפוף להליכים משמעתיים כלשהם.

מבלי לפגוע באמור לעיל, שוכנעתי עוד כי ההקלטה עלולה להכביד על ניהול המשפט על ידי הגשת בקשות מיותרות, וזאת לאור אופיו של התובע כפי שמשתקף מהתנהלותו עד היום. ברי הוא כי אין באמור לעיל בכדי לפגוע בזכותו של התובע לנהל רישום פנימי שלו ככל שיראה לנכון.

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת התובע להתיר לו להקליט את דיוני בית המשפט.

19.     ההחלטה בדבר המצאת הבקשות ישירות ע"י התובע לידי ב"כ הנתבעת

בכל הבקשות שהוגשו על ידי התובע לתיק בית המשפט, בחר התובע להתעלם מקיומו של ב"כ הנתבעת ונמנע מלציין את עובדת ייצוגה של הנתבעת על ידו.

משבחר התובע לנהוג בדרך זו מחד, ולשם ייעול הדיון בתביעה ובבקשות הרבות המוגשות על ידו בפרט, לא מצאתי מקום לשנות מההחלטה בדבר המצאת הבקשות ישירות על ידו לב"כ הנתבעת, וזאת בשים לב ששירות זה הוא שירות הניתן היום כדבר שבשגרה ברשויות הדואר השונות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נוהל הדיון בערר

  2. ביטול הסדר דיוני

  3. הזמנת מתורגמן לדיון

  4. צילום דיון בבית משפט

  5. העברת דיון למחוז אחר

  6. הקלטת דיון בבית המשפט

  7. בקשה להעברת דיון לחיפה

  8. תקנה 177 - רציפות הדיון

  9. בקשה לדחיית דיון הוכחות

  10. העברת הדיון לבית דין אחר

  11. בקשה לדיון בדלתיים סגורות

  12. סירוב הנאשם להתייצב לדיון

  13. בקשה לקביעת מועד דיון דחוף

  14. מימון הקלטת דיון בבית המשפט

  15. בקשה לקביעת דיון דחוף בעתירה

  16. בקשה להפרדת הדיון לשני שלבים

  17. בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות

  18. בקשה לשמיעת עד אחרי דיון הוכחות

  19. דחיית דיונים בבית המשפט במתכוון

  20. מצהיר שלא התייצב לדיון בבית משפט

  21. אי הודעה על ביטול דיון בבית משפט

  22. העברת דיון בבית משפט לענייני משפחה

  23. כללי הדיון בבקשות לגיור, התשס"ו-2006

  24. נוהל עבודת הועדה למימי חופין ודיוניה

  25. חיוב בהוצאות עקב הארכת הדיון שלא לצורך

  26. חוק כפיית ציות ודרכי דיון בתי דין דתיים

  27. חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993

  28. בקשה להעברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה

  29. הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי

  30. דיון בדלתיים סגורות בבית משפט לענייני משפחה

  31. דיונים בבית משפט בנושא מס הכנסה בדלתיים סגורות

  32. הסדר דיוני בשאלת הנזק והמשך דיון בשאלת החבות

  33. דיון בערעורים בנושא בינוי ופינוי של אזורי שיקום

  34. מתי ניתן להרשות לאחד הצדדים לחזור בו מהסכמה דיונית ?

  35. תקנות הקאדים (סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי), תשל''א-1971

  36. תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל''ו-1976

  37. עיכוב בשמיעת התיק - סרבול הליכים משפטיים וקיום הליכים מיותרים

  38. בדיון ההוכחות הוחלט כי התמליל יישאר בתיק אך יינתן לו המשקל ההולם

  39. כללי הקאדים (סדרי דיון ועבודה של הועדה למינוי קאדים), התשנ"ו-1996

  40. תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התשן-1990

  41. נוהל סדר עבודה ודיונים של הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, התשנ"ז-1997

  42. כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב), התשס"ח-2008

  43. תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (הסדרים לקיום דיונים לפי סעיף 29 לחוק), התשנ''ז-1997

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון