הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

בית המשפט פסק כי חברת הביטוח ידעה והסכימה, כפי שנעשה בכל שנה מאז שנת 1997 לחידוש הביטוח. זאת הן בשיחות טלפון שהתנהלו בינה לבין הסוכנות, גם לשיטת חברת הביטוח, התקיימו שיחות טלפון אלה והן מהמכתב אשר צורף על ידי התובעת לפוליסת ביטוח החובה אשר נשלחה אליה. להלן פסק דין בנושא הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח: פסק דין 1. בפני תביעה כספית בסך 3,911 ₪ אשר הגישה התובעת, חברת ביטוח לקבלת דמי ביטוח רכב שבבעלות הנתבעת. המחלוקת היא, האם הנתבעת בקשה מהתובעת את פוליסת ביטוח הרכב מושא התביעה שבפני. טענות הצדדים 2. להלן תמצית טענות התובעת: הנתבעת בעצמה ו/או על ידי שליחה, פנתה לתובעת, באמצעות סוכן הביטוח שאול חסדיאל ובהתאם לבקשתה הנפיקה לה התובעת פוליסת ביטוח רכב מסוג אופל, מספר פוליסה 03/89/30/498301 (להלן - הרכב). הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת את דמי הפוליסה, באמצעות הוראת קבע. הנתבעת לא שילמה את דמי הביטוח. החוב, נכון ליום הגשת התביעה, עומד על סך 3,911 ₪. 3. להלן תמצית טענות הנתבעת: הנתבעת לא נתנה את הסכמתה לחידוש פוליסת הביטוח, לא חתמה על הצעת פוליסה ולא דובר עמה על תנאיה. לא הייתה כל פוליסה לגבי הרכב. לטענתה, הרכב היה מושבת ולא היה לה כל צורך בפוליסה. הנתבעת לא קיבלה מעולם את הפוליסה ונודע לה אודות הביטוח בדרך מקרה בעת ביקורה בסוכנות הביטוח. לגרסתה, בשימושה היה אותה עת רכב אחר, מסוג רובר והיא לא עשתה שימוש ברכב. ביום 24.1.04 היא הגיעה למשרדי סוכן הביטוח, אשר נהג לבטח את רכבי הנתבעת, להסדיר את דמי הביטוח לרכב אחר, מסוג רובר, אשר נגנב. באותה פגישה הודיע לה סוכן הביטוח, כי גם הרכב מסוג אופל בוטח אף הוא. הנתבעת, אשר הגיעה לפגישה זו עם אדם בשם מוריס קריאף, נדהמה לגלות כי הרכב בוטח ללא הסכמתה. סוכנת הביטוח, אשר הבינה כי פעלה באופן חריג, הודיעה לה בפגישה שהיא תבטל את פוליסת הביטוח לרכב ותשיב לה את התשלום הראשון אשר נגבה. סוכנת הביטוח ניצלה את העובדה שהיו בידיה פרטי כרטיס האשראי של הנתבעת כדי לחדש את הפוליסה ללא הסכמת הנתבעת ולמרות בקשת הנתבעת, סוכנת הביטוח ביטלה את הפוליסה במועד מאוחר יותר. לגרסת הנתבעת, הרכב, אשר היה מושבת ועמד בחנייה בביתה, נפגע בחניית הבית בתקופה הרלוונטית והיא לא פנתה אל התובעת לקבלת סכום הנזק. 4. דיון א. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובמסמכים אשר הוגשו ולאחר ששמעתי את החקירות הנגדיות ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לקבל את התביעה. רותי פטמן, פקידה בסוכנות הביטוח שאול חסדיאל הצהירה, שהנתבעת הינה לקוחה בסוכנות הביטוח החל משנת 1997 וביטחה באמצעות סוכנות הביטוח ביטוחי רכב שונים. בין השאר, ביטחה רכב מסוג יונדאי, רכב מסוג רובר ורכב מסוג אופל, מושא תביעה זו. גם בשנה הקודמת בוטח הרכב על ידי סוכנות הביטוח בחברת "אריה". ב. בחקירתה הנגדית, הסבירה גב' פטמן שבעת רכישת רכב, על המבוטח לחתום על הצעה לביטוח, אך לצורך חידוש הפוליסה שולחת סוכנות הביטוח, לכל מבוטח, בדואר רגיל, תעודת ביטוח חובה, בסמוך לתאריך ה- 15 לחודש ובמצורף לתעודת החובה, נשלח מכתב ולפיו, פוליסת הביטוח תגיע אליו עד לסוף אותו חודש. באותו מכתב מפורט שאופן הגביה יהיה כפי שהיה בשנה הקודמת. כן מצוין שעל המבקש לשנות זאת לטלפן אל סוכנות הביטוח. העדה הסבירה, כי המכתב מונפק מהמחשב לכל הלקוחות. אין בידה את עותק המכתב אשר נשלח אל הנתבעת, אך הנתבעת שילמה את תעודת ביטוח החובה אשר נשלחה ביחד עם אותו מכתב, מה שמצביע על כך שקיבלה את תעודת ביטוח החובה לתשלום ואת המכתב המצורף אליו. גב' פטמן אישרה, כי פקידה אחרת מהסוכנות שוחחה עם הנתבעת טלפונית לגבי ביטוח הרכב. ג. לגרסתה, ביום 27.1.04 הגיעה הנתבעת, ביחד עם אדם נוסף, לסוכנות הביטוח ונפגשה עם העדה לצורך חתימה על יפוי כח מאומת על ידי עורך דין, כדי לקבל החזר שווי רכב מסוג רובר שנגנב ממנה והיה מבוטח אף הוא באמצעות סוכנות הביטוח. באותה פגישה הזכירה העדה לנתבעת, שהיא לא הסדירה את חובה לרכב נשוא התביעה והיא הבטיחה לעשות זאת. היא הוסיפה, כי לאור מחירי הפוליסה, היא תשקול את המשך הביטוח. הובהר לנתבעת שבאם תבחר לבטל את הפוליסה, עליה לעשות זאת. בחקירתה הנגדית השיבה עדת התובעת, כי האדם שנלווה אל הנתבעת בפגישה, אמר לה שמחיר הפוליסה נראה לו גבוה והוא יטפל בנושא. לגרסתה, הוא לא דיבר על ביטול הפוליסה, מה עוד שכמי שאינו המבוטח, אינו יכול לתת הוראת ביטול. ד. לגרסת עדת התובעת, הנתבעת מעולם לא טענה בפניה שהרכב מושבת, לא הציגה כל אישור על כך ולא ביקשה להקפיא את ביטוח החובה לרכב. העדה מבססת את גרסתה בעובדה, שלטענתה, בחודש ינואר העבירה הנתבעת, לבקשת סוכנות הביטוח, אישור מיגון לרכב. בחקירתה הנגדית הדגישה גב' פטמן, כי ביום 4.1.04 נשלח אל הנתבעת, בדואר רשום מכתב, ולפיו עליה להתקין קוד מיגון לרכב, (ת/1). הנתבעת ביצעה את המיגון הנדרש ביום 8.1.04 ושלחה אל סוכנות הביטוח את אישור התקנת הקוד. העדה הסבירה, כי ת/1 נשלח את הנתבעת לאחר שביום 23.12.03 נגנב ממנה רכב אחר וחברת הביטוח ביקשה קוד מיגון נוסף, ברכב האופל של הנתבע נשוא תביעה זו, אשר גם הוא בוטח אצל התובעת. לגרסת הגב' פטמן, הנתבעת המשיכה לשלם את דמי הביטוח באמצעות כרטיס האשראי וביטלה אותו רק בחודש מרץ. בחקירתה הנגדית השיבה גב' פטמן, כי פוליסת הביטוח המקיף נשלחת למבוטח ואם אינו מעוניין בה, עליו להודיע על כך. ה. עדת התובעת השיבה בחקירתה, כי פרמיית הביטוח של הרכב נגבתה, באותה דרך שנגבתה בשנים קודמות החל משנת 1997. זאת לאחר ששלחה, כמו בכל שנה קודם לכן, את תעודת ביטוח החובה לרכב ביחד עם המכתב הנלווה ולפיו דמי הביטוח ייגבו כפי שנגבו בשנים קודמות ואם ברצונה לשנות זאת, עליה להודיע על כך. עדת התובעת השיבה, כי כרטיס האשראי של הנתבעת נגנב בחודש ינואר והתובעת לא גבתה כל סכום שהוא מהנתבעת. לגרסתה, הנתבעת ביקשה את ביטול הפוליסה, טלפונית, בחודש פברואר, לאחר שנמסר לה השיק בגין גניבת הרכב האחר. אותה שיחת טלפון נעשתה מטעם גב' פטמן, בעניין תשלום הפרמיה והנתבעת הפנתה אותה למר מוריס קריאף כמי שמטפל בנושא. ו. הנתבעת בחקירתה הנגדית השיבה, כי בתקופה הרלוונטית היא ביטחה באמצעות סוכנות הביטוח את הרכב מסוג רובר, כאשר הרכב מסוג אופל היה במוסך לגרסתה "...היו לי תמיד שני רכבים אף אחד לא נסע בהם. היום יש לי מזדה ואופל. כל רכב שנסעתי איתו היה מבוטח. באותה תקופה רק הרובר הייתה מבוטחת". ש. האופל שלטענתך לא הייתה מבוטחת, האם היה לה ביטוח חובה באותו זמן באמצעות סוכנות הביטוח בה עובדת גב' פטמן אני מבוטחת אצלה 7 שנים. היא הסבירה לי כל הזמן שלא צריך ביטוח מקיף, חובה צריך לשלם. חובה היה כי היא הסבירה לי שחובה חייב. ש. כתוצאה מזה לא ביטלת את החובה בשום שלב ת. אני כל הזמן חשבתי שביטוח חובה זה לטובת צד ג' ושייך למדינה וביטוח חובה חייבים לשלם כל שנה. עכשיו שאני יודעת אני אפסיק לשלם. ש. האם נכון שב- 1.3. ערכת ביטוח מקיף לרכב האופל בחב' אישי ישיר ת. נכון, מכיוון שסיימתי איתכם וראיתי שהיא לא הייתה אמינה, ראיתי בפרסומת וניסיתי כדי לשנות והייתה לי הפתעה טובה. אני לא חייבת כלום לאף אחד. ש. האם פנית בכתב לגב' פטמן בבקשה לבטל את הביטוח בשלב כלשהוא ת. כל השנים האלה זה היה דרך הטלפון והיא כל הזמן קיבלה ממני את האו.קיי. וביטחה, כשלא קיבלה את האו.קיי. היא לא ביטחה. פה היא באה לי בהפתעה, הציעה לי לעשות את המיגון לאופל כאשר ארצה לבטח, עשיתי את זה, האוטו היה בחברה והם לקחו לעשות את המיגון ולכן פיקססתי לה. לכל הרכבים שלי יש את זה היום. ש. האם נכון שבפועל על הפוליסה הזו לא ניגבה ממך כלום ת. תשלום אחד בישראכרט, לפי מה שגב' פטמן אמרה לי. התשלום הזה לא בוטל, בוטלו שניים אחרים. ש. אני מראה לך את נספח ב' לכתב התביעה, לא נגבה שקל ת. יכול להיות שמכיוון שהייתי אצלה ביום 23.1 היא אמרה לי שהוציאה תשלום ראשון, יכול להיות שהספקתי לבטל את הכל, בהסכמתה". (עמוד 4 שורות 1-24 לפרוטוקול) ז. עד ההגנה מוריס קריאף הצהיר בפני, כי בחודש ינואר 2004 השתתף בפגישה בין הנתבעת לסוכנת הביטוח, במשרדי סוכנות הביטוח לשם הגיע עם הנתבעת כדי להודיע על גניבת רכבה של הנתבעת מסוג רובר. לגרסתו, בפגישה זו הודיעה סוכנת הביטוח לנתבעת שהיא ביטחה את רכבה של הנתבעת מסוג אופל ואף נגבה תשלום אחד באמצעות כרטיס האשראי. הנתבעת הודיעה לה שהיא לא ביקשה לחדש את הביטוח והסוכנת עשתה זאת ללא הודעתה ו/או הסכמתה כיוון שאין לנתבעת צורך בביטוח. לגרסתו, באותו מעמד, הוא הודיע לסוכנת הביטוח לבטל את הביטוח והסוכנת הבטיחה לעשות כן ולהחזיר את התשלום שנגבה העד לא ידע להשיב אם בפגישה זו, אם הנתבעת חתמה על יפוי כח בפני עו"ד לעניין גניבת הרכב. ח. אין חולק כי הנתבעת ביטחה את רכביה השונים באמצעות סוכנות הביטוח מאז שנת 1997. אין חולק, כי במשך כל השנים חודשו הביטוחים באמצעות שיחות טלפון והנתבעת נהגה לתת את הסכמתה לחידוש הביטוח טלפונית (עמוד 4 שורות 15-18 לפרוטוקול). אין חולק כי הנתבעת החזיקה תמיד בשני רכבים, כך גם על פי עדותה. בתקופה הרלוונטית היא החזיקה ברכב מסוג רובר, אשר נגנב במהלך אותה תקופה ואשר לגביו אין מחלוקת בין הצדדים. כן החזיקה הנתבעת ברכב מסוג אופל, נשוא המחלוקת בתביעה שבפני. ט. אין כל טענה מצד הנתבעת, כי מאז שנת 1997, למרות שהחזיקה בשני רכבים, רק אחד מהם בוטח. אין חולק, כי ביטוח החובה עבור האופל, בתקופה הרלוונטית, שולם על ידי הנתבעת, כך גם על פי הודאתה. מששולם ביטוח החובה, הרי שזה נתקבל בביתה של הנתבעת, למרות שלא נשלח בדואר רשום. י. אני מקבלת את טענת התובעת, אשר לא נסתרה, כי ביחד עם תעודת ביטוח החובה לתשלום, קיבלה הנתבעת את הודעת התובעת, ולפיה היא עומדת לקבל בהקדם את פוליסת הביטוח המקיף, כפי שנעשה בכל שנה בה חודש הביטוח. הנתבעת טוענת, שאת הביטוח המקיף היא לא קיבלה מעולם. אין כל טענה מטעמה, שהיא לא קיבלה את תעודת ביטוח החובה ובמצורף לה את מכתב התובעת ולפיה פוליסת הביטוח המקיף תומצא לה בהקדם. אין טענה מצד הנתבעת, שהיא ביקשה בכתב או בעל פה, שלא לחדש את פוליסת הביטוח המקיף לרכב. יתרה מכך, הנתבעת אישרה, כי ביום 1.3.04 ערכה ביטוח מקיף לרכב בחברה אחרת והשיבה לעניין זה, כי "מכיוון שסיימתי איתכם וראיתי שהיא לא הייתה אמינה...." דהיינו לאחר שהסתיים הביטוח המקיף אצל התובעת, ערכה הנתבעת ביטוח מקיף לרכב בחברה אחרת. עדת התובעת העידה, שהביטוח המקיף בוטל על ידי הנתבעת בחודש פברואר, לאחר שקיבלה את שווי הרכב שנגנב לה ועם סיומו, ביצעה הנתבעת ביטוח מקיף בחברה אחרת. יא. הנתבעת ביצעה ביום 8.1.04 קוד מיגון לרכב על פי דרישת התובעת, המפורטת בת/1 ת/1, אשר נתקבל אצל הנתבעת, בדואר רשום ובסמוך לכך, פעלה הנתבעת בהתאם והתקינה את הקוד הסודי ברכב, ברור ומפורט ולא ניתן להסיק ממנו, כפי שטוענת הנתבעת, כי מדובר בהכנת מיגון לרכב לביטוח עתידי. ת/1 קובע מפורשות, כי התובעת דורשת מבעלי הרכבים להתקין קוד סודי ועל הנתבעת לעשות כן, שאם לא כן לא יהיה כיסוי ביטוחי לרכב במקרה של גניבה. לא ניתן ללמוד ממכתב זה שמדובר ברכבים שאינם מבוטחים אצל התובעת. איני מקבלת את טענת הנתבעת כי נתבקשה להתקין קוד סודי ברכב למקרה בו תבקש ביטוח. יב. הנתבעת סתרה עצמה גם לעניין תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס האשראי שלה. באחת השיבה כי נגבה ממנה תשלום אחד באמצעות כרטיס האשראי ובשנייה השיבה, כי כנראה שהצליחה לבטל גם את התשלום הראשון (עמוד 4 שורות 19- 24). טענת הנתבעת ולפיה, למרות שבתקופה הרלוונטית הרכב נפגע בחניית הבניין, היא לא דרשה את דמי הנזק, לא הוכחה ולו בבדל של ראייה. הנתבעת לא המציאה כל מסמך לגבי נזק ו/או תיקון של הרכב. על אי הבאת ראיה כבר נאמר: "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו..." (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו. יג. איני מקבלת את טענת ההגנה ולפיה, בפגישה שהתקיימה במשרדי סוכנות הביטוח, בין אם היה זה ביום 27.12.03 לשיטת התובעת, או ביום 24.12.03 לשיטת הנתבעת, נאמר לעדת התביעה מפורשות הן על ידי הנתבעת והן על ידי מוריס קריאף, שהנתבעת לא ביקשה את הביטוח המקיף לרכב, ועליה לבטלו מיד. זאת, לאור העובדה שת/1 נשלח אל הנתבעת ביום 4.1.04 והמיגון בוצע על ידה מיד, ביום 8.1.04. הנתבעת לא הציגה כל ראייה לטענתה, שהרכב היה ממילא בחברה ולכן הותקן לו המיגון. יתרה מכך, הרי לטענת הנתבעת הרכב היה מושבת ושהה בחניית ביתה, לא ברור אם כך, מדוע שהה בחברה ולא בחנייה (עמוד 4 שורה 17 לפרוטוקול). יד. מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני, נחה דעתי מגרסת התביעה ולפיה, כפי שנעשה בכל שנה מאז שנת 1997, ביטוחי הרכב של הנתבעת, אצל התובעת, חודשו, לאחר שביטוח החובה של הרכב נשלח אל הנתבעת, לקראת תום תקופת הביטוח, בצירוף מכתב המודיע לה כי פוליסת ביטוח המקיף תשלח אליה. החידושים בוצעו בכל שנה בשיחות טלפוניות, כפי שהעידה גם הנתבעת. הנתבעת ידעה כי בוצע לה חידוש פוליסת הביטוח המקיף, הן מכח המכתב שצורף לפוליסת ביטוח החובה, הן מכח ת/1 והן מכח המיגון שביצעה ברכב, על פי דרישת התובעת, ביום 8.1.04. גרסת התובעת נתמכת בעובדה, שעם ביטול הביטוח המקיף בחודש פברואר 2004 ביצעה הנתבעת ביטוח מקיף בחברת ביטוח אחרת (עדות הנתבעת, עמוד 4 שורות 12-13 לפרוטוקול). טו. לאור המקובץ בפסק דיני זה אני קובעת, כי הנתבעת ידעה והסכימה, כפי שנעשה בכל שנה מאז שנת 1997 לחידוש הביטוח. זאת הן בשיחות טלפון שהתנהלו בינה לבין הסוכנות, גם לשיטת הנתבעת, התקיימו שיחות טלפון אלה והן מהמכתב אשר צורף על ידי התובעת לפוליסת ביטוח החובה אשר נשלחה אליה. עדת התובעת השיבה בחקירתה, כי מי מטעם התובעת שוחח עם הנתבעת טלפונית(עמוד 1 שורות 19 - 20 לפרוטוקול). אמנם, הפקידה אשר דיברה עם הנתבעת לא הובאה לעדות, אך הנתבעת אישרה בפני, כי כל חידושי הביטוח, במשך כל השנים, היו בשיחות טלפוניות. משכך, אני מקבלת את גרסת התובעת, כי גם בשנה זו התנהלו שיחות טלפוניות, בין אחת מפקידות סוכנות הביטוח לבין הנתבעת, בהן נתנה הנתבעת את הסכמתה לביצוע הביטוח. מסקנתי זו נתמכת, בין השאר, הן בביצוע המיגון לרכב על פי דרישת התובעת והן בעובדה שמיד עם ביטול הביטוח ביצעה הנתבעת ביטוח מקיף בחברה אחרת. הנתבעת, באי הודעה אחרת מטעמה וכפי שנעשה בכל שנה קודמת, ידעה והסכימה לחידוש הביטוח. הנתבעת לא שילמה כל תשלום שהוא בגין הביטוח. 5. סוף דבר אני מקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת סך 3,911 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 29.6.05 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאותיה וכן, שכר טרחה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.פוליסהטלפוןחברת ביטוח