ההבדל בין ''גילוי'' לבין ''אבחון'' מחלה

מה ההבדל בין ''גילוי'' לבין ''אבחון'' מחלה ?

בית המשפט ציין בפסיקתו כי "גילוי" ו"איבחון" הינם מונחים שונים.

"גילוי" הינו עניין אובייקטיבי. פירושו - חשיפת ביטוי חיצוני של המחלה.

"איבחון" פירושו פעולת הסקת המסקנה בדבר קיומה של המחלה, על בסיס ממצאים עובדתיים שנחשפו קודם לכן.

ביה"ד הארצי לעבודה עמד על האבחנה בין המושגים בפסק דינו בעב"ל 1212/04 אפטר נ' המל"ל, בדונו בשאלה מהו המועד הקובע לתשלום גימלאות מל"ל למשפחות של ילדים אשר חלו ב - PDD (הפרעה התפתחות רחבת היקף): האם מועד גילוי סימני ההפרעה ע"י ההורים בחיי היומיום, "בשטח", שמא מועד איבחונה ע"י הגורמים המוסמכים.

ביה"ד אימץ את מועד הגילוי כמועד הקובע תוך שהוא מנמק:
"אלא שמציאות החיים מלמדת שאבחון מקצועי של המחלה הוא שלב מאוחר יחסית. קודמים לו, בדרך הטבע, סימנים מוקדמים המתגלים תחילה לעיני ההורים ואחר כך לעיני הגורמים המטפלים. גילוי מוקדם של המחלה - עוד טרם אובחנה במדויק - יוצר מציאות חדשה. הורים נזקקים להוצאות רפואיות מיוחדות, להוצאות טיפוליות שונות, מערך חיי המשפחה נפגע ועוד. מציאות זו מצדיקה הכרה בזכאות לגמלה מיום הגילוי. במועד זה נוצרת לראשונה הזיקה הברורה בין עובדת קיומה של המחלה, בין מודעות ההורים לקיומה של המחלה והצרכים הנובעים מכך לבין הגמלה הקבועה בחוק שנועדה ליתן מענה לצרכים אלה. מועד זה הוא הרלבנטי להכרה בזכאות לגמלה בהתחשב בתכלית החקיקה ובתכלית הסיוע הסוציאלי המגולם בה.

אכן, קביעת מועד הגילוי לא תמיד קלה. מועד הגילוי לא תמיד ברור וחד - משמעי. ראשיתו של הגילוי בתהיות ההורים בדבר קצב התפתחות הקטין, המשכו בחששות של ממש בדבר קיומה של מחלה כלשהי, והזדקקות ליועצים ומטפלים - והכל עוד בטרם אבחון מדויק. קשה עד מאוד להגדיר מהו מועד הגילוי המדויק ואין לנו תשובה חד - משמעית לבעיה זו. מדובר בעניין עובדתי המשולב עם נתונים רפואיים וטיפוליים. מועד הגילוי צריך להיקבע, בסופו של דבר, על ידי גורמי המוסד המוסמכים, על יסוד נתונים, עדויות ומסמכים שיספקו ההורים. חזקה על גורמי המוסד המקצועיים האמונים על נושא זה, שיתנו דעתם למכלול הנתונים ויקבעו את מועד הגילוי הנכון. מקרה של ספק מן הראוי שיפעל לטובת ההורים ובמקרה של חילוקי דעות של ממש, יובא העניין להכרעת בתי הדין לעבודה. "

הדברים קיבלו ביטוי מפורש גם בפסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת מיכל נד"ב) בת.א. 1307/04 חנן יוגב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ.
בית המשפט קבע בעניין דשם כי:
"הביטוי החיצוני של מחלת הסרטן יש בו משום נקודת זמן ברורה וחד משמעית לצורך קביעה שעניינה קרות מקרה הביטוח. אינני סבורה, כי יש מקום לתלות את קיום הכיסוי הביטוחי, למקרה הביטוח, במועד שרירותי כמו מועד האבחנה של הפתולוג ו/או מועד הכריתה.... בענייננו, כאמור, תכלית הפוליסה - לשלם תגמולי ביטוח לאדם שאובחן כחולה סרטן וטופל עקב כך ובלבד שגילוי המחלה היה בתוך תקופת הביטוח. מועד הגילוי צריך להיות מועד ברור שייצור ודאות משפטית באשר לקרות מקרה הביטוח. נראה לי שגילוי ביטוי חיצוני ראשוני למחלת הסרטן, מהווה נקודת זמן הולמת לצורך הקביעה כי המחלה התגלתה. מועד זה ודאי כמו מועד האיבחון הראשוני. מששתי פרשנויות אפשריות, מקיימות את תכלית הפוליסה - שרק הגילוי צריך להיות בתקופת הביטוח, או גם האבחנה והטיפול - אני סבורה, כי יש להעדיף הפרשנות הראשונה, שהיא לטובת המבוטח, באופן שמקיים את חיובה של הנתבעת - המנסחת. פירוש זה גם צודק יותר בעיני ויש להעדיף אותו."
העולה מן המקובץ: מועד האיבחון אינו בהכרח מועד הגילוי. אכן, ייתכנו מקרים בהם המועדים חופפים אחד לשני. אך במקרה של היעדר חפיפה, מקום שהפוליסה נוקטת במונח "גילוי" כתנאי לחבות על פיה - הרי שייבחר המועד בו נחשפו הממצאים העובדתיים הרלוונטיים, ולא מועד פרשנותם הרפואית.


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון