הגדרת שומר שכר

מהי הגדרת "שומר שכר" ?

לא כל מי שעוסק בשמירה הוא "שומר שכר" כמשמעות ביטוי זה בחוק השומרים.

השאלה שעמדה להכרעה היא האם הנתבעת היתה "שומר שכר" כהגדרתו בחוק השומרים, תשכ"ז- 1967.

הגדרת שמירה בסעיף 1 לחוק הוא (א) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות.

ס"ק (ג) קובע כי השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר.

אחריותו של שומר שכר נקבעה בסעיף 2 (ב) לחוק, כדלקמן : שומר שכר אחראי לאובדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב תוצאות שלא היו עליו לחזותם מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אובדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו.

אין להבין את מושג השמירה ואת מהותו של השומר - בלא לקחת בחשבון את היקף האחריות שאותה שמירה גוררת אחריה.
לדיבור "החזקה" בחוק השומרים יש ליתן אותו מובן המגשים את תכליתו של חוק השומרים. על כן קיים קשר הדוק בין היקף פריסתו של הדיבור "החזקה" לבין היקף האחריות המוטלת על המחזיק.

סעיף 1 לחוק כפי שצוטט לעיל מבססת אחריות לשומר על מידת השליטה של השומר בנכס של אחר. מידתה של השליטה הנדרשת - כמו גם התמורה הנדרשת - כדי להימנות על שומר בשכר קשורה, בין השאר, בשאלה אם מוצדק הוא להטיל על אותו אדם את האחריות המוגברת המאפיינת את השומר בשכר.

השאלה היא האם היחסים בין הצדדים מצדיקים הטלת אחריות מוגברת, השאלה היא אם בהעדר הסכמה יהיה זה נכון וצודק בנסיבות העניין, לחייב את השומר באחריות מוגברת.

המסקנה היא כי אם יש חוזה, יש לבחון את הוראות החוזה ואת ההסדרים שנקבעו בין הצדדים לעניין הפיקוח על המכס מהן לעניין היקף האחריות אשר השמירה גוררת אחריה.

בהעדר הוראות (מפורשות או משתמעות) בחוזה בעניין זה, יש להשיב על שאלה זו עפ"י העיקרון הכללי של תום הלב.

להלן פסק דין בנושא הגדרת שומר שכר:

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב.

התובעת פיצתה את המבוטחת שלה, קופ"ח כללית בהתאם לפוליסה מס' 808/1900710/3.

במסגרת הפוליסה בוטח מחסן התרופות באתר שברח' דרך פ"ת בת"א, גם בגין נזקי פריצה.

במהלך סוף השבוע שבין 23-24/10/99 אירעה פריצה במחסן ונגנבו ממנו תרופות. התובעת פיצתה את המבוטחת בסכום של 198,233 ₪.

הנתבעת סיפקה שירותי שמירה למבוטחת תמורת שכר של כ-90,000 ₪.

שטח המחסן נשמר 24 ש' ביממה ע"י שומרים של הנתבעת.
טענת התובעת :
1.     התובעת הינה שומרת שכר, ולפיכך נטל הראיה עליה, להוכיח כי לא יכלה לצפות את אירוע הנזק והוא היה בלתי נמנע מבחינתה.

2.     הנתבעת הפרה את ההסכם עם המבוטחת, בכך שהיו רק 4 שומרים במקום 5 במשמרת בלילה של 23.10.99', ולא אוישה עמדת הצופה על הגדר המזרחית ממנה אירעה הפריצה. השומרים לא סיירו עפ"י תוכנית קבועה ולא צפו במוניטור, לא דווחו לקב"ט על תקלה במחשב שנמשכה כ-5 שעות, וכן בוצע סיור ע"י שומר אחד ולא שניים.

3.     הנתבעת הפרה חובה מכוח דיני הנזיקין והתרשלה.

טענות הנתבעות :
1.     רשלנות תורמת מצד המבוטחת, בכך שמערכת המצלמות והאזעקה לא היו תקינים. לא הוצאו הנחיות ברורות לגבי מקרים של תקלה במחשב ולגבי פעולות השומרים במקרה כזה. הנוהלים שונו מידי פעם מבלי להודיע לנתבעת.

2.     השומרים מטעם הנתבעת ערכו סיורים בשטח והם אלה שגילו את הפורצים.

3.     לא היה כיסוי ביטוחי.

4.     התובעת התנדבה לשלם למבוטחת למרות הנסיבות האמורות.

השאלה הראשונה שעומדת להכרעה היא האם הנתבעת היתה "שומר שכר" כהגדרתו בחוק השומרים, תשכ"ז- 1967.
הגדרת שמירה בסעיף 1 לחוק הוא :
" (א) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות. "

ס"ק (ג) קובע כי :
" השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר. "

אחריותו של שומר שכר נקבעה בסעיף 2 (ב) לחוק, כדלקמן :
" שומר שכר אחראי לאובדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב תוצאות שלא היו עליו לחזותם מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אובדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו. "

למרות עיסוקה של הנתבעת בשמירה, יש לברר אם היא נכללת בהגדרת "שומר" בחוק האמור, שכן "לא כל מי שעוסק בשמירה הוא שומר כמשמעות ביטוי זה בחוק השומרים".
{רע"א 270/01 תמנון שירותי מיגון אבטחה וכח אדם (1993) בע"מ נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ פ"ד נז (2) 817 עמ' 823}

כב' הנשיא אהרון ברק בפסה"ד האמור לעיל קבע כי :
" אין להבין את מושג השמירה ואת מהותו של השומר - בלא לקחת בחשבון את היקף האחריות שאותה שמירה גוררת אחריה. "


בהמשך קובע הנשיא כי :
"לדיבור "החזקה" בחוק השומרים יש ליתן אותו מובן המגשים את תכליתו של חוק השומרים. על כן קיים קשר הדוק בין היקף פריסתו של הדיבור "החזקה" לבין היקף האחריות המוטלת על המחזיק. "

כאמור סעיף 1 לחוק כפי שצוטט לעיל מבססת אחריות לשומר על מידת השליטה של השומר בנכס של אחר {ע"א 46/75 מדינת ישראל נגד לבנשטיין פ"ד ל(1) 716, 723}.

כב' הנשיא ברק מגדיר את השליטה הנדרשת :
" מידתה של השליטה הנדרשת - כמו גם התמורה הנדרשת - כדי להימנות על שומר בשכר קשורה, בין השאר, בשאלה אם מוצדק הוא להטיל על אותו אדם את האחריות המוגברת המאפיינת את השומר בשכר. "

ד"ר מ. חשין במאמרו "שמירה ושומרים" - לפירוש סעיף 1 לחוק השומרים, התשכ"ז - 1967 משפטים ג' 137, 167 ניסה לבחון השאלה :
" השאלה היא האם היחסים בין הצדדים...מצדיקים הטלת אחריות מוגברת, השאלה היא...אם בהעדר הסכמה יהיה זה נכון וצודק בנסיבות העניין, לחייב את השומר באחריות מוגברת. "
המסקנה היא כי אם יש חוזה, יש לבחון את הוראות החוזה ואת ההסדרים שנקבעו בין הצדדים לעניין הפיקוח על המכס מהן לעניין היקף האחריות אשר השמירה גוררת אחריה.

הנשיא ברק מוסיף כי :
"בהעדר הוראות (מפורשות או משתמעות) בחוזה בעניין זה, יש להשיב על שאלה זו עפ"י העיקרון הכללי של תום הלב. "

פסה"ד בעניין תמנון לעיל הגיע כב' הנשיא ברק למסקנה, כי היחסים בין הצדדים אינו הופכים את חברת השמירה לכזו שהשמירה גוררת אחריה אחריות מוגברת.

העובדות שהביאו את ביהמ"ש העליון למסקנה זו היו :
" שני שומרים שמרו על מגרש ובו מחסנים וחפצים רבים, השמירה באתר לא היתה היקפית כל העת, השומרים היו מצויים, משך רוב זמן שמירתם, בשער אחד באתר - הוא השער הצפוני. אין מחלוקת כי משער זה לא קיים קשר עין עם מחסן החברה שנפרץ. בהסכמת החברה צומצם מספר הסיורים שעל השומרים לערוך לשלוש פעמים במשמרת...המערערת לא היתה אמורה לדאוג לגידור האתר, או לתקינות נקודות הביקורת במקום. החברה היתה אמורה לדאוג לאלה. "

יש אמנם לבחון מה היו היחסים בין הנתבעת לבין קופ"ח.

הצדדים פעלו עפ"י הסכם, אשר לפי העדויות היה מחודש מידי פעם, אך לא נשמרו הנוסחים לאורך השנים.

אין מחלוקת כי קופ"ח שילמה לנתבעת כ-90,000 ₪ לחודש בגין שירותי השמירה.

בסעיף 2 להסכם מקבלת על עצמה הנתבעת את השמירה באתר כולל המבנים, הציוד, המתקנים, וכל השטח שמסביבם וכל אדם הנמצא או מבקר במקום.

הנתבעת התחייב בסעיף 3 (א) לנהוג בהתאם להנחיות שבנסח העוסק בהנחיות בנושא השמירה בקופ"ח.

בסעיף 17 נקבע כי :
" החברה מתחייבת לקיים את שירותי השמירה על ידי שומרים המועסקים על ידה כעובדיה בלבד. "

סעיף 18 קובע כי :
" החברה אחראית לכך שהשמירה תבוצע בכל היעילות הדרושה, ותבטיח פיקוח מקצועי יומיומי מצדה על השמירה, סדריה ונהליה התקינים, בהתאם לנדרש ע"י קופת חולים והנחיות משטרת ישראל, לצרכי אבטחת המקום. כמו כן תדאג החברה לקיום מוקד אשר ניתן יהיה להתקשר אליו 24 שעות ביממה למקרה הצורך. "

סעיף 19 קובע כי :
" קופת חולים רשאית להפחית את מספר השומרים תוך כדי תקופת השירות, ובהתאם לכך גם את התשלומים לחברה, ע"י הודעה של שבעה ימים מראש לחברה..."



סעיף 20 (א) קובע כי :
" קופת חולים רשאית להכניס שינועים מעת לעת בהסדרי שעות השמירה לרבות הגדלת מספר השומרים שהוצבו למשמרת/משמרות מסויימות. "

סעיף 25 להסכם קובע כי :
" קופת חולים רשאית לדרוש החלפה מידית של שומר או שומרים אם לא ענה/ענו לדרישות התפקיד או לא מילא/מילאו תפקידו/תפקידם. על החברה לדאוג להחלפה תוך כדי משמרת, אם לא יוחלף/יוחלפו במועד זה, לא ישולם עבור המשמרת.
אין החברה רשאית לערער על ההחלטה, ואין קופת חולים אחראית באחריות נזיקין לכל הפסד, ו/או נזק העשויים להיגרם בשל החלטה לא להעסיק או לא להמשיך ולהעסיק שומר של החברה. "

בנספח להסכם ישנם קריטריונים והנחיות בנושא השמירה, בהנחיות אלה יש דרישה לטיב השומרים ולתכונותיהם.

על השומרים להיות מצוידים בנשק ובמשמרות לילה אף בפנס, להחזיק ברשותם את הוראות הקבע לשמירה ולאבטחת המתקן.

עוד עוסק המסמך בהוראות בדבר הדרכות השומרים בנשק, החברה צריכה להעביר הדרכות לשומרים ע"י מדריך שיאושר ע"י הקב"ט של קופ"ח. רענון בנושא שמירה וביטחון אחת לחצי שנה.

הנספח מגדיר את תפקידי המאבטח ואחראי המשמרת, ובין השאר:
"פעולות אבטחה ושמירת סדר, בהתאם לנדרש ע"י אחראי לביטחון. "
הם אף חייבים לפעול עפ"י הוראות הביטחון הקיימות בקופ"ח.

בסעיף 9 התחייבה החברה :
" לספק מערכת בקרת שמירה ממוחשבת בתיאום ובהסכמת הקב"ט, לצורך ביקורת על עבודת השומרים. המערכת תכלול 30 נקודות פיקוח לפי דרישות האחראי על הביטחון במוסד. המערכת על כל אביזריה תורכב על פי דרישות האחראי לביטחון במוסד ותסופק על חשבון חברת השמירה, אשר תדאג גם לתקינות המערכת באופן שוטף.

חובה על השומרים להפעיל את מערכת בקרת השמירה על פי הוראות האחראי על הביטחון במתקן. "

הקב"ט מטעם קופת חולים העיד בתצהיר עדות ראשית על תנאי השמירה והמיגון באתר.

המדובר בשטח של כ-10000 מ"ר המואר כולו והמאפשר להבחין בפרטים השונים באתר.

קיימת גישה חופשית לכל פינה בהיקף באתר והזמן הדרוש לו להקפה רגלית של החומה כ-10 דקות.

בחזית האתר, שפונה דרך בגין, קיים שער כניסה מרכזי ולידו מבנה המשמש את השומרים. במקום זה מצויים נוהלי השמירה. כמו כן מותקנים במבנה זה מערכות אזעקה פנימיות, בחצר מותקנות מערכות אזעקה היקפיות.
מערכת האזעקה בתוך שטח המחסן לא היתה מחוברת לתוכנת מחשב.

בקצה הצפוני, הדרומי והמזרחי קיימות חומות אבן בגובה של כ-3 מטרים. החומה המזרחית גובלת בכביש נתיבי איילון. בחלקם העליון של העליון יש תיל תלתלי. ישנן מצלמות השולטות על כל שטח האתר. מוניטור מחובר למצלמות שבשטח, ובו ניתן לראות בכל רגע נתון את הנעשה באתר. אפשר להזיז את המצלמה ולמקדה לאורך החומות.

בחדר השמירה האמור יש מחשב המרכז את פעולות האזעקה שבאתר, אשר יכול לגלות תקלות במערכת האזעקה ומודיע מאיזה מקום התקבלה ההתראה.

מסך טלוויזיה בו הוקרנו באופן רצוף תמונות מ-3 מצלמות במשך 24 שעות ביממה. המצלמה שהיתה על גג ביתן השמירה, לא פעלה.

ישנם גלאים המותקנים לכל אורך היקף החומות. בביתן השומרים קיים לוח ובו נורות המראות את מיקום הגלאי שמפעיל את מערכת האזעקה.
בחדר הקב"ט ישנו מכשיר וידיאו המקליט את התמונות של מצלמה 2 ומדפסת המדפיסה את פעולות מערכת האזעקה.

במפגש שבין הקיר המזרחי עם החומה הצפונית ועם החומה הדרומית מותקנים זרקורים המופעלים ע"י חיישן. שבירת הקרן האלקטרו מגנטית מדליקה את הרמזור ומפעילה אזעקה מקומית.
על השומרים לבצע סיור רגלי קבוע של 2 שומרים בכל הלילה.

ב"כ הנתבעת בסיכומיו טוען כי עדותו של הקב"ט היא מגמתית, מאחר ופוטר בעקבות האירוע.

אני מקבל את העובדה, שהקב"ט פוטר בעקבות האירוע מכיוון שיש לכך חיזוק בעדותו של החוקר מטעם התובעת, מר איילון פלק.

ב"כ הנתבעת טוען כי הנתבעת שימשה אך ורק כספקית שומרים והיא פעלה בהתאם לדרישות ולהסדרי העבודה אשר נקבעו ע"י הקב"ט של קופה"ח.

הקב"ט, כשהגיע לתפקידו ביצע שינויים במערכת המיגון והפיקוח היה של הקב"ט.

ב"כ הנתבעת טוען כי השליטה במערך הטכני היתה באחריותה המלאה של קופ"ח באמצעות הקב"ט. הקב"ט שלט בבחירת השומרים, הכשרתם, הדרכתם ופיקוח יומיומי עליהם.

הנחיות לשומרים הוצאו ע"י הקב"ט. מערך האבטחה כולו נשלט ע"י הקב"ט של קופ"ח.

אין מחלוקת כי גם הנתבעת העסיקה מפקח מטעמה.

ב"כ הנתבעת מציין בסיכומיו פגמים נוספים במערכת האבטחה.

לאחר ששמעתי את כל הראיות ועיינתי בסיכומי הצדדים ובסיכומי התשובה, הרי השאלה היא האם אמצעי המיגון הרבים שהותקנו במקום, היו בפיקוח של השומרים מטעם הנתבעת, דהיינו האם השומרים בסיורים הרגליים במהלך הלילה, בגלאים השונים, במערכת המצלמות, בזרקור הם אלה אשר למעשה החזיקו בשטח נשוא התביעה.

התשובה לכך הינה חיובית.

אין זה משנה מי כתב את הנוהלים והאם היה בפיקוח של הקב"ט מטעם קופ"ח. העובדה שבלילה, הועמדו לרשות השומרים מטעם הנתבעת אמצעי מיגון ובקרה רבים המכסים את כל השטח והם אלה ששלטו בהם, כל האמור מצביע על כך שהשטח בעת השמירה, ובעיקר בלילה, היה בהחזקת הנתבעת.

היחסים הללו בין הצדדים, בתוספת תשלום בסכום גבוה בגין השמירה מביאה אותי למסקנה, כי מוצדק להטיל על הנתבעת את האחריות המוגברת, לפי חוק השומרים.

לאחר שהגעתי למסקנה זו, הרי לפי סעיף 2 (ב) עובר נטל הראיה לנתבעת להוכיח שהאובדן נגרם עקב תוצאות שלא עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן.

הדרך הפשוטה ביותר היתה להביא לעדות את השומרים עצמם ואת המפקח מטעם הנתבעת, אך עדים אלה לא הובאו לעדות כלל. אי הבאתם פועל כנגד גרסת הנתבעת.

לעניין זה ראה זה ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ פ"ד מ"ד(4) 595:
"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, משנמנע מהבאת ראיה רלבנטיות שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו". [ע"א 548/78 פד"י
ל"ה(1) 736 שם בעמ' 760 מול האות ה']".

מטעם זה בלבד יש לקבל את התביעה.

ניתן לקבל את התביעה גם בעילת הרשלנות שבפקודת הנזיקין.

על השומרים היה לפטרל במהלך הלילה, אך לפי הרישומים שהוצגו הם לא פטרלו במשך מספר שעות.

המחשב לא פעל במשך מספר שעות והשומרים לא דווחו על כך. המחשב החל פתאום לפעול, עפ"י ע;דות המומחה אם המחשב כבה, הוא לא יכול לחזור לפעול מבלי שמפעילים אותו מחדש.

כאמור, לא הובאו השומרים להעיד על כך.

השומר שיצא לסיור בנתיבי איילון וגילה רכב חשוד, לא היה חמוש והותיר את הרכב החשוד כשהוא חוזר להשיג תגבורת מבלי שיקח את פרטי הרכב החשוד ויציין אותם.

בכך יכול היה השומר למנוע את הגניבה או להביא לתפיסת הגנבים. עצם עזיבת המקום, מבלי להתקשר ולבקש תגבורת כשהוא ממתין בקרבת מקום יש בה להצביע על חוסר מיומנות.

אין מחלוקת כי הנתבעת חבה לקופ"ח חובת זהירות מושגית מעצם הצבת השומרים מטעמה. אין אף ספק שהיא חבה חובת זהירות קונקרטית. הנתבעת הפרה חובה זו כפי שפורט לעיל.

גובה הנזק :
ב"כ הנתבעת טוען כי לא הוכח גובה הנזק.

השמאי הציג דו"ח לחברת הביטוח שבגינו היא שילמה לקופ"ח, השמאי קיבל הסברים מהלוגיסטיקה איך הם מנהלים ואיך הם רושמים והתרשם כי המחסן מנוהל ע"י המחשב שמתעדכן כל הזמן. השמאי ביצע בדיקה כמה תרופות נגנבו ולא כמה ארגזים ודי בכך.

כב' השופטת ט' שטרסברג כהן בע"א 7148/94 בעניין הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נגד חברת השמירה בע"מ ואח' פ"ד נ (4) 567 שואלת :
"משבוצע תשלום עולה השאלה עד כמה יש לאפשר למזיק להתגונן נגד חברת הביטוח, בטענות הנוגעות ליחסים שבינה לבין מבוטחה. "

כב' השופטת שטרסברג כהן מממשיכה וקובעת כי לא כל הסדר שייעשה בין מבטחת ומבוטח וכל סכום שישולם בו יהווה ראיה מספקת להעמדת זכות השיפוי כדי אותו סכום והדבר נתון לביקורת.

במקרה שבפנינו בתיק זה לא הובאה כל ראיה כי חברת הביטוח התנדבה לשלם בגין נזק שלא אירע. הובאה חוו"ד של שמאי שבעקבותיה שולמו הסכומים למבוטחת.

באשר להחזר הסכומים בגין שכ"ט השמאי, הרי הוא תשלום שהמבוטח זכאי להיפרע בגינו.

לנוכח כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 232,482 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה - 26.6.01 - ועד לתשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם בפועל ע"י התובעת ועד לתשלום בפועל ע"י הנתבעת.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכויות שומרים

  2. הגדרת שומר שכר

  3. שעות נוספות לשומר

  4. זכויות שומר במלון

  5. הפסקת עבודה של שומר

  6. תוספת שכר לעובדי שמירה

  7. האם חברת שמירה שומר שכר

  8. חוק השומרים, תשכ"ז-1967

  9. האם מוסך מוסך שומר שכר ?

  10. עבודה בשמירה למשך 9 חודשים

  11. חילופי מעבידים בענף השמירה

  12. אי תשלום זכויות עובדי שמירה

  13. הפרשות מעביד לפנסיה לעובדי שמירה

  14. ההבדל בין שומר שכר לבין שומר חינם

  15. תביעה נגד חברת שמירה בגלל גניבת ציוד

  16. אחריות חברת שמירה על גניבה מאתר בניה

  17. אי תשלום זכויות סוציאליות לעובדי שמירה

  18. זכויות עובדים בחברות שמירה במגזר החרדי

  19. תקנות הסדרת השמירה (בדיקה רפואית), תשכ''ג-1963

  20. חילופי מעבידים בענף השמירה - המשך עבודה באותם תנאים

  21. תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ''א-1981

  22. צו שירותי שמירה (סוגי שמירה הטעונים רשיון), תשל"ב-1972

  23. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות), תשל''ב-1972

  24. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל''ג-1972

  25. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים), התשס"ו-2006

  26. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים), התשס"ה-2005

  27. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי-שמירה (אגרת רשיון) (מס' 2), תשל''ג-1973

  28. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים) (מס' 2), התשס"ה-2005

  29. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי), תשל''ב-1972

  30. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל''ב-1972

  31. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית), תשל''ג-1972

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון