ביטוח עבודת קטינים

לטענת חברת הביטוח הפוליסה והכיסוי הביטוחי בגינה, אינם חלים במקרה של העסקת נער בניגוד להוראות חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1952 והתקנות מכוחו: תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו-1995.

להלן פסק דין בנושא ביטוח העסקת קטין / ביטוח עבודת קטינים:

פסק דין

א. רקע כללי

בפני תביעת התובע, יליד 1.11.84, לפיצויים בגין נזקי גוף.
ביום 10.6.01 בשעת לילה מאוחרת, עת היה קטין בן 16.5 שנים, עבד התובע בשירותיה של הנתבעת שהנה חברה העוסקת באינסטלציה, ועסק בהחדרת מצלמות אל תעלות ביוב. עת הרים התובע מכסה ביוב, נפל המכסה על אצבעות ידו הימנית ומחץ אותן (להלן: "התאונה").
הצד השלישי ביטחה את הנתבעת בפוליסת חבות מעבידים אשר מספרה 017561004305 (להלן: "הפוליסה").
בהחלטתי מיום 24.1.05 ניתן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה ישולמו לתובע פיצויים בסך 50,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% ואגרה וזאת עם תום פרשת התביעה.
עוד הוסכם, כי הנתבעת והצד השלישי ינהלו בינהם התדיינות בכל הקשור לצד החייב בתשלום הסכום הנ"ל לתובע.
סיכומי הצד השלישי וסיכומי התשובה הוגשו במהלך החודשים 5-6/06.
עקב בעיה אדמיניסטרטיבית באיתור התיק ובמזכירות, ניתן פסק הדין כיום ועל כך מתנצל בית המשפט.

ב. טענות הצדדים

לטענת המבטחת-הצד השלישי, הפוליסה והכיסוי הביטוחי בגינה, אינם חלים במקרה של העסקת נער בניגוד להוראות חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1952 (להלן: "החוק" או "חוק עבודת הנוער") והתקנות מכוחו: תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו-1995 (להלן: "התקנות" או "תקנות עבודת הנוער").
לטענתה, מאחר והתובע הועסק אצל הנתבעת בהיותו קטין, חלים עליו החוק והתקנות לעיל, אשר אוסרים הן עבודה ברשת ביוב בה הועסק התובע, הן העסקה בשעות הלילה המאוחרות בהן הועסק התובע עובר לתאונה, והן הרמת משאות במשקל כבד, כמשקל מכסה הביוב שהרים התובע עובר לתאונה.
לפיכך טענה, כי משהעסיקה הנתבעת את התובע בניגוד לחוק ולתקנות, מתקיים הסייג לתחולת הפוליסה כאמור לעיל ואין כיסוי ביטוחי לאחריותה של הנתבעת.
לטענת הנתבעת, הצד השלישי לא הוכיחה את הסייג הקבוע בפוליסה, היינו כי הנתבעת העסיקה את התובע בניגוד לחוק ולתקנות בדבר עבודת נוער.
כך לטענתה, לא הוכיחה הצד השלישי את משקל מכסה הביוב שהרים התובע עובר לתאונה ולפיכך, אין הוכחה כי מדובר במשקל החורג מן המותר בתקנות.
עוד טענה הנתבעת, כי התקנה אליה מפנה הצד השלישי לעניין ההגבלה על המשקל המותר להרמה על ידי נער- תקנה 1(1) לחלק הראשון בתוספת לתקנות עבודת הנוער, אינה מתייחסת למקרה של הרמה חד פעמית, אלא אוסרת עבודה רוטינית של העברת חפצים ממקום למקום, שלא בתנאים הקבועים בתקנות ואילו במקרה הנדון, מדובר בהרמת מכסה ביוב חד פעמית שאינה מהווה עיקר עבודתו של התובע.
לסיום טענה, כי הצד השלישי לא הוכיחה קשר סיבתי בין הפרת הסייג לאירוע הביטוחי, היינו כי העבודה בשעות הלילה והרמת מכסה הביוב היוו הגורם לתאונה. לטענתה, נגרמה התאונה מאחר והתובע לא עבד באמצעות ה"פותחן" המתאים להרמת מכסה הביוב. הנתבעת הפנתה בסיכומיה לס' 29 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") וטענה כי על ביהמ"ש לפעול ברוחו.

ג. המחלוקות שבין הצדדים

עיקר המחלוקת בין הצדדים, נעוץ בשאלת קיומו או היעדרו של כיסוי ביטוחי לתאונה מכוח הפוליסה. הצדדים אינם חלוקים על עצם קיומו של אירוע ביטוחי אלא על תחולתו של הסייג לחבות מכח הפוליסה.
לפיכך, לשם פתרון הסוגיה, עלי לברר תחילה האם מתקיים הסייג לתכולת הפוליסה ובמקרה הנדון, האם הועסק התובע ע"י הנתבעת בניגוד להוראות החוקים ו/או התקנות בדבר העסקת נוער.
אם תשובתי לשאלה זו תהא חיובית, עלי לבחון את ההשלכות הנובעות מכך, לגבי תוקף הכיסוי הביטוחי מכוח הפוליסה.


ד. דיון

1. סייגים לחבות המבטחת מכח הפוליסה

ס' ו' לפרק בפוליסה אשר כותרתו: "סייגים לחבות המבטח" קובע כי המבטח לא יהיה אחראי לפי הפוליסה במקרה של:

"חבות כלשהי בגין נער המועסק בניגוד להוראה או הוראות, החוקים וגם או התקנות בדבר העסקת נוער או שלא בהתאם להן"

חוק עבודת הנוער מגדיר נער כ"ילד או צעיר", כאשר "צעיר" מוגדר בחוק כמי שמלאו לו 16 שנה אך לא מלאו לו 18 שנה. במועד התאונה היה התובע כבן 16.5 שנים ולפיכך, הנו מוגדר כנער בחוק.
מלשון הפוליסה עולה בבירור, כי אין תחולה לפוליסה אם יתברר, כי הנתבעת העסיקה את התובע, בניגוד להוראות חוק עבודת הנוער והתקנות מכוחו.
המדובר בתנאי ברור בפוליסה, ואיני מוצא טעם בטענת הנתבעת כאילו היה על המבטחת לפרט את המקרים בהם אין כיסוי ביטוחי להעסקת נערים. התניה מציינת במפורש, והדברים ברורים, כי אין חבות ביטוחית: "חבות כלשהי" כלשון הסעיף בפוליסה, בכל מקרה של העסקת נער בניגוד להוראות חוקי העסקת נוער.
אדגיש לעניין זה, כי במהלך הדיונים הועלתה טענה ע"י הנתבעת, כאילו לא ידעה על היותו של התובע קטין במועד התאונה מאחר ואביו, שהיה מנהל תפעול אצל הנתבעת, קיבל את התובע לעבודה ולא דיווח על כך. טענה זו נזנחה בסיכומים ולפיכך איני דן בה. יוער רק לעניין זה, כי אי ידיעה זו תמוהה מאוד בעיני נוכח העובדה שהתובע היה עובד מן המניין בחברה ושכרו שולם לו באמצעות תלוש שכר מסודר (ראה נספח א' לתצהירו של התובע ת/1).

2. האם העסיקה הנתבעת את התובע בניגוד להוראות חוק עבודת הנוער והתקנות מכוחו?

תחילה אקדים ואומר, כי נטל ההוכחה להוכיח כי מתקיים אחד הסייגים לאחריות החוזית או להיקפה מוטל על המבטח (השווה ירון אליאס דיני ביטוח 327 (2002)).
אני בדעה, כי המבטחת הרימה נטל זה ולהלן אפרט:

א. עבודה בתוך רשת צינורות ביוב

התוספת לתקנות עבודת הנוער מפרטת עבודות, תהליכי יצור ומקומות עבודה אשר אין להעסיק בהן נער ובכלל זה:

"3. התקנה, חפירה או בניה של באר, בור שופכין או מנהרה, תיקון של אלה או ניקוים, וכן עבודה בתוך רשת צינורות ביוב"

מחמר הראיות בתיק עולה, כי הנתבעת העסיקה את התובע בעבודות הכרוכות בכניסת לתוך רשת צינורות ביוב. וכך העיד התובע:

"ש. הסברת שיש רובוט, כדי להכניס אותו פנימה, צריך
ת. יש חבל, לפעמים אנו מורידים אותו עם החבל אל דור (צ.ל בור א.ב) הביוב ולפעמים כשהוא לא נכנס יורדים למטה ומורידים אותו.
ש. האם בעצמך אתה נכנסת לבורות הביוב.
ת. כן." (הדגשה שלי א.ב.)
(פרוטוקול מיום 2.6.05 עמ' 8)

לפיכך, פעלה הנתבעת בניגוד לתקנות עבודת הנוער כך שהעסיקה את התובע בעבודה בתוך רשת צינורות ביוב.

ב. עבודת לילה

אין מחלוקת בין הצדדים ,כי התובע הועסק ע"י הנתבעת בשעות הלילה המאוחרות.
וכך העיד התובע בחקירתו הנגדית:
"ש. הפגיעה שלך היתה באיזו שעה.
ת. 3 וחצי לפנות בוקר"
(פרוטוקול מיום 2.6.05 עמ' 7)

וכמו כן העיד עה/2 מר גוטמן יוחאי מנהל עבודה בנתבעת 2:

"ש.אתה והתובע יצאתם לבדכם.
ת. כן. בשעות הלילה המאוחרות"
(פרוטוקול מיום 2.6.05 עמ' 11)

ובהודעתו נ/3 העיד עה/2, כי התאונה התרחשה בסביבות השעה 2:00 בלילה.
ס' 24 לחוק עבודת הנוער קובע כהיא לישנא:

"24. איסור עבודת לילה [תיקון: תשנ"ה] .

(א) נער לא יועבד ולא ירכול בלילה.

(ב) בסעיף זה, "לילה", לגבי ילד וצעיר שחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 11, חל עליהם - פרק זמן של 12 שעות שבין 20:00 ובין 08:00 ולגבי צעיר שחוק חינוך חובה, התש"ט-1949, אינו חל עליו, פרק זמן של 10 שעות שבין 22:00 ובין 06:00.

(ג) על אף האמור בסעיף 1 (ב) רואים נער כמועבד, לענין סעיף זה, גם אם הוא עובד בבית ספר מקצועי."

אין מחלוקת כי התובע הועסק לאחר השעה שמונה בערב ובין השעה שש בבוקר. כך שבכל מקרה (גם אם חוק חינוך חובה, התש"ט-1949 חל על התובע וגם אם לא), הועסק התובע ע"י הנתבעת בניגוד לס' 24 חוק עבודת הנוער.

ג. הרמת משקל כבד

התאונה במקרה הנדון נגרמה כתוצאה מהרמת מכסה ביוב על ידי התובע.
המבטחת לא הוכיחה את משקלו המדויק של המכסה אולם, אין ספק כי מן העדויות אשר נשמעו בפני עולה בבירור, כי משקלו עולה על המשקל המותר בתקנות, להרמה על ידי נער בגילו של התובע במועד התאונה.
כאמור לעיל, ס' 1 לתקנות עבודת הנוער אוסר על העסקת נער בעבודות המפורטות בתוספת לתקנות. ס' 1(1) לחלק הראשון בתוספת, אוסר על העסקת נער בהעברת חפצים ממקום למקום, שלא על ידי כלי הרמה מכני, אלא אם כן מדובר בהרמת מטען שאינו עולה על 12.5 ק"ג ובמשך שעתיים ביום לכל היותר.
מן העדויות שנשמעו בפניי אין לי ספק, כי משקלו של מכסה הביוב שהרים התובע עובר לתאונה עולה על 12.5 ק"ג.
נציג הנתבעת ומנהל עבודה בה עה/2 העיד בחקירתו:

"ש. כמה שוקל מכסה הביוב.
ת. מדובר על מכסה מאוד ישן.
זה נקרא מכסה כבד. אינני יודע אם הוא שוקל 30 40 או 50 ק"ג, אך כולו עשוי בטון. קוטר המכסה 60 ס"מ"

וכן:
"ש. כשנשאלת מה המשקל השבת 60 ק"ג.
ת. נכון. כך גם אמרתי היום.
ש. התובע האריך (צ.ל העריך א.ב) כ 70 ק"ג אבל זה פחות או יותר אותו דבר.
ת.נכון."
(פרוטוקול מיום 2.6.05 עמ' 11-12)

התובע לא ידע לומר את משקלו המדויק של המכסה, אך העיד כי המדובר במכסה בטון, שאמורים לעבור עליו כלי רכב (פרוטוקול מיום 2.6.05 עמ' 8).
כמו כן, הוכח בפני שהתובע הרים את מכסה הביוב באמצעות ידיו ולא על ידי כלי הרמה מכני, מאחר ולא היה ניתן לפתוח את המכסה עם פותחן (ראה פרוטוקול מיום 2.6.06 עמ' 6). גם נציג הנתבעת עה/2 העיד בתצהירו נ/2, כי הרמת מכסי ביוב נעשית לרב באמצעות הידיים (ס' 5).
אין בידי לקבל את פרשנות הנתבעת, לפיה התקנה אינה אוסרת על הרמה חד פעמית. פרשנות זו אינה עולה כלל מלשון התקנה ו/או מרוחה.
לפיכך, הוכח בפניי ,כי עובר לתאונה, הרים התובע משקל העולה על המשקל שהיה מותר לו להרים לפי תקנות עבודת הנוער.
לפיכך ומכל האמור לעיל, אני מגיע למסקנה כי במועד התאונה העסיקה הנתבעת את התובע בניגוד להוראות חוק הנוער והתקנות מכוחו בכך שהתובע הועסק, בעבודה הכוללת כניסה לרשת צינורות ביוב, בשעות לילה מאוחרות, תוך הרמת משקל כבד האסור להרמה על נער בגילו במועד התאונה.

4. קשר סיבתי והגברת סיכון המבטח

כאמור לעיל, לשיטת הנתבעת, העדר קיום התנאי בדבר העסקת נער בהתאם לחוקי העסקת נוער, אינו שולל את חבות הצד השלישי, מאחר ולא הוכח קשר סיבתי בין הפרת הסייג לקרות האירוע הביטוחי.
איני מקבל טענה זו. אמנם, קיומו של קשר סיבתי בין התגבשות העובדות בתניה והתממשות הסיכון המבוטח מהווה תנאי לתחולתה של תנית הפטור (ראה ירון אליאס דיני ביטוח 333-335(2002). אולם במקרה זה, קיים קשר סיבתי הדוק בין העובדה שעובר לתאונה, הרים התובע משקל העולה באופן משמעותי על המשקל המותר להרמה לנער בגילו לבין התאונה, בה נשמט מידו המכסה ומחץ את אצבעות כף ידו.
העובדה שהתובע הועסק בלילה ובעבודה בה לא היה אמור להיות כלל מועסק-עבודה בתוך רשת צינורות ביוב, מחזקת את הקשר הסיבתי לעיל.
אני בדעה, כי אין מקום להמעיט בחשיבות חוקי עבודת הנוער, שכן מטרתם היא להגן על בני נוער מפני העסקה שאינה מתאימה ליכולותיהם וצרכיהם ולגונן עליהם מפני פגיעות כדוגמת התאונה נשוא המקרה דנן.
טענת הנתבעת, לפיה התאונה אירעה כתוצאה מאי הרמת מכסה הביוב באמצעות "פותחן" לא הוכחה כלל.
אב התובע עת/2 העיד במפורש בחקירתו, כי כשאין פותחן בנמצא נוהגים לפתוח את המכסה עם היד (פרוטוקול מיום 2.6.05 עמ' 9). גם עה/2 מנהל העבודה בנתבעת העיד בתצהירו נ/2, כי הרמת מכסי ביוב נעשית לרב באמצעות הידיים (ס' 5).
אמנם אביו של התובע עה/2, העיד כי המדובר בעבודה שאין בה סיכון מיוחד (פרוטוקול מיום 2.6.05 עמ' 9) אולם הוא העיד זאת, מנקודת מבט של עובד מבוגר. עובר לתאונה היה התובע נער, וסביר כי הרמת משקל האסור להרמה מכח החוק והתקנות, מגבירה את הסיכון שבעבודתו.
ההסכמה החוזית בין הצדדים שבפני הנה ברורה וחד משמעית והיא משתלבת כמקשה אחת עם חוקי עבודת הנוער והתקנות מכוחם.
דברים ברוח דומה נאמרו בת"א (רשל"צ) 3200/04 אברמוב יעקוב ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם 9.8.05). שם המדובר על תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אירוע פריצה שהתרחש לאחר שהאזעקה לא נדרכה וכך נקבע שם בפסקה מס' 18:

"משנקבעו דרישות מיגון בחוזה שבין המבוטח למבטחת, הרי שעל המבוטח לעמוד בדרישות אלה כתנאי לחבות המבטחת. אמנם, אין לאפשר למבטחת להשתחרר מחבותה מתוך האחזות דווקנית במחדל של המבוטח, מקום בו מחדל זה נעדר כל זיקה סיבתית לארוע הפריצה (השוו: י' אליאס, דיני ביטוח כרך א' (תל אביב-2002), ס' 16.5). ואולם, במקרה דנא מדובר בדרישת מיגון יחידה ובודדת. לפנינו דרישה בסיסית ומקובלת, המהווה נדבך חשוב בחומת המיגון..."

ס' 29 לחוק חוזה הביטוח מהווה ביטוי לדרישת הקשר הסיבתי בין התקיימות הסייג להתממשות האירוע הביטוחי. וכך קובע הסעיף:

"29. סעד מיוחד

היתה חבות המבטח או היקפה מותנים על פי חוק או על פי החוזה, בין לחיוב ובין לשלילה, במעשה או במחדל של המבוטח או של המוטב, שלא השפיעו השפעה של ממש על סיכון המבטח, רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, לחייב את המבטח בתגמולי הביטוח, כולם או מקצתם, אף אם התנאי לא קויים או הופר."

סעיף זה מקנה לבית המשפט שיקול דעת, להתעלם מהפרת תנאי לחבות המבטח ולחייב את המבטח בתגמולי הביטוח, אם ההפרה לא השפיעה באופן ממשי על סיכון המבטח.
אני בדעה כי במקרה הנדון, הפרת הסייג לחבות מכח הפוליסה השפיעה באופן ממשי על סיכון המבטחת, כך שהנתבעת העסיקה נער בניגוד להוראות החוק והתקנות כמפורט לעיל ולפיכך, איני רואה לנכון להעניק סעד מיוחד לנתבעת מכח סעיף זה.

ה. סיכום

התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת. ההודעה כנגד הצד השלישי נדחית.
הנתבעת חייבת בפיצוי התובע בגין נזקיו תוצאת התאונה בסך של 50,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% ואגרה כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההסכמה ועד למועד התשלום בפועל וזאת בהתאם להסכמת הצדדים.
הנתבעת תשא בהוצאות הצד השלישי בסך 5000 ₪+ מע"מ וכן באגרת המשפט כשסכום זה צובר הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתו ועד למועד התשלום בפועל.


זכות ערעור למחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון