ביטוח נזקי טבע מי גשמים

סעיף יג' בפוליסת הביטוח קבע כי המבטח לא יהיה אחראי ל"נזקי טבע לרבות רעידת אדמה, סערה וסופה, שלג, ברד ושיטפון, אלא אם צוין במפורש ברשימה ותמורת דמי ביטוח נוספים". (הסעיף מודגש באותיות בצבע אדום)

התובעת טוענת כי הסייג לפוליסה, על פיו הפוליסה אינה מכסה נזקי טבע, אינו רלוונטי בענייננו וכי אין מדובר בנזקי טבע. הגרסה העובדתית המועלית על ידי התובעת לתמיכה בטענתה זו היא, כי פתח המרזב בגג הבניין נסתם על ידי שלט בד בלוי שהיה בגג.

בשל חסימת המרזב הצטברו מי הגשמים בגג, החלו לחדור לקומה העליונה שמעל בית העסק ומשם לתקרת בית העסק.

להלן פסק דין בנושא ביטוח נזקי טבע מי גשמים:

פסק דין

רקע

בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח בית עסק.

1.     התובעת, חברה להוצאה לאור של כתבי עת, הייתה מבוטחת אצל הנתבעת בביטוח לבית העסק, עסק המצוי בקומה השניה במבנה בן שלוש קומות ברחוב הנגב 5, תל- אביב (להלן: "בית העסק" או "העסק"), מבנה ותכולה, בהתאם לפוליסה מס' 05-000000633-04 לתקופה 13.10.04 - 31.12.05.

2.     ביום 19.1.05 בשעות הערב נגרמו נזקים לתכולת בית העסק, בעיקר למחשבים וציוד נלווה. הנזקים נגרמו עקב חדירת מי גשמים לבית העסק. הגשמים חדרו מגג הבניין אל הקומה העליונה במבנה, שאינה מאוכלסת, דרך תקרת בית העסק ותעלות החשמל שלו.

3.     הנתבעת הגישה דרישה לתגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לתכולת בית העסק. הנתבעת, בהסתמך על חוות דעת שמאי מטעמה מיום 2.3.05, דחתה את הדרישה. הטעם לדחייה היה כי הנזקים נגרמו כתוצאה מנזקי טבע וכי בהעדר הרחבה בפוליסה לנזקי טבע אין הפוליסה מכסה נזקים אלו. בהתאם לכך הוגשה התובענה.

4.     מטעם התובעת העידו מר אדרי גורג', מנהל התובעת, מר פאול קידר, עובד התובעת ומר אריה הלחמי, שמאי. מטעם הנתבעת העיד מר מוטי פיראן, שמאי.

5.     רוב העובדות הרלוונטיות אינן שנויות במחלוקת של ממש בין הצדדים. אין מחלוקת כי הנזקים לתכולת בית העסק, נשוא התובענה, נגרמו עקב חדירת מי גשמים לעסק. עוד אין, למעשה, מחלוקת כי מדובר היה ביום גשום וסוער, בו ירדו גשמים המלווים ברוחות. לעניין זה ניתן להפנות לטופס הודעת המבוטח על האירוע (נספח ג' לתיק מוצגי התובעת) שם נרשם במקום המיועד ל "תיאור מפורט של גורם הנזק ונסיבותיו": "מי גשמים (נזקי מים) ביום הגשום והסוער אשר גרם לנזקים לרכוש המבוטח"; להודעת מר אדרי מיום 20.1.05 שנחתמה בפני מר פיראן (נ/4) : "אתמול יום רביעי ה - 19.1.05 בסביבות השעה 18:00 פקדו את האזור גשמים עזים מלווים ברוחות עזות. לפתע הבחינו העובדים בחדירת מי גשמים מהתקרות שהתעצמו בבת אחת תוך מספר דקות"; סעיף 12 לתצהיר מר אדרי: "היה אמנם יום גשום וסוער"; חוות דעתו של מר פיראן (עמ' 2, תיאור המקרה) ועדות מר אדרי עמ' 12, שורה 12 : "המשיך לרדת גשם והנזק התעצם".

עובדה נוספת עליה אין מחלוקת היא כי בפוליסה לא קיימת הרחבה ל"נזקי טבע", לא התבקשה הרחבה כזו ולא שולמה פרמיה בגין הרחבה כזו.

הפוליסה

6.     פרק 2 לחוברת תנאי הפוליסה מתייחס לביטוח התכולה. מקרה הביטוח מוגדר כ-
"נזק תאונתי, מקרי ובלתי צפוי שאירע לתכולת בית העסק בעת הימצאה במבנים התפוסים על ידי המבוטח כמפורט בהצעה וברשימה". סעיף 3 בפרק זה קובע את הסייגים לחבות המבוטח לפרק זה והוא מודגש באותיות בצבע אדום. סעיף יג' קובע כי המבטח לא יהיה אחראי ל"נזקי טבע לרבות רעידת אדמה, סערה וסופה, שלג, ברד ושיטפון, אלא אם צוין במפורש ברשימה ותמורת דמי ביטוח נוספים".

בפרק 2 לא קיימת הגדרה ל"נזקי טבע". בפרק 1, המתייחס לביטוח המבנה, קיימת הגדרה כזו. סעיף ח' בפרק 1 מגדיר את הכיסוי הניתן לנזקי טבע למבנה, כאשר קיימת הרחבה בפוליסה לנזקי טבע, כך: "1. סערה או סופה - נזק על ידי רוח שמהירותה עולה על 34 קשר. הרחבה זו תכלול אף נזק על ידי מי גשם ו/או חול אשר בא בעקבות נזק למבנה עקב הסיכון הנ"ל. 2. שיטפון משמעו: א. עליה על גדותיהם או גובהם הרגיל של מי -ים, אגם, נהר, נחל או ואדי. ב. מי גשמים או שלגים שהצטברו או זרמו על פני הקרקע, או מתחת לה, מחוץ לדרך זרימתם הרגילה". באותיות בצבע אדום נרשם: "סעיף זה אינו מכסה: א. נזקים ישירים הנגרמים על ידי גשם, ברד או שלג תוך כדי ירידתם. ב. נזקי מים הנגרמים כתוצאה ממרזבים בלתי תקינים".

בהמשך סעיף ח' מפורטות עוד הגדרות לשלג, ברד ורעידת אדמה, תנאים להשתתפות עצמית בנזקים אלו וכן, שוב, באותיות בצבע אדום: "תנאי מיוחד לסעיף ח' - נזקי טבע: כיסוי נזקי טבע מכל סוג שהוא, דהיינו, מבנה ותכולה יחול אך ורק אם: א. הרכוש האמור בוטח בחברה מפני אש והסיכונים המבוטחים בפרק המתאים. ב. שולמה פרמיה נוספת בגין נזקי טבע כרשום ברשימה".

סיבת הנזק והכיסוי הביטוחי: טענות הצדדים

7.     ב. וכך בתצהירו של מר אדרי: "גילינו שפתח הניקוז שבגג היה חסום על ידי יריעת בד. איש התחזוקה הסיר מעל פתח הניקוז את הבד שחסם אותו והתברר שמדובר בשלט בד בלוי שהיה תלוי על גג המבנה מזה זמן רב ואשר עקב ארוע פתאומי ובלתי צפוי ניתק ממקומו וחסם את פתח הניקוז. עד לאותו ארוע פתאומי לא הייתה שום בעיה עם המרזבים וניקוז מי הגשמים בבניין. המרזב היה תקין ואף זכור לי שבעל הבניין דאג שהוא יעבור ניקוי פנימי בתחילת עונת הגשמים, כחודש לפני קרות מקרה הביטוח. אציין כי לאחר הסרת החסימה מהפתח התנקזו המים תוך זמן קצר וגג הבניין התרוקן מהמים שנאגמו בו, מה שמראה שהמרזבים בבניין היו תקינים...ההצפה היא תוצאה של מקרה בלתי צפוי שבו אותו שלט בד, שנפל על רצפת הגג במועד לא ידוע חסם את פתח הניקוז בגלל הרוח או המים או שניהם גם יחד" (סעיפים 7-9). מר אדרי הוסיף וציין בתצהירו: "לא מדובר בנזק שהגורם שלו הוא גשם אלא בנזק שהגורם שלו הוא שלט בד שחסם פתח ניקוז. הגשם אינו הגורם אלא התוצאה המסתברת. הסיבה לנזק היא האירוע התאונתי של החסימה על ידי שלט הבד ולא ירידת הגשמים" (סעיף 36). בחקירתו אישר כי ייתכן ואותה יריעת בד נפלה בעקבות הרוחות והגשמים שהתרחשו באותו הלילה (עמ' 16 שורות 21-22) והוסיף: "אני מניח שהבד עף בגלל הגשם, אני מניח" (עמ' 24 שורה 9). מר אדרי עמד בחקירתו על כך שהמרזבים היו תקינים ולא חסומים טרם האירוע ולכן, סבר, גם לא מוטלת כל אחריות על בעל הבניין (עמ' 24 שורות 9-10). מר קידר בתצהירו ציין גם כן את אותה יריעת בד: "גילינו שישנה יריעה של בד או ברזנט שחוסמת את נקודת הניקוז, כמו שטיח מעל צינור ניקוז" (סעיף 6).

למר פיראן לא הוצגה אותה יריעת בד, אשר גם לא צולמה בתמונות שצולמו על ידי התובעת. מר פיראן ציין בחוות דעתו, לאור הדברים שנמסרו לו וממצאיו בשטח (ראה נ/3), כי סיבת הנזק היא: "מי הגשמים הרבים שירדו והרוחות העזות שנשבו גרמו להזזת חפצים בגג המבנה שגרמה לסתימת המרזב. המים עלו למפלס מוגבה של חיבור הגג וזרמו בשטף דרך המרווח לקומה העליונה ומשם חלחלו מהרצפה לקומת עסק המבוטחים. כאמור הגשמים העזים, הרוחות וסתימת המרזב גרמו לחלחול המים מהגג". מר פיראן מסכים, למעשה לגרסה העובדתית על פיה המרזב נסתם וזאת עקב יריעת בד - או חפץ אחר - שעף ברוח אל פתח המרזב (עמ' 30 שורות 2-3, 19, 26-30). בהתאם לגרסה זו אף נשלח מכתב הדחייה של הנתבעת מיום 24.3.05: "הנזק נגרם כתוצאה מנזקי סערה, גשמים ורוחות אשר גרמו לסתימת המרזב וחלחול מי גשמים מהגג. הפוליסה דנא אינה מכסה נזקי טבע" .

8.     התובעת טוענת בסיכומיה כי אין מדובר בנזק עקב נזקי טבע. נטען כי לא הוכחה כמות משקעים בלתי סבירה. נטען כי מועד חסימת המרזב אינו ידוע כמו גם הסיבה לנפילת השלט - לכן מדובר באירוע תאונתי לא צפוי אשר מכוסה בפוליסה. נטען כי הנזק הוא תוצאה של "צרוף מקרים". נטען כי אין מדובר ב"אסון טבע" כהגדרתו בחוק פיצוי נפגעי אסון טבע, תשמ"ט - 1989. נטען כי אסון טבע הוא תופעת טבע בעלת היקף חריג או עצמה חריגה או משך חריג וכל אלו לא התקיימו בענייננו. נטען כי יום גשום וסוער בחדשי החורף בתל- אביב אינו תופעה חריגה ו"סתימת מרזב ביום גשום וסוער אינה תופעה חריגה". נטען כי מדובר בנזק שהגורם שלו הוא שלט בד שחסם פתח ניקוז, כי הגשם שנאגר אינו הגורם אלא התוצאה המסתברת, כי הסיבה לנזק היא האירוע התאונתי של חסימת פתח המרזב ולא ירידת הגשמים.

9.     הנתבעת טוענת בסיכומיה כי גם על פי גרסת התובעת, על פיה מדובר במרזב שנסתם עקב שלט בד שעף ממקומו ויצר התנאים לחדירת מי הגשמים לעסק, מדובר בסיכון הנופל בהרחבה של "נזקי טבע", הרחבה אשר לא נרכשה על ידי התובעת. מעבר לכך טוענת הנתבעת כי לא הוכחה כלל תקינות המרזבים מעבר לטענה בעלמא של מר אדרי כי נוקו על ידי בעל הבניין. נזקי מים עקב אי תקינות מרזבים גם הם מוחרגים בפוליסה ולכן, נטען, גם מטעם זה דין התביעה להידחות.

סיבת הנזק והכיסוי הביטוחי: דיון

10.     מחומר הראיות עולה, כאמור, כי הסיבה לנזק היא מי הגשמים שחדרו לעסק. אני מוכנה לקבל את הגרסה כי הסיבה שאפשרה את חדירת מי הגשמים היא מרזב סתום והנתבעת עצמה, למעשה, אינה חולקת על כך, על פי חוות דעת השמאי ועל פי מכתב הדחייה שלה. גרסת התובעת היא כי המרזב היה תקין טרם בוא הגשמים ואני מוכנה להניח כי כך היה. המסקנה המסתברת מכלל הראיות ולאור ההנחה שהמרזב היה תקין עד האירוע היא, כי המרזב נסתם עקב הרוחות והגשמים, אשר העיפו חפץ (שלט בד או חפץ אחר, ולזיהוי החפץ אין משמעות רבה) שהיה על הגג. למעשה, מר אדרי עצמו מסכים לכך שזו התוצאה המסתברת בנסיבות העניין ולכך שזו האפשרות הסבירה ביותר, על פי מאזן הסתברויות כנדרש במשפט אזרחי, לתיאור ההתרחשויות. השאלה הנשאלת, לאור כך, היא האם הנזקים נגרמו עקב סיכון שהיה מבוטח בפוליסה וליתר דיוק, האם הנזקים נגרמו עקב "נזקי טבע", על פי המובן שיש ליתן למונח זה בפוליסה, אם לאו.

11.      סייג לחבות הנתבעת על פי סעיף 3 (יג) בפרק 2, הפרק הדן בביטוח התכולה, הוא, כאמור, "נזקי טבע לרבות...שיטפון" - אלא אם נעשתה הרחבה לסיכונים אלו. אין חולק כי נטל ההוכחה להתקיימות סייג לחבות מוטל על הנתבעת. נפנה ונבדוק אם אכן עמדה הנתבעת בנטל זה. כאמור, המונחים הרלוונטיים אינם מוגדרים בפרק 2. עם זאת, ניתן להיעזר בהגדרות המופיעות בפרק 1, לעניין ביטוח המבנה, אשר כולל ומערב לעיתים גם התייחסות לביטוח התכולה (ראה למשל סעיף ח' 3 שורה 1, סעיף ח' 4 סיפא, עמ' 6 לחוברת תנאי הפוליסה). הגדרת "שיטפון" כוללת "מי גשמים...שהצטברו או זרמו על פני הקרקע...מחוץ לדרך זרימתם הרגילה" כאשר בכל מקרה נאמר כי "נזקים ישירים הנגרמים על ידי גשם, ברד או שלג תוך כדי ירידתם" אינם מכוסים. מהוראות הפוליסה עולה, לכאורה, כי נזק הנגרם על ידי מי גשמים, בין אם תוך כדי ירידתם ובין אם עקב הצטברותם וירידתם מחוץ לדרך זרימתם הרגילה - נכלל בגדר נזקי טבע. גם פרשנות לשונית ופרשנות על פי שכל ישר תביא למסקנה כי נזק של מי גשמים נכלל בהגדרת נזק טבע. מדובר בנזק אשר לא אדם או גורם מזוהה אחר גרם לו, גורם אליו ניתן לפנות בדרך כלל בדרישה לפיצוי אם הוא זה שגרם לנזק - אלא מדובר בנזק אשר לאדם או לגורם אחר אין כל שליטה עליו והוא נובע מאיתני הטבע. המונח הקבוע בפוליסה הוא "נזקי טבע" ולא "אסון טבע", כפי, שמשום מה, נכתב על ידי התובעת בסיכומיה. אין דרישה בפוליסה למאורע חריג במיוחד או לכמות גשמים חריגה ובלתי שגרתית מעבר לזו המקובלת והצפויה בחורף ואיני מוצאת מקום להוסיף תנאי כזה לפוליסה במסגרת פרשנות הסעיף. מי גשמים נכללים בהגדרת "נזקי טבע" הן על פי הגדרות הפוליסה המצויות בפרק המבנה, במסגרת הגדרת "שיטפון", והן על פי פרשנות סבירה ושכל ישר. יצוין כי אף אין חובה שהאירוע יכנס בגדר הגדרת "שיטפון" על פי פרק התכולה בפוליסה, שהרי "נזקי טבע" מוגדרים בסעיף 3(יג) הנ"ל על דרך ההרחבה, "לרבות" אירועים כגון שיטפון, אך ניתן לומר כי האירוע נכלל בגדר המונח "שיטפון", הן על פי ההגדרות בפרק המבנה והן על פי פרשנות סבירה. לעניין זה ניתן להפנות גם לבר"ע (ב"ש) 115/90 מגדל נ' לירון, פ"מ תשנ"ב (1) 45, שם פורש המונח "שיטפון" בפוליסה כ"שטף מים רבים, שסיבתו, בדרך כלל, מאורעות טבעיים, כמו גאות של ימים או נהרות, גשמים מרובים וכיוצא באלה..." וכן להגדרת "שיטפון" במילון העברי (אבן שושן)- "הצפה על ידי שטף מים גדול".

גם פרשנות תכליתית תביאנו לתוצאה דומה. כאמור, כאשר מדובר בנזקי טבע לא קיים מזיק אליו עשויה המבטחת לחזור בתביעת תחלוף. כיוון שכך, בכל הנוגע לנזקי טבע, הסיכון אותו המבטחת נוטלת על עצמה הוא סיכון מוגדל ומוגבר, שהרי בקרות מקרה הביטוח נוטלת על עצמה המבטחת את מלוא הנזקים, ללא יכולת לחזור אל המזיק ולשתף אותו בנזק. גם בענייננו - בהתאם לגרסת התובעת עצמה אין לאיש כל אחריות לאירוע, גם לא לבעל המבנה, אשר לגביו העיד מר אדרי כי עשה שהיה צריך לעשות לגבי טיפול בתקינות המרזבים וניקיון הגג ולא התרשל. הנזק נגרם, אם כן, על ידי איתני הטבע, כאשר איש לא יכול היה למנוע את הנזקים, כך על פי התובעת עצמה. כיוון שכך, הסיכון המוטל על הנתבעת במקרה זה הוא סיכון מוגבר, בגינו רשאית הייתה לדרוש תשלום פרמיה נפרדת בגין כסוי לנזקי טבע. משלא נעשתה ההרחבה המתאימה וכאשר מדובר בסיכון שלא בוטח - אין הנתבעת חבה בתגמולי ביטוח בגינו.

12.     התובעת טוענת כי למרות שהנזק נגרם על ידי מי הגשמים, ועל כך אין מחלוקת, כאמור, הרי שיש לראות דווקא בסתימת המרזב כסיבה שגרמה לנזק לעניין חבות הנתבעת ולכן את הנזק כולו כנזק שנגרם עקב סתימת מרזב עקב אירוע בלתי צפוי ולא עקב מי הגשמים. טענה זו לא ניתן לקבל. על פי כללי הסיבתיות, אין המבטח אחראי אלא עבור נזק ש"סיבתו הקרובה" היא סיכון מבוטח. "סיבה קרובה" אינה הגורם הראשון, האחרון או הבלעדי שהוביל לתוצאה המזיקה, אלא הגורם ה"דומיננטי" או "המכריע" לתוצאה. בע"א 713/89 ציון נ' תשובה ,פ"ד מו(1) 63 נדון מקרה בו חדרו מים לסירה, לאחר שמנוע הסירה כבה עקב תקלה. הטענה כי הנזק נגרם עקב התקלה במנוע ולא על ידי המים ולכן אין מדובר ב"סיכון ימי" נדחתה. נקבע כי הסיבה הקרובה לנזק היא חדירת המים והדגש הוא על נזק עקב הים ומימיו, גם אם "פעולה לא תקינה של המנוע והפסקת פעולתו הם שיצרו את הגורם שיצר את הסכנה ושהכין את הקרקע לנזק. אך בסופו של דבר, הים וגליו הם שהטביעו את הסירה וגרמו לנזק. הים הוא שהווה כאן את ה- "immidiate cause". לו היה המנוע מפסיק לפעול ביבשה - התוצאה הסופית הייתה שונה". ראה לעניין זה י' אליאס, דיני ביטוח, כרך א' עמ' 204-205.

מהי הסיבה "הקרובה", ה"דומיננטית" או ה"מכרעת" לנזק בענייננו? גורם זה, לטעמי, הוא מי הגשמים. גורם שהצטרף לסיבה זו, כפי הנראה, ו"הכין את הקרקע" לסכנה ולנזק - הוא חסימת המרזב, אלא שבסופו של דבר, מי הגשמים ששטפו ומילאו את הגג - הם אלו שחדרו לבית העסק וגרמו לנזקים לתכולתו. המרזב הסתום לכשעצמו - לא גרם לכל נזק. שלט הבד הנטען שעף - הוא עצמו לא גרם לכל נזק. אם לא היו יורדים הגשמים הרבים - לא היה נגרם כל נזק. לעניין זה יש עוד להוסיף כי המסקנה הנובעת מהראיות, כאמור, היא כי מה שגרם לסתימת המרזב גם הוא נבע ממזג האוויר, הרוחות והגשמים, כך שגם סתימת המרזב קשורה לנזקי הטבע, שאינם מכוסים בפוליסה. אין מדובר בשני גורמי נזק שאינם קשורים זה בזה אלא ניתן לראות את שני הגורמים כגורמים משולבים, מקורם אותו המקור, ושניהם נבעו מסיכון שאינו מכוסה בפוליסה. למעלה מהנדרש יצוין כי גם אם היה מדובר בשני סיכונים הנובעים משני מקורות שונים, האחד מכוסה והאחר מוחרג מפורשות כפי שבענייננו- גם אז, לכאורה, על פי כללי הסיבתיות, הנזק לא היה מכוסה (ראה אליאס, שם, עמ' 205).

13.     לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי הפוליסה שרכשה התובעת אצל הנתבעת, בהעדר הרחבה מתאימה לנזקי טבע, אינה מכסה את הנזקים שנגרמו לתובעת. בהתאם לכך, דין התביעה להידחות. לאור התוצאה, איני מוצאת מקום לדון ביתר טענות התובעת לעניין אופן טיפול הנתבעת ומר פיראן מטעמה בתביעה, טענות אשר לא מצאתי להן ביסוס, ולעניין שיעור הנזק.

14.     התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסכום כולל של 8500 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון