ביטוח מבנה עסק

ביום 31.3.01 פרצה דליקה בעסק ו/או בסמוך אליו. הדליקה הסבה נזקים למבנה ולתכולת העסק. אין מחלוקת בין הצדדים כי בזמן פרוץ הדליקה שתי הפוליסות הנ"ל היו בתוקף: הצדדים חלוקים בשאלה האם פוליסת המבנה מעניקה כיסוי ביטוחי גם למבנה המינימרקט, היות ומדובר בעסק, וכן מה היקף הנזקים שנגרם לתכולה ואילו מהפריטים הניזוקים נהנים מכיסוי ביטוחי במסגרת פוליסת התכולה. להלן פסק דין בנושא ביטוח מבנה עסק: פסק דין התביעה והצדדים לה : 1. התובע הינו שוכר מבנה ברח' הירקון 28 בתל-אביב (להלן: "המבנה"). המבנה מורכב מ- 3 קומות ובו 8 יחידות, שתיים בקומת הקרקע, ארבע יחידות בקומה א' ו- 2 יחידות בקומה ב'. אחת מהיחידות המצויות בקומת הקרקע, משמשת להפעלת עסק, "מינימרקט 2000" (להלן: "המינימרקט" ו/או "העסק"). 2. בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, היו בידי התובע פוליסות ביטוח אשר ערך אצל הנתבעת, באמצעות סוכן הביטוח מר משה גומל (להלן: "סוכן הביטוח"), כדלקמן: פוליסת ביטוח בשם "אדירה לדירה", המעניקה כיסוי ביטוחי למבנה (להלן: "פוליסת המבנה"); ופוליסת ביטוח תכולת העסק, בשם מכלול לעסק (להלן: "פוליסת התכולה"). 3. ביום 31.3.01 פרצה דליקה בעסק ו/או בסמוך אליו. הדליקה הסבה נזקים למבנה ולתכולת העסק. אין מחלוקת בין הצדדים כי בזמן פרוץ הדליקה שתי הפוליסות הנ"ל היו בתוקף: הצדדים חלוקים בשאלה האם פוליסת המבנה מעניקה כיסוי ביטוחי גם למבנה המינימרקט, היות ומדובר בעסק, וכן מה היקף הנזקים שנגרם לתכולה ואילו מהפריטים הניזוקים נהנים מכיסוי ביטוחי במסגרת פוליסת התכולה. להלן עמדות הצדדים : טענות התובע בכתב התביעה : 4. לטענת התובע, בדליקה נגרמו נזקים למבנה אשר הוערכו על ידי שמאי בסך של 16,657 ₪; ולתכולת העסק נזקים בסך של 11,950 ₪, סה"כ 28,607 ₪. 5. התובע הפנה דרישה זו לנתבעת, אולם זו האחרונה התכחשה כליל לנזקים אשר ארעו למבנה המינימרקט, באשר לטענתה פוליסת ביטוח המבנה מתייחסת במפורש למבנה הכולל יחידות מגורים בלבד, שאינן משמשות לעסק, ואילו בנזקי התכולה הכירה בסך של 7,000 ₪ בלבד. 6. לטענת התובע בכתב התביעה, שוגה הנתבעת בפרשנות פוליסת הביטוח מטעמה ואין לצמצם הפרשנות למבנה המכיל שמונה יחידות מגורים בלבד. לפיכך, על הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח עבור הנזק במבנה ולהשלים את התשלומים בגין נזקי התכולה. טענות הנתבעת : 7. לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה, במלואה: ככל שנוגעת היא למבנה, טוענת הנתבעת כי פוליסת המבנה מחריגה במפורש עסק. מצוין בפוליסה כי דירה משמעה "המבנה של הדירה..., אך לא חלקי הדירה המשמשים לעסק בלבד". היות והמינימרקט משמש לעסק בלבד, מוחרג הוא מהפוליסה. 8. לגבי הנזקים לתכולה, טוענת הנתבעת, בין היתר, כי לא צורפו קבלות או אסמכתאות המעידות על תשלום בגין תיקון מזגן, ואילו לגבי נזק למיכלי אשפה ואחסנת לחם לא ניתן כיסוי ביטוחי היות והרכוש נמצא מחוץ למבנה הסגור והנעול של העסק. שלב ההוכחות : 9. ביום 2.2.06 התקיים דיון הוכחות בתיק זה. לדיון התייצבו התובע וסוכן הביטוח. בתום חקירתם משך ב"כ הנתבעת את תצהירי הנתבעת מתיק בית המשפט וסוכם כי פסק הדין יינתן על סמך החומר המצוי בתיק. לאחר שהוגשו סיכומים מטעם הצדדים, יש מקום ליתן פסק דין על סמך החומר שבפני. ההכרעה : 10. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, בחלקה. השאלות שעליי להידרש להן הינן: א. האם פוליסת המבנה מעניקה כיסוי ביטוחי גם למבנה העסק? ב. מהו היקף הנזק שנגרם לתכולת העסק והאם מוחרג הוא כולו או חלקו מפוליסת התכולה? האם פוליסת המבנה מעניקה כיסוי ביטוחי למבנה העסק : 11. כאמור, אין מחלוקת כי בידי התובע היו שני ביטוחים: ביטוח מבנה המתייחס למבנה כולו וביטוח לעסק המתייחס לתכולה בלבד. כמו כן, אין מחלוקת כי תחילה הוצא ביטוח לעסק כמתייחס הן למבנה העסק והן לתכולה, ובעקבות בקשת סוכן הביטוח נגרע ביטוח המבנה בפוליסת העסק, וראה בעניין זה נספח ד' 2 לתצהיר התובע וכן עדות סוכן הביטוח, פרוט' עמ' 11 ש' 9 - 10. עוד הוסיף סוכן הביטוח בנקודה זו כי הביטול התבקש על מנת שלא יהיה מצב של כפל ביטוחי. 12. מעדותו של הסוכן עולה כי הוא ידע שבמקום מתוכנן לפעול מינימרקט (פרוט' עמ' 8 ש' 19) ולטענתו נעשה תכנון ביטוחי, בידיעת שי, נציג חברת הביטוח, במטרה להוזיל עלויות ביטוח "כשהוא (התובע, ח.פ) בא אלי עם ההצעה הנגדית בסמוך לאותו מועד, פניתי לחברת הביטוח שהיא הייתה המזרח ואז ישבנו עם שי והגענו להסכמה לעשות דרך ביטוח הדירה שזה יוזיל לנו עלויות ופניתי ללקוח שלי שזה המחיר שלי" (פרוט' עמ' 17 ש' 3-2). בהמשך הוסיף סוכן הביטוח לב"כ הנתבעת "למה אתה נתת לי אישור לפעול ככה, תשלם" (פרוט' עמ' 17 ש' 9). 13. גם מהמסמכים אשר הוצגו בפני בית המשפט עולה כי סוכן הביטוח דווח לסוכנות, לפחות בשני מקרים, כי החנות כלולה בביטוח המבנה. לגבי נספח ג' לתצהיר התובע, הוא מכתב הסוכן מיום 24.2.00, שם נאמר "לבטל מבנה, המבנה הכללי מבוטח בסהר" - אין מחלוקת כי מכתב זה הגיע לידי הנתבעת, ולכאורה הוצאה התוספת הגורעת את המבנה (נספח ד' 1 לתצהיר); ואילו לגבי נספח ה' לתצהיר התובע, הוא מכתב הסוכן מיום 26.11.00, אמנם יש מחלוקת אם המכתב הגיע לידי הנתבעת, היות ולא הוצאה תוספת מתאימה, אולם יש חתימה בעיגול הנושאת תאריך 5.12.00 הנחזית על פניה להיות כדוגמת זו המופיעה על גבי נספח ג', והנתבעת לא הביאה כל עד מטעמה אשר הכחיש את קבלת המסמך. 14. לפיכך, מהמסמכים שהוצגו בפני בית המשפט ומעדותו של סוכן הביטוח עולה כי סוכן הביטוח ידע גם ידע כי במקום עומד להיות מופעל מינימרקט, ועובדה זו הובאה גם לידיעת הנתבעת. זה המקום להדגיש כי בפוליסה מצויין במפורש כי "סהר מיוצגת על ידי מזרח", ולכן כל הודעה למזרח כמוה כהודעה לנתבעת. 15. בנוסף ולחלופין, אציין כי לצורך הקביעה שבמקרה הנדון יש כיסוי ביטוחי למבנה, די בכך שהוכח בפניי שסוכן הביטוח ידע על העובדות הנכונות, ואין צורך להוכיח ידיעה בפועל של הנתבעת. סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח קובע כדלקמן: "33. שליחות לעניין החוזה (א) לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. (ב) לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי כידיעת המבטח". (ההדגשות שלי). 16. על פי לשון הסעיף, די שהמבוטח, קרי התובע, גילה לסוכן הביטוח את העובדות הנכונות הנוגעות ליחידות המבנה, ועל סמך עובדות אלה ערך הסוכן את פוליסת הביטוח למבנה: אם סבר סוכן הביטוח כי ניתן להעניק כיסוי ביטוחי לעסק במסגרת הפוליסה הכוללת של המבנה, זה הייעוץ שניתן למבוטח, והפוליסה הוצאה בהתאם - אין הנתבעת יכולה להתכחש לכיסוי הביטוחי. ראה בעניין זה ע"א 702/89 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פד"י מ"ה 2, 811, בעמ' 817, 818 ; מאיר יפרח, רפאלה חרל"פ, ששון - דיני ביטוח, מהדורה שנייה עמ' 91-85. 17. אמנם מעדויות התובע והסוכן עולה כי אכן התובע ביקש מהסוכן להוזיל את העלויות וסוכן הביטוח המליץ על דרך זו, ראה עדות התובע פרו' עמ' 20 ש' 22 - 20 ועדות הסוכן, פרוט' עמ' 16 ש' 19 ; אך לא התרשמתי כי התובע המבוטח היה שותף בדרך כלשהי לתכנון הכיסוי הביטוחי ולהסתרת עובדות מהותיות מסוכן הביטוח ו/או מהנתבעת. כל שעניין את התובע הוא לזכות בכיסוי ביטוחי למבנה כולו, כולל המינימרקט, במינימום עלויות. משהודיע לו סוכן הביטוח כי הוא מסוגל "לספק את הסחורה", והנתבעת הנפיקה פוליסה בהתאם, התובע מבחינתו, מכוסה. 18. לאור מסקנתי הנ"ל, אין צורך לבחון את המשמעות הלשונית של הפוליסה ולקבוע האם העסק מוחרג אם לאו, לפי לשון הפוליסה: התובע פנה לאיש מקצועי בתחום, סוכן הביטוח, והוא זה שהמליץ לו על הביטוח המתאים. משדרך ביטוח זו, של מבנה תחת פוליסת המבנה ותכולה תחת פוליסת התכולה הומלצה ותוכננה על ידי הסוכן, לא יכולה הנתבעת להתנער מהכיסוי הביטוחי למבנה. 19. בקביעתי הנ"ל לא התעלמתי משני נושאים המועלים על ידי הנתבעת בסיכומיה ובחנתי הן את מהימנות סוכן הביטוח ומחדליו להציג מסמכים, והן את טענת שינוי החזית. גם לאחר בחינת נושאים אלה, נחה דעתי כי קיים כיסוי ביטוחי, ארחיב בנקודות אלו. 20. אמת נכון הדבר, עדותו של סוכן הביטוח לא הייתה נקייה מרבב. התרשמתי כי אכן סוכן הביטוח אינו בעל אינטרס יותר אצל הנתבעת (פרוט' עמ' 8 ש' 9) ואילו התובע עדיין לקוח שלו (פרוט' עמ' 14 שו' 2) והוא יודע כי "מאז המקרה הוא כועס עלי" (פרוט' עמ' 14 ש' 3). זאת ועוד, התרשמתי כי אכן סוכן הביטוח ידע היטב על ההבדל בין פוליסת דירה לפוליסת עסק ועל הפערים בפרמיות ובהשתתפות העצמית (פרוט' עמ' 16 ש' 19). כמו כן, המסמכים אשר הוצגו בפני בית המשפט היו חלקיים, הצעת הביטוח לא הוגשה וההסבר לפיו המסמכים אבדו ו/או עברו משרד לא נתמכו בראיה. עם זאת, גם הנתבעת לא הציגה מכתב כלשהו מטעמה, למרות שהתיק כולו אמור להיות בחזקתה, בידיעתה ובשליטתה ולא נסתרו דבריו של סוכן הביטוח מהם עולה כי העביר דיווחים לנתבעת אודות המינימרקט! 21. לפיכך, לאור המסמכים אשר הוצגו בפניי, לאור התרשמותי מעדותו של התובע וסוכן הביטוח, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע הביא לידיעתו של סוכן הביטוח את דבר קיומו של העסק במבנה ולא הסתיר עובדות אלו מהסוכן; כמו כן, התרשמתי כי הסוכן נסה, בדרכים לגיטימיות, להוזיל עלויות למבוטחו התובע ואין מדובר במקרה של קנוניה ו/או חוסר תום לב בכריתתו של חוזה ביטוח, ויש לשלם לתובע את תגמולי הביטוח המתחייבים בגין הנזק למבנה. 22. עוד יוער בנקודה זו כי אין בפי הנתבעת טענה, שאם ידעה לאשורן את העובדות הנוגעות במבנה, לא היתה מבטחת את המבנה. כל שטוענת הנתבעת הוא כי במקרה כזה הפרמיה היתה גבוהה יותר וההשתתפות העצמית במקרה של נזק היתה גבוהה יותר. דהיינו, באנלוגיה מדיני ביטול חוזים, משמיעה הנתבעת טענה של "כדאיות העסקה", ואין הדבר מפקיע את תוקפה של הפוליסה. 23. לעניין שינוי חזית, איני סוברת כי מדובר בטענה חדשה שלא בא זכרה בכתבי הטענות וכי היה על התובע לצרף כנתבע נוסף את סוכן הביטוח. על פי סעיף 33 (ב) הנזכר לעיל, ידיעת הסוכן כידיעת הנתבעת, ופעולותיו מחייבות את הנתבעת מכוח החוק. העילה עליה מבוססת התביעה היא העילה החוזית - פוליסת הביטוח שבין הצדדים, והשאלה שבמחלוקת האם יש כיסוי ביטוחי לארוע או לא. המסמכים עליהם התבסס התובע צורפו לתצהיר העדות הראשית מטעמו ולנתבעת ניתנה הזדמנות להביא ראיות ו/או עדויות הסותרות מסמכים אלו, אולם דבר זה לא נעשה. בנסיבות אלה, אין לקבל את טענת "שינוי החזית", מה עוד שמדובר בטענות משפטיות. גובה הנזק : 24. לעניין התכולה - משצורפו קבלות על המקפיא ועל תיקון המזגן, יש לפסוק פיצוי על בסיס ערך כינון - 8,400 ש"ח עבור המקפיא, 1,500 ש"ח עבור המזגן. עבור שני מיכלי האשפה וארון הלחם, איני פוסקת פיצוי היות ועמדו, גם לגרסת התובע (פרו' עמ' 19 שו' 15) מחוץ לעסק, ולא ברורה האבחנה בין גניבה לשריפה בנקודה זו. לפיכך, הפיצוי הנוסף עבור התכולה יעמוד על סך של 2,900 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הארוע, ה- 31.3.01 ועד התשלום המלא בפועל. 25. לעניין המבנה : התובע הגיש הצעת מחיר לתיקון, אשר היוותה את הבסיס ל"תביעה" הנזכרת בחוות הדעת של שחם שמאים ושות' (1977) בע"מ. התובע לא הציג קבלה המעידה על ביצוע העבודות ועלותן, אולם הצהיר כי פעל לתיקון הנזק והעסק עדיין פעיל (פרו' עמ' 20 שו' 12-5), לכן לא נסתרה טענתו כי התיקון בוצע בפועל אולם עלותו לא ברורה. במצב דברים כזה, יש לקבל את הערכת שמאי הנתבעת על בסיס ערך כינון, כפי שמפורטת בפרק ב' (שונות) בעמ' 3 לחוות הדעת מיום 5.6.01, סה"כ 13,007 ש"ח. לסכום זה יש להוסיף סך של 500 ש"ח עבור הפריט של פרוק ופינוי שארי השריפה - היות והכרתי בנזקים שנגרמו למבנה (ראה הערת השמאי בעמוד 5 לחוות הדעת, הערה שבעקבותיה הופחת סך של 500 ש"ח). לפיכך, עבור הנזקים למבנה תשלם הנתבעת לתובע סך של 13,507 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.3.01 ועד התשלום המלא בפועל. מסכום זה יש לנכות את ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסה - זהו ההסכם בין הצדדים ואין זה מתפקידו של בית המשפט לנסח מחדש את תנאיו, ולקבוע השתתפות עצמית שונה. 26. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,900 ש"ח עבור התכולה וסך של 13,507 ש"ח עבור המבנה ; סה"כ 16,407 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.3.01 ועד התשלום המלא בפועל, ובניכוי ההשתתפות העצמית. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט הכוללות שכר בטלת העד בסך 500 ש"ח, האגרה ששולמה בסך 489 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח, והכל תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.ביטוח מבנהמבנה