לטענת התובעת פוליסת הביטוח מכסה גניבת רכוש מתוך אתר העבודה בפרק הפריצה או גניבה לרבות גניבה מתוך מחסן. לטענת חברת הביטוח מכסה הפוליסה רק נזקי פריצה או גניבה ממחסן הבנוי לבנים או בטון שפתחיו נעולים בדלת פלדה עם מנעול אחד לפחות עם רתקים ואילו רכוש התובעת נגנב ממכולה חסרת דלת פלדה ללא מנעולי רתק. להלן פסק דין בנושא ביטוח גניבה מאתר בניה: פסק דין 1. רקע עובדתי א. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בביצוע עבודות תשתית ובמועד הרלבנטי לתביעה זו ביצעה עבודות תשתית ופתוח עבור חב' נתיבי איילון בע"מ באזור הרחובות גלעד והיוזמה ברמת גן (להלן: "אתה הבנייה") כמפורט בהסכם הנספח לנ/1. ב. הנתבעת 1 הינה חברת ביטוח שבטחה את חברת נתיבי איילון והקבלנים המבצעים עבורה גם עבודות תשתית ופיתוח. ג. הנתבעת 2 הינה סוכנות ביטוח באמצעותה בוצעו הביטוחים הנ"ל. ד. הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2 בטחה את התובעת בפוליסת ביטוח לעבודות קבלניות מס' 340006624 הכוללת ביטוח בגין פריצה וגניבה (נספח א' לת/2) (להלן: "הפוליסה"). ה. בסוף השבוע שבין 6.6.04-4 נפרצה מכולה של התובעת שהיתה מוצבת באתר הבנייה ונגנבו מתוכה ציוד, חמרי עבודה, מכשירים ומכונות. ו. התובעת הודיעה לנתבעת 1 על הפריצה, הנתבעת 1 שלחה שמאי שהעריך הנזק בערך כינון בסך 14613 $ ובערך שיפוי בסך 12008 $ וכן חוקר לחקירת נסיבות הפריצה ועמידה בתנאי הפוליסה. ז. הנתבעת 1 דחתה תביעת התובעת. 2. טענות הצדדים א. לטענת התובעת הפוליסה מכסה גניבת רכוש מתוך אתר העבודה בפרק הפריצה או גניבה לרבות גניבה מתוך מחסן. ב. לטענת הנתבעת מכסה הפוליסה רק נזקי פריצה או גניבה ממחסן הבנוי לבנים או בטון שפתחיו נעולים בדלת פלדה עם מנעול אחד לפחות עם רתקים ואילו רכוש התובעת נגנב ממכולה חסרת דלת פלדה ללא מנעולי רתק. ג. לטענת התובעת היו על המכולה מנעולי רתק שנוסרו ע"י הפורצים ואין הבדל בין מכולה מפלדה לבין מבנה מבטון או בלוקים כיוון שהמכולה אטומה וללא חלונות. ד. לטענת הנתבעת אין הגניבה מכוסה כיוון שהתובעת לא עמדה גם בתנאי של הצבת שומרים מורשים המחזיקים ברשיון תקף עפ"י חוק חוקרים פרטיים, שירותי שמירה, תשל"ב - 1972. ה. לטענת התובעת הציבה במקום שמירה עפ"י הסכם התקשרות עם חברת שמירה שהציגה רשיון כדין (נספח ב' לת/2). ו. לטענת התובעת, הנתבעת אינה רשאית לטעון כל טענה כנגד השמירה באתר כיוון שהטענה לא נטענה במכתב הדחייה (נספח ג' לכתב התביעה) . ז. לטענת התובעת, יצרה הנתבעת 2 מצג לפיו הפוליסה מכסה את אתר הבנייה ולא התאימה הפוליסה לאתר העבודה הנדון. ח. הצדדים חלוקים גם בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהפריצה והגניבה. 3. הפוליסה ותנאיה א. עפ"י הפוליסה, דף 10 לרשימה (נספח א' לת/2) פריצה ו/או גניבה: "מוצהר ומוסכם בזה כי פוליסה זו מורחבת לכלול נזק או אבדן בגין סיכוני פריצה ו/או גניבה כמוגדר להלן: הגדרת מקרה הביטוח - פריצה ו/או גניבה (א) גניבת רכוש מתוך אתר העבודה המתואר ברשימה לפני הרכבתו, הקמתו או כניסתו למיקומו הסופי. בתנאי: שבעת קרות מקרה הביטוח שמרו על הרכוש המבוטח שומר או שומרים בהתאם לגודל האולם ששכרם משולם ע"י המבוטח ו/או חברת שמירה ששכרה משולם ע"י המבוטח. (ב) גניבת רכוש מתוך מחסן הבנוי לבנים או בטון, שתחיו נעולים בדלת פלדה עם מנעול אחד לפחות בעל קוטר אוזן 16 מ"מ עם רתקים, ויתר פתחיו מוגנים כיאות נגד פריצה, וזאת בתנאי שהחדירה או היציאה לשם הגניבה בוצעו באלימות ובכוח ונשארו סימנים גלויים לעין המעידים על כך. הביטוח לפי תוספת זו מותנה בתנאים הבאים: 1. השמירה באתר תבוצע ע"י אנשים המחזיקים ברשיון תקף עפ"י 'חוק חוקרים פרטיים, שירותי שמירה, תשל"ב - 1972' 2. א. השומרים ו/או חברת השמירה אינם מבוטחים לפי תוספת זו ולא ייחשבו כקבלני משנה. ב. לחברת הביטוח תשמר זכות השיבוב מחברת השמירה". ב. לא היתה מחלוקת כי הפריצה בוצעה באלימות ובכוח ונשארו סימנים גלויים לעין המעידים על כך (נ/2) וכי הרכוש נגנב מתוך מכולה ולא מבנה הבנוי מבטון או בלוקים (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 3-4). ג. בעלי הדין חלוקים בשאלה האם נתמלאו התנאים הבאים: 1) השמירה באתר בוצעה ע"י אנשים המחזיקים ברשיון תקף עפ"י חוק חוקרים פרטיים, שירותי שמירה, תשל"ב - 1972. 2) גניבת הרכוש היתה מתוך מבנה נעול במנעולי רתק. 4. מכתב הדחייה א. ביום 22.9.04 דחתה הנתבעת 1 את תביעת התובעת: "מאחר ולפי תנאי הפוליסה תנאי מוקדם לכסוי נזקי פריצה וגניבה הינו מחסן הבנוי לבנים או בטון שפתחיו נעולים בדלת פלדה עם מנעול אחד לפחות עם רתקים. במקרה הנדון מדובר במכולה אשר היתה נעולה ע"י מנעול תלוי ללא רתק. דבר שלא התקיים עפ"י תנאי הפוליסה ואנו נאלצים לדחות את תביעתכם". ב. הטענה כי לא הוצבו באתר שומרים המחזיקים ברשיון תקף עפ"י חוק חוקרים פרטיים, שירותי שמירה, תשל"ב - 1972, לא בא זכרה במכתב הדחייה ועל כן התנגד ב"כ התובעת, וכדין, להעלאתה (עמ' 7 שורות 19-22). למרות שב"כ הנתבעות הצהיר "אני מודע לחזית שנפתחת רק לפי מכתב הדחייה" (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 26) חזר על טענותיו לעניין השמירה. ג. בהנחיות המפקח על הבטוח מיום 9.12.98 ובהשלמה מיום 29.5.02 חוייבה חב' הבטוח לפרט ולפרש בפני המבוטח את הנימוקים לדחיית תביעתו שאם לא כן, לא תוכל להעלות במועד מאוחר יותר נמוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון במכתב הדחייה. ההוראה האמורה, הוצאה ע"י המפקחת על הבטוח, מכוח הסמכות המוקנית לה בסעיפים 60 - 62 לחוק הפיקוח על עסקי הבטוח, תשמ"א - 1981 לברר ולדון בתלונות הציבור. סמכותו של המפקח על הביטוח, נדונה ופורשה בהרחבה, בבג"צ 7721/96 איגוד שמאי הביטוח בישראל נ. המקפחת על הביטוח, פד"י נה (3) 625 שם נפסק כי המפקח על הביטוח מוסמך, בין היתר, להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ומעבר לבירור תלונות פרטניות, רשאי הוא גם להורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח (ראה גם בר"ע (ת"א) 2656/02 גולדברג נ. ביטוח ישיר אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ). ד. ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ ואח' נ. אסולין, קבע כב' השופט רובינשטיין כי "מדיניות משפטית ראויה צריכה איפוא לפרש בהרחבה את סמכות המפקח וליתן להנחיותיו את תוקפן הראוי" (ראה גם בר"ע 10681/03 כלל חב' לביטוח בע"מ נ. מדינת ישראל. ה. כב' השופט רובינשטיין בהחלטתו בבר"ע 10641/05 קובע, כי ככלל בתי המשפט אמצו את המדיניות בדבר מתן תוקף להנחיות המפקח ורק בנסיבות מיוחדות יש לסטות מהן. נסיבות אלה, יפורשו בצמצום "שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח". ו. לפיכך, אין הנתבעת רשאית להתגונן, בכל טענה החורגת מטענותיה כפי שפורטו במכתב הדחייה. 5. שמירה באתר א. כאמור לעיל, משלא טענה הנתבעת במכתב הדחייה כי התובעת לא עמדה בתנאי השמירה שבפוליסה אינה רשאית לטעון הטענה. בענייננו, הדברים מקבלים משנה תוקף כשדו"ח החקירה (נ/3) הומצא ביום 15.8.04 ומכתב הדחייה רק לאחריו ביום 22.9.04. ב. מבלי לפגוע באמור לעיל, המציא מנהל התובעת את רשיון החברה עימה התקשר לשירותי שמירה באתר, רשיון מיוחד לאחזקת נשק ורשיון לקיום וארגון משרד לשירותי שמירה (נספחים א-ב לת/2) וממילא באמור בעמ' 7 בסעיף 6 לפוליסה "במידה והמבוטח ו/או מזמין העבודה העסיק חברת שמירה לצורך ביצוע האמור לעיל, ייחשב הדבר כמילוי תנאי השמירה הנ"ל ובתנאי שלא ויתר על זכות שיבוב כנגד חברת השמירה". ג. לפיכך, נדחית הטענה כי התובעת לא עמדה בתנאי המחייב שמירה באתר, כמפורט בפוליסה. 6. מנעולי רתק א. כאמור עפ"י תנאי הפוליסה ולצורך חלותה נדרש, בין היתר, כי הרכוש נגנב מתוך מחסן עם מנעול אחד לפחות בעל קוטר אוזן 16 מ"מ עם רתקים. לטענת הנתבעת לא עמדה התובעת בתנאי זה. ב. מנהל התובעת העיד כי: "אצלנו בחברה יש נוהל. מאחר ויש לנו הרבה פריצות יש נוהל ברור שצריך להיות שני מנעולי רתק. מנעול תלוי. יש מנהל תפעול שתפקידו לבדוק, הם עושים סיורים באתרים, מנהל התפעול הוא אליהו חג'ג'. לשאלתך, למה מר אליהו חג'ג' לא נתן תצהיר - לא בקשו אולי. אני לא יודע" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 6-9). ג. מאחר ומר אליהו חג'ג' לא הובא לעדות מבקש ב"כ הנתבעת כי אקבע שהתובעת לא נסתה לעמוד בנטל המוטל עליה כי עמדה בתנאי הפוליסה. ד. אלא שנשמט מב"כ הנתבעת כי מר גנאדי גרשזון, מנהל העבודה העיד כי: "ביום א' הגעתי לאתר בשעת בוקר וראיתי שלולית סולר, כמה כלים מפוזרים וכמו כן דלת המכולה היתה פתוחה כאשר הרתקים היו מנוסרים ואוזן מנעול התלי היה שבור... דאגנו כי אחד העובדים ינסר עם דיסק את שארית הרתק והרכבנו רתקים חדשים על מנת שניתן יהיה להמשיך בעבודה" (סעיפים 6 ו- 10 לת/3). ומר יאסר גדאללה, העובד כמסגר אצל התובעת העיד כי: "... בחודש יוני 2004 נקראתי לרמת גן לאתר שהחברה עבדה בו באיזור הבורסה בר"ג בעקבות פריצה, וזאת על מנת להתקין רתקים למכולה. הורדתי את שיירי הרתקים הישנים והרכבתי שני רתקים חדשים" (סעיפים 2 ו- 3 לת/4). ה. מר גרשנזון נחקר רק אם היה שומר באתר ומר גדאללה כלל לא נחקר (עמ' 10 לפרוטוקול) וכידוע: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך, ניתן להעניק משמעות ראייתית... לאי הצגת שאלות לעד או להימנות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על ידו. התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו ... הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית - היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה". (קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט-1999, עמ' 1391). ו. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המכולה היתה נעולה במנעולי רתק כנדרש. 7. מבנה המחסן א. מנהל התובעת העיד מפורשות: "היום אני יודע שהרכוש המבוטח הוא בתוך מבנה... אחרי שנפרצה המכולה נודע לנו שנדרש מבנה לבנים" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 21, 23). "אתה אומר שבין יתר התנאים המצטברים, רכוש בתוך מבנה בנוי בלוקים ובטון ועל דלת הכניסה יש שני מנעולי רתק ומנעול תלי בקוטר שלא יפחת מ- 16 מ"מ - צריך להיות. לבקשתך, לאשר שהרכוש שאני טוען שהיה לא היה מצוי בתוך מבנה בטון ובלוקים אלא בתוך מכולה - נכון" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 1-4). די בכך כדי לקבוע שהתובעת לא עמדה בתנאי הפוליסה ועל כן אין היא חלה על הפריצה הנדונה. ב. לטענת מנהל התובעת ידע שהאתר מבוטח, לרבות עם המכולה כמו באתרים אחרים בהם עובד עם נתיבי איילון (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 26-27) אך: "אם יש לי אסמכתא שהודעתי למבוטחת על המכולה ועל ציוד שבוטחו - אני לא מתעסק בזה. אנו יודעים שאנו מבוטחים, אנו משלמים להם הרבה כסף. אנחנו, זה אני. יש אנשים בחברה שמטפלים בעניינים אלה. לשאלתך, מדוע אנשים אלו שמטפלים בזה לא באו להעיד - כי הם מתחתיי, אני המטפל הראשי" (עמ' 6 לפרוטוקול 1-4) וכידוע "... הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה, שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה" (ע"א 27/91 קבלו נ' בן שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מ"ט (1) 450, 457). ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מ"ד(4) 595 וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פ"ד מ"ד(1) 239, 245). ג. שלא כטענת התובעת, אין להפעיל במקרה כזה את כלל הפרשנות כנגד המנסח כיוון שזה מופעל כאשר תתכנה שתי אפשרויות פרשניות, אולם בענייננו הדברים ברורים, מובנים, חד משמעיים, מפורטים ולא ניתנים לכל פרשנות מזו העולה מהכתוב: המחסן צריך להיות מבטון או לבנים. ד. גם הטענה כאילו מדובר בתנאים חלופיים, גניבת רכוש שמור או מתוך מחסן בנוי לבנים או בטון אינה רלבנטית לענייננו כשהרכוש נגנב מתוך מכולה שאינה מחסן הבנוי מלבנים או בטון והרכוש שנגנב היה ציוד וחמרי עבודה ולא "רכוש מתוך אתר העבודה המתואר ברשימה לפני הרכבתו, הקמתו או כניסתו למיקומו הסופי". ה. הטענה כי מדובר בתנאי מקפח, לא בא זכרה בכתב התביעה ועל כן וכל עוד התנגד ב"כ הנתבעת להרחבת חזית בסיכומים אינה ראויה לדיון. ו. מבלי לפגוע באמור לעיל, אין המדובר בתנאי מקפח כיוון שכאמור בסעיף 51 א' להסכם בין התובעת לנתיבי איילון הנספח לנ/1: "מבלי לגרוע מהתחייבויות הקבלן עפ"י כל דין ועפ"י הסכם זה ובפרט מסעיפים 46 עד 50 לעיל, יהיה על הקבלן מיד עם התחלת העבודה, לרכוש, בין בעצמו ובין באמצעות המזמין ולקיים את הביטוחים המפורטים להלן למשך כל תקופת ביצוע המבנה ותקופת הבדק..."(הדגשה שלי - מ.ש.). טענתו הסותרת של מנהל התובעת: "הם לא מרשים לעשות ביטוח עם מישהו אחר. אתה יכול להביא את נתיבי איילון. אני אומר זאת מבלי לקרוא" (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 16-17) נותרה בלתי מבוססת. ז. לטענת התובעת לא הובלט כדבעי התנאי של מבנה מבלוקים כדרישת סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח ועל כן אין הנתבעות רשאיות להסתמך עליו, כאמור ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ. מוריאנו פד"י מח' (4) 70 אלא שנשמט מב"כ התובע כי עפ"י לשון הסעיף "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת...". הדרישות הן חלופיות. ובענייננו כשהתנאים מופיעים בסמוך לנושא (דף 10 לרשימה) נתמלאה החובה עפ"י סעיף 3. 8. התביעה נגד הנתבעת 2 א. כנגד נתבעת 2 טען מנהל התובעת: "הנתבעת 2 ו/או הנתבעת 1 מעולם לא התריעו בנו כי ההגנות אינן מספקות או כי הביטוח אינו כולל מכולה. הנתבעת 2 יצרה מצג לפיו הפוליסה מכסה את אתר העבודות" (סעיפים 25-26 לת/2). אלא שבעדותו הסתבר כי "לבקשתך לאשר שאין לי אסמכתא לאמור בסעיף 26 לתצהיר - לא הבנתי מה השאלה. לשאלתך, אם אני מכיר את סוכנות פלתורס - הכרתי אותה לפני יומיים. חתמתי בסעיף 26 לתצהיר שפלתורס יצרה מצג לפיו הפוליסה מכסה את העבודות, לשאלתך, אם זה לא נכון כי לא הכרתי אותם עד לפני יומיים - זה לא תפקידי להכירם. אני יודע שאני מבוטח ואני חותם על מה שעוה"ד נתנו לי" (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 19-23). בהעדר הכרות או מגע בין הצדדים לא יכול היה להווצר כל מצג. ב. הטענות נגד הנתבעת 2 נטענו בעלמא, ללא פירוט או ביסוס כשלמעשה ע.ה.1 הצהירה כי "הפוליסה נשוא התביעה נערכה בהתאם להוראות אשר יצאו מחב' נתיבי איילון והועברו לסוכן הביטוח - הנתבע 2" (סעיף 4 לנ/1), ועדותה לא נסתרה משלא נחקרה כלל בנושא זה (עמ' 11 לפרוטוקול). 8. נזק א. שלא לצורך אציין גם כי הנזק לא הוכח ועל חוות דעת השמאי מטעם התובעת לא ניתן לקבוע מסמרות: 1) השמאי נקרא להכין חוות דעתו רק שנתיים לאחר האירוע. 2) חוות הדעת ניתנה בלא כל אסמכתא למשלוח פריט כלשהוא, מאלו שנטען כי נגנבו, לאתר הנדון ועל כל תעודות המשלוח מופיע רק שם הקבלן (עמ' 3 ו- 4 למטה בפרוטוקול). 3) השמאי הודה "העובדות הן שלא חקרתי ולא בדקתי" (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 4). 4) סתר עצמו בטענו מחד שדלק זה דבר נוזלי ולא מתקן ומאידך שדלק זה מתקן עזר לבניה (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 7-14). 5) לא עמדה בפני השמאי ולו חשבונית רכישה אחת וממילא לא הבחין בין חשבונית להצעת מחיר (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 19-20) אך גם את הצעת המחיר לא בדק ולא יכול היה לשלול שספק אחר היה מציע מחיר נמוך יותר (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 22-24). ב. מנהל התובעת העיד: "לשאלתך, אם יש לי אסמכתא שאני טוען (צ"ל שמה - מ.ש.) שנגנבו היו בכלל באתר - עשינו תרשומת עם מנהל העבודה שיודע על כל פריט שהיה באתר. זה היה האסמכתא.... יש לנו אסמכתא אם צריך תעודת משלוח שהלך ציוד לאתר" (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 24-28). "על הציוד הקל אחראית מזכירה שמזמינה את מה שחסר. אני לא מתערב, זה לא תפקידי. אם נכון לומר שאיני יודע אישית אם פריט כלשהוא נגנב מהאתר - נכון... לשאלתך, אם הציוד רשום בספרי החברה - כן, תלוי איזה ציוד... רתכת דיזל אם רשומה בספרי החברה - צריך להיות, אני לא יודע אם הופחתה מספרי החברה. אני רו"ח? לשאלתך, אם היה ביטוי לגניבה בספרי החברה - צריך להיות. אם משהו נגרע רוה"ח צריך להוריד. לשאלתך, אם יש לי אסמכתא על ההודעה לרוה"ח - צריכה להיות אסמכתא, כל שנה עושים רשימת ציוד בודקים כל פריט ופריט ומזה יודעים אם נגנב או לא". (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 5-6, 14-21). ג. מנהל העבודה, המזכירה ורואה החשבון לא זומנו לעדות, תעודות משלוח על משלוח לאתר, ספרי החברה וההודעה לרוה"ח על הגניבה לא הומצאו ועל המשמעות של אי העדת עדים רלבנטיים והמצאת ראיות רלבנטיות כבר עמדתי לעיל. 10. לאור כל האמור לעיל, נדחית התובענה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת כפי שיוכחו וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בניהביטוח פריצה / גניבהאתר בניה