בדיקת מפתחות רכב שנגנב

התובע טען בכתב התביעה שהגיש כנגד חברת הביטוח כי רכבו נגנב.

את עיקר יהבה משליכה חברת הביטוח על העובדה כי נמסרו לידיה שני מפתחות , אותם העבירה למעבדה לחקר הכשל, וזו קבעה באופן ברור כי שני המפתחות שנמסו לנתבעת חדשים ולא נעשה בהם כל שימוש.

להלן פסק דין בנושא בדיקת מפתחות רכב שנגנב:

פסק - דין

לתובע היה רכב מסוג רינו קליאו , מספר רישוי 06-728-28 , התובע ביטח את רכבו בביטוח רכוש מקיף , אצל הנתבעת .

התובע טוען בכתב התביעה שהגיש כנגד הנתבעת בתיק זה כי רכבו נגנב ממקום חנייתו ברחוב העבודה בכפר סבא ביום 13/12/2003 , כאשר חנה סמוך לביתו .

הנתבעת אשר דחתה את דרישתו של התובע לפצותו על אובדן רכבו , טענה בכתב ההגנה שלה בין היתר כי
א-     התובע הפר תנאים מקדמיים ובסיסיים של פוליסת הביטוח , בדבר הפעלת מערכת מיגון ברכב ו/או תקינותן במועד הגניבה הנטענת ומוכחשת ו/או בנוגע להוצאות מפתחות הרכב בטרם נעזב לאחרונה ו/או השמירה עליהם ו/או אי הפקרתם .
ב-     התובע הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח הפוליסה ו/או מכוח הוראות סעיפים 22- עד 25 לחוק חוזה הביטוח
ג-     התובע הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח סעיף 7-6 לחוק חוזה הביטוח
ד-     התובע מסר לנתבעת נתון לא נכון באשר לנוהג העיקרי ברכב שעה שמסר כי הוא הונהג העיקרי בו, ואילו התברר כי בתו נטלי האי זו הונהגת העיקרית.
ה-     הנתבעת טוענת כי מסירת פרטים כוזבים אלו נעשתה במזיד ובכוונת מרמה , וכי לו ידעה את מצב הדבירם לאשורו קום לכריתת חוזה הביטוח , היו דמי הביטוח (הפרמיה) גבוהים באורח משמעתי של 33% לפחות , ולפיכך טענה הנתבעת כי לכל היותר , גם אם התובע יזכה בתביעתו זכאי הוא ל 67 % מערך הרכב כפי שיוכח
ו-     הנתבעת טענה כי התובע מעורב בהיעלמות הרכב וכי "ידו במעל"
ז-     הנתבעת מסתמכת בעמדותיה אלו על העובדה הנטענת על ידה כי שני מפתחות שנמסרו לה נבדקו על ידה ונמצא כי לא נעשה בהם שימוש כלל וזאת בסתירה לגרסת התובע .

באור ההלכה החדשה שנפסקה בע"א 78/04 , מבטח הטוען כי מקרה הביטוח נעשה במתכוון ע"י המבוטח , עליו נטל הראיה . כך שהנתבעת היא זו אשר היתה אמורה להוכיח את הנטען בסעיף קטן ו' לעיל .

כך נטען ע"י הנתבעת בכתב ההגנה מטעמה , מבלי לפרט את העובדות המהוות את ההפרה הנטענת על ידה, אי אילו הוראות או חובות הופרו ע"י התובע, ובעיקר מה המשמעות שהיא רואה בעובדה כי שני המפתחות שנמסרו לה היו חדשים לגמרי , ולא נעשה בהם כמעט שימוש .

כל אשר נטען בעניין המפתחות הוא כי הם נבדקו ונמצאו חדשים לגמרי בניגוד לגרסת התובע .

נשאלת קודם כל השאלה , האם התובע הוכיח כי נתקיים מקרה הביטוח, קרי שרכב נגנב ע"י אחר , על פי ההגדרה הקבועה בסעיף 383 לחוק העונשין .

בעניין זה העידו התובע ובתו נטלי

התובע מתאר בסעיפים 8-עד 12 את השתלשלות המאורעות מרגע שלא מצא את הרכב במקומו, התובע ,בתו נטלי, ובנו דניאל היו בחיפה במועד בו נעלם הרכב, עובד זו לא נסתרה, ועל כן בעת העלמות הרכב לא היו בזירת האירוע ולא יכלו לעשות מעשה , לצורך השלמת הגניבה או מניעתה .

נטלי מעידה על אודות החנית הרכב טרם היעלמו, בסעיפים 5 עד 13 לתצהיר שלה , דבירה תואמים את דברי אביה התובע .

התובע ובתו נטלי לא נחקרו בחקירה נגדית על אודות היעלמות הרכב, והנתבעת מרכזת את טענותיה הן בשאלת המפתחות החדשים, והן בשאלה מי היה הנהג העיקרי ברכב .

ראשון העדים מטעם התובע היה מר אילן נזריאן (להלן "אילן") .בתצהיר העדות הראשית שלו אומר כי לקראת סוף 2002 ביקר בארץ ביקור מולדת ( הוא שוהה דרך קבע בחו"ל) ובזמן חופשתו בארץ ביקש ממנו התובע להזמין פורץ רכב כדי שזה ישכפל מפתחות של הרכב שאבדו בזמן שהיו עם הבת נטלי . אילן מאשר כי הוא עכן פנה אל חנות לשכפול מפתחות , ושכפל שני מפתחות , ואף הוגש דף חיוב כרטיס האשראי שלו לטובת בית המפתח (צורף לת/4 )

כך שלאחר שהפורץ הוזמן והמפתחות שוכפלו, נוצר מצב לפיו , היו קיימים שלושה מפתחות בהם ניתן היה להתניע את הרכב של התובע, מפתח אחד בידי הפורץ, ושני מפתחות בידי התובע

בחקירתו הנגדית תיקן אילן את המועד בו ביצע את השכפול, מנת 2002 לשנת 2001 , ונימק את הטעות בכך שלא זכר את השנה בה היה בארץ כאשר דיברו איתו על עניין שכפול המפתחות.

אן לי סיבה להטיל ספק בדבריו של אילן . בחקירתו הנגדית, עמד על דבריו, עשה רושם אמין, ולא ניכרו בדבריו סימנים לאמירת שקר. על כן אני קובע כעובדה ראשונה כי אכן לקראת סוף שנת 2001 כאשר אילן היה בארץ בביקור מולדת, ביקש ממנו גיסו התובע להזמין פורץ ובאמצעותו להתאים מפתח לרכב , ועם המפתח התואם, לשכפל שני מפתחות בחנות העוסקת בכך .

עד התביעה השני טעם התובע היה התובע עצמו

בתצהירו מוסר הוא , כי את הרכב קנה עבור בתו נטלי לרגל הגיעה לגיל 18 לשימושה , וכי עם גיוסה לצבא כמעט ולא נעשה ברכב שימוש . התובע מסר כי בתאריך 13/12/03 נגנב הרכב כאשר חנה ליד ביתו ברחוב העבודה בכפר סבא . התובע מעיד כי הוא , בנו דניאל , ובתו נטלי לאחר שהחנתה את הרכב ליד הבית , ובנו יובל . נסעו ביחד לחיפה . למחרת חזרו מחיפה לכפר סבא ,והגיעו בשעה 19:30 לערך . עלו לדירה, ולאחר שתייה והתרעננות, ירדה נטלי למטה , והתובע קיבל שיחת טלפון ממנה בה היא סיפרה לו כי אינה מוצאת את הרכב. , התובע מעיד שגם הוא ירד למטה , עשו סיור, וחיפשו את הרכב אך זה לא נמצא.

התובע עשה בירור במשטרת כפר סבא, ומשנמסר לו כי הרכב לא נגרר ע"י המשטרה הבין כי הרכב נגנב, הגיש תלונה במשטרה על גניבת הרכב, ולמחרת היום הודיע גם לנתבעת כמבטחת הרכב.

התובע ובתו הגיעו למשרדי הנתבעת , ושם נשאלו שאלות , כולל השאלה מדוע המפתחות נראים חדשים , והוא אישר כי אכן המפתחות נראים כחדשים אשר שוכפלו בערך כשנה לפני מועד הגניבה. התובע גם מסר לנציג הנתבעת את פירוט שיחות הטלפון כדי להוכיח כי אכן בשעה בה נטען כי הרכב לא נמצא ע"י נטלי, היא ניהלה אתו שיחות בקשר לרכב.

בתחילת החקירה הנגדית של התובע הוא נשאל , מי יהיה הנהג העיקרי בשעה שהזמין את הביטוח אצל הנתבעת , והוא מעיד כי אשתו הודיעה לנציגת הנתבעת בטלפון כי הבת נטלי תהיה הנהגת העיקרית.

מעיון בתמליל השיחה אשר התנהל בין הגב' יעל חיים אשתו של התובע ובין זהבה מוקדנית מטעם הנתבעת בזמן הזמנת הביטוח , נרשם הדו שיח הבא -

זהבה- מי הנהג העיקרי
יעל- הנהגת הצעירה והחדשה
זהבה - מה השם
יעל- נטלי
זהבה- נטלי , מה שם המשפחה
יעל - חיים
זהבה- מספר תעודת הזהות בקשה
יעל-אין לי את המספר שלה
זהבה- אני צריכה את כל הפרטים האישיים כתובת,תארך לידה, תעודת זהות , כל הנתונים
יעל- אי יכולה לתת לך את של אבא שלה
זהבה- לא
יעל= האוטו כתוב עליו
זהבה- לא . לא משנה מי בעל האוטו , לנו חשוב מי הנהג העיקרי
יעל- מה זה חשוב , זה כאילו הוא נוהג וגם הוא נוהגת
זהבה- לא
יעל- אז
זהבה- מי הנגה העיקרי, האבא או היא
יעל- האבא
זהבה - כן, מה השם
יעל - רוני חיים.

למוקדנית מטעם הנתבעת נמסר תחילה כי הנהגת העיקרית היא נטלי, אך בגלל שמספר תעודת הזהות שלה לא היה ברשות אמה בזמן הזמנת הביטוח, החליטה האם על דעת עצמה לציין כי הנהג העיקרי יהיה חייב רוני .

בעקבות שיחה זו , הנפיקה הנתבעת את פוליסת הביטוח , עותק ממנה צורף לתצהירה של הגב' לוי חיותה , נ/3 ) שם צוין בפירוק כי הנהג העיקרי הוא חיים רוני , התובע .

מה נפקות יש לאמירה הנ"ל של יעל אשת התובע, ומה נפקות יש להנפקת הפוליסה כאשר בה מצוין כי הנהג העיקרי הוא חיים רוני , ובין חבותה של הנבעת לפצות את התובע על גניבת הרכב, אם אכן הבת נטלי היתה הנהגת העיקרית?

נראה לי כי המוקדנית , לא פעלה בזהירות המתבקשת - אם פרטי נהג העיקרי היו כה חשובים לה- כאשר שמעה תחילה כי הנהג העיקרי זה נטלי , ובהמשך , רק בגלל שמספר הזהות של נטלי לא נמצא , הפך חיים רוני , להיות הנהג העיקרי.

לא פחות חוש ב, השלה מה הקשר בין השאלה מי הנהג העיקרי ובין גניבת הרכב , אם נגנב.

לדעתי , כאשר זהותו של הנהג העיקרי ברכב , לא היוותה אלמנט כל שהוא או גורם בעל השפעה על גניבת הרכב, אין לדבר כל חשיבות.

הרכב חנה בסמוך לבית המשפחה ברחוב העבודה בכפר סבא, סביבה מאוכלסת, נורמטיבית רגילה , ובעת נגנב הרכב, לא היתה לשאלה מי נהג בו ערב החנייתו, כל השפעה על עצם ביצוע הגניבה.

לפיכך , בלי להכריע בשאלה אם אכן נמסר נתון לא נכון ע"י אשתו של התובע למוקדנית, ואם יש בכך משום מסירת מידע כוזב, כטענת הנתבעת, אין ליחס לדבר חשיבות כל שהיא לעצם גניבת הרכב.

אינני רואה בדבר הפרה של חובת הגילוי המוטל על המבוטח כלפי מבטחו, או מסירת מידע כוזב, שאילו ידע המבוטח את המידע האמיתי לא היה עורך את הביטוח . עובדה היא כי המוקדנית בקשה את מספר הזיהוי של נטלי כדי לציין אותה כנוהג עיקרי ברכב, ואילו המספר היה בידי אימה, היה הביטוח מונפק כאשר בו מצוין כי הנוהג העיקרי הוא נטלי ולא רוני .

האם זכאית הנתבעת לכך כי אם התביעה תתקבל, תחויב היא בסכום שהיחס בינו לבין ערך הרכב כיחס בין דמי הביטוח שהיו נגבים בשני המקרים ? מסופקני . כפי שציינתי לעיל, השוני בשם הנהג העיקרי , לא היווה מרכיב או עובדה אשר השפיעו על האפשרות של גניבת הרכב .


סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח קובע לאמור


חובת גילוי

(א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן - ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה.

(ב) שאלה גורפת הכורכת ענינים שונים, ללא אבחנה ביניהם, אינה מחייבת תשובה כאמור אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.

(ג) הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של ענין שהוא ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה.

כללו של דבר הוא כי רק
א-     הסתרה בכוונת מרמה
ב-     של ענין מהותי
ג-     דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה ( כזו העומדת בניגוד לאמור בסעיף 6 (א) בדבר חובת הגילוי
נשאלת השאלה , האם זהותו של הנוהג העיקרי ברכב, הנה עניין מהותי כלשון סעיף 6 לחוק . סבורני שלעניין גניבת רכב חונה , אין לשאלה זו כל חשיבות או נפקות, ובגין מתן תשובה מצד אשתו של התובע לגבי זהות הנהוג העיקרי ברכב, לא תהיה הנתבעת רשאית להשתחרר מחובתה על פי הפוליסה .

ראה לענין זה את רע"א 5449 ,3948/97 - מגדל, חברה לביטוח נ' מנורה . פ"ד נה(3), 769 ,עמ' 786-787.

מה היא התוצאה, מבחינת המבוטח , של הפרת חובת הגילוי אשר בסעיף 6 לחוק .
התשובה בסעיף 7 לחוק ,


7. תוצאות של אי-גילוי

(א) ניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח.

(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאות המבטח, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה.

(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה :

(1) התשובה ניתנה בכוונת מרמה ;

(2) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, בניכוי הוצאות המבטח.

תרופתה של הנתבעת מצויה בסעיף 7ג' לחוק , קרי תשלום פיצויים מופחתים . אך כפי שכבר ציינתי אין מדובר בתנאי מהותי , שהוסתר מהנתבעת בכוונת מרמה, ועל כן לא תעמוד לנתבעת התרופה אשר בסעיף 7ג' לחוק.

עניין המפתחות החדשים .

את עיקר יהבה משליכה הנתבעת על העובדה כי נמסרו לידיה שני מפתחות , אותם העבירה למעבדה לחקר הכשל, וזו קבעה באופן ברור כי שני המפתחות שנמסו לנתבעת חדשים ולא נעשה בהם כל שימוש.

התובע אינו מתכחש לעובדה זו , ומסביר את הדבר , כפי שצוין לעיל.

מה הנפקות של מסירת מפתחות חדשים, הנתבעת אינה מפרטת

הנתבעת הביאה חוות דעת מטעמה של מעבדה לחקר הכשל כדי להוכיח את אשר מודים בו למעשה התובע ובתו , העובדה כי בידיהם היו שני מפתחות כמעט חדשים שכמעט ולא נעשה בהם שימוש, והם אף הסבירו מדוע.
הנתבעת בסיכומיה מגיעה למסקנה כי הרכב למעשה הופקר בניגוד לתנאי הפוליסה .

בפוליסה קיים תאני ולפיו "על המבוטח להוציא את מפתחות הרכב ממתג ההצתה של הרכב בכל עת שברכב לא מצוי אדם בוגר וכן על המבוטח לשמור על מפתחות הרכב ולא להפקירם "

מעצם החזקת שני מפתחות שלא נעשה בהם שימוש, לומדת הנתבעת כי המפתח שכן נעשה בו שימוש , היה מצוי בתוך הרכב שעה שחנה ברחוב בצורה המהווה הפקרת הרכב ומפתחותיו בניגוד למתחייב בפוליסה .( ראה עמוד 6 לסיכומי הנתבעת )

הנתבעת לומדת מהתפתחות הדבירם כי נטלי שיקרה לה שעה שטענה כי היא עושה שימוש באחד משני המפתחות שנמסרו לנתבעת, ( ראה עמ' 7 לסיכומי הנתבעת) . אם כן הנתבעת אינה מיחסת לעובדה כי המפתחות חדשים יותר מאשר , אי מסירת אמת ע"י נטלי , בדבר השימוש במפתחות, וממנו משליכה הנתבעת על כל התביעה של התובע .

מבלי להיכנס לשאלה חוות דעתו של מי עדיפה , זו של המומחה מטעם התובע , שקבע כי המפתח שנמסר לבדיקתו מראה כי נעשה בו שימוש, או חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת , שקבע כי המפתחות אותם בדק , מראים כי לא נשעה בם שימוש. הרי התובע עצמו מאשר כי המפתחות שנמסרו לנתבעת היו חדשים ולא נעשה בהם שימוש (ראה סעיף 17 לתצהירו מיום 10/11/04 ) , ואף מוסר גרסה לגבי אופן השגת שני מפתחות חדשים .

ונשאלת אך השאלה , היכן המפתח אשר שימש ביום יום את התובע או את נטלי בנהיגת הרכב.

מעצם העובדה כי המפתח שהיה בשימוש יום יומי לא הוצג לנתבעת , ולא נמסר לה מגיעה הנתבעת בסיכומיה ( עמוד 10 ) למסקנה הגורפת כי "אין אפשרות אחרת מלבד מעורבות התובע ו/או נטלי ו/או המפתחות באירוע"

אכן השאלה לא קבלה מענה , אך המסקנה של הנתבעת נראית לי מרחיקת לכת .

התובע עשה עלי רושם חיוב ואמין, ולא מצאתי אצלו מניע , להעלים את רכבו במטרה לרמות את חברת הביטוח .

לסיכום אני קובע כי התובע הצליח להוכיח כי רכבו נגנב , וכי מקרה הביטוח מכוסה בפוליסת הביטוח מטעם הנתבעת .

שווי הרכב

בכתב התביעה טוען התובע כי שווי הרכב ף בעת גניבתו הנו 25000 ₪ , והוא תבע סוכם זה בתוספת סכום של 5000 ₪ בגין עגמת נפש ,.

הנתבעת מכחישה את שוויו של הרכב, ואף טוענת כי הצובע לא הצליח להוכיח את השווי .

הלכה היא כי בתביעה על נזק, חייב התובע להוכיח את גובה הנזק, בנוסף לחובתו להוכיח את עילת התביעה כנגד המזיק .,או הצד השני להסכם .

על פי פוליסת הביטוח למקרה שבפני, אין ציון של שווי הרכב , או דרך לקבוע את שוויו . במכתב לוואי ששלחה הנתבעת לתובע , ושצורף לכתב התביעה מצוין בפירוש ע"י הנתבעת

" במקרה ל אובדן מוחלט , (כהגדרתו בפוליסה ) או במקרה לש גניבת רכב , שלא נמצא מעל 30 יום יקבע ערך הרכב המבוטח בהתאם לתנאי הפוליסה , לפי שוויו ביום קרות מקרה הביטוח . ערך הרכב מתבסס על מחירון מכוניות משומשות של לוי יצחק (להלן המחירון) והוא כולל תוספות ו/או הפחתות , אשר משפיעות באופן מצטבר על ערך הרכב "

כאמור זהו נוסח מכתב נפרד שצורף לפוליסה ע"י הנתבעת עצמה .

המכניזם לקביעת שוויו של הרכב לצורך שיפוי , אם כן, הוא שימוש במחירון של לוי יצחק .

התובע המצאי לבית המשפט צילום מהמחירון נכון ליום 1/12/03 , החוברת שפורסמה בסמוך למועד גניבת הרכב, ועל פיה שוויו של הרכב הנו 19000 ₪ .

התובע לא הצליח להוכיח כי ברכב קיימים מרכיבים אשר משפיעים על שוויו כלפי מעלה , הנתבעת לא הביאה ראיות בדבר קיומם של גורמים המשפיעים על שוויו של הרכב כלפי מטה ,.

ועל כן אני קובע כי שווי הרכב לצורך שיפוי הנו 19000 ₪ .

לעניין רכיב עגמת הנפש בתביעה , התובע אל חזר על כך בסיכומיו , ונראה כי זנח את הטענה . אך מעבר לכך אציין כי במהלך הבאת הראיות לא הובאה כל ראיה או טענה בדבר עוצמת עגמת הנפש שנגמרה לתובע בגין אי תשלום שווי הרכב תוך זמן סביר אחרי גניבתו .

התוצאה היא אם כן , שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 19000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 13/1/04 ( שלושים יום אחרי גניבת הרכב ) ועד התשלום המלא בפועל, כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את אגרת המשפט, ואת הוצאות המשפט בתוספת הפריש הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מהסכומים הנ"ל ומע"מ על שכר הטרחה .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין רכב

  2. זיוף מד אוץ של רכב

  3. רכב חדש פגום

  4. בעלות על רכב

  5. תקלות במזדה 6

  6. תקלות ברכב חדש

  7. רכישת רכב לקוי

  8. בעלות רכב מעוקל

  9. החלפת קודן לרכב

  10. הפחתת מס על רכב

  11. מכירת רכב מעוקל

  12. קניית רכב ממגרש

  13. זכות עכבון ברכב

  14. קפיצה מרכב נוסע

  15. צבע מתקלף באוטו

  16. הפקרת מפתחות רכב

  17. טיפול רשלני ברכב

  18. בעיות ברכב משומש

  19. תקלות ברכב משומש

  20. קניית רכב מהשכרה

  21. החזרת רכב מהמשטרה

  22. תקלות חוזרות ברכב

  23. שאלת בעלות על רכב

  24. אחריות צ'מפיון לגיר

  25. הצעת חוק שמאות רכב

  26. פתיחת דלת רכב חונה

  27. חיפוש ברכב של עובד

  28. רעשים בהגה דייהטסו

  29. טעות בדוח בדיקת רכב

  30. ליקויים במנוע משומש

  31. השמדת רכב לאחר גרירה

  32. ביטול עסקת קניית רכב

  33. עלות פחחות וצבע לרכב

  34. החזר כספי על רכב חדש

  35. החזרת רכב לאחר פרידה

  36. תקלות ברכב מרצדס חדש

  37. אי העברת בעלות על רכב

  38. קניית רכב שלא עבר טסט

  39. הרשאה לאחר לנהוג ברכב

  40. תביעה על שפשופים לרכב

  41. קניית רכב עם סדק במנוע

  42. שמירת מרחק בין כלי רכב

  43. תקלה בחלונות חשמל ברכב

  44. בדיקת מפתחות רכב שנגנב

  45. נפילת עמוד תאורה על רכב

  46. טוטאל לוס רכב של המדינה

  47. תביעה נגד מכון בדיקת רכב

  48. תביעה לתשלום דמי השכרת רכב

  49. תביעה בגין קניית שמן לרכב

  50. התיישנות תביעת רכב קל כבד

  51. זיוף קילומטראז' מכירת רכב

  52. התקנה לקויה של מערכת לרכב

  53. מיסים על רכב לעולים חדשים

  54. בעלות על רכב לפי תקנת השוק

  55. הרכב ועדת השחרורים על תנאי

  56. תביעה בגין איתור רכב שנגנב

  57. הנחה לעורכי דין ברכישת רכב

  58. התנגדות להעברת בעלות על רכב

  59. מכירת רכב - שני בעלים שונים

  60. נזקים לרכב שנמצא לאחר שנגנב

  61. ביטול רישום רכב במשרד הרישוי

  62. תביעה נגד מוכר רכב באתר יד 2

  63. שימוש בכלי רכב אזרחיים כמחסום

  64. תביעה בגין פגם בתיבת ההילוכים

  65. דרישת פיצויים על ליקויים ברכב

  66. אי בדיקת תקינות רכב לפני קניה

  67. ידיעה על בעיות ברכב לפני רכישה

  68. הפסדי ימי עבודה בגלל תיקון רכב

  69. אדם שנפגע מרכב נוסע כשיצא מרכבו

  70. כתב הרשאה להפעלת מכון רישוי רכב

  71. תאונה בין שני רכבים שנסעו ברוורס

  72. קניית רכב שהיה בליסינג ללא ידיעה

  73. נזק לרכב בחניון לטווח ארוך בנתב"ג

  74. תביעה נגד חשמלאי רכב על תקלות חוזרות

  75. קילומטראז מזוייף - קניית רכב משומש

  76. תביעת פיצויים בגין החלפת מנוע ברכב

  77. עורך דין קניית רכב - מודעה בעיתון

  78. טען כי רכב התדרדר מהגרר עקב קשירה רשלנית

  79. תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב), התשמ''ז-1987

  80. פיצוי כספי על קניית רכב עם קילומטראז' לא נכון

  81. תביעה בגין תקלה ברכב (רעידות חזקות ובלתי נסבלות)

  82. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ''ה-1995

  83. טענת אי גילוי תקלה חמורה בגיר ע"י מכון בדיקת רכב, נדחתה

  84. תביעה: לטענת התובע היה בור בכביש ורכבו נפל לתוכו וניזוק

  85. תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת רכב), התשנ''ז-1997

  86. טען כי לפני תיקון הרכב לא התקשרו אליו ולא קיבלו אישור לתקן

  87. לטענת התובע, הבטיח לו מוכר הרכב לבצע העברת בעלות ו"מאז נעלמו עקבותיו"

  88. טען שהמוכר הצהיר בפניו שהרכב מעולם לא עבר תאונה ומדובר ברכב יד 2 והתובע הינו יד 3

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון