אש מהמנוע אחרי תיקון במוסך

ביום 11.3.02 הוזמן בעליו של הרכב למוסך הנתבע על מנת לקחת את רכבו לאחר שזה עבר תיקון מכאני.

זמן קצר לאחר עזיבת המוסך להבות פרצו מהמנוע.

להלן פסק דין בנושא אש מהמנוע אחרי תיקון במוסך:

פסק דין

1.     זהו פסק דין בתביעת התובעת נגד הנתבע לתשלום סך של 9,063 ₪.

2.     להלן טענות התובעת בכתב התביעה:
א.     בזמנים הרלוונטים לארועי כתב התביעה היתה התובעת המבטחת של רכב מסוג פיג'ו (להלן: "הרכב").
ב.     ביום 11.3.02 הוזמן בעליו של הרכב למוסך הנתבע על מנת לקחת את רכבו לאחר שזה עבר תיקון מכאני. (להלן: "המבוטחת")
זמן קצר לאחר עזיבת המוסך הבחינה המבוטחת כי להבות פורצות מהמנוע.
ג.     לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של חוקר שריפות מטעם התובעת אשר קבע באופן כללי כי גורם השריפה נובע מהתרשלות כתוצאה מאופן הטיפול שבוצע ברכב ע"י מי מעובדי הנתבע.
ד.     התובעת שילמה למבוטחה סך של 6,250 ₪ בגין הארוע האמור.
ה.     לטענת התובעת המבוטחת והיא אינם יודעים ולא היתה להם האפשרות לדעת את הנסיבות שגרמו לשריפה וכי הארוע מתיישב עם רשלנותם ו/או חוסר זהירותם של עובדי הנתבע.
ו.     עוד טוענת התובעת כי עובדי הנתבע התרשלו בטיפול, היו מכונאים לא מנוסים, מוכשרים ומיומנים ולא טיפלו ברכב כראוי וכנדרש, עובדי הנתבע לא מנעו את השריפה ונהגו בחוסר זהירות.


3.     להלן טענות הנתבע בכתב ההגנה
א.     הנתבע הכחיש את תוכן חווות דעתו של חוקר השריפות מטעם התובעת וכפר בנכונותה.
     לטענת הנתבע אין כל צורך לגעת בצינורות הדלק או בחיווט החשמלי לצורך החלפת משאבת המים ואיש מבין עובדי הנתבע לא טיפל ולא היה צריך לטפל בצנרת הדלק.
ב.     הרכב הינו רכב ישן שנת ייצור 1998 וצנרת הדלק נרקבה במהלך השנים, המבוטחת לא דאגה לשפץ ו/או לתקן את הרכב עקב ערכה הנמוך, והדליקה פרצה עקב מצבו המכני של הרכב ללא קשר להחלפת משאבת המים.
ג.     נטל ההוכחה מוטל על התובעת בלבד.
ד.     המבוטחת לא בדקה באופן שוטף את תקינות הרכב וצנרת הדלק, לא ביצעה טיפולים שוטפים, לא החליפה את צנרת הדלק, והשתמשה ברכב במצבו המכני באופן בלתי בטיחותי.

4.      הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, והודיעו ביום 30.1.05 כי שאלת הנזק שנסוב לתובעת אינו מצוי במחלוקת. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של הגב' איבגי אילנה - המבוטחת, וכן של מר ישעיהו יעקב מור - חוקר השריפות.
מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדותו הראשית של הבעלים והמנהל של הנתבע - מר להב אברהם.

5.     בדיון שהתקיים ביום 8.3.05 הודיעו הצדדים על הסכמתם למתן החלטה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט לאחר שתשמענה עדויות הצדדים.

     ביום 8.3.05 וביום 14.6.05 נשמעה עדותם של שלושת העדים הרלוונטיים, המבוטחת, חוקר השריפות מטעם התובעת ונציג הנתבע.

6.     הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.


7.     להלן טענות הצדדים בסיכומים שהוגשו מטעמם
     טענות התובעת:
א.     לטענת התובעת יש להחיל בענין זה את הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין (הדבר מדבר בעד עצמו) ולהעביר את חובת הראיה לנתבע.
המבוטחת לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת את הסיבה לפריצת השריפה, לנתבע היתה שליטה מלאה על הרכב, ולכן המסקנה הסבירה היא כי המקרה מתיישב עם המסקנה כי הנתבע לא נקט מידת זהירות סבירה.
ב.     לא יעלה על הדעת כי בהתחשב בכך שהשריפה ארעה רק בחלוף 10 דקות מעזיבת המבוטחת את הנתבע כי היתה בעיה בצנרת הדלק קודם לטיפול.
ג.     הנתבע לא ערך בדיקה מקיפה לרכב.
ד.     לטענת התובעת עדותו של חוקר השריפות לא נסתרה ובהתאם לקביעותיו נוצרה השריפה כתוצאה מנזילת דלק מצינור ופילטר הדלק על צינור המפלט אשר התלהט, ונזילה זו נגרמה כתוצאה מהזזת וכיפוף צינורות הדלק ע"י המכונאי בעת שפירק והרים את משאבת המים ברכב.
ה.     הנתבע לא הביא את עדותו של המכונאי שטיפול ברכב וגם לא עדות נגדית של חוקר שריפות מטעמה.
ו.     מעדות נציג הנתבע עולה כי גרסת הנתבע כי השריפה פרצה בעקבות מצבה הבלוי של צנרת הדלק בשל גילו של הרכב, בין היתר, נסתרה באשר העיד כי בעת הטיפול צנרת גלויה לעין לא היתה פגומה.
ז.     הנתבע בחר שלא לבדוק את ההיסטוריה של הרכב על אף גילו, ולפיכך אין לקבל את הגרסה כי השריפה פרצה כתוצאה מאי ביצוע טיפולים שוטפים לרכב ישן.

8.     טענות הנתבע:
א. הנתבע מסכים בפתח סיכומיו לעדות המומחה מטעם התובעת באשר לאופן בו
ארעה השריפה - קרי, כתוצאה מנזילת דלק מצינורות הדלק ופילטר הדלק העשויים
גומי ופלסטיק, על צינור המפלט.
ב.     לטענת הנתבע מסקנת המומחה לפיה הסדק בצנרת הדלק נגרם כתוצאה מפירוק מערכת הדלק או נגיעה אקראית בצנרת הדלק איננה כלל בתחום מומחיותו ולכן איננה קבילה כראיה.
המומחה הינו מומחה לחקירת סיבת השריפה ואיננו מומחה למכונאות רכב. הנתבע מוסיף עוד כי אף ביהמ"ש החליט במסגרת החלטת ביניים בהתנגדות לשאלה כי העד איננו בגדר עד מומחה וכי השאלה איננה בתחום מומחיותו של העד. יש לציין כבר בשלב זה כי המדובר בשאלות שהתייחסו להוראות יצרן בנוגע למועדי ביצוע טיפולי 10,000 ק"מ , ובהקשר זה קבעתי כי לענין זה אין העד עד מומחה, אלא עדותו ניתנה כעד מומחה לענין חקר השריפה בלבד.
ג.     לטענת הנתבע מסקנת העד מטעם התובעת כי עובד הנתבע נגע בצנרת הדלק לשם החלפת משאבת המים איננה כלל בתחום מומחיותו ולפיכך איננה קבילה כראיה.
ד.     לטענת הנתבע עדות העד מטעם התובעת איננה מהימנה שכן סתר את חוות דעתו וטען כי כלל אין צורך לפרק את צנרת הדלק לשם פירוק והרכבה של משאבת המים.
ה.     היה על התובעת להביא ראיה כי הרכב עבר טיפול 10,000 ק"מ באופן סדיר שכן במסגרתו על מוסך לבדוק את צנרת הדלק.
ו.     בעדות המבוטחת טענה כי לא ידעה אם הרכב עבר טיפול תקופתי וכי המומחה העיד כי נזילה יכולה להגרם גם מבלאי של צנרת הדלק.
לטענת הנתבע סמיכות הזמן בין יציאת הרכב מהטיפול אצל הנתבע ובין ארוע השריפה מקרית בלבד.
ז.     אין להחיל את הכלל בדבר הדבר מעיד בעד עצמו, בעת הארוע נהגה ברכב המבוטחת ומעדות המומחה עולה כי אפשר שהסדק נגרם כתוצאה מצנרת ישנה.
ח.     מנהל הנתבע העיד כי אין צורך לגעת בצנרת הדלק לשם פירוק והרכבתה של משאבת המים.
ט.     למבוטחת רשלנות תורמת בשיעור של 100% בשל הזנחתה את הטיפולים.

9.     מספר עובדות מוסכמות על הצדדים ואינן שנויות במחלוקת:
א.     הרכב הוכנס למוסך הנתבע לצורך טיפול במשאבת המים.
בו ביום בו הוצא הרכב מהמוסך כעבור 10 דקות (זהו זמן עליו הסכימו הצדדים בדיון מיום 14.6.05 - בעמ' 15 לפרוטוקול) פרצה הדליקה מאזור תא המנוע, וזו כובתה ע"י המבוטחת.
ב.     עוד מסכימים הצדדים כי הדליקה נגרמה כקביעת החוקר כתוצאה מנזילת דלק מצינור הדלק על צינור המפלט, וכתוצאה מחימום הדלק, פרצה הדליקה.
כמו כן אין מחלוקת בדבר שנת ייצור הרכב - 1998.

10.     השאלות שבמחלוקת הן אם כן, האם נגרמה הדליקה כתוצאה מפעולתם של עובדי הנתבע בעת החלפת משאבת המים, במהלכה נפגע ונסדק צינור הדלק וכן האם חלה על הנתבע חובה לבדוק את צנרת הדלק בטרם שוחרר הרכב למבוטחת.

11.     סבורני כי דין התביעה להתקבל ולהלן השיקולים שהביאוני לקביעה זו.

12.     נראה לי כי אף מבלי להכריע בשאלה האם חלות הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין, עמדה התובעת בחובת הההוכחה המוטלת עליה להוכחת התביעה.

     מומחיותו של העד מטעם התובעת כחוקר שריפות פורטה היטב בחוות דעתו. טענת הנתבעת כי בשל העובדה שהסיבה שלטענת העד המומחה לפריצה השריפה היא אופן ביצוע הטיפול, הרי שהעדות איננה קבילה כראיה במסגרת מומחיותו, איננה מקובלת בעיניי.
המומחה פרט את נסיונו המקצועי אשר כוללים תפקידים אלה - חוקר דליקות, קצין מניעת דליקות, וקצין חקירת דליקות, המומחה מונה כחבר וכחוקר בוועדת חקירה ובירור.
     אמנם המומחה איננו מכונאי רכב , ואולם לצורך חקירת אופן פריצת השריפה ברכב אין מנוס מקביעת השערות ומסקנות הנוגעות בהכרח למכונאות רכב, ואין הדבר מביא בהכרח לצורך בהיותו גם מומחה במכונאות רכב.
     עדותו של המומחה היתה מהימנה.


     המומחה בסעיף 9 ללחוות דעתו קבע כי התיקון במוסך הנתבעת מחייב הזזת וכיפוף או פירוק צינורות הדלק.
     בעדותו (בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 21 ואילך) מעיד המומחה כי לא אמר שצריך לפרק את צנרת הדלק אלא בזמן שמפרקים את צינורות המים נוגעים ומזיזים ומקפלים את צינורות הדלק... ואין ברירה אלא להזיז את צינורות המים והדלק. לא צריך לפרק את צינורות הדלק (הדגשה שלי א.ג).

     המומחה בחוות דעתונ מנה מספר אופציות בהקשר של צינורות הדלק, הזזתם, כיפופם או פירוקם ואולם לא בהכרח אך ורק פירוקם.
     יותר מכך, בסעיף 11 לחוות דעתו קבע כי     המוסך אחראי לבדוק לאחר התיקון האם לא נגרם נזק כל שהוא לצינורות הדלק, אשר מכונאי המוסך, נגע, הזיז וכופף או פירק לצורך החלפת משאבת המים. מספר חלופות קיימות ואפשריות כמקור לגרימת השריפה.

13.     משהביאה התובעת עדותו של מומחה מטעמה לחקר מקור נסיבת השריפה, בעוד לטענת הנתבע הסיבה לשריפה נבעה מגילו ומצבה הבלוי של מערכת צינורות הדלק ולא מהסיבה שנמנתה ע"י עד התובעת, הרי שנטל הבאת הראייה עבר אל הנתבעת להראות כי השריפה אכן נגרמה ממצבו של הרכב כאמור.
     לא מיותר לציין כי חוברת הוראות היצרן שהציג הנתבע לעד התובעת לא כללו את הוראות היצרן לרכב מסוג הרכב נשוא התובענה (עמ' 14 לפרוטוקול, עדות מנהל הנתבע).

14.     הנתבע לא הביא כראיה את עדותו של העובד שביצע את הטיפול ברכב על מנת לשלול את גרסת התובעת ואת עדות העד המומחה מטעמה.
     עדותו של העד מטעם הנתבע הינה עדות מפי השמועה של מנהל הנתבע ומבוססת על נוהלי העבודה הנהוגים במוסך הנתבעת ואשר בוודאי חריגה מהם במקרים מסויימים איננה דבר שאין להעלותו על הדעת.

     וכך העיד מנהל הנתבע:
     "אני עובר מרכב לרכב ולא יכול לשהות במשך כל זמן העבודה בכל עמדה של רכב" (עמ' 13 לפרוטוקול).
     ובהמשך:
     "לא ראיתי את אופן ביצוע העבודה לענין הסצפיפי הזה".

15.     דווקא לנוכח עדות מנהל הנתבע כי איננו בודק הסטוריה של טיפולים של רכב ישן (עמ' 14 לפרוטוקול), מעוררת סבירות כי במקרה של רכב ישן כרכב נשוא התובענה, עלולות להגרם תקלות נוספות שאינן קשורות בהכרח לתקלה המקורית, אשר לשמה הגיע הרכב לתיקון. וברכבים מסוג זה הרי שחלה על הנתבעת חובה יתרה לפחות להתעדכן במצב הטיפולים התקופתיים שעבר הרכב.

מנהל הנתבע אף מחזק אפשרות זו ומעיד כי:
"אני מודע לזה שרכבים נשרפים גם כתוצאה מטיפולים במוסך" (עמ' 15 לפרוטוקול).
ובמיוחד כאשר הנתבע מבקש להראות כי טיפול 10,000 ק"מ כולל בדיקת צנרת הדלק.

יש להוסיף את עדות מנהל הנתבע לענין זה כי :
"הצנרת הגלויה שנראית לעין לא היתה פגומה" (עמ' 14 לפרוטוקול).

עוד ראוי לציין כי ביחס לעדותו ותצהירו של מנהל הנתבע, כבעל דין המעיד עצמו כ"מומחה" רואים את עדותו כעדות עד מעוניין הנגועה בחוסר אובייקטיביות, שהרי ברור כי בכוונתו להגן על עניינו שלו.
(ראה, קדמי, על הראיוות, חלק שני, בעמ' 683, והאזכורים שם).

16.     בנסיבות אלה אני מקבלת את התביעה ומחייבת הנתבע בתשלום סכום התביעה בסך 9,063 ₪ הכוללים את שכ"ט חוקר השריפות בסך 1,612 ₪ שהינו סכום סביר בנסיבות הענין, ובהעדר כל ראיה לסתור מטעם הנתבע כי הסכום איננו ראוי.


17.     אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון