תביעה בגין רכישת חלקי חילוף

להלן פסק דין בנושא תביעה בגין רכישת חלקי חילוף:

פסק דין

א.     רקע
התובעת והנתבעת שכנגד (להלן "התובעת"), חברה העוסקת בין היתר ביבוא ובמכירת חלקי חילוף ובמתן שירותי מוסך לכלים הנדסיים.
הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן "הנתבעת"), חברה המפעילה במסגרת עבודתה כלים הנדסיים ונמנית על לקוחות התובעת והנתבעת שכנגד.
הנתבעת נהגה לרכוש מהתובעת חלקי חילוף וציוד וקיבלה שירותי מוסך.
בין הצדדים נחתם ביום 24.9.03 הסכם השכרת ציוד.

ב.     טענות התובעת
בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה רכשה ממנה הנתבעת חלקי חילוף ושירותי מוסך. הנתבעת נותרה חייבת לתובעת את סכום התביעה, כמפורט בארבע חשבוניות מחודשים ינואר-אוגוסט 2004 ומספריהן 50186 ,55824 ,56204 ,57152.
לטענתה, התביעה שכנגד, קנטרנית וכל רצונה של הנתבעת הוא לחמוק מתשלום חובה.
ביום 24.9.03 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות מספר 2061 (להלן: "ההסכם"), בו התחייבה להשכיר לנתבעת פטיש חציבה (להלן "הפטיש"), אשר כלל גם ציוד משומש שהוא סט צינורות, אדפטר ואיזמל. מועד האספקה שהוסכם היה בתוך 7 ימי עבודה וניתנה לנתבעת אופציה לרכוש את הפטיש, אך לא ניתנה לה האופציה לרכוש את הציוד המושכר.
את הציוד שהושכר ביקשה הנתבעת להרכיב על מחפר משומש וישן שהיה בבעלותה. לצורך הרכבה זו, התובעת נטלה את מידותיו בשטח העבודה ביום 25.9.03 וביום 1.10.03 סיפקה את הפטיש לשטח העבודה והחלה בהתקנה שהושלמה למחרת, עקב הצורך בהתאמה נוספת של האדפטור.
ביום 7.10.03 ביקשה הנתבעת מהתובעת שתבדוק ותטפל במכלול. לשם כך נטלה התובעת את הפטיש והרכיבה במקומו בהשאלה, פטיש מסוג "מונטבר" שהוא חדש וטוב יותר וזאת, עד אשר יושלם הטיפול בפטיש NPK12 המשומש. בוצעו במחפר כיוונים של משאבות הידראוליות והנתבעת המשיכה בעבודותיה עם המחפר והפטיש. משכך לא היו לנתבעת כלל ימי בטלה.
הנתבעת מימשה את אופציית הקנייה ביום 1.12.03 ורכשה רכשה את הפטיש, לאחר שבצעה באמצעותו עבודות במשך חודשיים והייתה מרוצה מהרכבת המחפר והפטיש ותאום העבודה ביניהם. בגין רכישה זו, זוכתה הנתבעת בסך 4,725 ₪, שהם 100% מתקופת השכירות.
התובעת מכחישה את טענת הנזק ב"פטמת הגירוז" וטוענת שהנתבעת רכשה את הפטיש המשומש במצבו, כפי שהיה בעת הרכישה, ללא אחריות והיה עליה לתחזקו בצורה שוטפת, כולל גירוז.

ג.     טענות הנתבעת
עבור חשבונית 186 , שילמה סך 1436.45 ₪ ביום 10.4.04 בהמחאה מספר 10437 שהוחלפה בהמשך בהמחאה 10599 ויתרת החשבונית בסך 254 ₪ לא שולמה, מאחר ואינה חייבת בתשלום עבור תיקון חוזר בצופר.
לטענתה, חשבוניות 55824 ו-57152 לא שולמו מאחר ושכרה מהתובעת איזמל לביצוע עבודות חציבה וציוד נוסף שיורכב על "בגר" מתוצרת התובעת, שבבעלות הנתבעת, לאחר מכן, האיזמל נרכש על ידי הנתבעת. בעת ביצוע העבודה נשבר האיזמל, כאשר סימני השבירה מעידים על פגם בייצור ולא על שבר הנובע מביצוע עבודה באופן רשלני. התובעת החליפה את האיזמל השבור באיזמל חלופי, אשר גם הוא נשבר לאחר שימוש קצר, כאשר גם הפעם מעידים סימני השבירה על פגם בייצור. האיזמלים נמסרו לנציג התובעת בבאר שבע תוך שהיא מפנה את תשומת לבו לליקויים, על מנת שיעבירם לתובעת, לצורך הוכחת קיום הפגם ומתן זיכוי בעבורם.
כאשר נדרשה הנתבעת לאחר זמן רב, לשלם עבור האיזמלים וביקשה להראות לתובעת את הפגם באיזמלים, הסתבר שהאיזמלים נעלמו מחצר התובעת בבאר שבע. הנתבעת לא תיעדה את החזרת האיזמלים ואת בדיקתם.
לגרסת הנתבעת, בין הצדדים היה הסכם שכירות, לפיו התחייבה התובעת להשכיר לנתבעת פטיש חצבה, כולל סט צינורות משומש, אדפטר משומש ואיזמל ולנתבעת הייתה אופציה לקנות את הציוד המושכר, כאשר מועד האספקה היה 7 ימים ממועד החתימה על ההסכם ומטרת השכרת הציוד הייתה להפעילו באמצעות "בגר" שבבעלות הנתבעת ומתוצרת התובעת, לצורך ביצוע עבודות.
לצורך התאמת האדפטר לחיבורו ל"בגר", היה על התובעת למדוד את מיקום הפינים ב"בגר" והנתבעת העמידה הנתבעת את ה"בגר" שלה לרשות התובעת, לשם לקיחת מידות.
עובדי התובעת ניסו להרכיב את הציוד על ה"בגר", אולם לאחר ארבע שעות הודיעו שהדבר לא עלה בידם כיוון שהייתה טעות במידות.
הציוד נלקח למוסכי התובעת לצורך ביצוע התאמה מחודשת ולאחר יומיים שבו להרכיב את הציוד בפעם נוספת, אך כל ניסיונותיהם לא צלחו. ניסיונות הרכבת והפעלת הציוד ארכו 3 ימים, בגינם עמד ה"בגר" מובטל מעבודה.
משלא הצליחו עובדי התובעת להרכיב את הציוד, הציעו אנשי התובעת למסור לנתבעת פטיש אחר מסוג "מונטבר", במקום הפטיש המיועד מסוג מ.P.K..
הנתבעת הסכימה, בנסיבות שנוצרו, להרכבת הפטיש האחר, ניסיונות הרכבתו ארכו יומיים נוספים, בהם ה"בגר" עמד ב"ימי בטלה", אך ניסיונות אלה כשלו אף הם, פטיש "המונטבר" פורק והורכב הפטיש הישן. בשלב זה חובר הפטיש לאחר 6 ימי השבתת ה"בגר", במקום שעתיים של הרכבה. ימי השבתת ה"בגר" נגרמו עקב חוסר מקצועיות וידע של התובעת ועליה לפצות את הנתבעת עבור ימי הבטלה של ה"בגר".
לאור המצג שהציגה התובעת שמצב הפטיש טוב, ממשה הנתבעת את אופציית הרכישה ורכשה את הציוד. מספר ימים לאחר שבוצעה באמצעות הציוד עבודה בפועל, נעלמה פטמת הגירוז של הפטיש. הנתבעת פירקה את הפטיש והסתבר שארבעת כריות הפטיש נקרעו.
משכך על התובעת לפצותה בסכום עלות ארבעת הכריות בסך 5,370 ₪ בצירוף מע"מ ובגין ששת ימי הבטלה של ה"בגר", אשר נגרמו בעקבות כשלון התובעת בהרכבת הציוד. יום עבודה מחושב ל-10 שעות עבודה על בסיס 200 ₪ לשעה ובסך הכול 12,000 ₪ בצירוף מע"מ.
התביעה שכנגד הינה בסך 17,370 ₪ בצירוף מע"מ.

ד.     דיון

1.     השאלות שבמחלוקת:
-האם חייבת הנתבעת בתשלום החשבוניות.
-האם הנזק שנגרם לאיזמלים הוא באשמת התובעת, כטענת הנתבעת,
או שמא הנזק שנגרם הוא באשמת הנתבעת .
-האם חייבת התובעת בתשלום עבור ימי הבטלה של ה"בגר" שבבעלות הנתבעת, שנגרמו עקב כישלונה בהרכבת הפטיש והאם חייבת
התובעת בעלות ארבעת כריות ה"בגר", בגין היעלמות פטמת הגירוז.

2.       ההסכם בין הצדדים
בהתאם להסכם השכירות מספר 2061 D שנחתם בין הצדדים ביום 24.9.03 הנתבעת השכירה לנתבעת, פטיש חציבה משומש מסוג 12 NPK (הכולל איזמל משומש סט צינורות משומש ואדפטר משומש) למשך 3 חודשים בעלות חודשית בסך 1,750 דולר לחודש לפי שער 4.48 בש"ח ל-1 דולר. מועד האספקה של הפטיש הינו תוך 7 ימי עבודה בכפוף לקבלת העתק פוליסת ביטוח ובטחונות (נספח א').
מר עמי אוזן, מנהל מכירות בתובעת, החל את עבודתו בשנת 1999 הצהיר בפני שהתובעת מוכרת פטיש חציבה מסוג NPK, משומש בלבד ולא חדש והתחייבויות התובעת מולאו במלואם על פי ההסכם בין הצדדים. מר אוזן לא לקח חלק בהתקשרות נשוא תביעה זו.
הוא היה נוכח בעת החזרת האיזמל האחרון בהתאם לתעודת המשלוח ולגרסתו, הפטיש הראשון לא הופעל מאחר ולא היה מותאם לאדפטר. לדבריו, לכל פטיש קיימת התאמת ספיקות שונה והתאמת לחצים אורכת מספר שעות (עמוד 14 שורות 8-3 לפרוטוקול).
לטענתו, הנתבעת קנתה את הפטיש לאחר שני חודשי השכרה. היא שילמה עבור חודש שכירות אחד ובעת הקנייה זוכתה בסכום זה ומשכך לא יכולות להיות לה כל טענות. (עמוד 14 שורות 16-15 לפרוטוקול).
עולה, שעל פי ההסכם הושכר לנתבעת ציוד משומש, הייתה לה אופציה לרכוש אותו ועל התובעת היה לספק לנתבעת את הציוד בתוך 7 ימי עבודה.

3.       איכות הציוד שנרכש
מומחה התובעת, מר אורי נוימן, הצהיר בפניי שבדק את האיזמל השבור מתוצרת NPK ומצא שני סוגי שבר. לגרסתו, השבר הראשון נוצר כתוצאה מהפעלת לחץ צידי על האיזמל והשבר השני מאופיין בקריעת המתכת בסוף החלק הקשה העוטף את האיזמל והקרע הינובצורה לא אחידה. לגרסתו, השבר לאיזמל נוצר כתוצאה מעומס צידי ממושך ועבודה לא נכונה עם האיזמל.
מסקנתו, שהאיזמל ניזוק בצדו האחד והמשיך לפעול כשהוא סדוק ולכן נשבר. לגרסתו, הפעלת עומס צידי על האיזמל, היא תופעה מוכרת בפירוק סלעים ובחציבה כאשר מפעיל המחפר מנסה להרחיב סדקים בסלע או להזיזם והאיזמל מורכב בקצה הפטיש. נזק כזה אינו מכוסה במסגרת אחריות היצרן של האיזמל.
לגרסת מר נוימן, איזמל לא בנוי ללחץ צידי ואסור להפעיל עליו לחץ כזה, אלא רק לעבודה כלפי מטה. כאשר מפעיל המחפר מנסה לפרק סלע בעזרתו, האיזמל לא בנוי ללחץ צידי ונשבר (עמוד 10 שורות 24-21 לפרוטוקול).
כאשר לא מגרזים את האיזמל הדבר גורם לשחיקת האיזמל ולהשפעה על עבודת הפטיש (עמוד 11 שורות 16-11 לפרוטוקול) . החום שנוצר משפיע על הבוקסות שעל הפטיש וגורם לשבר בגלל המרווח. מה שגרם לשבר הוא השימוש באיזמל כאילו היה מנוף (עמוד 12 שורה 3 לפרוטוקול).

חוות דעתו של מר נוימן לעניין סוג הנזק וסיבת היווצרותו לא נסתרה.
לגרסתו, לא ניתן לראות את מספר האיזמל לאחר שעבדו באמצעותו. (עמוד 9 שורות 17-9 לפרוטוקול). הוא לא פנה ליצרן הפטישים לקבלת הרכב החומרים ממנו מיוצר האיזמל, כיוון שמדובר במידע סודי שלא נמסר על ידי היצרן (עמוד 9 שורות 23-22 לפרוטוקול).

מנהל הנתבעת מר שדה, הצהיר שהנתבעת רכשה את הפטיש מהתובעת לאור המצג שהוצג על ידי מר תמיר מטעם התובעת, שהפטיש תקין ובמצב טוב ונוכח העובדה שהפטיש המושכר עבד מעט שעות אצל הנתבעת. לאחר רכישת הפטיש, נעלמה פטמת הגירוז והתברר שכל 4 הכריות המחזיקות את האיזמל בתוך המעטפת היו קרועות והיה צורך להחליפן. על התובעת היה להחליף את הכריות אשר נקרעו בסמוך לרכישת הפטיש ועלות החלפתן הייתה 5,370 ₪.
לגרסת מר שדה, האיזמל נשבר עקב פגם שהיה בו ולכן הוחזר לתובעת וכך גם האיזמל השני. התובעת טענה שאיזמל אחד נשבר כתוצאה מעבודת הנתבעת ולגבי השני לא ניתנה כלל תשובה ולא קיבל את תוצאות הבדיקה מאחר והאיזמל השני נעלם . לכן הנתבעת אינה חייבת בתשלום שוויו.
בבדיקת הטכניון, שהוסכמה על שני הצדדים התברר שלא מדובר באותו איזמל מאחר ומיקום השבר שונה וצורת השבר שונה מזו שהייתה באיזמלים שנמסרו לתובעת.

בחקירתו הנגדית השיב מר שדה, שכוונת הנתבעת הייתה להשתמש באיזמל כמה חודשים. האיזמל נרכש בתום חודשיים מתחילת הסכם השכירות, אולם, לגרסתה, לא עבד כל החודשיים (עמוד 16 שורות 15-14 לפרוטוקול) ולכן התובעת לקחה מידות כדי להתאימו להרכבת הציוד. הפטיש על מרכיביו היה בבעלותו כשלושה חודשים, אם כי לא עבד בכל התקופה ומשכך פנה לתובעת בעניין הכריות. הסיבה להפסקת העבודה בפטיש הייתה התוואי בו עבדה הנתבעת, בנחל בבאר שבע (עמוד 16 שורות 24-16 לפרוטוקול).
לעניין פטמת הגירוז, הצהיר מר שדה שמפעיל ה"בגר" מטעם הנתבעת, גירז לפחות פעם ביום את הפטיש דרך הפטמה, אך זו נעלמה מבלי שניתן היה לגרזה. (עמוד 19 שורות 15-12 לפרוטוקול). על פי הוראות התובעת, נבדק מצב הכריות והסתבר שהכריות קרועות לחלוטין, לאחר שהפטיש עבד תקופה בין שבועיים לשלושה.(עמוד 19 שורות 23-17 ). חוות הדעת שהוגשה ע"י המומחה מטעם הטכניון לא ענתה לשאלתם, האם האיזמל שהומצא לידיו יוצר ע"י היצרן NPK. והמומחה ביקש את שם היצרן שלא נמסר לו ולכן לא יכול היה להשיב לשאלה המרכזית שנשאל. (עמוד 21 שורות 18-15 לפרוטוקול).
          
כאמור, חוות דעתו של מר נוימן לא נסתרה, הציוד היה בחזקת ושימוש הנתבעת מרגע שנמסר לה, היא רכשה אותו מבלי שהיה לה טענות לעניין איכותו ומשכך אני מקבלת את גרסת התובעת, שהציוד היה תקין וראוי לשימוש עם מסירתו לנתבעת. בהתאם לחוות הדעת של מר נוימן, האיזמל בנוי לצורת עבודה כלפי מטה וברגע שהמפעיל מבצע תנועת מנוף לפירוק הסלע, נשבר האיזמל כתוצאה מהלחץ.
הנתבעת לא הוכיחה שפטמת הגירוז נמסרה לה על ידי התובעת כשהיא לא תקינה ולטענת התובעת, הנתבעת לא ביצעה גירוז כרואי. כפי שיפורט בהמשך, מפעיל הכלי מטעם הנתבעת לא הובא לעדות לעניין זה ואני מקבלת את גרסת התובעת לעניין תקינות החלקים והציוד.

אני מקבלת את תביעה התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום סכום החשבוניות נשוא תביעה זו, שהונפקו עבור חלקי חילוף ושירותי מוסך שקיבלה ממנה הנתבעת.

4.     ביצוע עבודת ההתאמה ומשך העבודה.

לגרסת עובד התובעת עמי אוזן, ההתאמות שנדרשו בין פטיש החציבה המשומש לאדפטור, נבעו מהיות הכלים ההנדסיים של הנתבעת ישנים ושחוקים ואליהם היה צריך לחבר את הפטיש. ההרכבה הושלמה ב- 3 ימי עבודה ובמסגרת 7 ימי העבודה להם התחייבה התובעת בהסכם.

מומחה התובעת, מר נוימן, השיב שמחיר יום עבודה של "בגר" הינו בסך 1500-1200 ₪ ליום עבודה . כאשר האדפטר ו"הבגר" מתאימים להרכבה, מלאכת התאמת לחצים אורכת כחצי יום עבודה, אולם כאשר ב"בגר" יש בעיות במערכת ההידראולית, העבודה מורכבת כיוון שיש לבדוק מה היה במערכת וייתכן שיהיה צורך לפרק משאבות, שסתומים ועוד (עמוד 8 שורות 7-1 לפרוטוקול).

מנהל הנתבעת, נסים שדה, הצהיר שנציגי התובעת, טענו בפניו בעת החתימה על הסכם השכירות, שעליהם למדוד את קוטר ו/או מיקום הפינים ולכן הנתבעת העמידה את ה"בגר" שהיה משנת ייצור 1996, לרשות התובעת למדידה. ניסיונות הרכבת הפטישים על ה"בגר" ארכו 6 ימי עבודה עד לתאריך 13.10.03 ולכן ה"בגר" הושבת מעבודה. הנזק מהשבתתו הינו 12,000 ₪ בצירוף מע"מ.
הפטיש מורכב מיחידה נוספת בשם אדפטר המחובר בכ- 20 ברגים לגוף הפטיש. על עובדי התובעת היה לדאוג שתהא התאמת לחצים הידראוליים כדי לאפשר הפעלה תקינה ויעילה של הפטיש. בכל תקופת ניסיונות התובעת להתקין את הפטיש, הוא הודיע להם שיש כיסוי ביטוחי לפטיש רק בהיותו מורכב על ה"בגר". הנתבעת הייתה זקוקה ל"בגר" לצורך ביצוע העבודות ובמיוחד עם הפטיש.
לטענתו, זמן התקנתה ציוד הנדרש הוא בין 3-4 שעות. (עמוד 17 שורות 6-4 +לפרוטוקול). ה"בגר" הועמד לרשות התובעת על מנת שתיקח מידות להתאמת הציוד, משך ההתקנה היה אמור להיות קצר, עד שעה. התובעת ביקשה 7 ימים והכינה את הציוד במשך שבוע הכולל חגים. (עמוד 17 שורות 24-20 לפרוטוקול).
לגרסתו, הנתבעת לא ביקשה שיובא פטיש מסוג "מונטבר" ולאחר שגם הרכבתו לא צלחה, נאלצה התובעת להביא את ה-NPK חזרה.

עד הנתבעת מר מיקי קנה, בעלים של בית מלאכה לתיקון פטישים וציוד מכני, בחוות דעת מומחה מטעמו קבע שהרכבת הפטיש על בגר נעשית לאחר שפעולות ההתאמה נעשות בבית המלאכה של היצרן/המוכר ומשך הזמן להרכבת הפטיש הינה כ- 3 שעות ושוויו של יום עבודה של בגר הוא 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.
אורך חיי כריות לא מקוריות הוא 1,000 שעות עבודה ושל כריות מקוריות 4,000 שעות עבודה.
לגרסתו, מי שפרק את הפטיש טרם הרכבתו על ה"בגר", היה אמור לדעת שאין להרכיב כריות משומשות ושיש להחליפן בעת הרכבת הפטיש.
בחקירתו הנגדית השיב שבדק איזמל שנמסר לו על ידי הנתבעת ואינו יכול לדעת באיזה איזמל מדובר.

5.     מהעדויות והראיות שהובאו בפני עולה, שה"בגר" שברשות הנתבעת הינו מודל שנת ייצור 1996 והציוד שהושכר מהתובעת ובהמשך נרכש ממנה, הינו משנת 2003. לכן היה על התובעת לבצע התאמות של הציוד להרכבה על ה"בגר". אין ממש בטענת הנתבעת בסעיף 15 לסיכומיה, לפיה " עקב מחדלי כשלון קטרפילר, הושבת הבגר 6 ימי עבודה".
לצורך התאמת ציוד חדש של התובעת ל"בגר" ישן של הנתבעת, נזקקו עובדי התובעת לזמן רב יותר להתאמת הפינים והרכבת הפטיש. לעניין זה לא נסתרה עדותו של מר נוימן ולפיה :"כאשר מזמינים בגר חדש מכל יצרן צריך לציין שרוצים שתהיה בו מערכת הפעלה לפטיש" (עמוד 8 שורה 18-23 לפרוטוקול).
הוסכם בהסכם שהציוד יסופק בתוך 7 ימי עבודה ובפועל, גם לשיטת הנתבעת היה מדובר ב- 6 ימי עבודה, מה עוד שבין מועד האספקה לאספקה בפועל, חל יום שבת ויום הכיפורים.
מעדות הנתבעת עולה, שפטיש החציבה נרכש על ידי הנתבעת לצורך עבודתה בתוואי נחל באר שבע והעבודה התעכבה מסיבות שאינן תלויות בציוד ו/או בתובעת.
מכאן, שלנתבעת לא נגרם נזק ו/או הפסד ימי עבודה ו/או הפסד שעות עבודה של ה"בגר" שנגרמו עקב מעשה או מחדל של התובעת.

6.     התובעת מסרה לנתבעת את האיזמל הראשון המשומש שנשבר, הוחזר לתובעת נבדק על ידה ונמצא שנשבר עקב רשלנות הנתבעת בביצוע עבודה באמצעותו.
לטענת התובעת, איזמל זה נמסר לבדיקה בטכניון על ידי נציג שני הצדדים וחוות מצויה בידי הנתבעת, אשר מסרבת להמציאה לתיק בית המשפט.
לטענת הנתבעת, חוות דעת שנמסרה ע"י ד"ר רמון מהטכניון אינה עונה לשאלותיה,(עמוד 21 שורות 18-15 לפרוטוקול) ולכן לא הוצגה.

7.     האיזמל השני, לטענת הנתבעת, הוחזר לתובעת לבדיקה ונעלם, ולטענת התובעת איזמל זה לא נעלם, אלא אותו בדק מר קנה מטעם הנתבעת.
מר נוימן המומחה מטעם התובעת העיד: " אין לי לגבי הרכב החומר שהוא סודי של יצרן הפטישים שלא מגלה איזה חומר הוא מייצר את האיזמל... הוא (היצרן) לא נותן את הדברים האלה, מה שהוא נותן זה צורת השבר ואיך זה יכול להישבר ולמה זה נשבר" (עמוד 9 שורת 23-22 ועמוד 10 שורות 3-2 לפרוטוקול). דהיינו, היצרן לא מוסר את "סודו המקצועי", שהוא הרכב החומרים של האיזמל וגם למומחים אין מידע זה.
לכן אין בסיס לטענת הנתבעת בסעיף 9 לסיכומיה: "אין חולק כי קטרפילר סירבה למסור את הרכב החומר על מנת לבדוק את האיזמל שנמסר לטכניון".
גם ממכתבו של ד"ר רמון מיום 1.11.06, עולה שהנתבעת ידעה שמידע זה לא נמסר לתובעת. סעיף 5 למכתבו:".... ניסחתי עבורו (למר קנה) מחדש את השאלות המקצועיות באנגלית כדי שיוכל להפנותן ליצרן.מנסיוני שאלות אלה אמנם פשוטות ומאד ישירות, המתארות פרטים מרכזיים בייצור, אך לעיתים נדירות יקבלו תשובה מלאה מיצרן כלשהו".

מר קנה בסעיף ד' לתצהירו הצהיר: "בשיחה שקיימתי עם ז'אן רמון מהטכניון ,אשר מטפל בטכניון במתן חוות הדעת בקשר לאיזמל שנמסר לו התברר לי כי פניתם לקבל נתונים מקטרפילר לגבי האיזמל לא נענו ומשכך אין הוא יכול להשלים חוות דעתו כפי שגם אין אני בידי האפשרות לבדוק ולחוות דעתי באשר לאיזמל".

טענה זו נסתרה בעדות מר שדה, לפיה הוא קיבל את חוות הדעת זה מכבר "לא ביד אלא בדואר ,אני לא זוכר מתי, אבל לפני זמן רב, הרבה פחות משנה". (עמוד 21 שורה 11 לפרוטוקול).

משנסתרה טענת הנתבעת שלא קיבלה את חוות הדעת מטעם המומחה ד"ר רמון, היה על הנתבעת להביאה בפני בית המשפט, למרות שלכאורה לא ענה לשאלותיה.

8.      אני מקבלת את טענת התובעת, שהיה על הנתבעת להעיד את מפעיל "הבגר" כדי שיסביר מה היו האירועים בפועל, כיצד הפעיל את ה"בגר" והאם ביצע את הגירוז הנדרש.
וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.
ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו.

משלא הובא מפעיל ה"בגר" לעניין אופן ביצוע העבודה באמצעות האיזמל על ידי הנתבעת, ובפועל לא נסתרה חוות דעת המומחה נוימן שהפטיש עבד בצורה צידית תוך הפעלת לחץ וכתוצאה מכך נשבר, אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת .

9.      הנתבעת לא הכחישה שעבדה בחלק מהתקופה עם ה"בגר" ללא הפטיש אלא רק עם כף החפירה (עמוד 19 שורה 8 לפרוטוקול) והתקלות עם הכריות החלו רק במרץ 2004, כחמישה חודשים לאחר שהומצא הפטיש לנתבעת. עובדה זו מובילה למסקנה שהנזק לכריות נגרם בעת שימושה של הנתבעת בציוד.

אין הכחשה של הנתבעת לעניין אי תשלום סכום החשבונית וטענתה לעניין איכות האיזמלים הועלתה לראשונה עם הגשת התביעה כנגדה.

10.     הנתבעת מימשה את אופציית הרכישה בהתאם להסכם, מבלי שטענה לאיכות הציוד ו/או איכות האיזמלים. מה שמחזק את טענת התובעת, בסעיף 4 לסיכומיה: "יודגש כי מיום מימוש אופציית רכישת הפטיש ועד לפתיחת ההליכים המשפטיים קרי תגובת הנתבעת מיום 4.11.04...לא העלתה הנתבעת כל טענה לעניין רכישת הפטיש נשוא התביעה הנגדית".

בדיקת האיזמל מסוג NPK12 מיום 6.5.04, העלתה :" אין שימוש בגריז,ישנם סימני שחיקה ע"ג האיזמל באזור הבוקסות כתוצאה מהתחממות נשבר האיזמל. לא מגיע איזמל " (נספח י' 1 ). תוצאת הבדיקה נמסרה לנתבעת ביום 17.5.04 ולפיה:"לפיכך שבר זה אינו מכוסה באחריות שניתנה לאיזמל הנ"ל"...האיזמל יישמר אצלנו למשך שבועיים נוספים מיום מתן הודעה זו .לאחר מכן יישלח להשמדה".

11.     הנתבעת לא חלקה ו/או הביעה ההתנגדות לתוצאות בדיקה זו עד להגשת כתב ;התביעה נשוא תיק זה.
איני מקבלת את הנטען בסעיף 7 לסיכומי הנתבעת : "אין די בעובדה כי האיזמלים נמסרו והוצאו חשבוניות בגינם, משהוחזרו אותם איזמלים לאחר שנשברו, היה על קטרפילר לבדקם ולאפשר בדיקתם על ידי מומחים מטעם מידן, אם הייתה בדעה שאינם פגומים".
יש להדגיש שהחשבונית הראשונה בגין רכישת האיזמל הונפקה ביום 25.2.04, קרי 3 חודשים לאחר שהומצא האיזמל הראשון והשנייה ביום 3.8.04.

הנתבעת לא הוכיחה ולו טענה אחת מטענותיה לגבי הנזק שגרמה לה התובעת, הן בשעות עבודה והן בהשכרת ומכירת ציוד לא תקין.

אני מקבלת את טענת התובעת לפיה, טענת "האיזמל השלישי" בסיכומי הנתבעת מהווה הרחבת חזית, כיוון שאין כל טענה בכתבי הטענות של הנתבעת ל"איזמל שלישי".

ה.     סוף דבר
אני מקבלת את התביעה בקיזוז הסכום 1,436.45 ₪, בהתאם לאמור בסעיף 3 לסיכומי התובעת ודוחה את התביעה שכנגד במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת בסך 12,953.82 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.
הנתבעת והתובעת שכנגד תשלם לתובעת והנתבעת שכנגד הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון