שכר טרחת כונס נכסים

תקנה 8א(א) לתקנות החברות) כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם) התשמ"א- 1981 קובעת "בעל תפקיד אשר לא קיבל שכ"ט כאמור בתקנות 7 ו - 8, רשאי לבקש שכ"ט מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן....".
תקנה 1 מגדירה בעל תפקיד: "כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק שמונה לפי הפקודה או לפי חוק החברות או מנהל מיוחד".

להלן החלטה בנושא שכר טרחת כונס נכסים:

החלטה

1. מהות הבקשה:
הבקשה שבפני הינה בקשה לאשר למבקש (להלן: "המבקש" או "הכונס") תשלום שכ"ט בגין התקופה מיום מינויו ככונס נכסים עד למועד הגשת הבקשה, בהתאם להוראת תקנות 8א(א) ו- 8א(ב) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונס נכסים ומפרקים ושכרם) תשמ"א - 1981 (להלן: "התקנות").
ביום 2.1.05 מינה בית המשפט את המבקש ככונס נכסים, לצורך אכיפת אגרת חוב מיום 30.10.02 אשר הוצאה על ידי המשיבה 2 (להלן: "צמרות") לטובת המשיבה 1 (להלן: "יובלים").
בהתאם להוראות סעיף 3 לאגרת החוב, חל כינוס הנכסים בין היתר על כל המניות המוחזקות על ידי צמרות וחברות זרות בעלות מניות בפרוייקט הונגריה, פולין וניו-יורק ועל זכויות צמרות הנובעות ממניות אלה ומהנכסים עצמם.
הבקשה לשכ"ט הוגשה על יסוד המנגנון הקבוע בתקנה 8א לתקנות, לפיה מחושב שכה"ט לפי סך הנשייה המחולק בפועל לנושים.
הכונס הפנה לדין וחשבון מפורט (להלן: "הדו"ח") אשר הוגש על ידו ביום 3.9.06.
בדו"ח זה סקר הכונס את פעולותיו הרבות בכל הקשור למימוש אגרת החוב.
המבקש הפה לתקנה 8א(א) לתקנות אשר קובעת מנגנון לחישוב שכ"ט המגיע לבעל תפקיד, ובכלל זה כונס נכסים אשר מונה על פי חוק החברות תשמ"ט - 1999 ופקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג - 1983, בהתאם לסך הנשייה שמחולק בפועל לנושים.
הכונס ציין כי בבקשת הכינוס טענה יובלים לחוב בסכום של כ- 18 מליון ₪, בגין אשראי אשר הועמד לבקשתה על ידי בנק מזרחי לטובת צמרות, למימון הפרוייקטים של צמרות בהונגריה פולין וניו יורק. בנוסף לפרעון החוב ליובלים, טיפל המבקש בפרעון חובות של פרוייקט ניו יורק למספר קרנות מהן נטלה חברת הפרוייקט הלוואה בסך של 2 מליון דולר, ולחברה אשר ביצעה עבודות קידוחים במקרקעין נשוא פרוייקט ניו יורק וטענה לחוב בסך של כ- 219,000 דולר.
הכונס ציין במסגרת הבקשה את הכספים אשר חולקו על ידו: סך של 15,272,764 ₪ ליובלים וסך של 8,273,018 ₪ לחברת הפרוייקט, אשר שולם כולו או מרביתו ליובלים.
מכאן, עולה לדבריו כי יובלים נפרעה כדי מלוא חובה הנטען.
כמו כן שולם על ידו סך של 9,462,000 ₪ קרן לקרנות אשר נתנו את ההלואה כאמור לעיל, תשלום המהווה 100% מהחוב כלפיהן, וסכום של 180,000 דולר לחברת סטרקצ'ורל אשר ביצעה את עבודות הקידוחים, סכום המהווה 100% במסגרת הסכם פשרה אשר נכרת בין המבקש לבין אותה חברה.
המבקש זכאי, לטענתו, לשכ"ט בשיעור שבין 11% ל - 12% מסך החלוקה בפועל (ללא תוספת מאמץ מיוחד) במקרה בו שילם 80% או למעלה מסך הנשייה.
הכונס ביקש להעמיד את שכה"ט בשיעור של 12% מסך החלוקה.
הכונס השאיר לשיקול דעת בימ"ש תשלום שכ"ט נוסף בשיעור 12% ותוספת מאמץ מיוחד בשיעור 3 אחוז, גם בגין התשלומים אשר בוצעו לנושים השונים של חברת הפרוייקט.
לעניין תוספת המאמץ המיוחד, הפנה הכונס לתקנות 8א(ב) לתקנות.
המבקש סבור כי בנסיבות המקרה, נוכח מורכבות הנושאים אשר טופלו על ידו והמאמצים הרבים אשר הושקעו על ידו והצלחתו במימוש פרוייקט ניו-יורק תוך זמן קצר, הוא זכאי לתוספת מאמץ מיוחד בהתאם לקבוע בתקנה זו.
הכונס פרט את הפעולות אשר נעשו על ידו ואת הקשיים אשר עמדו בפניו במימוש הפרוייקט.
לאור זאת, ביקש המבקש תוספת מאמץ מיוחד בשיעור 3% מהסכומים שחולקו על ידו.
המבקש הגביל את בקשתו לתוספת מאמץ מיוחד אך ורק לחלק היחסי של תשלומים שחולקו על ידו שמקורם בפרוייקט ניו-יורק, המהווים כ- 67% מסך התקבולים אשר התקבלו בקופת הכינוס.

2. תגובת יובלים:
יובלים, שהיא הנושה המובטח מטעמו פעל כונס הנכסים, התנגדה לבקשה.
יובלים טענה כי מדובר בבקשה לתשלום שכ"ט בסכום כולל של למעלה מ- 5.5 מליון ₪ כולל מע"מ, המהווים כ- 21% מתמורת המימוש ו- 51% מהסכום שהועבר לנושה המובטח.
יובלים טענה כי שכרו של כונס נכסים מטעם נושה מובטח נקבע על פי תקנה 8 לתקנות ולא על פי תקנה 8א לתקנות, עליה מתבסס המבקש.
מאחר ותקנה 8א לתקנות לא חלה, הרי שאין אף מקום לבקשה לתשלום מאמץ מיוחד מכוח תקנה 8א(ב) לתקנות.
על שכר כונס חלה הוראת תקנה 10(א) לפיה השכר יהיה 75% מהסכום הקבוע בתקנה 8.
תקנה 8א אינה חלה בנסיבות העניין, שכן ההלכה היא שבמקרה בו מתמנה כונס נכסים מטעמו של נושה מובטח למימוש נכס ספציפי, יש לפעול על פי הוראות תקנה 10(א) בלבד ולדרוש שכר מימוש בלבד.
לדברי יובלים, בעל תפקיד איננו יכול לקבוע את מסלול השכר המתאים לו. יש בעלי תפקיד לגביהם נקבע מראש מהו המסלול הנכון לתשלום שכר טרחתם,
כונס נכסים אינו יכול לבקש כי שכר טרחתו ישולם בדרך של שכר חלוקה לפי תקנה 8א אלא בדרך של שכר מימוש.
יובלים הפנתה לפרוטוקול הדיון בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, אשר דנה בתיקון תשס"א של התקנות ולדברי ההסבר לתקנות ביחס לתקנה 10, וללשון כותרת הטבלה המופיעה בתקנה 8 לתקנות, אשר דנה בשיעור חלוקה בפועל באחוזים לכל הנושים מסך כל נשייתם המוכחת.
הפעולות אשר נדרשות מכונס אינן זהות לפעולות הנדרשות ממפרק או נאמן.
בעניין זה, הפנתה יובלים להחלטת כב' השופטת אלשייך בתיק פש"ר 2094/03 עו"ד שלו בתפקידו כמפרק זמני של חברת היפר-דנטל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם) (להלן: "עניין היפר -דנטל").
יובלים טענה כי במקרה הנוכחי לא מתמלאים שני תנאים מהותיים נדרשים לשם החלת תקנה 8א: לא מדובר בבעל תפקיד המברר תביעות חוב ומביא למצב בו אלה מוכחות, ולא מדובר בחלוקה לכלל הנושים אלא לנושה המובטח בלבד.
יש לכן לקבוע את שכה"ט על יסוד חישוב כספי המימוש בפועל.
מכירת המגרש בניו-יורק הוא המימוש היחיד אשר נעשה על ידי הכונס. בגינו הוא זכאי לשכר מימוש לפי הטבלה הקבועה בסעיף 8 לתקנות תוך הפחתה של 25%.
לחלופין, נטען על ידי יובלים כי אף אם יפסק שכרו של המבקש על פי הוראת תקנה 8א, הרי שהכונס כלל לא חילק ליובלים כסף כפי שנטען על ידו.
הכונס לא הסכים להעביר ליובלים כספים מכספי מימוש פרוייקט ניו-יורק. בסופו של דבר החזיר את עיקר כספי המימוש לחברת הפרוייקט, לחשבון הנאמנות של עוה"ד של צמרות ויובלים, אשר משמש לפי ההסכם ביניהם לכיסוי מלוא חוב יובלים בבנק מזרחי.
יובלים טענה כי חברת הפרוייקט אינה נושה של צמרות. לכן, כספים אשר הועברו אליה אינם אמורים להיכלל במסגרת חישוב שכה"ט.
אין גם לקבל את טענת הכונס כי שולמו לנושים חובות בשיעור של 100%.
החוב אשר צויין על ידי הכונס, לו טענה יובלים במסגרת בקשת הכינוס, הינו חוב של יובלים לבנק מזרחי בלבד וישנם סכומי חוב נוספים.
כמו כן, אין לראות בכספים אשר שולמו לקרנות שנתנו את ההלוואה לפרוייקט ניו-יורק ככספים ששולמו לנושים נוספים. מדובר בגורמים שאינם נושים של צמרות אלא גורמים שמימוש הפרוייקט בניו יורק חייב תשלום חוב חברת הפרוייקט אליהם.
הסכומים היחידים בהם יש להתחשב אלה סכומים אשר הועברו ישירות ליובלים, בסך של כ- 10 מליון ₪.
באשר לבקשה לתוספת בגין מאמץ מיוחד, הרי שחלה תקנה 13 אם יקבע שכר לפי תקנה 8. במקרה הנוכחי, ההשקעה אשר הושקעה על ידי הכונס נגזרת באופן ישיר מתפקידו ואין לפסוק תוספת בגין מאמץ מיוחד.

3. תגובת צמרות:
צמרות טענה כי בפועל ביצע כונס הנכסים את אותה מכירה אשר הובאה לפתחו של בימ"ש ערב מינויו, והוא דורש עתה סכומים דמיונים כשכר טרחתו.
מינויו של הכונס יועד לכך שמכירת הפרוייקט בניו-יורק ייעשה על ידי קצין בימ"ש ולא על ידי אחד מהצדדים לסכסוך. תנאי העיסקה אותם ביצע הכונס לא היו שונים מהעסקה אשר הביאה צמרות בפני בימ"ש ערב מינויו, ולא עלה בידי הכונס להניב כל תוספת כספית לקופת הכינוס.
מכירת הנכס נעשתה לאותו קונה איתו ניהלה צמרות מו"מ ארוך.
כמו כן, נדרש הכונס לתשלום שכ"ט לעו"ד הבקיאים בדיני מדינת ניו-יורק בסכום בלתי מבוטל של כ- 68,000 דולר.
עוד נאמר כי הכונס שכר אדריכל לשם טיפול בהסדרת אישורים שנדרשו לפרוייקט ניו-יורק בסכום של כ- 4,400 דולר.
גם צמרות טענה כי יש לפסוק את שכר טרחתו של הכונס על פי תקנה 8, וזאת בגין סכום של כ- 23 מליון ₪ שהם תמורת מכירת פרוייקט ניו-יורק.
מסכום זה יש להפחית 25% לפי הוראות תקנה 10.
צמרות הפנתה אף היא להלכה אשר נקבעה בעניין היפר-דנטל, באשר להבחנה שבין תפקידו של כונס נכסים לבין שכרם של בעלי תפקיד אחרים.
הכונס נדרש לממש נכס אחד בלבד ואין לפסוק לו שכ"ט בגין חלוקה.
צמרות טענה כי יש בכל מקרה להורות על קיזוז התשלום אשר שולם לעוה"ד האמריקאיים והמקדמה שקיבל הכונס.

4. תשובת הכונס:
הכונס ציין בתשובתו כי המשיבות, שסכום של כ- 23 מליון ₪ חולק להן על ידו, שוכחות כי ימים ספורים לאחר שהמבקש מונה לתפקידו, עמד פרוייקט ניו-יורק בפני קריסה. הפרוייקט הועמד למכירה פומבית על ידי השריף של מדינת נין-יורק, בגין חוב של כ- 220,000 דולר אשר צמרות לא הצליחה לדאוג לפרעונו ורק פעולותיו של הכונס מנעו זאת.
המעורבים בפרויקט נין-יורק, כולל הקונה המיועד, איבדו את האמון בצמרות ונציגיה. רק מעורבתו של הכונס הביאה לכך שפרוייקט חסר סיכוי ימומש בפרק זמן קצר.
המו"מ אשר ניהל הכונס הביא להשאה משמעותית של התמורות לקופת הכינוס ופעולותיו של הכונס אף מנעו נטילת סך של 450,00 דולר על ידי מר יהודה יונה, כפי שצויין בדו"ח הכונס.
הכונס התייחס לטענת המשיבות בעניין בסיס החישוב לשכ"ט.
לדברי הכונס, אין מקום לטענת המשיבות כי לא חלה במקרה הנוכחי תקנה 8א, לפיה מחושב שכה"ט לפי סך הנשייה המחולק בפועל לנושים.
כונס הנכסים מונה מכוח אגרת חוב על פי פקודת החברות. מכאן, שבתפקידו ככונס נכסים הוא עונה על הגדרה של "בעל תפקיד" כאמור בסעיף 1 לתקנות, מושג אליו מתייחסת תקנה 8א (א).
כונס הנכסים הפנה להחלטה בתיק פש"ר (ת"א) 1594/04 רו"ח ברדיצ'ב בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת טלמניע בע"מ נ' טלמניע ואח', תק-מח 2006 (4) 938 (להלן: "עניין טלמניע").
שם נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי כונס נכסים זכאי לקבלת שכ"ט לפי סעיף 8א. באותו מקרה נידונה השאלה האם תקנה זו כפופה להפחתת השכר בשיעור של 25% לפי תקנה 10(א).
לטענת הכונס, אין ממש גם בטענת המשיבות על פיה ניתן להסתמך על תקנה 10(א) כבסיס לשלילת זכאותו של המבקש לבחירה במסלול חלוקה לפי תקנה 8א. הכונס הפנה בעניין זה להחלטה בעניין היפר-דנטל.
הכונס גם סבור כי אין מקום לטענה לפיה שולמו כספים רק לנושה אחת יובלים, שכן יובלים הפכה את צמרות לנושה נוסף של קופת הכינוס. יש גם לראות את הגורמים האמריקאיים אשר הכונס שילם את חובותיהם מקופת הכינוס, כנושים אשר קיבלו כספים במסגרת הכינוס.
הכונס טען כי תפקידו דמה לתפקיד של מפרק על כל הקשיים הכרוכים בכך.
עוד נטען על ידי הכונס, כי תקנה 10(א) מתייחסת כלשונה לשכר לפי תקנה 8 ולא לפי תקנה 8א. בעניין טלמניע, לא נקבעה הלכה נחרצת בעניין זה ויש לפעול פי הנסיבות.
במקרה הנוכחי, לא פעל הכונס ביחסי קרבה עם הנושה אלא פעל כל העת בתנאים קשים ותחת לחצים בלתי פוסקים.
לא מדובר בהליכי כינוס רגילים, אלא בהליכים מורכבים ומסובכים אשר במסגרתם ניהל הכונס כספים בהיקף של 40 מליון ₪ בשעות בלתי שגרתיות ומחוץ לישראל.
אין לכן הצדקה להפחתת שכרו של הכונס בשיעור 25%.
הכונס גם טען כי גם אין כל מקום לטענת יובלים, על פיה חולק לה רק כ -10 מליון ₪ וכי אין לקחת בחשבון תשלומים אשר שולמו בהתאם להוראתה במישרין לצמרות.
אין גם מקום לקבל טענה זו לגבי סכום של כ- 8 מליון ₪, אשר שולם לחשבון הנאמנות באישור בימ"ש - לשם ביצוע חלוקת כספי כינוס בין יובלים לצמרות אשר בסמוך לכך שולם לידי יובלים וצמרות.
ההפרדה לה טוענת כעת יובלים, מהווה הפרדה מלאכותית שאין לה בסיס והיא לוקה בחוסר תום לב קיצוני.
גם באשר לטענת יובלים לעניין החוב הנטען, הרי שהסכום של 18 מליון ₪ צויין במפורש על ידי יובלים בבקשתה למימוש אגרת החוב.
יובלים נפרעה אם כן את מלוא נשייתה הנטענת בבקשת הכינוס. בכל מקרה, קיבלה יובלים סכום של כ- 23 מליון ₪ המהווים כ- 90.37% מהחוב הנטען עתה בסך של כ- 26 מליון ₪.
באשר לטענת יובלים לעניין תוספת מאמץ מיוחד, עולה, לדברי הכונס, מהדו"ח המיוחד אשר הוגש על ידו כי פעולותיו בתיק חורגות באופן משמעותי מפעולות רגילות של כונס נכסים. באשר לצורך להיזקק לעו"ד אמריקאיים המועלה על ידי צמרות כבסיס להעדר זכאות לתוספת מאמץ מיוחד, ציין הכונס כי הוא זה אשר ניהל בפועל את המו"מ למכירת הפרוייקט ויזם את המהלכים המשפטיים בארה"ב, ואילו עוה"ד האמריקאיים לא הפעילו כמעט כל שיקול דעת עצמאי.
היועצים המשפטיים הועסקו באישור מוקדם של בית המשפט. הם טיפלו בהיבטים האמריקאיים של מהלכי הכינוס, ואין כל מקום לטענה שעל המבקש, עו"ד ישראלי, לטפל בעצמו בהסכם מכר מקרקעין מסובך עליו חלים חוקי מדינת ניו-יורק.

5. דיון והחלטה:
א. חישוב שכה"ט על פי תקנה 8א לתקנות:
תקנה 8א(א) קובעת "בעל תפקיד אשר לא קיבל שכ"ט כאמור בתקנות 7 ו - 8, רשאי לבקש שכ"ט מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן....".
תקנה 1 מגדירה בעל תפקיד: "כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק שמונה לפי הפקודה או לפי חוק החברות או מנהל מיוחד".
כונס הנכסים שבפניי מונה מכוח אגרת חוב על פי פקודת החברות ולכן הוא עונה על פניו להגדרה של בעל תפקיד הן לפי תקנה 1 והן לפי תקנה 8א(א).
בעניין טלמניע, התייחס בית המשפט לבקשתו של נאמן לביצוע הסדר נושים, לפסיקת שכ"ט בשיעור 11% מסך החלוקה אשר בוצעה לנושי החברה בקשר להסדר הנושים לפי תקנה 8א.
באותו מקרה נעשתה חלוקה לנושים הרגילים, לנושים בדין קדימה ולנושה המובטח.
בית המשפט התייחס לטענת הכנ"ר כי יש להחיל את הוראות תקנה 10(א) בחישוב שכר החלוקה.
בסעיף 2 להחלטה נאמר אמנם כי תקנה 8א אינה אלא דרך נוספת לחישוב שכר טרחתו של בעל התפקיד. עם זאת, יש לזכור כי באותו מקרה דובר בבעל תפקיד שהוא נאמן, אשר הגיע להסדר עם כלל נושי החברה ולא בכונס נכסים הפועל למימוש נכס עבור נושה מובטח.
אין לכן בהפנייה זו של הכונס, כדי להוות בסיס לטענתו בדבר קביעה חד משמעית של בימ"ש בדבר זכאותו של כונס נכסים לשכ"ט על פי חלוקה.
העובדה כי מהגדרת בעל תפקיד בתקנה 1 עולה כי לכאורה יכול כונס נכסים לבקש שכר טרחה על פי הוראות סעיף 8א(א), אין בה כדי להוות בסיס לדרישתו של הכונס במקרה שבפני.
מלשון תקנה 8א עולה בבירור כי תקנה זו תחול אך ורק כאשר בעל התפקיד חילק כספים לכל הנושים ולא כאשר מימש רכוש עבור נושה מובטח. המסלול הטבעי לדרישת שכ"ט על ידי כונס המממש נכס, הוא על יסוד תמורת המימוש של אותו נכס.
כב' השופטת אלשייך הבהירה בעניין היפר-דנטל, כי מטרת החוק היתה להבחין בין שכרו של כונס נכסים לבין שכרם של בעלי תפקיד אחרים בשל מהות התפקיד.
הטעם להבחנה בין שכרו של כונס נכסים לבין שכרו של מפרק, נובע מההבדל המהותי ובטרחה המושקעים על ידי כל אחד מבעלי התפקיד: "על מפרק החברה לנקוט בפעולות רבות של איתור ומימוש נכסים תוך בירור מצבם המשפטי, על כל ההליכים הנלווים להם, לעומת זאת על כונס נכסים אך לממש נכס מוגדר ולהעביר את תמורתו לנושה המובטח. זאת ועוד, על המפרק להכנס להליכים סבוכים ומורכבים של בירור תביעות החוב של כלל הנושים והכרעה בהם ,קיום אסיפות נושים, גיבוש הסדרים וכיו"ב. כל אלה דורשים מהמפרק משאבים נוספים אשר כונס נכסים אינו נדרש להם. מסיבה זו קבע מתקין התקנות כי שכרו של כונס הנכסים יופחת מזה של המפרק".

לאור העובדה כי באותו מקרה לא בוצעה על ידי המפרק הזמני כל פעולה אשר הועילה עם מי מהנושים המובטחים של החברה, נקבע כי יש להחיל את תקנה 10(א) על שכ"ט שיפסק לו.
הבחנה זו עולה כאמור מלשון תקנה 8א. בעל התפקיד רשאי לבקש שכ"ט מתוך סך כל נשייה שחילק בפועל לכל הנושים. כלומר, מלשון התקנה עולה במפורש כי מסלול זה מיועד למי שעמד מול כל הנושים, בירר תביעות חוב, קיים אסיפות נוספים וגיבש הסדרים שונים.
בעניין זה יש להפנות גם לספרו של וולובסקי: כונס נכסים בדיני חברות, מהדורה שנייה, בעמ' 119.
המחבר מבהיר כי בתיקון תשס"א, אשר ביטל את הוראות תקנת 9 ו - 10, נקבע מסלול חלופי בתקנה 8א, לפיו רשאי בעל תפקיד לבקש שכ"ט על פי חלוקה בפועל "וזאת באחוזים מסך כל נשייתם המוכחת של הנושים, כמפורט בטבלה המפורטת בתקנה זו. מדובר בשכ"ט עבור חלוקה כמודגש לעיל אשר ייפסק במקום שכר לפי תקנה 7 (עבור ניהול) ובמקום שכר לפי תקנה 8 (עבור מימוש).
לדעתינו, מסלול זה של שכ"ט עבור חלוקה בפועל, אינו מיועד לכונס נכסים לפי דיני החברות אשר אינו דן בתביעות החוב של כל הנושים ונשייתם אינם מוכחת בפניו. כונס הנכסים אינו רשאי לבקש ולקבל שכ"ט לפי הטבלאות שבתקנה 8א (בהבדל ממפרק)".
כונס הנכסים במקרה שבפניי מונה אכן על פי החלטת בימ"ש לשם מימוש נכס ספציפי עבר נושה מובטח.
יש לזכור כי עניינם של הנושים הבלתי מובטחים, הוסדר במסגרת הסדר נושים אשר קיבל אישור של בימ"ש בשנת 2003.
לאור כל האמור לעיל, אינני רואה מקום להחיל את תקנה 8א על בקשתו של כונס הנכסים לקביעת שכ"ט.
שכר הטרחה יפסק על פי הוראות תקנה 8, כאשר הבסיס לחישוב יהיה תמורת מכירת המגרש בניו-יורק, כפי שצוין בדו"ח כונס הנכסים מיום 3.9.06 בסכום של 26,261,583 ₪. עפ"י הוראות תקנה 8 מגיע שכ"ט הכונס לסכום של 426,497 ₪.
עפ"י תקנה 10(א) זכאי הכונס ל- 75% בגין מימוש זכויות עבור נושה מובטח והסכום מגיע לסך של 319,873 ₪.
בהקשר זה יש לציין את החלטתה של כב' השופטת אלשייך בפש"ר 2425/04 עו"ד בניהו לבל בתפקידו ככונס נכסים זמני של חברת חטיפון גל נ' בנק לאומי, במסגרתה הובהר כי הכלל הוא שבמרבית תיקי הכינוס, אף אם הם מורכבים יחסית, תיוותר ההגבלה הקבועה בסעיף 10(א) על כנה.
במקרה שבפני לא ניתן לומר כי הפעולות אשר נדרשו מהכונס הן פעולות אופיינות של פירוק או הקפאת הליכים, כגון הפעלה ארוכת טווח של חברה או חלקה כעסק חי.
גם אם הכונס נדרש לבצע פעולות סבוכות ולהשקיע מאמצים רבים, הרי שלמקרים אלה נועד המנגנון של תוספת מאמץ מיוחד, ואין בכך כדי לבטל את הקביעה בתקנה 10(א). ראה ענין חטיפון גל לעיל, סעיף 3 להחלטה.
נושא נוסף שיש להתייחס אליו בעניין זה הוא טענת המשיבים כי יש להפחית משכר טרחתו של הכונס את הסכומים אשר שולמו על ידו ליועצים בארה"ב.
לטענה זו אין כל מקום במקרה הנוכחי.
כונס הנכסים הוא עו"ד ישראלי אשר אינו מורשה להתייצב בבתי משפט בארה"ב. אין גם מקום לצפות ממנו לטפל בעצמו בשאלות המשפטיות אשר התעוררו בניו-יורק, אשר הצריכו התייחסות ופתרון משפטי לפי דיני מדינת ניו-יורק.
מהותו של הנכס, הנמצא במדינה זרה עליה חלים חוקים שונים מהחוקים במדינת ישראל, הצדיקה במקרה זה את שכירת משרד עורכי הדין בניו-יורק, פעולה שאף קיבלה אישור של בימ"ש.
אין כל מקום לטענה כי על כונס הנכסים היה לפעול לשם מכירת הנכס ללא יועצים הבקיאים בחוקים הרלוונטיים החלים על הנכס, ובוודאי שאין מקום לטענה כי לא היה מקום לשכור שירותים אלה כדי לאפשר הופעות בבית משפט במדינת ניו-יורק.
אין לכן כל מקום לטענת ההפחתה בעניין שכ"ט אשר שולם ליועצים בארה"ב.

ב. תוספת בגין מאמץ מיוחד:
תקנה 13 מאפשרת לבית המשפט שיקול דעת להגדיל את שכר הטרחה של בעל תפקיד, ביחס למידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד.
אין ספק כי במקרה שבפני נדרש כונס הנכסים למאמץ מיוחד לשם מכירת הנכס אשר לשם מימושו מונה על ידי בימ"ש.
מדובר בנכס המצוי בניו-יורק אשר התנהל לגביו מו"מ למכירתו עוד לפני המינוי.
הפעולות הרבות אשר בוצעו על ידי כונס הנכסים פורטו על ידו בדו"ח שהוגש לבימ"ש.
הכונס נדרש לפנות לבימ"ש כבר בתחילת הדרך, על מנת לקבל מידע ומסמכים בקשר לפרויקט מאת צמרות.
יש לזכור כי הזכויות בפרויקט ניו-יורק הוחזקו על ידי חברה אמריקאית, אשר כונתה במהלך הדיונים "חברת הפרויקט", כאשר מלוא הזכויות בחברה זו מוחזקות ע"י חברה אמריקאית נוספת אשר המניות בה מוחזקות על ידי צמרות.
לאחר שהסתיימו הליכי קבלת המסמכים, בחן הכונס את המו"מ אשר התקיים בין צמרות לבין חברה אמריקאית, אשר כונתה במהלך הדיונים "חברת רחוב 93".
הכונס אף נדרש להסכם פשרה אשר נכרת בין חברת הפרויקט לחברה נוספת, "חברת 1800", במסגרתו התחייבה חברת הפרויקט לבנות ולמסור קומה מסחרית של הבנין אשר אמור היה להבנות במסגרת פרויקט ניו-יורק, וזאת בנוסף לתשלום סכום של 190,000 דולר.
הסכם זה אף קבע מנגנון פיצוי בגין איחור במסירת הקומה המסחרית.
הכונס ניהל מו"מ עם חברת רחוב 93, כאשר חברה זו הסכימה ליטול על עצמה התחייבויות שונות כלפי חברת 1800.
כונס הנכסים אף טיפל בהשלמת בדיקת הנאותות אשר נערכה על ידי חברת רחוב 93.
במסגרת הסכם הרכישה נקבעו תנאים מתלים שונים, שביניהם אישור הרכבת התחתית של ניו-יורק. הכונס פעל בפעילות נרחבת אשר תוארה בדו"ח לשם השגת אישור זה, אשר היה אישור מהותי שנדרש כדי לאפשר את מכירת הנכס בניו-יורק.
בנוסף לכך, הוגשה דרישה ותביעה לתשלום דמי תיווך על ידי יהודה יונה שגם בה טיפל כונס הנכסים.
כונס הנכסים פרט את ההליכים המשפטיים אשר התקיימו בענין זה, שכללו ישיבות בבית משפט בניו-יורק והכנת תצהירים, עד שבסופו של דבר התקבל בידי הכונס כתב ויתור על הדרישה.
הטיפול בנושאים המצויינים לעיל הצריכו התקשרות עם חברת עורכי דין בניו-יורק, כאשר הכונס נמצא איתם בקשר שוטף.
הכונס אף פעל על מנת לבצע תשלומים לאותן קרנות מהן נטלה חברת הפרויקט הלוואה בסכום כולל של 2 מליון דולר, ובסופו של דבר הגיע איתן להסכם פשרה.
כמו כן פרט הכונס בדו"ח תביעה נוספת אשר הוגשה כנגד חברת הפרויקט, ע"י הבעלים של הבית אשר גבל בפרויקט. זאת בגין נזקים נטענים שנגרמו כתוצאה מעבודות אשר בוצעו במקרקעין נשוא הפרויקט.
כונס הנכסים טיפל גם בעניין זה.
הכונס נסע מספר פעמים לניו-יורק על מנת לנהל את המו"מ ולהסדיר את הסכסוכים השונים אשר היו קשורים לחברת הפרויקט, כדי שניתן יהיה לבצע את עסקת המכר אשר הניבה בסופו של דבר את אותו סכום של כ- 26 מליון ₪ לנושה המובטח.
הכונס השקיע מאמץ רב ביותר בכל ההליכים אשר נדרשו כדי להשלים את ביצוע המכר, כאשר עמדתה של צמרות הצריכה פנייה של כונס הנכסים לבית המשפט וקיום דיונים, החורגים מדיונים אשר נדרשים בדרך כלל במהלך מימושו של נכס על ידי כונס נכסים.
מקובלת עלי לחלוטין עמדתו של כונס הנכסים, כי העובדה שמדובר בנכס הנמצא בניו-יורק, כאשר כל ההתכתבות הרלוונטיות בוצעה בשפה האנגלית, והעובדה כי לאור הפרש השעות נדרש הכונס לעבוד בשעות בלתי שגרתיות, גרמה להשקעת מאמץ חריג במקרה הנוכחי.
אין גם מחלוקת כי הליך המכירה דרש טיפול במספר נושאים רב אשר פורטו לעיל. בנסיבות הענין, יש מקום לפסוק לכונס תוספת בגין מאמץ מיוחד בשיעור 30% משכר הטרחה שנפסק לו.
לשכר הטרחה אשר נפסק עפ"י תקנה 8, בהפחתת סכום בשיעור 25% עפ"י תקנה 10(א), בתוספת מאמץ מיוחד בשיעור 25% יתווסף מע"מ כדין.
מסכום שכה"ט שנפסק (ללא מע"מ) יש להפחית את המקדמה אשר שולמה לכונס הנכסים בסך 317,152 ₪.
הוצאותיו של כונס הנכסים, בניכוי סכום של 10,000 דולר של ארה"ב בתוספת מע"מ אשר שולמו לו על חשבון ההוצאות, יאושרו עפ"י פירוט שיוגש על ידי כונס הנכסים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר טרחה ראוי

  2. שכר טרחה גלובלי

  3. שכר טרחה באחוזים

  4. הסכם שכר טרחה מותנה

  5. פרשנות הסכם שכר טרחה

  6. שכר טרחה עיצוב פנים

  7. קביעת שכר טרחה ראוי

  8. שכר טרחת כונס נכסים

  9. הסכם שכר טרחה גלובלי

  10. הסכם שכר טרחה בעל פה

  11. שכר טרחת כונסי נכסים

  12. שכר טרחה של מפרק זמני

  13. הסכם שכר טרחה מקרקעין

  14. תביעה על שכר טרחה ראוי

  15. שכר טרחה ראוי לעורך דין

  16. אי תשלום שכר טרחת מומחה

  17. ערעור על תביעה לשכר טרחה

  18. תביעה להפרת הסכם שכר טרחה

  19. חוב שכר טרחה לעו''ד שנפטר

  20. שכר טרחה בגין עבודות פיקוח

  21. תביעה לתשלום שכר טרחה מוסכם

  22. בקשה לתיקון שכר טרחה בפסק דין

  23. שכר טרחת מנהל מיוחד בפשיטת רגל

  24. שכר טרחה ראוי לעורך דין מקרקעין

  25. בקשה להגשת טיעונים בעניין שכר טרחה

  26. ייצוג עו"ד ללא הסכם שכר טרחה בכתב

  27. ערעור על גובה שכר טרחה בהוצאה לפועל

  28. שכר טרחת כונס נכסים לצורך שיקום עסק

  29. השיקולים לפסיקת שכר טרחת כונס נכסים

  30. שכר טרחה ראוי בגין הפסקת ייצוג עו''ד

  31. טעות בהבנת הסכם שכר טרחה עם עורך דין

  32. תביעה בגין שכר טרחה בעבור שרותי יעוץ מס

  33. תביעה נגד מועצה מקומית לתשלום שכר טרחה

  34. הסכם שכר טרחה בעל פה עם עורך דין על אחוזים

  35. לקוח של עורך דין שנפטר - מי משלם שכר טרחה

  36. זכויות עו''ד לקבלת שכר טרחה שנפסק בפסק דין

  37. תיקון השמטת פסיקת הוצאות ושכר טרחה בפסק הדין

  38. פנסיה מגרמניה - תשלום שכר טרחה לחברה בחו''ל

  39. צו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה), תשכ"א-1961

  40. החלפת עו"ד בערעור שהצליח – האם זכאי עוה"ד "הראשון" לשכר טרחה ?

  41. משמעות המילים שנרשמו במייל "תצטרך קצת להתגמש בשכר הטרחה" היא שאין הסכמה מלאה

  42. כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון